להרחיק את המטאפיזיקה מהפיזיקה 3994
ג'ים בגוט, סופר מדע פופולרי ופילוסופיה פופולרית, יוצא נגד פיזיקאים תיאורטיים המפרסמים תיאוריות דלות בראיות אמפיריות כאילו היו תיאוריות מבוססות 
ג'ים בגוט פרסם לפני כמה חודשים מאמר ב"איון", שתורגם ב"הארץ", ובו הוא מזהיר מפני הצגת השערות כמו העולמות המרובים ותורת המיתרים כתיאוריות פיזיקליות מבוססות, למרות שהתמיכה האמפירית בהן דלה. לדבריו, לא רק שפיזיקאים שאומרים זאת חוטאים למדע, הם נותנים תמיכה מסוכנת לגישות אנטי־מדעיות. 

הוא מביא כדוגמה כתבת שער של ה"ניו סיינטיסט" שעוסקת בממצא מפתיע הנוגע להתפרקות רדיואקטיבית של ניוטרונים. הכותרת שנתנו העורכים היתה "בתוך יקום המראה", וכותרת המשנה הדהדה את הרעיון שממש לידינו ישנה "מציאות מקבילה". ההצדקה לכאורה לכך היתה טענתם של כמה פיזיקאים שההסבר הטבעי ביותר לממצא הוא שניוטרונים נעים בין יקומים שונים, למרות שגם הם מסכימים שאין סיכוי רב להוכיח טענה כזו.

"יקום המראה", אומר בגוט, הוא אחד משורת השערות בדבר יקומים מקבילים, החל מפרשנות העולמות המרובים של תורת הקוונטים. ליאה ברוסרד, הפיזיקאית הניסיונית שאחראית על הממצאים בנוגע לניוטרונים, אומרת כי פיזיקאים תיאורטיים תמיד שמחים להזדמנות לאושש לכאורה תיאוריות, גם כשאלו חומקות מיכולת להפרכה ניסיונית.

בגוט מסכים כי המדע אינו יכול להיות אמפירי לחלוטין. נדרשות הנחות מטאפיזיות, למשל קיומם של מציאות אובייקטיבית וחוקי טבע, כדי שאפשר יהיה אפילו להתחיל במדע. התיאוריות המדעיות הטובות ביותר נוצרו בתהליך של משוב בין ממצאים אמפיריים לבין תיאוריות ומודלים קודמים, ובאופן כללי לא ניתן לפרש ממצאים אמפיריים ללא תיאוריה, שמלכתחילה לא היתה מעוגנת לחלוטין בממצאים אמפיריים.

כידוע, קרל פופר ניסה לתחום את המדע בכך שתיאוריה מדעית צריכה להיות ניתנת בעיקרון להפרכה ניסיונית. למרות שקריטריון כזה בבירור פוסל תיאוריות כמו תכנון תבוני, פילוסופים של המדע כבר הראו כי לא פשוט לטעון שתיאוריות מדעיות טובות עומדות בקריטריון של פופר – כי הממצאים האמפיריים שלכאורה תומכים בתיאוריה, לרוב כרוכים בהשערות עזר נוספות. ואם מתברר כי ניבוי אינו תואם את התיאוריה, לא בהכרח זונחים את התיאוריה – ובצדק. כך, כשהתגלו סטיות ממסלולו הצפוי של אורון, לא נזנחה תיאוריית הכבידה של ניוטון. במקום זאת, שיערו שני אסטרונומים את קיומו של כוכב לכת נוסף, ובהמשך אכן נצפה רהב, מה שחיזק את תיאוריית הכבידה. אבל אחד מאותם שני אסטרונומים, אורבן לה־וורייה, שיער באותו אופן את קיומו של כוכב לכת סמוך לשמש ("וולקן"), כדי להסביר סטייה אחרת במסלולים; אבל וולקן לא התגלה, ולבסוף היתה זו תורת היחסות שהסבירה את הסטייה, ותיקנה – או החליפה – את חוקי ניוטון.

בהכללה, מדענים זונחים תיאוריות לאו דווקא לאור ממצאים אמפיריים סותרים, אלא רק כשיש בידם תיאוריות כוללות משכנעות יותר. האם, אם כך, צריך לזנוח את קריטריון יכולת ההפרכה? בגוט מציע שלא. הוא מציע רק לא לראות בו קריטריון בינארי, אלא מעין סקאלה (הוא מזהה גם אצל פופר עצמו את הגישה הזו). יש תיאוריות הניתנות לבדיקה אמפירית קלה, תיאוריות שקשה יותר לבדוק אותן, ותיאוריות שלא ניתן בכלל לבדוק אותן – והן המטאפיזיקה. בעצם "ניתן לבדיקה" פירושו שיש לתיאוריה קשר הדוק לממצאים, מבלי לטעון מה בדיוק דינה של התיאוריה במקרה של ממצאים סותרים.

תורת הקוונטים ותורת היחסות הכללית הן כידוע מאוד מוצלחות בניבוי אמפירי, והן הבסיס לתמונת העולם הפיזיקלית המקובלת היום. אבל הן השאירו כמה חורים עקשניים בתפיסת העולם שלנו: אי היכולת להבין את תורת הקוונטים; הצורך בהנחת "חומר אפל" ו"אנרגיה אפלה" להסבר הממצאים האסטרונומיים; והעובדה כי שינויים מזעריים בקבועים פיזיקליים היו גורמים ליקום להיות עוין לקיום, או אף בלתי אפשרי, ולכן נשאלת השאלה מדוע אותם קבועים הם כפי שהם.

פיזיקאים תיאורטיים מציעים הצעות רבות לפרשנות והסבר של בעיות כאלו. הבעיה, לפי בגוט, היא שאזלו הממצאים האמפיריים שיכולים לכוון אותם. כעת הוא היה רוצה שהם יגלו צניעות, ויאמרו שכרגע אין להם משהו מבוסס להציע. במקום זאת, רבים מהם מציגים תיאוריות שדלות בעיגון אמפירי כאילו היו מסקנות פיזיקליות מבוססות. כך עושים הפיזיקאי דייוויד דויטש והאסטרונום מרטין ריס בנוגע להשערת העולמות המרובים, והפיזיקאי־פילוסוף ריצ'רד דויד בנוגע לתורת המיתרים, אותה הוא מכנה "תיאוריה מאומתת מבחינה תיאורטית". 

אפשר לפטור כותרות כאלו כשעשוע לא מזיק. אך בגוט טוען, בעקבות היסטוריון המדע הלגה קראג, כי מי שטוענים לאמיתות השערות כאלו בהתבסס על עדיפות מטאפיזית, יתקשו לדחות השערות כמו בריאה תבונית; בוודאי שהם לא יוכלו לדחות אותה על סמך קריטריון ההפרכה של פופר. ואכן, הוא מביא ציטוטים של תומכי בריאתנות שאומרים, בערך, "אם לכם (חסידי העולמות המרובים) מותר, אז גם לנו מותר".
קישורים
מאמר ב"איון"
תרגום ב"הארץ"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

713897
מאמר ישן יותר ב"איון", של הפילוסוף מאסימו פיליוצ'י, מזכיר את זה שמתומצת לעיל. הוא מתמקד בהבהרת משנתו של פופר, לאור "מלחמות המיתרים" בין פיזיקאים - אלו אומרים לאלו שתורת המיתרים היא קשקשוש כי היא לא עומדת בקריטריון התיחום של פופר, ואלו עונים כי את קריטריון התיחום צריך לזרוק לפח. נחמדה ההבחנה של פיליוצ'י שהקהילה הפיזיקלית (החלק ממנה שנשמע בציבור) נחלקת בין כאלו הבזים לפילוסופיה מכל וכל לבין אלו שטוענים שהם מחזיקים בפילוסופיה תקפה אך הצד השני לא. עם זאת, אחרי שהוא מסביר (בדומה לבגוט) שפופר לא נתן קריטריון בינארי, ואף מחדד שפופר עידן את עמדתו במשך השנים, הוא גומר את המאמר בלי לפרט איך זה משליך על מלחמות המיתרים.
Is rhee Big Bang theory correct ? 713899
https://www.youtube.com/watch?v=i8ijbu3bSqI

alternative explanation for the source of cosmic microwAve radiation

קצת קרנקי 713902
צביעות 713901
באותה מידה אפשר להתלונן על פיזקאים שטוענים שפונקציית הגל כן קורסת או שהמרחב מתעקם תחת השפעת כבידה. אבל אותם אנשים בדר''כ לא מתלוננים על אלו.

יש את המתמטיקה והניסויים ויש את הפרשנות שמתלווה (תיאוריה מילולית), ואנחנו נוטים לא להתעלם מהפרשנות רק כי את הפרשנות אי אפשר להוכיח.
הפרשנות היא לא תמיד המציאות (וגם המתמטיקה לא), אבל היא כן הדרך שנראית נוחה וטריוויאלית להבין דרכה את המתמטיקה והניסויים.

אני לא חושב שלאנשים האלה מפריע מטא-פיזיקה וחוסר עמידה בעקרון ההפרכה, כמו שמפריע להם הרעיון שיקומים מקבילים נראת כמו הפרשנות הסבירה, הכרגע פופלארית ושהיא נראית כמו משהו מתוכנית מד''ב גרועה.
צביעות 713909
במקרה של פרשנות קופנהגן: היא קראת „פרשנות״. היא נחשבה לא אינטואיטיבית ומדענים ידועים (שרדינגר ואיינשטיין) חלקו עליה וניסו לאתגר אותה. אבל הפרשנות הזו (או ליתר דיוק: התחזיות שלה) קיבלה אישושים ניסיוניים במהלך השנים. ליקומים המקבילים או למיתרים עם המימדים הנוספים אין בינתיים אישושים דומים. לשתי התורות הללו, שנשמעות כל אחת כמו הסברים סבירים, יש כל מיני גרסאות שונות במקצת. אבל אין שום ממצא שיכול להכריע בין אותן גרסאות שונות.
713917
כדאי להזכיר גם את דיון 2832.
713919
וכדאי גם לומר לגבי הסייפא של אותו דיון לפיה ה-LHC עשוי (אבל לא בהכרח) לתת עוד נתונים בדיון המתמשך הזה, שלאחר 13 שנה ואיסוף נרחב של נתונים מאותו מאיץ ידוע, לא נצפה אפילו שבריר של מדידה שמאשש את תורת המיתרים.
יתירה מזו, על פי מה שאני קורא (ספרות לא מקצועית כמובן, אלא יותר מדע פופולרי), אי מציאת שום סטייה מהמודל הסטנדרטי באנרגיות שנבדקו מורידה מהשולחן כמה וכמה (תת-?) תיאוריות שצפו לפחות גילוי עקבות לחלקיקים סופר-סימטריים, שהם מעמודי התווך של תורת המיתרים.
Fermilab Muon g−2 736085
כן נמדדה סטיה מהמודל הסטנדרטי‏1.

הגברת השמנה עדיין לא שרה והאופרה לא נגמרה (4.2 סיגמה ולא 5), אבל מתחילה להיווצר הסכמה כרגע שלכל הפחות המודל הסטנדרטי דורש איזה patch (וגם התסריט שיש משהו מאוד בסיסי שהמודל הסטנדרטי מפספס הוא לא תסריט שאפשר לשלול על הסף). לכל הפחות מדובר בזמנים מעניינים.

_______________
Fermilab Muon g−2 736092
ונטפק - זה בפרמילאב ולא ב-LHC.
אכן זמנים מעניינים - אם כי הנייטרינואים עם המסה נראו לי יותר מרגשים (ועד כמה שאני יודע גם הם מחוץ למודל).
Fermilab Muon g−2 736097
גם ב LHC התקבלו תוצאות מעניינות שלא מתאימות למודל הסטנדרטי, וגם בהן מעורבים מיואונים. מי יודע...
713949
בקריאה נוספת, למרות שאני די משתכנע מבגוט, אני לא משכתנע מהסכנה שהוא רואה ב"מטאפיזיקה החדשה" כמחזקת את הפסאודו-מדע או האנטי-מדע. בסדר, אז הוא מצא ציטוט אחד באתר של בריאתנית שמשתמשת בהשערת העולמות המרובים כתמיכה מתודולוגית, אבל הניחוש שלי הוא שאם קהילת הפיזיקאים תתיישר לפי השאיפה של בגוט, קהילת הבריאתנים לא ממש תרגיש שהאדמה נשמטת מתחת רגליה; את רובם (שוב, ניחוש) לא עד כדי כך מעניין מה אומרים הפיזיקאים.

נקודה יותר מעניינת היא שבעוד שבריאתנות באמת נופלת בקריטריון של פופר (עד כמה שאני רואה, ואני לא מכיר ולא רוצה להכיר את פרטי הטיעונים שלהם), זרמים פסאודו- ואנטי-מדעיים אחרים - הומאיופתיה ואנטי-חיסונים - דווקא עומדים בקריטריון, קום לאודה. הם טוענים טענות שאופיין אמפירי לחלוטין, שמחים להתבשם במחקרים אמפיריים שתומכים בהם לכאורה, ומרגישים צורך לתרץ מחקרים אמפיריים שמפריכים אותם לכאורה. הבעיה שם היא לא אינהרנטית במבנה הטענות, אלא יותר בחוסר הסכמה על איך מתייחסים לממצאים.
714037
לצערי אני מבין מעט מאד בנושא. אבל באמת חשבתי שזה אירוני איך שהפיסיקה, שפעם גילמה את הרציונלי, את הגישה המפוכחת לעומת האמונה של הדת - אותה הפיסיקה ממש הפכה בשנים האחרונות בעצמה לכמו מעין דת, במובן שהיא מספרת לנו סיפורים מסמרי שיער ופנטסטים על יקומים מקבילים, על דברים שהם נכונים ולא נכונים בו זמנית, קיימים ולא קיימים, ועל מציאות שמתנהגת אחרת כאשר צופים בה. כלומר היא אימצה את המסתורין. ובאמת תהיתי אם זו אכן הפיסיקה או שכמה פיסיקאים שרוצים למכור ספרים והרצאות לקהל הרחב מציגים אותה כך...
מהי פיזיקה? 714041
הפיזיקה היא בראש ובראשונה פורמליזם מתמטי שמאפשר לבנות מודל למציאות. מודל כזה מאפשר לתכנן מבנים, מסלולים לחלליות, מחשבים וכמעט כל דבר שיותר מורכב ממקלות ואבנים. השאלה היחידה שרלוונטית היא עד כמה המודל דומה למציאות הנמדדת, עד כמה התחזיות שהוא מספק מתאמתות בניסויים, עד כמה הדברים שנבנים על פיו מצליחים למלא את יעודם.
הפרשנויות והמשמעויות שנותנים לתורה פיזיקלית כזו או אחרת הן לא באמת פיזיקה אלא מטאפיזיקה, והיא לפעמים באמת מדברת בשפה עמומה על דברים שאי אפשר לבדוק ולאמת ומהווים אמונה.
לא צריך לפחד מעיסוק במטאפיזיקה, זה לא מזיק ולא צריך לחשוש שפיזיקאי שמאמין שאלוהים מטיל קוביות כדי לבחור את תוצאת המדידה של מצב קוואנטי, יוציא תחת ידיו תוצאת חישוב שתגרום למטוס או למחשב להתרסק. הנקודה היחידה שהעיסוק במטאפיזיקה הוא במקרים רבים לא פרודוקטיבי. אני לא חושב שפיזיקאי שמקבל את המודלים המקובלים ואת השיטות המקובלות לתכנן ולנתח מערכות פיזיקליות, לא יכול להחזיק בדיעה אישית לגבי המשמעות של הדברים בעולם המטאפיזי: אם יש או אין אלוהים, אם יש או אין יקומים נוספים, אם אלקטרון הוא חלקיק או גל לפי מה שהצופה בוחר לראות או שיש לו מאפיינים של גל ושל חלקיק שבשניהם ניתן להבחין בתנאים מסויימים. זה לא באמת כזה חשוב.
מהי פיזיקה? 714114
אני לחלוטין חולק על הנחת היסוד המשתמעת מדבריך, שגדולתה של הפיסיקה היא אך ורק בהיותה "פרודקטיבית" (אם הבנתי אותך נכון). איינשטיין לא חשב כך. המדע התאורטי חשוב לא פחות מהתוצאות הטכנולוגיות שלו. היכולת לתרגם מדע לטכנולוגיה היא מה שאפלטון כינה "חכמת הטכנה", הוא בז לסוג כזה של חכמה וטען שהיא בקושי ראויה לתואר חכמה. והיום, בעידן השטחי-חומרני שאנחנו חיים בו, זה הפוך, המדע היחיד שנחשב הוא רק כזה שמביא תוצאות טכנולוגיות, והחכמה הספקולטיבית מטאפיסית של אריסטו ואפלטון נחשב לכל היותר כתחביב בלתי מזיק. אפשר לראות את זה במדיה הפופולרית: על המסך, איך מתארים דמות של גאון? כמו ריק מ"ריק ומורטי" - אדם שמסוגל להמציא מכונות היכולות לנוע בין מימדים. אדם שמבין פיסיקה אבל בעיקר שההבנה שלו מתורגמת מיידית לתוצאות טכנולוגיות.

המטאפיסיקה חשובה לא פחות מהפיסיקה. דווקא בגלל שאין לה תוצאות מיידיות, זהו מדע לשם מדע. כי הסקרנות, הרצון להבין את טיבה של המציאות לא על מנת להתערב בה, אלא רק כדי להבין אותה - היא ביטוי גבוה של הרוח האנושית.
מהי פיזיקה? 718538
הייתה לפנים תיאוריה להסברת תנועת גרמי השמיים שנקראה, נדמה לי, ''תיאורית הגלגלים''. לפיה גרמי השמיים מחוברים לגלגלים, ולחלק מהגלגלים מחוברים גלגלים אחרים וכו'. התאוריה הזאת הייתה מבחינה מסוימת מלאכת מחשבת והושקעה בה חשיבה רבה. מטרתה הייתה, כאמור, להסביר את תנועת גרמי השמים. היום אנחנו יודעים בוודאות שאין גלגלים כאלה, אבל בזמנו אי אפשר היה לטוס ולנסות ממש לנגוע בגלגלים. אפילו כדורים פורחים לא היו אז. . .
עכשיו השאלה היא אם התאוריה הזאת היא מדע. לדעתי, במדע צריך להיות איזה שהוא אלמנט שמאמת את לב התאוריה ולא מספיקה בדיקה שאם מניחים שיש דבר כזה אפשר להסביר הרבה דברים שאנו יודעים עליהם. התאוריה הזאת בעיניי אינה מדע. מדובר במיסטיקה.
מהי פיזיקה? 718539
לפי זכרוני זו תיאוריה עתיקה של תלמי היווני, היא תיארה בקירוב את תנועות הפלנטות. אבל לא קירוב טוב דיו, חוץ מזה שהייתה מסובכת מבחינת החישובים. זה שונה מתיאוריות עליהן מדבר המאמר שלא מסתמכות כמעט על נתונים מדידים.
מהי פיזיקה? 718540
בעיני היא היתה בהחלט מדע, היא נתנה פורמליזם מתמטי (גאומטרי) להסביר את תנועת כוכבי הלכת על פני השמים. למרות שלא היתה אפשרות לטוס ולבדוק מקרוב את המנגנון, המודל נתן חיזויים שהיה ניתן לבדוק באמצעות תצפיות. התצפיות של טיכו ברהה שנותחו על ידי יוהנס קפלר, הראו שהמודל שגוי ושכוכבי הלכת נעים בכלל באליפסות ולא במעגלים סביב מעגלים.
מהי פיזיקה? 718541
למען האמת, תשובתך קצת הפתיעה אותי, אבל בגללה איני יכול לומר שאינך עקבי.
מהי פיזיקה? 718542
תחשוב על הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן [ויקיפדיה]. שלישיית EPR הציעו ניסוי מחשבתי שתוצאתו תסתור את תורת הקוונטים. כאשר הם הציעו את הרעיון בשנת 1935 היה מדובר בניסוי מחשבתי שאף אחד לא העלה בדעתו שניתן לבצעו במציאות, אבל בשנת 1964 הציע ג'ון סטיוארט בל [ויקיפדיה] דרך מעשית לביצוע הניסוי ובשנת 1981 הצליח אלן אספה [ויקיפדיה] לבצע ניסוי כזה שתוצאתו היתה הפוכה מההשערה של EPR ולמעשה אישש את תורת הקוונטים.
מהי פיזיקה? 718546
זה לא כל כך קשור במה שאמרתי. ברור שתורת הקוונטים מסבירה תופעות רבות. אני יכול לחשוב על ניסוי מחשבתי שיבחן את תורת הגלגלים בכלים שהיו בתקופה העתיקה, וזו תעמוד במבחן הזה. ובכל זאת הרי אין באמת גלגלים. אז למה הם אומרים שיש?
מהי פיזיקה? 718548
יש לך דוגמה?

והסתייגות מתבקשת: ואם אתה אומר: אין גלגלים בין הארץ לירח, אבל לירח יש תכונה שגורמת לו לשאוף להגיע לכדור הארץ״, אז אולי מדובר על גלגלים שקופים או משהו דומה.
מהי פיזיקה? 718551
הסיבה להכנסת מודל הגלגלים (נקראו אפיציקל [ויקיפדיה] על ידי אפולוניוס מפרגה [ויקיפדיה] היא התופעה של תנועה אחורית (אסטרונומיה) [ויקיפדיה] שעמדה בסתירה למודל הקודם שלפיו כוכבי הלכת מקיפים את כדור הארץ בתנועה מעגלית. המודל החדש היה מסוגל להסביר את התנועה האחורית, אבל כאמור, תצפיות יותר מדויקות הראו שגם הוא שגוי.
מהי פיזיקה? 718554
היי, למה אתה שולח אותו כל כך רחוק? דיון 1177
מהי פיזיקה? 718549
ממש מוזר בעיני שתשובתו של איזי הפתיעה אותך. המודל הגאוצנטרי [ויקיפדיה] הוא בהחלט מדע (אם כי אולי פחות טוב מהמדע שעושים היום) וכך גם הפלוגיסטון [ויקיפדיה] והאתר (פיזיקה) [ויקיפדיה].
מהי פיזיקה? 718555
אילו תיאורית הגלגלים הייתה אומרת: יש לנו דרך לתאר הרבה תצפיות, ומדובר בעצם בסוג נוח של סיכום של תצפיות, הייתי יכול ללכת עם זה. אבל אז מדובר במדע ממש לא מרשים. אבל הם אמור שבפועל יש גלגלים, וזה משהו הרבה יותר חזק. היום אנחנו יודעים שאין, כלומר הם אמרו משהו לא נכון. אני מניח שלו איזה חכם או מישהו שהגיע מהתקופה שלנו היה אומר להם שאין גלגלים, והם היו מאמינים לו, הם בכלל לא היו מפרסמים תאוריה כזאת.
מהי פיזיקה? 718560
מבין המודלים שהזכרת שמעתי על מודל האתר. והוא אכן מצוי אצלי בקטגוריה של הגלגלים.
מהי פיזיקה? 718561
שדה היגס לא כל-כך שונה ממודל האתר.
מהי פיזיקה? 718562
לא יודע מה זה. השדות שאני מכיר הם שלושה: גרביטציה, חשמלי, ומגנטי.
מהי פיזיקה? 718567
איפה היית כשחילקו את פרס נובל? בוזון_היגס [ויקיפדיה] על הדמיון לאֶתֶר יש לי רק קישורים באנגלית ואני יודע שאתה לא מחבב אותם.

(אגב, השדה המגנטי והחשמלי הם אותו שדה, ואם אתה מאמין לויינברג גם הכוח הגרעיני החלש מתלכד איתם באנרגיות גבוהות מספיק. אני בטוח ששמעת גם על הכוח הגרעיני החזק)
מהי פיזיקה? 718572
אני הגעתי רק עד החומר שלפני הגרעינים, ואני לא בטוח שגם בו אני ממש בקי לחלוטין, אז עזוב.
על כך שהשדה החשמלי והשדה המגנטי הם אותו שדה אני שומע לראשונה. האם לכדור הארץ יש שדה חשמלי שקשור בשדה המגנטי שלו?
זה נכון שיש דבר כזה קרינה אלקטרומגנטית שמכילה את שני השדות האלה כשהם משתנים בצורה מחזורית, אבל זה סיפור אחר.
מהי פיזיקה? 718575
ההגדרות שאתה מכיר הן תלויות מהירות, ולכן בעייתיות, אבל אולי לא כדאי להיכנס לתחום הזה כאן.

(רק כדי לסבר את האוזן מאחדים אותם לטנזור אחד כדי לשמור על קווריאנטיות לורנץ מתורת היחסות הפרטית. למעשה זה היה הרמז שהוביל את איינשטיין לפיתוח אותה תורה, ולא הניסוי המפורסם של מורי ומיכלסון).
מהי פיזיקה? 718582
השדה המגנטי של כדור הארץ נוצר כתוצאה מתנועה (סיבובית) של מטענים חשמליים של המתכות שב(אחת השכבות של)גרעין כדור הארץ.
אז כבר ברור שיש קשר בין השניים. למטענים האלה מן הסתם יש גם שדה חשמלי, גם כשהם לא זזים.
מהי פיזיקה? 718589
תלוי באיזה מערכת ייחוס. מאחר ואנו נעים יחד עם כדוה''א, במערכת הייחוס שלנו אין שדה חשמלי ויש רק שדה מגנטי.
האינווריאנטיות של לורנץ שאותה הזכיר השכ''ג אומרת שיש רק שדה אחד השדה האלקטרומגנטי. מה נמדד כשדה חשמלי ומה כשדה מגנטי תלוי במערכת הייחוס של המודד (ומהירותה).
מהי פיזיקה? 718592
לא ידוע לי על מושג בשם שדה אלקטרומגנטי. ככל הידוע לי ישנה קרינה אלקטרומגנטית, שמכילה את שני סוגי השדות האלה, ומכאן שמה.
מהי פיזיקה? 718598
הצלחת כנראה להמנע משיעורי היחסות הפרטית.
אתה יכול לחשוב על זה באמצעות האנלוגיה הבאה. ישנו וקטור במרחב. האינווריאנט (בלתי משתנה) שלו הוא אורכו. במערכת ייחוס מסויימת הוקטור יאופיין ע"י רכיביו x,y,z. במערכת אחרת הרכיבים יהיו שונים 'x',y',z, אבל האורך לא ישתנה.
השדה החשמלי והשדה המגנטי הם כמו הרכיבים. הגדלים הנמדדים שלהם תלויים במערכת הייחוס בה נמדדו. גדלים אחרים כמו למשל האנרגיה הא"מ הם בלתי תלויים במערכת הייחוס.
חוקי מקסוול אותם הזכרת (מטען חשמלי נע גורם לשדה חשמלי, זרמים חשמליים גורמים לשדה מגנטי וכל הקשרים בין השדות החשמלי והמגנטי), נשארים בתקפם, אבל אתה צריך למדוד את כל הגדלים באותה מערכת ייחוס אינרציאלית (מהירות וכיוון תנועה מסויימים). גם במערכת אינרציאלית אחרת (נעה ביחס לקודמת) חוקי מקסוול יהיו נכונים אבל עם ערכים אחרים של שדה חשמלי ומגנטי (בגלל שמהירות המטענים והזרמים השתנתה).
מהי פיזיקה? 718599
בעצם פספסתי אנלוגיה יותר פשוטה.
מטען חשמלי נייח יוצר שדה חשמלי. מטען נע (זרם) יוצר שדה מגנטי. נניח שאתה (המודד) נייח ויש לך מטען חשמלי נע, בהתאם לחוקי מקסוול תמדוד שדה מגנטי.
כעת נניח שאתה עולה על מערכת ייחוס הצמודה למטען החשמלי ונעה איתו. כעת תמדוד שדה אלקטרוסטטי. בפיזיקה דבר לא השתנה מלבד מערכת הייחוס של המדידה.
אאז''ן הנסחאות של היחסות פרטית (טרנספורמציות לורנץ) ''הומצאו'' כדי לגרום למשוואות מקסוול להיות נכונות בכל מערכת ייחוס.
מהי פיזיקה? 718601
אופס טעיתי. טרנספורמציית לורנץ בעצם נועדה לגרום למהירות האור להיות קבועה בכל מערכות הייחוס. מהירות האור מופיעה במשוואות מקסוול כמהירות של גל א''מ שהוא בעצם תנודה במרחב בין שדה מגנטי לשדה אלקטרוסטטי (בריק נטול מטענים וזרמים).
מהי פיזיקה? 718594
אני כמובן מסכים.
מהי פיזיקה? 718591
השאלה שלי לא הייתה מוצלחת. ידוע לי עוד מאז התיכון על קשר בין זרמים חשמליים ושדות מגנטיים, וזרמים חשמליים נוצרים כתוצאה משדות חשמליים. אבל נטענה טענה ששני השדות האלה חד הם, ואני לא זוכר שלמדתי אי פעם דבר כזה.
מהי פיזיקה? 718595
קרינה היא פשוט תנודה של השדה שמתפשטת בכיוון מסוים. אז (שאלה מנחה): איזה שדה מתנודד כדי לייצר קרינה אלקטרומגנטית?
השדה האלקטרומגנטי.
מהי פיזיקה? 718596
לומדים את זה ביחסות פרטית. רואים שם שבמערכת ייחוס שבה אין מטענים חשמליים בתנועה, אין שדות מגנטיים, לעומת זה במערכת ייחוס שבה המטענים נעים, מופיע שדה מגנטי. כשעוברים למרחב-זמן 4-מימדי (מרחב מינקובסקי) אפשר לייצג שם את השדות החשמלי והמגנטי כשדה יחיד.
מהי פיזיקה? 718606
אני חי בעולם של שלשה ממדים. את החלק של טרנפורמצית לורנס וכו' שהוא חלק מחומר הלימוד בפיזיקה של המהנדסים לומדים ממילא באופן שטחי, ואני התעמקתי בו רק במינימום שיאפשר לי לענות על השאלה המתאימה במבחן כדי לא לאבד את הנקודות שקשורות בו. מרחב 4 מימדי הוא בשבילי איזה מודל מתמטי שאין לי בו שום אינטואיציה. לעומת זה אני זוכר היטב את השיעור על גלים אלקטרומגנטיים כולל ציורי החצים של כיווני השדות המגנטי והחשמלי האנכיים זה לזה שמשתנים בצורה מחזורית. בשיעור הזה בפרוש דובר על שני שדות נפרדים ולא נאמר שהם שדה אחד. אני מקבל את זה שישנם מודלים יותר מתקדמים, אבל אני לא מצוי בהם.
מהי פיזיקה? 718608
אם אתה רוצה טעימה לא מסובכת מתמטית, אז קרא את טנזור השדה האלקטרומגנטי [ויקיפדיה] שנותן הסבר לא מורכב מדי.
מהי פיזיקה? 718574
הערת אגב.. גם מפה טופוגרפית היא שדה על פי ההגדרה. שדה הוא בסך הכל התאמה של ערך לכל נקודה במרחב.

ערך יכול להיות מספר או וקטור או טנזור או אפילו פונקציה. אם אתה רומז שהשדות שאתה מכיר הם יותר "אמיתיים" מאחרים אז זה דורש קצת הסבר. למיטב זכרוני מרגישים את המפה הטופוגרפית ברגליים.. יותר אמיתי מזה?
מהי פיזיקה? 718593
אולי המונח הנכון יותר הוא 'שדה יסודי'. זה כמו להשוות את החול שאתה דורך עליו לפרוטונים.
מהי פיזיקה? 718597
אוקי, אז ב QFT יש 17 או יותר שדות יסודיים. תלוי איך סופרים.. https://www.physicssayswhat.com/2019/06/05/qft-how-ma...
מהי פיזיקה? 718629
אכן. במסגרת הזו, השדות שדב דיבר עליהם הם בוזונים.
מהי פיזיקה? 718563
והשדות האלה, אין משמעותם שיש איזה חומר בהם, אלא רק שיש בהם איזו תכונה שמשפיעה על כל מיני דברים שנמצאים בם. ואת זה ניתן לבדוק באופן ישיר, כך שלא מספרים לי לוקשים.
מהי פיזיקה? 718600
מצוי בקטגוריה של הגלגלים, כלומר, לא מדע?
למה? זו תורה מאוד סבירה. נכון שלא מצאו דרך למדוד ישירות את האתר, אבל הרי את האור אנחנו רואים ויודעים (במאה ה-‏19) שהוא מתנהג באופן גלי ושמהירותו סופית. מה מותר השדה החשמלי משדה האתר? גם אותו אנחנו לא יכולים למדוד ישירות, אלא רק את ההשפעה שלו על חלקיקים בעלי מטען.
מהי פיזיקה? 718605
מה שידעתי על אתר הוא שמדובר בחומר שנמצא בריק, ולכן אי אפשר לקרוא לא שדה. המושג שדה קשור במיפוי של השפעה על גוף שנמצא בו, ולא בחומר. אם יש הגדרה אחרת לאתר, לא לאתר כזה התכוונתי, ואין לי דעה בקשר למושג שאיני מכיר.
מהי פיזיקה? 718553
זה לא מדויק. עם מספיק מעגלים אפיצנטריים אפשר בהחלט לקבל אליפסות ובעצם כל צורה שהיא - כולל מצולעים. זאת אחת הבעיות עם המודל הזה: הוא בלתי ניתן להפרכה (לא ברור לי אם גם מסלולים כמו של כוכב חמה ניתנים לתאור בצורה זאת, אבל ממילא עד איינשטיין הם היוו בעיה גם למודל הקופרניקאי). בעיה אחרת הוא שהמודל הלך ונעשה מסובך מבחינת כמות הגלגלים כשנוספו עוד ועוד תגליות, ובאנציקלופדיה בריטניקה נכתב שבשלב מסויים נדרשו 40 גלגלים אם כי קראתי ביקורת של זאב בכלר לפיה המספר הזה מצוץ מהאצבע.

הערת אזהרה: הכל מזכרוני הרופס, אין אחריות ואין החלפות.
מהי פיזיקה? 718577
במקריות חביבה בדיוק נתקלתי בתמונה עם מסלול כזה.
מהי פיזיקה? 735495
המחשה מאירת עיניים של מה שאפשר לעשות בקלות עם אפיציקלים, ואגב כך קישור שלהם לטרנספורם פורייה. אני חושב שלו האמצעים הויזואליים האלה היו זמינים עבורי לפני כמה עשורים, אולי הייתי מצליח להבין משהו (אם כי משוואות דיפרנציאליות חלקיות היו נשארות, כנראה, מעבר ליכולותי). ובקצת יותר רצינות: אני די מקנא בסטודנטים של היום עם כל העזרים המחשוביים ובמיוחד הויזואליים (א-פרופו זיקנה נרגנת).
מהי פיזיקה? 735500
מה, רגע, אז מתמטיקה אמורה בעצם להיות קלה עכשיו? איכשהו פספסתי את זה.
מהי פיזיקה? 735513
לא, אבל לימוד המתמטיקה יותר קל עכשיו, דהיינו אפשר להגיע מהר יותר למקום בו היא נעשית באמת קשה (שהוא כמובן אינדבידואלי). עם desmos, wolfram alpha ודומיהם אפילו הנדסת המרחב, שהיתה הענף הכי קשה עבורי במתמטיקה תיכונית, הופכת להרבה יותר קלה ללימוד.
מהי פיזיקה? 735518
אולי זה מסביר למה אני מעריך את כל הויזואליזציה הזו הרבה פחות ממך.
מהי פיזיקה? 735519
(אגב, הטריק שעוזר להתגבר על הקושי שמציבים שלושה ממדים - הוא לחשוב על n ממדים במקום).
מהי פיזיקה? 735527
(בארור. ואכן, כשהתקשיתי לחשב את מס' האלכסונים בקוביה תלת ממדית חישבתי את המקרה הכללי ואז היצבתי n=3. המצחיק הוא שהייתי די מבסוט מההישג, ואז הגיע אורי גורביץ' ואמר: "טוב, אחרי שפתרת את זה ל-n טבעי, בוא נחשוב על המקרה הכללי באמת, עם מס' ממדים מרוכב).
מהי פיזיקה? 735569
בנימה טיפה יותר רצינית: האם לדעתך מערכת deep learning דמויית alpha go, שתקבל אינפורמציה על מסלולי כוכבי הלכת כפי שהם ניצפים מהארץ ומשימה למזער ככל האפשר את מס' האפיצקלים תוכל לגלות בכוחות עצמה את הרעיון של קופרניקוס? אינטואיטיבית נראה לי שהתשובה היא "כן, בקלות" אבל אני לא יודע מספיק על התחום כדי להאמין לאינטואיציה שלי.

(היה יכול להיות מגניב אילו האסטרונומיה היתה תקועה במודל הפתולמאי ולעומתה המיחשוב היה מתקדם לרמה שהוא נמצא בה היום, והמהפיכה הקופרניקאית היתה מתרחשת רק כאשר פרנק קוסוי, סטודנט רשלן לתואר ראשון במדעי המחשב, היה שוכח להכניס את האילוץ שכדוה"א הוא במרכז כשקיבל את המשימה כתרגיל בית. כידוע, תוצאות מפתיעות מתקבלות לא פעם, כולל מערכת שלמדה לשקר (!) באופן ספונטני, בדוגמא השלישית בסרטון. אגב, בגירסה מתקדמת יותר היא למדה גם להגיד "לא יהיה כלום כי לא היה כלום").
מהי פיזיקה? 735570
(יש לי הרגשה שבקלות אפשר להראות שמכניקה ניוטונית היא תנאי הכרחי ומקדים לפיזיקה שמאפשרת קיום מחשבים).
מהי פיזיקה? 735616
(מספיקה מכניקה ניוטונית ארצית, השמיים יכולים להישאר פתולמאים כרצונם, וממילא אני לא מדבר על תרחיש סביר במיוחד ).
מהי פיזיקה? 735618
נראה לי שמשוואות התנועה, לא אכפת להן אם הן פועלות בשמיים ממעל או בארץ מתחת.
ולמתקטננים‏1 - מן הידועות היא שפיתוח חומרת המחשבים חווה קפיצה אדירה‏2 בעקבות פרוייקט אפולו, שבעקבותיו הצורך במחשב שיטוס על טיל ולא ימלא אולם ענק הפך למציאות וסלל את הדרך למחשב האישי של ימינו. אי אפשר להגיע לירח (והאמת - גם לא לשגר אפילו טיל קרקע קרקע קטן) בלי לדעת מהו g ומכניקת מסלולים, ואידך זיל גמור.
כמו שאמרתי - זה בטח אחד מיני מסלולים רבים מספור, תיאורטיים וטכנולוגיים, שמדגימים איך טכנולוגית מחשוב (המבוססת על מוליכים למחצה ולא על חשבוניות) לא יכולה היתה להתקיים ללא מכניקת כבידה בסיסית.
אפשר גם לזרוק סתם לוויני תקשורת לצלחת, לא צריך אפילו להגיע לירח.

1 ידעתי שלא תשחרר אותי מהעבודה הקשה.
2 עדיין לא קוונטית אמנם.
מהי פיזיקה? 735627
אני אמשיך להתקטנן עד שנגיע לגודל של אלקטרון.

נו, אז העולם האלטרנטיבי שלי לא היה זוכה לאותה קפיצה אדירה והתפתחות המחשבים היתה איטית יותר, כך שאותה AI היתה מופעלת בשנת 2050 או 3050, ואולי היתה תופסת נפח עצום ושורפת המון חשמל. סו?

אכן למשוואות התנועה לא איכפת מכלום, אבל לא ברור לי למה בלי ההכללה ממה שאנחנו מכירים על פני כדור הארץ למה שקורה בשמיים מדעי המחשב היו נעצרים בהכרח.
מהי פיזיקה? 735633
הענין הוא לא ההכללה הספציפית, אלא הפרדיגמה כולה.
למשל, ההבנה שאותם חוקים פיזיקליים פועלים בכל מקום, במעבדה שלי ושלך למשל, היא בסיסית לפיתוח מדע קוהרנטי. אם תחשוב שבקוריאה ובאמריקה מוליכים למחצה עובדים אחרת, לא בטוח אם ומתי בכלל תגיע לתיאוריות מצב מוצק קוהרנטיות. וזה נכון גם לסתם מכניקה. לומר שאתה יכול לפתח מכניקה לנפילת נוצות אבל לא לנפילת כדורי ברזל, או לנפילת כדורי ברזל אבל לא לכוכבי לכת, נשמע אולי אפשרי לוגית, אבל בלתי אפשרי בעצם מכל בחינה אחרת.
איך היו עושים את ניסוי מייקלסון-מורלי בלי תנועת כדור הארץ? ואולי אם לא היו עושים אותו, לא היתה סיבה מספיק טובה לפתח את תורת היחסות והיינו תקועים בפיזיקה של המאה ה-‏19 עד היום‏1.
איך היו לומדים על קווים ספקטרליים ותכונות החומר הנגזרות מהן בלי ה"הכללה ממה שאנחנו מכירים על פני כדור הארץ למה שקורה בשמיים" וספציפית על פני השמש? אולי לא היינו מגיעים בכלל למכניקת הקוונטים ככה, שהיא כמובן קריטית לפיתוח מוליכים למחצה והתקנים ממוזערים מספיק עבור כח חישוב סביר.

אני נכנס לפרטים שברור לי שאפשר להתנגד להם אולי, אבל הטענה הכללית שלי היא שהנחות הבסיס של המכניקה והמדע כפי שאנחנו מכירים ואוהבים, לא עולות בקנה אחד עם "מכניקה ארצית" מול מכניקה שמיימית. אם אתה מצליח לבסס מדע כמו היום, הנחות הבסיס האלו הן חלק בלתי נפרד ממנו. ואם לא - מאד יכול להיות שלא תגיע רחוק, וכמו שנתקעת עם אפיציקליים בשמיים, תיתקע עם אתר וכדורי ביליארד שמקיפים את האטום על הארץ.

1 כמובן שההטייה הבסיסית שלנו היא לומר "אבל המדע מתפתח כל הזמן, אז היה לוקח לנו עוד חמישים שנה". אבל זה בכלל לא ברור, הרי היינו אלף שנים לפני המאה ה-‏19 עם הרבה פחות התקדמות מדעית, זו לא אקסיומה שתמיד נגיע לאותו מקום‏2.

2 אני כבר העליתי כאן פעם את התמיהה האם פלנטה שאין עליה אורניום היה מגיעה לנשק גרעיני כה מהר, אם בכלל.
מהי פיזיקה? 735637
נכון, לא ץמיד נגיע לאותו מקום, אבל אתה טוען טענה הרבה יותר חזקה: שבשום אופן לא היינו מגיעים לרשתות נוירונים אלמלא היינו מחזיקים בכל העקרונות המדעיים שיש לנו היום. אם היינו עיוורים, למשל, ייתכן שהיינו מגלים את הכוכבים רק לפני כמה עשורים, אולי כאשר מישהו היה קולט בטעות גלי רדיו מסתוריים שמגיעים מהשמיים. טוב, אולי לא *לפני* כמה עשורים אלא בעוד כמה מאות שנים, אלפי שנים או מליוני שנים. אם תטען שבני אדם עיוורים היו נכחדים הרבה לפני שהם ירדו מהעצים וגילו את גלי הרדיו אגיד שכאן הגענו לגודלו של אותו אלקטרון שמסמן את גבול התקטנונתי.

ואף על פי כן נ̵ו̵ע̵ ̵ת̵נ̵ו̵ע̵ היה יכול להיות מגניב.
מהי פיזיקה? 735640
הטענה (החזקה) שלי היא אכן לא רק תיאורטית - היה לי הרבה יותר קשה לומר זאת על חבורות לא-אבליות, למשל.
וזאת כיון שהמהפכה בה אנו נמצאים של עליית הרשתות הנוירוניות היא תוצאה ישירה של הטכנולוגיה - בעשרות השנים עד שהגיעו מעבדי ה-GPU המפלצתיים שמאפשרים רשתות עצומות ולימוד על מיליוני קלטים, רשתות הנוירונים הופיעו לרגע ודעכו להן בקול ענות חלושה.
ז"א שבניגוד לחבורות לא-אבליות (למשל), נייר ועפרון לא מספיקים - גם עם ארבעה איינשטיינים בדרך - כדי להגיע לרשתות נוירוניות ש"עובדות" (ומכאן למטלה המקורית שלך על גילוי משוואת הכבידה מנתונים הפיציקליים).
בשביל זה צריך מחשבים חזקים, ובשביל מחשבים חזקים צריך המון המון עקרונות מדעיים מאד מפותחים (וגם טכנולוגיים‏1). חשמל ומכניקה ומכניקה אנליטית וקוונטים וגלים ויחסות (טוב, פרטית בעיקר) ואפילו תורת שדות קוונטית. קשה, מאד קשה, אולי בלתי אפשרי להגיע לכל אלה בלי עקרונות מדעיים מבוססים מחד, ומידע פיזיקלי שמגיע מחוץ לאטמוספרה מאידך.

1 אני כבר זמן רב טוען שהטכנולוגיה שיהיה הכי קשה לבנות מחדש אחרי מלחמת העולם השלישית היא ייצור וייפרים מסיליקון.
מהי פיזיקה? 735681
אני שמח על הערת השוליים שלך. אני לא יודע כלום ושום דבר על ייצור וייפרים, אבל זה בדיוק העניין. בתיכון (1990) עשיתי עבודת גמר על מוליכים למחצה, וחומר הלימוד העיקרי שלי היה עשורים של גליונות "סיינטיפיק אמריקן" שהיו בספריית בית הספר, והיו זרועים במאמרים בנושא. המאמרים האלה גם הסבירו את הבסיס (מה זה מל"מ, צומת n-p), גם ליוו את התקדמות הטכנולוגיה מדיודות עד שבבי המחשבים של אותם ימים, וגם - המאוחרים שבהם - הסבירו כמה כיוונים שהיו בחיתוליהם המחקריים. אי-אלו מאמרים הסבירו די בפירוט את תהליך הייצור של השבב, וזה היה מאוד מעניין ומגניב; אבל כולם הניחו את הוייפר כנתון. לעתים הזכירו שלא קל בכלל לייצר וייפר סיליקון באיכות מספיקה, ונדמה לי שמדי פעם הוזכרה בחטף הטכניקה הבסיסית לייצור שלו; אבל אף לא מאמר אחד לא נכנס לעובי הקורה של מהם הקשיים ואיך מתגברים עליהם. זה גרם לי לתחושה מתסכלת-משהו שהפלא הטכנולוגי האמיתי חומק לי מתחת הרדאר.
מהי פיזיקה? 735691
אני אמנם כיוונתי גם לשאר תהליך הייצור, המולטי שכבתי, ננו-מטרי וסופר מסובך, אבל כן, גם זה.
מהי פיזיקה? 736138
לא רק אתה מתוסכל. אינטל, לכאורה מעצמת הצ'יפים העולמית, מתקשה כבר כעשור להגיע לרמה הבאה של עובי הצפיחית (מתחדישי המחבר).
צפיחית 736141
אהבתי!
מהי פיזיקה? 736142
אני מכיר את קריטריון העובי שמקובל להתחרות עליו במולמח"צ בתור עובי המוליכים הכי דקים (כמדומני כמה עשרות ננו-מטרים לאחרונה)‏1. לא ידעתי שגם עובי הצפיחית בעצמה כה קריטי.

1 כמה שהמוליכים דקים יותר - אפשר להכניס יותר רכיבים על אותו גודל מחד, וחהשתמש בפחות זרם שיוצר חום מאידך.
מהי פיזיקה? 735724
למה הכוונה ב-"לגלות בכוחות עצמה את הרעיון של קופרניקוס"? מערכת "דמויית אלפא-גו" (גם אם אפרש זאת באופן מתירני‏1) לא בנויה להפיק מודלים מהסוג שהייתי מכנה "דומים לרעיון של קופרניקוס". למעשה, מערכת למידה-עמוקה טיפוסית לא בנויה להפיק מודלים בכלל: נכון יותר לומר שהיא בעצמה מודל, וצורתו הפונקציונלית לא דומה לזה של מודל קופרניקוס.

1 אבל לא מתירני מידי. לפי פרשנות מאד-מאד מתירנית לתיאור "דמויית אלפא-גו", התשובה היא "ברור שכן": קופרניקוס הוא דוגמא למערכת כזו.
מהי פיזיקה? 735729
קשה לי לראות את ההבדל העקרוני בין גילוי צורת ההתקדמות על המרפקים בסרטון הראשון בקישור שהבאתי, לבין "גילוי" האפשרות שכוכבי הלכת נעים סביב השמש, מלבד זה שהראשון לא נקרא "מודל".

אסוציאציה פרועה שעולה אצלי עכשיו היא הסיפור עם הלוציגניה [ויקיפדיה] שם, אם התזמון היה קצת שונה ובעיית התנועה היתה מוצגת לאלפא, אולי שגיאת האינטרפרטציה עליון/תחתון היתה מתגלה על ידיה.
מהי פיזיקה? 735737
התרחיש שלך הוא וריאציה על סיטואציה בה מהנדסים מראש סביבה שהיא "חלל, שמש וכוכבי לכת", ואז מציבים בה agent שהפעולות שלו הן מהצורה "התאם לכל אובייקט מסלול קבוע בחלל לפי איזשהי פרפמטריזציה", והוא לומד באמצעות RL כאשר החיזוקים קשורים להתאמה בין ניבוי המודל שלו לבין התצפיות?

אז כן, אני מנחש שהוא עשוי להגיע למודל קופרניקאי (ואולי מודלים אקזוטיים משעשעים אחרים). אבל אני לא חושב שזו תיהיה תוצאה סנסציונית במיוחד (גם לאור כל האילוצים שמכניסים בכוח לתוך הפורמליזציה של המערכת, וגם מכיוון שנראה לי שטבעי הרבה יותר לנסח את הבעיה כבעיית חיפוש היוריסטי מאשר כבעיית למידה). אני כנראה עדיין לא יורד לסוף דעתך.
מהי פיזיקה? 735740
יורד, יורד, אל תדאג, היא לא *עד כדי כך* נמוכה.

כאמור, הסיטואציה הדמיונית עוסקת בנסיון למצוא את מס' האפיציקלים המינימלי שיעמוד בהתאמה מספקת (אל תשאל אותי מה זה אומר) לנתונים, מהם יש המון. לומשנה, נראה לי שמיצינו.
מהי פיזיקה? 736372
משהו כזה, למשל?
כנראה שהתשובה היא כן, בתנאי שהמערכת לא תצטרך להתמודד עם סיטואציות שונות מדי מאלו שאומנה עליהן.

ויש גם גישה אחרת.
מהי פיזיקה? 736437
לא לגמרי ברור לי ההקשר לקישורים שהבאת, אבל תודה. נראה לי שאם התיאוריה של סטיבן וולפרם תוכיח את עצמה, היא תהיה שדה המרעה האידיאלי לסוכנים ממחושבים. ואם לא נבין את מה שהם יספרו לנו, ובכן, אחד הפיתוחים הבאים של gpt בטח יצליח לתרגם את התגליות ללשון בני אדם (42?).
714046
רק לחדד את מה שצפריר אמר. זה שבמתמטיקה שורש 2 הוא "מספר לא רציונלי" לא אומר שמתמטיקה "הפכה בשנים האחרונות(?) למעין דת עם סיפורים פנטסטיים". היא עדיין תחום רציונלי. אותו דבר פיזיקה.
תוצאה מפתיעה או מוזרה איננה בהכרח בלתי רציונלית.
714048
תמיד תהיתי האם, במקרה שהיינו קוראים לשורש 2 או דומיו "מספר לא אלגבראי/לא יחסי/לא דומבל-שמומבל", היינו חוסכים אלפי שאלות טרחניות על חוסר הרציונליות של המתימטיקה.
גם המספרים ה'דמיוניים' סובלים מיחסי ציבור בעייתיים בגלל מינוח שמערבב מתימטיקה ותופעות מתחום התודעה האנושית.
714051
והתהייה על מהותו שורש מינוס אחד יכולה להוביל לתהיות פילוסופיות עמוקות על מהות הרוע האנושי.
714055
נשברתי באמצע. נראה שהמאמר הזה מצדיק את מה שכתב הפונז.
714056
תקרא את הספר או תראה את הסרט שנעשה על פיו. חזק, מדהים, שומט לסתות.
716133
אבל "לא רציונלי" זה בדיוק זה, "לא יחסי" (ratio). הבעיה היא בתרגום לעברית, או (בשפה האנגלית) במשמעות הנוספת, והלא קשורה (למעט אולי אטימולוגית), של המלה irrational.
716134
תגובה 663363.
716140
אפילו המספר של התגובה ההיא נאה במיוחד.
716158
תודה! אבוי, לא זכרתי את זה בכלל.
716200
בשלב הבא בטח נלמד ש"imaginary" מקורה במילה לטינית שפירושה "נחוץ לפעמים כדי לפתור משוואות ממעלה שלישית" ורק מאוחר יותר קיבל בהשאלה את המובן המודרני.
716203
Imagine there's a number,
I wonder if you can,
It solves all polynomials,
It's just that awesome, man

You may say I'm a dreamer,
but I'm not the only one,
And I can tell you my secret,
It's the square root of minus one.
716207
יפה מאד!
716230
מצוין!
לא רציונלי במקרה 716136
זכור לי איפשהו מדיונים קודמים כאן (אבל אני לא מוצא שום רפרנס) שהמקור הוא דווקא הפוך. בשלב מסוים מישהו באירופה (ומכאן שימוש במינוח לטיני) קרא לכל המספרים שאפשר לייצג אותם כשבר, „מספרים הגיוניים״. ומכאן נגזר המונח „רציו״ ליחס.
לא רציונלי במקרה 716147
ותודה ליובל. אף אחד עדיין לא ענה לי בדף השיחה בוויקיפדיה העברית.
714116
זו ממש לא הייתה הכוונה שלי. אני אנסה לנסח מחדש:

התכוונתי שפעם החלוקה הייתה ברורה. אנשי הדת אמרו לנו: יש מטאפיסיקה. יש דברים שקיימים מעבר למציאות שלנו. יש מציאות אחרת, והעולם הזה פועל לפי חוקים שאנחנו לא מסוגלים להבין.

ואילו הפיסיקאים אמרו לנו: שטויות. אין דבר כזה "מעבר למציאות", דברים יכולים או להתקיים במציאות או לא להתקיים כלל. אין ביקום דבר פרט לחומר ואנרגיה, את המציאות כולה אפשר לנסח באמצעות מספרים והיחס ביניהם. את הכל, לפחות תאורטית, אפשר להבין כך.

והיום נדמה לי (אולי מאז איינשטיין) שהסיפורים שהפיסיקאים מספרים לנו, על מציאויות חלופיות, על מימדים אחרים ועל דברים שקיימים ולא קיימים בו זמנית, הופכים להיות דומים יותר ויותר לסיפורים שאנשי הדת סיפרו לנו פעם...

אגב. אם אני לא טועה, לזה בדיוק התכוונו הנאצים כשדיברו נגד ה"פיסיקה היהודית". הם ראו בסוג כזה של פיסיקה חלק מהאובססיה היהודית להפשטה, חלק מהרצון שלהם לערער על כל דבר מוצק, ובכך לזרוק את העולם למציאות יחסית שאין בה שום דבר בטוח.
714123
הדמיון לסיפורים של אנשי הדת הוא בעיני המתבונן. הרי יש גם מי שמוצא דמיון בין סיפור הבריאה התנ"כי לבין האבולוציה.

בכל מקרה. הגדרת המקצוע של הפיסיקאי היא לתאר את העולם על ידי מספרים ומשוואות. הדבר הזה לא השתנה. כל התורות המודרניות כולל הדברים שקיימים ב 2 מקומות בו זמנית, ממדים אחרים וכו - הם עדיין מספרים ומשוואות.
718917
ועדיין - התופעה שהצבעתי עליה מעניינת (לפחות בעיני) ודורשת הסבר כלשהו על מה קרה לפיסיקה. גם אם התפקיד לא השתנה.
718927
לא הצלחתי להסביר את עצמי. התופעה שאתה מצביע עליה היא אשליה. אם אתה רוצה הסבר כלשהו אז הנה: Apophenia [Wikipedia]. למשל, כאשר אתה רואה בעננים פיל או ארנבת - זה לא אומר שקרה משהו לעננים.

כתבת בתגובה הקודמת: "והיום נדמה לי...שהסיפורים שפיזיקאים מספרים לנו, על מציאויות חלופיות, על מימדים אחרים ועל דברים שקיימים ולא קיימים בו זמנית, הופכים להיות דומים יותר ויותר לסיפורים שאנשי הדת סיפרו לנו פעם...". אז זוהי אסוציאציה חופשית למדי גם על הדת וגם על הפיזיקה. באותה מידה אני יכול לאמר שהפיזיקה המודרנית דומה להנהלת חשבונות. כי פעם פיזיקאי היה איש שיושב ומהרהר לו מתחת לעץ עד שנופל לו תפוח על הראש והוא אומר " אאוריקה!". ואילו היום פיזיקאי הוא בורג בארגון שבו יש ים של טכנאים שמתחזקים כל מיני מכונות, ואילו הוא יושב על האקסל ומשחק עם כל מיני מספרים.
719014
הסברת את עצמך מצויין. והבנתי בדיוק מה אתה אומר גם בפעם הראשונה. עדיין, אני בדעה שמה שאתה מכנה בלעג ''אסוציאציות חופשיות'' הוא חשוב לא פחות מתוכן המחקר הפיסיקלי. כי זו המשמעות הרחבה, האמיתית של הדברים. מה שאתה קורא לו אשליה, אני קורא לו משמעות עמוקה. בעיני זה חשוב. אבל בסדר, נסכים שלא להסכים כאן.
714060
כדי להרחיב את הידע הפיסיקאים חייבים לבנות תאוריות. ואז הם בודקים אם הן מסתדרות עם המציאות, ומצליחות לנבא דברים שקודם לא הצליחו לנבא.
הבעיה היא עם הסברים שלא מתיימרים לנבא שום דבר נוסף, ועליהם התרעומת.
הכל התחיל עם הבעיה הלא פתורה של מכניקת הקוונטים- קריסת פונקצית הגל- ראה את סדרת הדיונים המעולים של ירדן החל מדיון 1177- בעקבותיה נוצרו מספר "פרשנויות"- פרשנות קופנהגן [ויקיפדיה] כבר לפני 90 שנה, פרשנות העולמות המרובים [ויקיפדיה] ב 1957 ועוד.
הבעיה הזו פשוט מתכתבת באופן ישיר עם שאלות מטאפיסיות בעליל, והפרשנויות השונות די שקולות זו לזו מבחינת הניבוי. אילו הן היו תאוריות שונות, היה חייב להיות ניסוי שמכריע ביניהן, אבל אלו רק פרשנויות לתוצאות הקיימות של הניסויים.
714062
==> הבעיה היא עם הסברים שלא מתיימרים לנבא שום דבר נוסף, ועליהם התרעומת

דווקא תורת המיתרים מוזכרת בתור משהו שיש עליה תרעומת. אבל היא כן מתיימרת לעשות דבר חדש - לישב את הסתירות בין היחסות הכללית לתורת הקוונטים ולהיות "תאוריה של הכל". בגלל זה היא כ"כ פופולרית. הבעייה היא שזה רק פוטנציאל, עדיין לא פיצחו את זה. וגם אף אחד לא יכול להבטיח שיצליחו לפצח את זה.

דבר דומה אפשר להגיד על פרשנות העולמות המרובים. כרגע אין ניסוי שיכול להבדיל בינה לבין פרשנות אחרת. כרגע. אולי עוד 10 שנים יחשבו על ניסוי כזה? דבר דומה קרה עם פרדוקס EPR, שהוצג ב 1935 ורק אחרי 30 שנה היתה פריצת דרך תיאורית שסללה את הדרך לבדוק את זה בניסוי.
714064
אגב, די מפתיע שזה לקח 30 שנה, בהתחשב בזה שאי השוויון של בל מסתמך על מכניקת הקוונטים משנות העשרים, ועל מתימטיקה ברמה של בוגר תיכון.
אפרופו חלש במתמטיקה 714085
שני עיתונאים בכירים - בריאן וויליאמס MSNBC ומארי גאי ני"ט - שלא לדבר על עורכים ואנשי צוות, מקבלים ציוץ בטוויטר על כאילו כמות הכסף ששפך מייק בלומברג במערכת הבחירות, כאמת שירדה מהר סיני עם אפס ביקורת.
אפרופו חלש במתמטיקה 714091
איבדתי קוהרנטיות באמצע התגובה שלך.
אפרופו חלש במתמטיקה 714093
צודק.
פשוט תסתכל בקטע המקושר.
אפרופו חלש במתמטיקה 714098
אני רואה שלא אפס ביקורת, שלושה אפסים היו חסרים להן.ם
אפרופו חלש במתמטיקה 714104
אני מצפה שכתבים בכירים ומערכות של ארגוני חדשות מובילים לא יתנהגו כמו משתמש רגיל ברשתות חברתיות שמעביר הלאה כל פיפס בלי בדיקה.
מה עושה תחום או טענה לא רציונלים ? 714092
מוזר או מפתיע יכול להיות רציונלי עוד יותר ממה שנראה יום יומי וצפוי.

הפיסיקה התאורטית היא חלק עזר , כמו שצריך הנדסה בשביל לבנות ניסויים , כך גם צריכים מתמטיקה בשביל ניסוח תיאור המציאות החדש.

בריאתנים (כמו פרנק טיפלר ?) ,ינסו לגשר את מחויבותויהם הדתיות עם ניסיון לחקור מעבר הפיסיקה הידועה. אין זה מחייב פיסיקאים אחרים.

מה נחשב ביזבוז זמן כשהמטרה היא האמתת המציאות ע"י מחקרים ? מתודולוגיות שונות נראות מניבות יותר או פחות.

מחר יבוא מהנדס ויבנה מכונה שבפעילות שהיא פועלת היא חוקרת את המציאות ומידי פעם מסבירה בשפה אנושית כדי שגם בני אדם יודעו. (כמו שהפיסיקאי ממצע בין המציאות להדיוט במחקרו והסבריו כך אותם מכונה תמצע בין המציאות והפיסיקאי)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים