הכדור המוריק 3969
בעשרים השנים האחרונות הפך כדור הארץ ירוק יותר
מחקר שנערך בנאס"א ופורסם השנה במגזין "Nature" מצא שמאז ראשית שנות האלפיים, נוספו לכדור הארץ אזורים ירוקים בשטח השקול לזה של כל יערות הגשם באמזונס.

ההורקה זוהתה לראשונה באמצע שנות ה-‏90 באמצעות צילומי לווין, אך רק בראשית האלף איפשרו צילומים איכותיים יותר לזהות את מקורה האנושי של חלק גדול מן התוספת. התברר למשל שהודו וסין, הכוללות רק כ-‏9% מן השטח הירוק בעולם אחראיות לשליש מן הגידול. הדבר נעשה על־ידי הרחבת היערות הקיימים וכן באמצעות הכשרת שדות לגידול מזון. המדידה היא במונחים של שטח ירוק ממוצע לשנה, כך שניצול חוזר של שדות במהלך השנה תרם גם הוא לתוצאה המפתיעה.

שני השליש הנוספים של תהליך ההורקה מתחלקים בין האיחוד האירופי, קנדה, רוסיה, אוסטרליה ומדינות נוספות. בסה"כ עלה שטח האזורים הירוקים בכדה"א בעשרים השנים האחרונות ב-‏5%.

בישראל, שאגב אינה מוזכרת במאמר, ניטעו ב-‏110 השנים האחרונות כרבע מיליארד עצים על פני כמיליון דונם, כך שכיום השטח המיוער בה נרחב בהרבה משהיה בתחילת המאה ה-‏20.
קישורים
כתבה באתר נאס"א
המאמר ב-Nature
יעור בישראל אתר קק"ל
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הוא ירוק רק לאורך 710166
רק שעל פי מה שראיתי ושמעתי בתוכניות טבע לאחרונה, שדות גידול למזון - גם אם הם מגדילים את השטחים ה'ירוקים' - דלים בסדרי גודל במגוון הצמחים, בעלי החיים והבקטריות ביחס ליער אמיתי, שמכיל מערכות אקולוגיות שלמות ומורכבות והן אלה שמעניקות לו את החיוניות והחשיבות הגלובליים.
סתם שדה של גידול זנים בודדים של גידולים (סויה, דקלים וכו') תועלתו נמוכה מאד.
הוא ירוק רק לאורך 710167
תלוי למה, כמובן.
הוא ירוק רק לאורך 710168
קודם כל, מדובר לא רק בשטחים חקלאיים אלא גם בהרחבה משמעותית של השטחים המיוערים, מה שיכול לאפשר את שימור המגוון לפחות בחלק מן המקרים.
שנית, עם כל חששותי למגוון, כשאני חושב על זה, איני רואה בו ערך השרדותי או מוסרי רב עבור המין האנושי.
בראש סדר העדיפויות ההשרדותי שלנו צריכה לדעתי להמצא תכולת החמצן באויר, וזו מסתבר מן המאמר, אינה בסכנה. רק לאחריה באות ההתחממות הגלובלית, התכלות משאבים טבעיים חיוניים ועניינים אחרים.
בראש סדר העדיפויות המוסרי שלי, לאחר העניינים האנושיים, מצוי סבלן של הפרות, התרנגולות, החזירים ושאר בעה"ח המגודלים בכמויות ובתנאים תעשייתיים. כלומר, מוסרית חשוב לי יותר למנוע חיים של סבל מפרה אלמונית כלשהי, מאשר להציל את הקרנף האחרון מבני מינו.

בכל מקרה, למי שחש מחנק לשמע הידיעות על "אובדן הריאות הירוקות של העולם" באמזונס, מסתבר שמדובר באחוז זניח של הריאות העולמיות, ואלו, למעשה רק מתרחבות.
הוא ירוק רק לאורך 710170
תכולת החמצן באוויר לא צריכה לעניין אותך בכלל. אם נשרוף מספיק חומר אורגני כדי להקטין את אחוז החמצן באוויר באחוז אחד, אנחנו בכלל לא נרגיש בכך, אבל אם אחוז הפחמן הדו חמצני יגיע לאחוז אחד, אנחנו נמות עוד לפני זה מהרעלה. אנשים שנמצאים בחלל סגור לא מתים מחנק, הם מתים מהרעלת פחמן דו חמצני.
הוא ירוק רק לאורך 710172
אני מודע לכך, ועדיין, הסכנה במחסור באזורים מייצרי חמצן הדאיגה אותי יותר. בין השאר, אלו הם גם האזורים שקולטים את עודף הפחמן הדו חמצני.
הוא ירוק רק לאורך 710173
עד כמה שאני מבין,ההשפעה הגלובלית של הפחמן הדו חמצני היא בהגברת התחממות הגלובלית - כנראה שבתיהם של יושבי החוף והשפלה יוצפו לפני שייחנקו מעודף פד''ח.
הוא ירוק רק לאורך 710178
שמעתי על הרעלת פחמן חד-חמצני [ויקיפדיה], מזה מתים המתאבדים עם האוטו בגרז', ולא על הרעלת פד"ח. אכן בערך בויקיפדיה כתוב שיש לפד"ח רעילות בריכוזים גבוהים (מעל 0.5%) ובחשיפה ממושכת, אבל לא נראה לי שזה מקרה נפוץ. יותר נפוץ הוא חנק, למשל בתוך בנין בוער, כשריכוזי פד"ח דוחקים את מקום החמצן. ריכוז הפד"ח באטמוספרה עבר בעשור הנוכחי רמה של 400ppm, כלומר 0.4 פרומיל, לעומת רמה די קבועה של 275-285ppm משנת 1000 עד 1860. הרמה הנוכחית צריכה להיות מוכפלת פי עשרה כדי להתחיל להיות רעילה. נראה לי שההתחממות הגלובלית כבר תהיה קטסטרופלית הרבה לפני שרמת הפד"ח באטמוספרה תהיה רעילה.
הוא ירוק רק לאורך 710179
כפי שציינת, פחמן דו חמצני הוא רעיל כשהריכוז שלו באוויר מתקרב לאחוז. זאת סיבת המוות של ילדים שסוגרים את עצמם במקרר או בכל חלל סגור קטן אחר, לא חנק או מחסור בחמצן.
כדי שריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר יהיה מורגש (תחושת מחנק, נשימה מהירה ומאומצת) הריכוז שלו צריך להגיע אל מעל עשירית האחוז וכדי שהוא יגרום לנזק בריאותי הוא צריך להגיע לכרבע אחוז.
שים לב שאם אתה נמצא בחלל סגור וריכוז הפחמן הדו חמצני הגיע לאחוז אחד, מה שסביר להניח יביא למותך, ריכוז החמצן יהיה סביב 20%, מעל ומעבר למה שאנחנו צריכים (מעל 15% רובנו לא נשים לב ועד 10% רובנו נצליח לשרוד אם השינוי יהיה הדרגתי).
הוא ירוק רק לאורך 710185
>> כדי שריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר יהיה מורגש (תחושת מחנק, נשימה מהירה ומאומצת) הריכוז שלו צריך להגיע אל מעל עשירית האחוז

מעניין. בששים השנה האחרונות גדל שיעור הפד"ח באוויר בכמעט 100ppm. כלומר שבקצב הנוכחי של גידול תוך 300 שנה האוויר של כד"א לא יהיה ראוי לנשימה.
הוא ירוק רק לאורך 710227
גרוע מזה.
כתלות בתנאי מזג האוויר, ריכוז ה CO2 באוויר במרכזים עירוניים גבוה עד 200ppm יותר מאשר בסביבה הפתוחה. הממוצע היומי בטוקיו, לדוגמה, נע באוקטובר-נובמבר 2005 בין 380-580ppm. התופעה נצפתה לראשונה בפניקס, אריזונה, שם מגיע הריכוז במרכז העיר עד 550ppm לעומת 370 בשוליה.
הוא ירוק רק לאורך 710188
משרד הבריאות של ויסקונסין מציב את הרף המזיק גבוה יותר:

350-1000ppm - רמה טיפוסית שנמצאת במקומות מאוכלסים עם תחלופת אוויר טובה
1000-2000ppm - רמה שמאופיינת בתלונות על עייפות ואוויר גרוע.
2000-5000ppm - כאבי ראש, ישנוניות, ויתכנו אבדן קשב, קצב לב מואץ ובחילה קלה.
5000ppm - הרמה המירבית המותרת לחשיפה יומית במקומות עבודה (רמה זו מקובלת באופן די גורף בעולם כרף המקסימלי המותר ליום עבודה בן 8 שעות)
40000ppm (שהם 4%) ויותר - רמה מסוכנת באופן מיידי בגלל שלילת חמצן מהגוף. נזק מוחי, אבדן הכרה ואף מוות.

משרד החקלאות האמריקאי (USDA) טוען שאפילו ב 10000ppm -1% - אין בדרך כלל סימפטומים. מסכים עם הרף המסוכן מיידית של 4%, אבל מציב את הרף לאבדן הכרה ומוות רק ב 8%

אבל כן- מחקרים חדשים מראים שגם חשיפה ברמה של 1000ppm עלולה לגרום לבעיות בריאותיות. זהו רף שכיתות לימוד ומשרדים צפופים ולא מאווררים, תחבורה ציבורית ממוזגת ומטוסים ואפילו חדרי שינה לא מאווררים(!) עוברים אותו.
הוא ירוק רק לאורך 710171
אז אני הופתעתי לגלות, שהחשיבות של המגוון קריטית במובן הגלובלי לשרשרת המזון הגלובלית, לחמצן במימי האוקיינוסים, לקליטת פחמן, לעננות (יערות אחראים לחלק ניכר מהמשקעים על פני כדור הארץ - שדות חקלאיים למזון לא ממלאים בין השאר את הפונקציה הזאת), וכתוצאה מכך גם לאפקטים שמשפיעים על ההתחממות הגלובלית.
לא מדובר כאן על קרנף כזה או אחר, אלא על מערכת אקולוגית מורכבת שהיערות והג'ונגלים תלויים בה, שעוברת דרך החיידקים בקרקע, הכנימות על העצים, החרקים, היונקים ועד טורפי העל. ובדרך מגוון מיני ציפורים שמפיצים את זרעי העצים למרחקים ובכך משמרים את תפוצתו וחוזקו של היער או הג'ונגל בו הן חיות.
כנ"ל גם בימים - החשיבות של דולפינים וכרישים היא לא רק מוסרית, אלא גם שהם קריטיים לשימור שרשרת המזון באוקיינוסים, מפלנקטון וחסילוני קריל, דרך דגים קטנים ועד לדגים גדולים כמו סלמון וטונה, שבתורם מהווים מרכיב מזון קריטי למגוון עצום של חיות יבשה. כולל שלנו.

אני מאד ממליץ בהקשר הזה שוב על הסדרה הקצרה והמצוינת "כוכב הלכת המופלא" בנטפליקס (Our planet) שדנה גם בהיבטים האלה, תוך צילומים מעוררי השתאות באיכותם של פינות שונות בעולם הטבע.
הוא ירוק רק לאורך 710175
ראיתי את רוב פרקי הסידרה אם לא את כולם. עדיין, להבנתי זו בעייה מסדר נמוך יותר מאשר, למשל, תכולת החמצן והפד''ח וההתחממות הגלובלית.
הוא ירוק רק לאורך 710180
להבנתי, ליערות כהלכתם יש השפעה ישירה ומשמעותית לגבי שלושת הגורמים האחרונים שציינת. אז לא ברור לי איך אפשר להםריד ביניהם כפי שאתה טוען.
הוא ירוק רק לאורך 710174
לפי הידיעה באתר נאס״א:
The researchers point out that the gain in greenness seen around the world and dominated by India and China does not offset the damage from loss of natural vegetation in tropical regions, such as Brazil and Indonesia. The consequences for sustainability and biodiversity in those ecosystems remain.

מן הסתם בגלל שהיערות הטרופיים צפופים הרבה יותר.
הוא ירוק רק לאורך 710186
אנחנו מצמצמים את המגוון הביולוגי על הכדור בדרכים רבות. דה מרקר מהיום: מנהגם של עשירי המפרץ הפרסי לרכוש צ'יטות בתור סמל סטטוס דוחף את המין הנדיר לסף כליון מוחלט.
לי יש ולכם אין 710273
מה שיפה, שכמה שהצ'יטות נהיות יותר נדירות, כך מן הסתם עולה ערכן עבור העשירים שכבר הצליחו להשיג אחת. אחלה השקעה.
לי יש ולכם אין 710274
אחרי 150 שנה, ביזונים (?) הוחזרו לערבות דרום דקוטה. כשאני קורא על אוכלוסייה של 30 מליון ביזונים שכמעט הוכחדה עם ההתפשטות מערבה אני נזכר בוינטו.
הו, יד הנפץ! 710276
הו, יד הנפץ! 710278
אלי אשד על קארל מאי ועוד.
הו, אלי אשד! 710282
צמחים לבטלה 710176
לפי NG תרומת יערות האמזונס למאזן החמצן באטמוספירה היא אפסית אם בכלל. למעשה זה נכון לכלל הצמחיה!
מי כן תורם? הפוטופלנקטון, וגם זה רק בגלל שהם שוקעים במים לפני שהם מספיקים להירקב, ובכל מקרה:
"The processes that determine how much oxygen is found in the atmosphere on average occur over vast geological timescales and aren’t really influenced by the photosynthesis going on now, Denning explains in an article in The Conversation."
האומנם?
צמחים לבטלה 710181
מה שנראה לי מוזר במאמר הוא שהוא לא מתייחס בכלל לריכוזי הפחמן הדו חמצני.
צמחים לבטלה 710187
במאמר אחר, מ 2016, על כד"א המוריק נטען שעליית ריכוז הפד"ח היא שאחראית לעיקר ההורקה. ויש גם מפה יפה.
צמחים לבטלה 710182
אכן על פי הסדרות הנ'ל, היער והחי שבו מאוזנים מבחינת פליטת/קליטת חמצן, ולא זה הפקטור העיקרי בהשפעתם או תרומתם לנזקי הסביבה. גם אני הייתי מופתע.
אבל תרומתם העקיפה דרך תהליכים מורכבים יותר חשובה מאד.
צמחים לבטלה 710619
באופן כללי הגיוני למדי שיער לא יוכל לקלוט באופן קבוע פד"ח. בהנחה שיער ותיק נמצא במצב יציב (כלומר העצים לא מגיעים לגודל או צפיפות הולכים וגוברים), אין איפה לאחסן פחמן נוסף: הקרקע לא קולטת אותו, או לכל היותר קולטת כמות זערורית דרך תהליכי רקב אטיים מאד. היתר נאכל ע"י בע"ח וחוזר בתור פד"ח, או לחילופין נשרף וגם כאן חוזר באותו אופן. אופציה שקיימת תאורטית ביער כמו של האמזונס היא הישטפות קבועה של פחמן אל הים באמצעות הנהרות המנקזים את היער. לא בדקתי אבל אני מנחש שהכמות שנשטפת בפועל היא לא גדולה יחסית (וגם אז, כמובן, היא צריכה לשקוע בקרקעית העמוקה כדי לצאת באמת מהמחזור).
צמחים לבטלה 710623
כן, דוקא הזכירו שם סחף קרקע בין השאר.
צמחים לבטלה 710665
והנה לך שתי תוצאות הפוכות באופיין לגבי ההשפעה של נהרות על מאזן הפד"ח: על פי ממצא אחד, נהרות שנושאים את מימי ההמסה של קרחונים עם הסחף של הסלעים קולטים כמות מרשימה של פד"ח בזכות הריאקציות של חומרי הסחף עם הפד"ח. בשניה מתברר כי נחלי הרים פולטים כמות גדולה של פד"ח, כאן הם טוענים שהסלעים הם כנראה דווקא המקור לפליטת הפד"ח.
צמחים לבטלה 710819
והנה עוד שני מחקרים מעניינים. האחד בחן את ההשפעה המצטברת של בירוא יערות מאז שנת 1900 והגיע למסקנה שההשפעה שלה היתה קטנה בהרבה מאשר נהוג להניח - שווה ערך ל-‏92 מיליארד טון פד"ח (לעומת 1300 גיגהטון ממקורות תעשייתיים), במקום 484 כפי שנטען קודם. הוא מסביר את הפער בכך שמחקרים קודמים לא הביאו בחשבון את הגידול מחדש של יערות על אותם שטחים למטרות מסחריות - טענה שאם היא נכונה היא מאד מפליאה.

המחקר השני גילה ממצאים מרשימים. המחקר עוסק שוב בשיקוע פחמן על ידי נהרות, במקרה הזה במניפת הסחף הגדולה בעולם - זו של נהרות הגנגס והברהמהפוטרה במפרץ בנגל. מניפה זו נמשכת עד 2,000 ק"מ משפך הגנגס לים, ובכל שנה הנהרות מביאים אליה מיליארד טון של סחף. החוקרים קדחו במים עמוקים והוציאו ליבות שמייצגות שכבות לאורך 19 מיליוני השנים האחרונות. רוב המחקרים עוסקים בשיקוע של סחף עדין, אבל החוקרים האלה עסקו בחיפוש אחר גושי חומר אורגני מקרוסקופיים שהשתמרו. הממצא המעניין ביותר הוא של שכבה של חומר עצי מלפני 50,000 שנה. בניגוד לשכבות האחרות שמכילות עצים שגדלים בגובה נמוך, השכבה הזו מכילה כמות נכבדה של חומר מעצי מחט מהסוג שגדל בגובה של 3 ק"מ מעל פני הים. מציאת חומר כזה בשכבה שנמצאת במרחק מאות ק"מ מהחוף ובעומק 3,700 מטר היא מפתיעה מאד. ההסבר הסביר ביותר, לדעת החוקרים, הוא שהעצים הגיעו למקום במסגרת ארועים קטסטרופליים של פריצת סכר טבעי שנוצר בגלל מפולת סלעים, קרחונים או סיבות אחרות. ארוע כזה יכול לשחרר כמות אדירה של מים (כך משערים שנוצר הערוץ של נהר הקולומביה בגבול אורגון-וושינגטון, כמדומני), ולפי ההשערה העצים נסחפו עם הזרם האדיר אלפי קילומטרים ממקום גידולם בנפאל, דרך הודו ובנגלדש של היום ועד מרחק של מאות קילומטרים לתוך הים - ארוע מרשים מאד.
צמחים לבטלה 710625
לא מזמן נתקלתי בטענה הבאה, באתר של חברת נגרות: "עקומת יצור החמצן של היערות וספיחת ה-CO מתחילה לרדת כשגיל העצים מגיע לכ 70-80 שנה. כשהעצים מתים ונרקבים ביער או נשרפים הם משחררים חזרה את כול ה CO שספחו. לעומת זאת, בשימוש בעץ כחומר בניה, העץ אוצר בתוכו העץ את ה CO שספח. שימוש בעץ מיערות אלו גורם להצערת גיל היער, מה שמעלה את כמות יצור החמצן של היער ומוריד את כמות ה-CO באטמוספרה ... שימוש בעץ כחומר בניה מאפשר דריסת רגל "FOOT PRINT" נמוכה בהרבה בהשוואה למתכת או בטון, שכמות האנרגיה הדרושה לתהליך היצור שלהם גבוהה בעשרות אחוזים. זאת אומרת, ההשפעה השלילית על הסביבה של מבני מתכת ובטון גבוהה בהרבה מזו של מבני עץ."

מישהו יודע אם זו טענה תקפה?
צמחים לבטלה 710631
כן. בפרט בטון. תהליך ייצור של מלט גם צורך הרבה אנרגיה וגם משחרר פד''ח באופן ישיר.
צמחים לבטלה 710634
לי זה נראה מאד הגיוני. בסופו של דבר, עץ מתחדש; במקום העצים שמשמשים לבניה גדלים או ניטעים עצים חדשים ואילו הקורות עצמן ממשיכות לקבע את הפחמן שבהן (לפחות כל עוד הבית לא נשרף...). כריית ויצור ברזלי בנין הם תהליכים עתירי אנרגיה וגם פוגעים בסביבה באופנים אחרים. גם בטון הוא קטסטרופה - מעבר לנזק שבחציבת אבן הגיר לייצור המלט, כפי שצוין כאן הוא מחייב גם כמות גדולה של אנרגיה בתהליך הייצור וגם פולט פד"ח (נדרש חימום ממושך בכבשן כדי לפרק את הקלציום קרבונט של אבן הגיר המרוסקת - והתוצאה היא סיד חי ופד"ח). משום כך תעשיית הבטון נחשבת לאחת הבעיות הקשות ביותר בשאיפה לדה-קרבוניזציה - אפילו אם כל מקורות האנרגיה של העולם יהיו מתחדשים, ייצור הבטון עדיין יפלוט פד"ח.

לזכות הבטון צריך לציין שני דברים - האחד הוא שלאורך חייו הוא גם קולט פד"ח (בעצם הוא מגיב עם הפד"ח באוויר ונוצר מחדש קלציום קרבונט) - זה אפילו מחזק את הבטון. עם זאת, זה מתרחש רק בבטון חשוף לאוויר, כך שהאפקט הזה חלש למדי בקירות מטויחים או מצופים בחומרים אחרים (יחי סגנון הברוטליזם [ויקיפדיה]!). השני הוא שבגלל זמינות החומרים שהוא מכיל הוא נחשב לאחד מחומרי הבניה שמגלמים בתוכם השקעה קטנה יחסית של אנרגיה - אך עדיין יותר מעץ.

כמובן, בישראל הדיון לא מאד רלבנטי - גם כי הבניה כאן היא רוויה ועץ לא מתאים לזה, גם כי עץ לבניה אינו קיים בישראל ושינוע שלו ממרחקים מבטל את היתרונות התאורטיים, וגם כי על פי חוק בישראל כל מבנה נזקק לשלד בטון.
צמחים לבטלה 710637
אולי יש פתרון לבטון. geopolymer cement [Wikipedia]
צמחים לבטלה 710638
תודה על התשובה. אבל התכוונתי לשאול על הסקאלה של הדברים: אם חצי מבניית הבטון הגלובלית, נניח, תהפוך לבנייה בעץ, האם זה ישנה משמעותית את מאזן הפד"ח באטמוספירה? אני מנחש שהרוב הגדול של כריתת העצים בכדה"א היא לשם פינוי הקרקע לחקלאות או לבינוי, והפד"ח שבעצים האלה מתגלגל די מהר חזרה לאטמוספירה. לא ברור לי איזה חלק מהעצים הכרותים הופך לחומר גלם בתעשיית הבנייה. בנוסף, שימוש בעצים לבנייה בעצם רק מעכב את החזרת הפד"ח שבהם לאוויר, לא? הרי חוץ ממקרים נדירים, כל מבנה עץ סופו להיות מוחלף במבנה אחר.
צמחים לבטלה 710641
אני לא חושב שיש אפשרות כלשהי שעץ יחליף את הבטון בהקף נרחב. בסופו של דבר, לא מעשי לבנות בעץ יותר משתי קומות. זאת אומרת שכל הבניה העירונית בעולם, פחות או יותר, יחד עם כל הגשרים, המחלפים, המנהרות ואינספור מבנים אחרים ימשיכו עם בטון; גם בתי עץ כפי שבונים בארה"ב נבנים היום בד"כ על משטח בטון. העצים שמשתמשים בהם לבניה הם לדעתי בדרך כלל כאלה שגודלו למטרה הזו ולא כאלה שנכרתו ביערות-עד. בירוא יערות מתרחש בעיקר בעולם השלישי והמטרה היא בד"כ לא העצים עצמם אלא הקרקע, כפי שכתבת. אבל גם כליאה של פד"ח למשך זמן מוגבל היא חיובית; אם היית יכול לכלוא עשרה מיליארד טון בשנה ולשחרר אותם מאה שנה מאוחר יותר היית מרוויח זמן למציאת פתרונות ולהסתגלות. גם זה לא מעט.
צמחים לבטלה 710659
כאן ישנה כתבה על הנזק שנגרם מכריתת יערות מסיבית. "...מחוקקים הדליקו את הפיוז תחת פצצת פחמן, שהתוצאה של ביעור ושריפת יערות [בבורנאו] יוצרת יותר פחמן מכל אירופה".
צמחים לבטלה 710660
כפי שכבר העירו כאן שרפת יערות שונה לגמרי מכריתת עצים לשימוש מסחרי מבחינת האפקט על האטמוספירה. מצד שני, אם השטחים משמשים אח"כ לגידול בקר יש אפקט מאוחר של פליטת מתאן שהוא גז חממה הרבה יותר אפקטיבי מפד"ח.
צמחים לבטלה 710663
הכתבה מדברת על ביעור יערות כדי לנטוע דקלים להפקת שמן לביופיול. ממה שהבנתי, עצם הביעור של יערות והתכסית שלהם גורמת לשיחרור מסיבי של פחמן כלוא.
צמחים לבטלה 710664
לידיעת טל - גם אני ראיתי את התגובה למעלה בכתב ראי.
צמחים לבטלה 710667
אולי כדאי שאתה ואנטילופה תכתבו משהו על סביבת העבודה (דפדפן וכו') - אם יימצא משהו לא סטנדרטי משותף לך ולו זה עשוי לעזור.
צמחים לבטלה 710669
קרה לי לפני יומיים בפיירפוקס. בכרום נראה בסדר.
צמחים לבטלה 710683
מחשב חדש, ווינדוס 10, דפדפן כרום, קורה רק באייל ולא באתרים אחרים.
צמחים לבטלה 710686
חברים, צר לי, אין לי כרגע את הזמן הפנוי לטפל בכך. אם אתם מצליחים לשחזר את הבעיה באופן עקבי, אני ממליץ לשלוח דיווח ליצרני הדפדפן, משום שהאתר עצמו לא שונה מזה שנים רבות. משהו נשבר בגרסא האחרונה שלהם, אני מנחש.
באג 2000 מכה סוף סוף? 710695
אני לא רוצה ללחוץ עליך אבל נראה שזה קורה גם ב FF (לאריק) וגם בכרום (לדב, אנטילופה ורון).

האם הסמיכות ליובל העשרים של האייל מקרית? אולי העברת תוכנת השרת למחשב קוואנטי היתה טיפה מוקדמת מדי?

מסקרן.
באג 2000 מכה סוף סוף? 710696
אני דוקא חשבתי שאתה שברת את האינטרנט - דומני שבאחת מתגובותיך האחרונות (שנכשלתי לבושתי למצוא בחיפוש קצר) כתבת משפט אחד בעברית הפוכה.
התוכנה החומדת הגדולה שבענן כנראה חשבה שזו דוגמא טובה, ושינתה את התנהגותה בהתאם.
באג 2000 מכה סוף סוף? 710697
הלומדת, הלומדת...
באג 2000 מכה סוף סוף? 710725
חשבתי לרגע שהתכוונת לאלגוריתם גרידי.
באג 2000 מכה סוף סוף? 710726
ובכן, מאחר שאני בטוח שבלי קשר לסוגי האלגוריתמים הספציפיים מפעיליהם בעןנ הם חמדנים מאד, זה נראה לי הולם איך שלא תביט על זה.
באג 2000 מכה סוף סוף? 710700
אם זיכרוני הרעוע אינו מטעה אותי לא כתבתי משהו בהיפוך לאחרונה, כך שאולי פשוט נפלת על אותו באג (באיזה דפדפן אתה משתמש?).
_____________
הרבה שליטה עצמית נדרשה ממני כדי לא להקליד את ההודעה הזאת בהיפוך :-).
נדבקתי! 710704
הודעה שקודם ראיתי בסדר התהפכה ונשארה הפוכה גם אחרי רענון. דפדפן: כרום גרסה 78.0.3904.70. WIN10 32 bit.

(אני מקווה שלא שיתפתי בטעות את כל הדרייב שלי עם הציבור, ובכל מקרה אני נשבע לכם שמעולם לא קיימתי סקס אוראלי עם דולפינים)
נדבקתי! 710705
המערכת הלומדת הגדולה כנראה זיהתה שמדובר בתגובה של ארז, ולכן היא סברה שראוי להציג אותה משמאל לימין.
נדבקתי! 710706
לא חושב. היא היתה משאירה את כל האותיות בצד שמאל.
נדבקתי! 710709
בלי קשר, מערכת הפעלה 32 ביט מגבילה מאוד את הזכרון השמיש במחשב, וכרום הוא זללן זכרון. כך שאם תפתח מספר לשוניות כרום המחשב יהפוך לאטי כי הוא ישתמש בזכרון הוירטואלי על הדיסק כל הזמן.
יש באיביי רשיונות ל Win 10 64bit בדולרים בודדים. בכמה מאות שקלים אתה מגדיל את זכרון המחשב ל 16GB ומחסל את צוואר הבקבוק‏1.

_________
1 אני סבלתי מאטיות עם Win 10 64 ו 8GB, כי הרצתי מספר תוכנות במקביל (הבנתי ש 64bit גם צורכת יותר זכרון). הוספתי עוד 8GB בעלות של 170 ש"ח והמחשב קיבל חיים חדשים.
נדבקתי! 710710
אפשר פשוט להפסיק להשתמש בכרום הזה ולעבור לשועל, גם יותר נוח (לטעמי) וגם לא פותח את כל הלשוניות אם אתה לא ניגש אליהן בפועל. יש לי כרגע בשועל מאות לשוניות והוא לא מאט את המחשב. אה, וזה חינם.
נדבקתי! 710712
איזה קטע, עכשיו גם אני נתקלתי בבעיה -- עם מחשב לינוקס, כך שגם את מערכת ההפעלה אי-אפשר להאשים.

ועדיין, אין לי זמן לחקור את זה...
נדבקתי! 710713
אם כך אתה יכול להתקבל לעבודה אצל היועמ''ש.
נדבקתי! 710714
ניסיתי, אבל קשה לשנות הרגלים.
בכל אופן- מערכת הפעלה 32bit יכולה לגשת רק ל 3.2GB ראם. אפילו את ה 4GB המינימלי היא לא מנצלת במלואו, ולעבור ל 64bit זה ממש גרושים (אמנם דורש עבודה ומעט ידע). להוסיף עוד 8GB ל 4 קיימים (ואם הם לא מסתדרים ביחד פשוט להחליף את ה 4 ב 8) עולה 170 ש"ח ודורש יכולות טכניות מינימליות (לפתוח שני ברגים במכסה, לנעוץ במקום הנכון). למתקשים יש סרטוני עזרה ביוטיוב.
נדבקתי! 710715
אתה מדבר על דסקטופ. אני לא משתמש בדסקטופ כבר שנים לא מעטות, ולהוסיף לנייד זה קצת יותר מורכב (אם כי לא בלתי אפשרי - בתלות בדגם).
נדבקתי! 710717
בנייד זה עוד כמה ברגים וקצת יותר זהירות, ובד''כ להחליף ולא להוסיף, אבל אותו פרינציפ.
כולם סביבי גם משתמשים בנייד, אבל לי זה לא נוח. אני מנחש ששכ''ג מאותגר כמוני.
נדבקתי! 710721
הפטנט הוא להשתמש בנייד, וכשאתה בבית/משרד לשים אותו על docking station (שהיום זה הרבה יותר קומפקטי ממה שזה נשמע) שמחובר קבוע לשני מסכים גדולים ונוחים, ולמקלדת ועכבר רגילים.
באג 2000 מכה סוף סוף? 710707
זה היה ירדן. מוזר, גם אני זכרתי בטעות שזה היה שכ"ג.
באג 2000 מכה סוף סוף? 710708
אוי, נכון.
באג 2000 מכה סוף סוף? 710738
לי זה קרה ב-BRAVE וב-FF
צמחים לבטלה 710703
כנראה שהצדק איתך והזכרון שלי דפוק.
שמתי לב שכרום עדכן גרסה לפני כמה ימים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים