מי אשם במשבר האקלים - הציבור או חברות האנרגיה? 4067
כתבה של ניר חסון ב"הארץ" סוקרת כיצד פעלו חברות הנפט בארבעים השנים האחרונות, באופן שיטתי ומכוון, לטשטש את משבר האקלים שיביא איתו השימוש בנפט ובשאר הדלקים הקרקעיים. כיום ידוע ומוסכם שבנוגע לעישון פעלו חברות הטבק במשך עשרות שנים לטשטש את המודעות לנזקים הבריאותיים בעישון, ומקובל על כולם שמדובר בפשע היסטורי. לפי חסון, פעולתן של חברות הנפט היתה מודעת ושיטתית לא פחות, ובהיקף נרחב בהרבה.

ב-‏1979 הוגש לנשיא ארה"ב דאז דו"ח של מדענים שמינה, שניבא התחממות גלובלית של כמה מעלות בתוך עשורים מעטים בעקבות פליטת פחמן. קרטר כנראה אימץ את הדו"ח, אך לפני שהספיק לפעול הפסיד לרייגן, וממשל רייגן גנז את הדו"ח.

גם דוחו"ת פנימיים של חברות נפט הזהירו מפני האסון. אך חברות הנפט החליטו לפעול כדי למנוע פעולה ציבורית להפחתת השימוש בדלקים. לפי חסון, בראש המאמץ עמדו אקסון מובייל והאחים קוך. אלו מימנו ארגונים, מכונים ומומחים שפעלו לזרוע ספק בקשר שבין הדלקים להתחממות. תחילה הם הטילו ספק בהתחממות עצמה; בהמשך, באחריות האדם להתחממות. לבסוף, הם ביקשו לחכות לפתרונות אחרים כמו אנרגיה גרעינית או טכנולוגיה לספיגת פחמן, ולא לבצע פעולות מיידיות כמו מיסוי דלק.

שיטת תעמולה אחרת שנקטו חברות הנפט, לפי חסון, היא הסטת הדגש להתנהגות הפרטים: אחריותם של אנשים בודדים להפחתת צריכת הפחמן שלהם (בדלק, באכילת בשר). זאת, שוב, כדי להימנע מפעולה רגולטורית נגד הנפט.

לבסוף, פעלו חברות הנפט לממן פוליטיקאים שלא יפעלו נגדם. היום יש בארה"ב זיהוי חזק ביותר בין תמיכה ברפובליקאים לבין הכחשת משבר האקלים, אך זה לא תמיד היה כך: ניקסון נחשב לנשיא סביבתי, וגם בוש האב ניסה לפעול להקטנת אפקט החממה. אך מאז התחזקו מאוד במפלגה מכחישי המשבר, עד לנשיא טראמפ, שבעצמו טען שאין משבר אקלים.

בסיכום, חסון אומר לקוראיו שלא הם האשמים במשבר, הכתובת להטלת האשמה היא אותן חברות נפט.
קישורים
כתבה של ניר חסון - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

קורפורייט אמריקה 742209
לאור התרומה השלילית העצומה של תאגידי הענק לרווחת המין האנושי אולי כדאי להגביל את גודלם בכלל.
שלא יהיה אף תאגיד שימכור ביותר מ 10 מיליארד דולר בשנה.
אפשר גם ללכת בכוון אחר- להרים את המסך ולשפוט מנהלי תאגידים באחריות אישית לנזקים שהם גרמו. החל מ reckless endangerment ועד גרימת מוות ברשלנות.
קורפורייט אמריקה 742210
אפל מכרה בשנת 2020 ביותר מ-‏270 מיליארד דולר. יש לך תוכנית מעשית לפיצול שלה לחברות שמוכרות בפחות מ-‏10 מיליארד כל אחת?
קורפורייט אמריקה 742214
להטיל מס של 10% על כל דולר שהן מוכרות מעל 10 מיליארד דולר, שילך ויעלה כל שנה. בשנה הבאה 11%, בעוד שנתיים 12%.
וחברות שעדיין לא מוכרות ב 10 מיליארד יתחילו ב 25% אם יעברו.
קורפורייט אמריקה 742215
סף קצת נמוך לחברות גלובליות, לא?
קורפורייט אמריקה 742216
מי אמר שצריך חברות גלובליות?
הרי הן עושות את רוב הנזק. מפיליפ מוריס (סרטן הריאות) ועד קוקה קולה (מגיפת הסוכרת), משברון (הרס האמזונס) ועד BP (דיפווטר הורייזן), מביוג'ן (התרופה הלא יעילה לאלצהיימר שאושרה) ועד אפל (מונעת מיחזור טלפונים).
הייתי אפילו מחדד- הדחף של החברות הגלובליות למכור יותר הוא המניע שגורם את רוב הנזק.
קורפורייט אמריקה 742218
בוא לא ניתמם - בלי חברות גלובליות עולם המחשוב, התקשורת וההיטק (על כל יתרונותיהם הטריויאליים) לא היו יכולים להתקיים.
קורפורייט אמריקה 742222
אני לא בטוח שאני מסכים עם מי מכם. רשתות של חברות קטנות יותר (גלובליות או מקומיות) יכולות ליצור טכנולוגיות ויכולות גם להרוס את העולם ביעילות דומה, להערכתי.
קורפורייט אמריקה 742224
בשני התחומים שבסוף דופקים את העולם הכי חזק יש יתרון עצום לחברות הענק-
1. בהשפעה על הרגולציה: קניה של הפוליטיקאים, לובינג, צבא של עורכי דין, דלתות מסתובבות וכו'
2. בהנדוס התודעה: קנית רופאים, השפעה על המחקר (סיגריות לא מזיק, סוכר לא מזיק) שטיפת מוח בפרסום (הגז הוא נקי, קוקה קולה טעם החיים) וכו'.

חוקי אנטי טראסט יכולים למנוע מחברות קטנות לפעול יחד באותו אופן.
קורפורייט אמריקה 742258
גם קרטלים של חברות קטנות פועלים באופן דומה מאד. למשל קרטל החקלאים.

אני חושב שקשה מאד להגביל את כוחם של בעלי אינטרסים כאלו.. בכל מערכת פוליטית. מה שיותר מעשי (אולי) הוא מתן כח לאינטרסים שבדרך כלל לא נשמעים - בריאות הציבור, איכות הסביבה, הדורות הבאים.
קורפורייט אמריקה 742223
אתה לא יכול לדמיין עשרות חברות בעולם שמייצרות CPU או GPU?‏1 שמייצרות מערכות הפעלה (כמו באנדרואיד)? שמייצרות טלפונים סלולריים? שמייצרות רשתות חברתיות שמקושרות זו לזו? מנועי חיפוש? מתגים? מכוניות חשמליות? מטוסי נוסעים?
האם העולם יוצא נשכר מכך שיש (או יהיה) מונופול עולמי בתחומים האלה?
האם יש עדויות שהטכנולוגיה מתפתחת מהר יותר תחת מונופולים עולמיים?
האם תעשיית המכוניות, למשל, התקדמה מהר יותר ב 20 השנה האחרונות, אחרי שהתרחשה קונסולידציה רצינית בענף, מאשר בתקופות שלפניהן? אני חושב שהשיפור במוצר משנת 2000 לשנת 2020 לא היה גדול יותר מאשר משנת 1980 לשנת 2000. תיקח פולקסווגן גולף Volkswagen Golf [Wikipedia] מ 2020 (דור 9), מ 2000 (דור 4) ומ 1980 (דור 1) ותבדוק פי כמה השתפרו הביצועים, צריכת הדלק, הבטיחות, האמינות, הנוחות והמחיר.
האם הדפדפן ומנוע החיפוש ברשת התפתחו יותר מהר מאז שיש עליהם מונופול עולמי?

אני לא רואה שום יתרון לצרכן בחברות שמוכרות ב 100 מיליארד דולר על פני כאלו שמוכרות ב 10 מיליארד. לחברות עצמן יש יתרון לגודל, אבל לשאר השחקנים במשק נוצר חסרון.

______________
1 הזילוג Z80 (תואם תוכנה לאינטל 8080), נהגה בשנת 1974, פותח תוך שנה עם צוות של 12 עובדים, ויצא לשוק ביולי 76'. עשרות חברות ייצרו גרסאות ותואמים שלו.
קורפורייט אמריקה 742226
ניקח את תחום המעבדים: פעם חברה הייתה צריכה לתכנן מעבד בעצמה מאפס. אבל אז התברר שאפשר לקנות תכנון של ליבה של ARM או MIPS. היו לא מעט ארכיטקטורות מעבדים שחברות פיתחו לעצמן. חברה צריכה להיות מעל סף מסוים כדי לפתח ארכיטקטורה. אבל היום היא יכולה לקנות תכנון של ליבות ARM או אחרות ולשבץ בתכנון השבב שלה.

השלב הבא הוא שיתוף פעולה בתכנון הליבות: RISC-V. וכן, זה באמת רציני. הרבה חברות משתמשות בליבות RISC-V לשבבי בקרים פשוטים (לא מן הנמנע שבמכונית או במחשב החדשים שלכם כבר יש כמה כאלו) והוא מתקדם לאטו גם לכיוון של מחשבים רציניים.

אז כלל החברות שבונות שבבים שמשתמשים בליבות ARM או מוצרים שמבוססים עליהם אינן בהכרח אינטל ואפל. גם בפיתוח RISC-V אפשר למצוא גופים בכל מיני גדלים. זוהי הכוונה לרשת של חברות.

עדיין יש יתרון לגודל: אפשר לקבל מחירים טובים בהרבה כשמוכרים 100,000 יחידות וצפונה. מי שמוכר רק 1,000 יחידות יצטרך לגבות מחירים גבוהים יותר. לכמויות קטנות יותר אפשר להשתמש ב־FPGA (על חשבון ביצועים). ויש כמה חברות ענק שיכולות לתחזק מפעלי ייצור, אבל הן מוכרות שירותים לכולם.
קורפורייט אמריקה 742236
אני אענה בתחום שאני מכיר יותר - ייצור צגים שטוחים, מהסוג שיש כעשרה ממנו בכל בית לפחות, בטלויזיות, לפטופים וסמארטפונים.

רק ההקמה של מפעל אחד לייצור מסכים כאלה עולה כ3 מיליארד דולר.

אין סיכוי שחברה ששווה עשרה מיליארד דולר תהיה מסוגלת להשקעה כזו,שלא לומר להקים כמה וכמה מפעלים כאלה, להשקיע במחקר ופיתוח וכן הלאה.
לא לחינם המפעלים האלה מוקמים על ידי כחמש חברות בקושי בכל העולם, וכולם ללא יוצא מהכלל נמצאים במזרח הרחוק.
קורפורייט אמריקה 742243
לא דיברתי על שווי חברה אלא על מכירות שנתיות. אם להקים מפעל עולה 3 מיליארד והוא מייצר סחורה ב 5 מיליארד דולר לשנה במשך 8 שנים זה נשמע לי משתלם.
קורפורייט אמריקה 742245
אתה בטח יודע טוב מאד שזה לא עובד ככה. לוקח כמה שנים להחזיר את ההשקעה, ומי שאין לו עוד חמישה מפעלים כאלה לא יעמוד בזה.

אני לא מכיר שום סטארט אפ שצריך השקעה ראשונית של מיליארדי דולרים עוד לפני שייצר מוצר אחד.
לראייה אפילו אפל לא הקימה מפעל כזה משלה.
קורפורייט אמריקה 742260
מסתבר ש Fab 18 של TSMC עלה 17 מיליארד דולר.
ההצעה שלי בעינה עומדת. אפשר לשחק עם המספרים ולדרג את גובה מס היסף מעל 10 מיליארד, 25 מיליארד ו 50 מיליארד. גם חברה שמוכרת במאה מיליארד תוכל להמשיך למכור, תוך שהיא מודעת לנטל המס (או שמא הקנס) החדש.
כמובן שזו לא הצעה מעשית כל כך. זו צריכה להיות אמנה בינלאומית, ואם איי קיימן לא יסכימו לא עשינו כלום.
קורפורייט אמריקה 742262
אתה ידעת שיש בארץ מס יסף על רווחי הון שמעלה אותו מ-‏25 ל-‏28 אחוז על הרווח?
קורפורייט אמריקה 742267
הסיפא היא לוז העניין: הבעיה גלובלית, החקיקה לוקאלית והתוצאה קטסטרופאלית.
קורפורייט אמריקה 742446
וכך גם בענייני שריפות.

לא הגיע הזמן שתוקם ברית אזורית למלחמה בשריפות (Mediterranean Fire Fighting Organisation - MEFFO), שתדאג לצוות רב לאומי של מטוסים וטייסים שיהיו נכונים לפעולה מיידית כאשר אצל מי מחברות הברית יש שריפה שמאיימת לצאת משליטה? כפי שלמדנו בתנועת הנוער, כיבוי צופי הרבה יותר יעיל כשהוא מתבצע סינכרונית ע"י הרבה ילדים, כך שאם במקום הצי הקטנטן של מטוסים שנלחם בשריפה ביערות ירושליים היו פועלים במקביל כמה עשרות מהם, ומתחילים מיד לאחר השעות הראשונות, השריפה היתה מרוסנת מהר. בנוסף, קבוצה שלמה של מדינות תוכל גם להרשות לעצמה תחזק משהו בנוסח הסופרטאנקר שעלותו גבוהה (אם תמהתם, מסתבר שהוא נפח את נשמתו בסמוך לסיום הפוטו-אופ שלו עם ביבי לאחר אסון הכרמל, כי *אין מספיק שריפות*. חה).

ועד אז בנט צריך להודיע שהתחילו העבודות להסבת מטוס בית המלוכה - מה איתו באמת - לאוירון דוד. בעצם כל מה שצריך זה להגדיל את פתח הניקוז של בריכת השחיה, ואל תגידו לי שחשבתם שנהנתניהו לא דאג שתהיה כזאת, אולימפית כמובן, במטוס שלו.
קורפורייט אמריקה 742448
טעות גדולה! כפי שלמדנו בסדרה התעודית סמי הכבאי, בכל תנועת נוער יש איזה אדם פרייס שובב שמצית שריפות כמעט כל פרק.
קורפורייט אמריקה 742451
לרגע חשבתי שדיברת על פתח הניקוז של הבריכה בקיסריה, שאנחנו מממנים כבר שנים.
קורפורייט אמריקה 742540
Midterranian Anti Fire International Association.
פתרון למשבר האקלים 742211
כבר התחילו לבנות מתקנים לספיגת פחמן דו חמצני, בעיקר ניסיוניים. בטכנולוגיה הנוכחית זה לפי הערכות 150-450 דולר לאדם בשנה (עולמית), לפי חישוב של 30-90 דולר לטון וחמש טונות פליטה בשנה. הממוצע העולמי לתוצר הוא 18,400 דולר לאדם בשנה, כך שמדובר בין 0.8-2.5 אחוז מהתוצר, בהחלט בר ביצוע, אם כי דורש שהמדינות עם אוכלוסייה גדולה יתרמו את חלקן, או לחילופין שלדוגמה אזרחי ארצות הברית וסין ישלמו בהתאם לפליטה. (כנראה במפעלים, ולא בקנסות).
נראה לי שבסוף המס יתגלגל לצרכן כך שהוא משלם עבור מחיר ספיגת הפחמן במיסים על הצריכה.

דווקא היה מעניין אם היו מרימים את הכפפה עבור הנדסת אקלים. לא קראתי על זה בשום מקום (וממש לא אופתע אם הרעיון ממש לא מקורי), אבל אישית נראה לי שיש סיכוי טוב להנדס גנטית הרבה מיני אצות שכמעט זהות למוצלחות במיני האצות הנוכחיות, רק פולטות אור כמעט לבן, כך שהים היה מחזיר יותר אור. לחילופין למצוא גז שיעזור להחזיר את האור (לבן הכי טוב, אך לא דרוש) קל ואינרטי באטמוספירה, שפשוט וזול לייצר.
פתרון למשבר האקלים 742225
אפשר סתם לפזר קל-קר על האוקיינוס.
פתרון למשבר האקלים 742227
ציאניד יעשה את העבודה.
פתרון למשבר האקלים 742342
בעניין האצות, בעקבות דיון קודם באייל התברר לי שרק האצות (הכחוליות ליתר דיוק) מסלקות פחמן מן האטמוספירה. זאת מאחר וזה של שאר הצמחים מתמחזר בסופו של דבר, בעוד שחלק מזה של הכחוליות שוקע באוקיינוסים אל המקום ממנו חוזר הפחמן רק בתור נפט וגז בעוד מיליוני שנים. בקיצור, להנדס אותן לשקוע מהר יותר, או משהו כזה - אולי שיספחו מתכות כבדות באותה הזדמנות (:
פתרון למשבר האקלים 742348
ושיפרקו פלסטיק.
פתרון למשבר האקלים 742374
מצד אחד: כן. מצד שני, ברגע שגנים לפירוק פלסטיק יתחילו להיות נפוצים בין חיידקים, פתאום פלסטיק יהפוך להיות יותר כמו עץ.
פתרון למשבר האקלים 742375
וחוץ מזה: אם מפרקים פלסטיק, רק מחמירים את משבר האקלים. פלסטיק כולא פחמן (גם אם כמעט כולו הגיע במקור מנפט). אם הוא יתפרק, מה ישתחרר?
פתרון למשבר האקלים 742377
רוב הפלסטיק בעולם הוא פוליאתילן, אז כנראה מה שמשתחרר כשהוא מתפרק זה אתילן. אין לי מושג אם ועד כמה זה רע.
מצד שני, אם החיידקים שמפרקים פלסטיק גם מפיקים ממנו אנרגיה, אז מן הסתם תוצרי הפירוק הם פחמן דו חמצני ומים (ואתילן אם התהליך לא אופטימלי).
742234
זה באמת נוח רגשית להאשים את התאגידים, וגם נכון, ועדיין אני תוהה אם נכון לפטור מאשמה את הציבור. זה קצת מצריך ניחושים על היסטוריה אלטרנטיבית: נניח שהתאגידים לא היו מפזרים מסך פחמן תודעתי, הפתרון המתבקש בדמות מס פחמן היה מן הסתם מביא לירידה ברמת החיים של כולם, ומן הסתם היו מגזרים שהיו נפגעים יותר מאחרים. האם זה היה מצליח לעבור, חרף השילוב הנורא של טרגדיית המרעה המשותף עם תלותן של הממשלות הדמוקרטיות בתמיכת הציבור, ורגישותן למגזרים?

איכשהו הקורונה, וגם ההתנהלות בשנים האחרונות כשאסון האקלים כבר נהיה ברור, גורמות לי לפקפק. זה לא פוטר מאשמה את התאגידים, שלא נתנו צ'אנס לניסיון...
742237
אולי זה היה מביא את החברת האלה לנקודה שכבר כדאי להן לעבור לאנרגיה גרעינית, ואידך זיל גמור.
742246
מה שאתה טוען אנלוגי להטלת האשמה על ציבור המעשנים, שלא עשו מספיק ספורט ולכן לקו בסרטן.
כמה שחושבים על זה, הטיעון נראה יותר מקומם ומפוקפק מוסרית.
742272
לפחות מאז שאני זוכר את עצמי, נניח תחילת שנות השמונים, ידוע לכולם שעישון מזיק. את מי שממשיך לעשן מאז אני מאשים, עם נסיבות מקלות כי זה ממכר. את מי שמתחיל לעשן מאז אני מאשים נקודה. אני ממשיך להאשים גם את חברות הטבק שממשיכות לפרסם סיגריות, ואת השיטה החברתית-כלכלית שלנו שבה זה לגיטימי.
742273
רק שיחס האשמה(/תועלת) אינדיבידואל/איגוד הרבה יותר חזק בעישון - מי שמפסיק לעשן מקטין את סיכויי המחלה והתמותה האישיים שלו בעשרות אחוזים.
מי שעובר לכלים רב-פעמיים ומפסיק לטוס לחו"ל מקטין את סיכויי הפגיעה שלו במיליארדית האחוז, דה-פקטו באפס.
742274
כמובן וכאמור, משבר האקלים הוא טרגדיית המרעה המשותף במלוא תפארתה. ולכן הפתרונות חייבים להיות ברמת המדינות ומעלה, ולכן אני חוזר בי במידה רבה מהאשמת הציבור. אני עדיין בספק האם המצב היה טוב בהרבה אלמלא פשעי התאגידים, אבל לציבור לא ניתנה הזדמנות מספיקה לבחור בין טוב לרע.
מרעה משותף 742591
עכשיו שלמדתי על המושג של טרגדיית המרעה המשותף, רק גבר צערי על הבורות שלי בכלכלה. המודל הזה מתאר בצורה תמציתית ובהירה את הדילמה של שריפת דלקים פוסיליים וההתחממות הגלובלית. מצד שני, רדוקציה של בעיה למנגנונים כלכליים, בפרט של שוק חופשי, כמעט תמיד מרחיקה אותנו מן הפתרונות האפשריים.
כשל שוק הלימונים (מידע א-סימטרי) מסביר כל כך יפה את הבעייה של שוק ביטוחי הבריאות, שנוצר רושם שזו בעיה בלתי פתירה. בפועל מדינות לא מעטות (כולל מדינות של שו"ח) פתרו את הבעיה באופן סביר פלוס (למשל ישראל). כל מה שהיה צריך להבין הוא שכשלים הם אחת הסיבות לקיום ממשל מרכזי בכלכלה.
הסיבה שהאובמהקייר נכשל בצורה כל כך אסונית לא היה כשל הלימונים או כל כשל כלכלי אחר, אלא כשל המבנה הפוליטי בדמוקרטיות מסויימות היוצר מצב של חוסר משילות כאשר הקיטוב הפוליטי קרוב מדי לאיזון. האסון הזה הוחמר ע"י חוסר המזל של טיבריוס וקליגולה בבית הלבן (אובמה וטראמפ).
גם באובמהקייר וגם בהתחממות הגלובלית, אובמה נעדר את הניסיון ודקות האבחנה של המדינאים המצליחים היודעים שלפעמים העדר פיתרון עדיף על פיתרון גרוע. העדר פיתרון לפחות אינו חוסם את הדרך להופעת פיתרון בעוד פיתרון גרוע מבזבז את מרווח הזמן שיש לפני האל-חזור והופך פתרונות למאוחרים וחלשים מדי.
אובמה הכיר בצדקת הטענה של מדינות כמו הודו, סין ורוסיה שאי אפשר לדרוש מהן את אותו קיצוץ שנדרש מן המדינות המפותחות שבהן רמת החיים גבוהה יותר. אלא שהפיתרון היה צריך להיות שהעולם המפותח יסוג ברמת חייו הרבה והאחרים יסוגו מעט ולא שארה"ב תיסוג מעט והאחרות בכלל לא. אובמה מן הסתם נרתע מפיתרון שהיה נראה כ-loose-loose לכולם. במידה ואזרחי ארה"ב היו דוחים את הפיתרון, האשמה היתה עליהם ולא עליו. בפועל מה שקרה היה שאזרחי ארה"ב דחו את ההצעה להצטמצם מעט מתוך הסיבה הדי חזקה שרוב הסיכויים היו שהפיתרון הזה ממילא לא היה מספיק דרמטי כדי לפתור את הבעיה.
מרעה משותף 742593
תודה על האבחנה היפה בעניין העדיפות של חוסר פתרון על פתרון גרוע.

אוסיף עוד שארה"ב מקדשת את הצמיחה הכלכלית. מתישהו בסוף שנות התשעים או תחילת האלפיים המיתון הפך שם למילה גסה. טאבו.
ההיבריס של שבירת המחזור הכלכלי של מיתון-צמיחה הוביל לטירוף המאקרו כלכלי הנוכחי של עשרות טריליוני דולרים שנשפכו לשווקים מאז 2011 רק כדי לייצר צמיחה מקרטעת, מראית עין של צמיחה שבפועל רק חלק קטן ממשקי הבית השתתפו בה.

לרדת בכוונה ברמת החיים, ולא משנה לאיזו מטרה, זו שבירת טאבו. זה Unamerican. אולי דווקא אחרי שזריקת הזין הגיעה לשיא אצל טראמפ התנועה הנגדית תתחיל לצבור מומנטום ולהוביל בסוף לשבירת טאבו הצמיחה וקידוש ערכים אחרים- קיימות, נניח.
אפשר רק לקוות שהמשבר הכלכלי האדיר שיגיע עם ה unwinding של כל העיוותים שנבנו בשני העשורים האחרונים בכלכלה האמריקאית והעולמית יפגע יותר בחברות מאשר במשקי הבית.
מרעה משותף 742603
אני לא בטוח שתמצא בכל ההיסטוריה משבר כלכלי שהחברות נפגעו הוא יותר ממשקי הבית.
(זה נשמע לי שהמצב ההפוך הוא כמעט טאוטולוגי - בסוף מי שנפגע הם תמיד אנשים פרטיים, לא?)
מרעה משותף 742609
באופן טבעי ההתייחסות שלנו לפגיעה במשקי בית- אובדן פרנסה וחסכונות- היא של פגיעה קשה יותר מאשר בחברות שמפסידות כסף. אבל אם משווים פשיטת רגל של חברה למוות של בנאדם אז היו בהיסטוריה משברים שפגעו יותר בחברות.
היו גם תקופות של צמיחה שתרמו יותר לרווחת משקי הבית מאשר לגידול ברווחי החברות.

אלא שבכמה עשורים האחרונים, עם התחזקות כוחם של התאגידים במשק על חשבון השחקנים האחרים, נראה שהם נפגעים פחות, וחלקם אף נהנים, בזמן מיתון, בזמן שמשקי הבית סובלים.
כולי תקווה שמצב זה עומד בפני שינוי. ממשל ביידן עשה כמה צעדים אמיצים בכוון. נראה אם יצליח להשלים את המלאכה.
מרעה משותף 742617
אאז"ן בזמן מלה"ע ה-II, יב"מ התפצלה ליב"מ ארה"ב ויב"מ גרמניה והסניף הגרמני המשיך להעביר תמלוגים לסניף האמריקני.
מרעה משותף 742618
יכול להיות שחברה מתפרקת אבל רוב עובדיה מצליחים להסתדר איכשהו.
מרעה משותף 742620
אם מדובר על חברות גלובליות - הנזק הפיננסי למיליוני המושקעים במניות שלהם יכול להיות עצום.
חישובי גב מעטפה הראו כמדומני שהציבור הישראלי הפסיד בעשור הקודם מיליארדים בפנסיות שלו ובהשקעות שלו מירידתה של טבע לבדה והשפעתה השלילית על ביצועי מדד ת"א 25.
מרעה משותף 742621
עד שתוקן החוק היו שכבות שלמות באוכלוסיה ללא פנסיה בכלל.
עבור אלה, ולא רק עבורן, אבדן הפרנסה משמעותי בהרבה מאשר ירידה בשווי החסכונות לפנסיה. תחשוב ענבי זעם (המקורי).
בינתיים, בישראל 742244
משרד האנרגיה בשיתוף משרד החינוך מְתַעמלים לילדי ישראל שגז טבעי זה טוב, ושבזכותו שינוי האקלים מתמתן. שקוף
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742479
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף עוד שבוע,
כשיהיה דברים דחופים יותר להתעסק בהם כמו מחירי המחברות (ציניות, כן?)

למדתי סביבה באוניברסיטה, וכן התחממות גלובלית זו בעיה, וראוי לטפל בה ולצמצם פליטות בהשקעה כספית,

אבל ראוי גם להדגיש שגם אם כל הפליטות בישראל יפסיקו מחר בבוקר, זה לא ישפיע גלובלית יותר מדי,

כי הפליטות של ארה"ב, סין והודו הם בכמה סדרי גודל יותר גדולים, ואיך נגיד בעדינות?

צעדי הצמצום שלהם לא נראים באופק(או שכן, ואני לא יודע. יכול להיות).

(וכן, גם לצמצם פליטות כדי לא לסבול סנקציות מהאיחוד האירופי זה לגיטימי וחשוב,

אבל לפחות שימו את זה על השולחן).

בכל אופן, די עם ההיסטריה.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742482
מזכיר את הבדיחה על ההוא שנפל מגג של גורד שחקים ובקומה ה-‏30 שואלים אותו איך הוא מרגיש.
שלב ההכחשה כבר עבר. עכשיו אנו בשלב המיקוח ובקרוב שלב ההשלמה.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742483
גם אם הפליטה בכל העולם תתאפס מחר בבוקר, ייקח כמה עשרות שנים טובות עד שזה יורגש כי פד''ח הוא תרכובת יציבה גם באור השמש.

אבל הנקודה העיקרית היא שהסרת האחריות הלאומית מאיתנו היא עוד אחד מאותם פטורים מעצבנים שאנחנו נותנים לעצמנו כי בגלל שאנחנו מדינה קטנה, העם היהודי כבר סבל מספיק, בגלל שאנחנו מוקפים אויבים או אולי פשוט מפני שאנחנו
אגואיסטים חסרי תקנה. מאחר ובכך אנחנו לא שונים משאר העולם, מי האוקיינוסים הולכים לרתוח בעוד עשור או שניים, לשמחת אוהבי מרק דגים.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742485
מה? למה? איך?

אם מוסכם שההשפעה של ישראל על ההתחממות הגלובלית היא זניחה, נובע מכאן שהמדיניות הסבירה היחידה העומדת בפני הממשלה היא מצד אחד אמנם לדחוף לפעולה בינלאומית בעניין ולהצטרף בשמחה ובזריזות לכל אמנה שיש בכוחה לשנות משהו, אבל מצד שני לא לנקוף אצבע אלמלא היא מחוייבת לכך מכוח אמנה כזו שחלה על כל\רוב מדינות העולם. אין שום סיבה שכלכלת ישראל ואיכות-החיים המיידית של תושביה תספוג איזושהי פגיעה מטעמים סימליים או טקסיים שאין להם שום אימפקט ממשי על המציאות. כל צעד פנים-ישראלי בעניין ההתחממות הגלובלית הוא איוולת.

(אקדים תרופה למכה: כן, יש הסתייגויות מובנות מאליהן. יכול להיות ערך לצעדים שיש להם "רק" השפעה חיובית על איכות הסביבה המקומית, ובנוסף על ממשלה אחראית להכין את התשתיות בארץ לתרחיש האופטימי בו אותן אמנות בינלאומיות קשוחות אכן יחתמו ויאכפו. אבל כשאני שומע פעילים\פוליטקאים מדברים על מדיניות פנים סביבתית, כמעט תמיד מכלול הטיעונים שלהם ממוקד באינטרסים גלובליים, ולא מקומיים).
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742486
מצד אחד, אני נוטה להסכים ולהזדהות עם הכיוון שלך.
מצד שני - אני אף נוטה להרחיב אותו ל''כל צעד אינדיבידואלי של אזרח פנים-ישראלי בעניין ההתחממות הגלובלית הוא איוולת''.
ובניגוד לנטייה, הלוגיקה שלי מרגישה שיש פה בעייה.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742487
רגע, תן לי לבדוק משהו, "אם מוסכם שההשפעה של אורלנדו על ההתחממות הגלובלית היא זניחה, נובע מכאן שהמדיניות הסבירה היחידה העומדת בפני העריה היא מצד אחד אמנם לדחוף לפעולה בינלאומית בעניין ולהצטרף בשמחה ובזריזות לכל אמנה שיש בכוחה לשנות משהו, אבל מצד שני לא לנקוף אצבע אלמלא היא מחוייבת לכך מכוח אמנה כזו שחלה על כל\רוב מדינות העולם. אין שום סיבה שכלכלת אורלנדו ואיכות-החיים המיידית של תושביה תספוג איזושהי פגיעה מטעמים סימליים או טקסיים שאין להם שום אימפקט ממשי על המציאות. כל צעד פנים-אורלנדיי בעניין ההתחממות הגלובלית הוא איוולת."

זה לא טרגדיית המרעה המשותף?
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742489
כן, ברור שכן. לכן: "לדחוף לפעולה בינלאומית בעניין ולהצטרף בשמחה ובזריזות לכל אמנה שיש בכוחה לשנות משהו".

זאת לעומת להרעיב את הכבשים בזמן ששאר הרועים נהנים בינתיים מהמרעה.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742490
נראה לי שאם כולם ידחפו לפעולה ויחכו שמישהו אחר יהיה הראשון שיפעל, אף אחד לא יעשה כלום ומן הסתם לא יהיה בכוחה של שום אמנה לשנות שום דבר.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742491
זו בעיה סטנדרטית עם פתרונות סטנדרטיים (soft commitments וכו'). כלומר לא בעיה.

אם לפוליטיקאים תיהיה נכונות לעשות משהו, הדיפלומטיה לא תיהיה מכשול. ועד אז, אין שום סיבה שישראל תשלם מחיר משמעותי עבור מדיניות עבורה אפילו התואר "מחווה סימלית" הוא אובר-סטייטמנט.

ובכיוון ההפוך מן הסתם אין סיכוי להזיז משהו. אם קונגלומרטי האנרגיה ימשיכו להחזיק את הסנאט האמריקאי ברצועה, ושי ג'ינפינג לא ישתכנע שכדאי למפלגה להצטרף למדיניות פרו סביבתית עם שאר העולם - ישראל תוכל גם להחזיר את עצמה לתקופה הניאוליתית בהפגנתיות ואף אחד אפילו לא ישים לב.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742492
אני לא בטוח שמדובר בפתרונות שעובדים, כלומר לא כשמדובר בכל כך הרבה שחקנים שלאף אחד מהם אין אינטרס לשתף פעולה אלא אם כן כולם משתפים פעולה, כשלאף שחקן אין אמון בשחקנים האחרים וכשכל שחקן יכול להפוך להיות לא רציונלי באופן אקראי בכל רגע נתון.

יש מקום כלשהו בין לחזור לתקופת הניאוליתית לבין להקריב (נגיד) 3% מהתוצר הלאומי.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742493
אם חזרה לתקופה הניאוליתית היא חסרת משמעות - אז קל וחומר שעל הקרבת 3% מהתוצר אין על מה לדבר.

ללא קואורדינציה, הדבר היחיד שיזוז הוא מד החום, כלפי מעלה. אם העולם לא יתעשת ויצליח לההסתנכרן, אז... חבל. נחכה ונראה איזה מודל אקלים היה מדוייק יותר (ובינתיים נתפלל לדאוס-אקס-מכינה טכנולוגי). כך או אחרת - בין אם אתה אופטימי או פאסימי אודות היכולת האנושות לשתף פעולה (אני אופטימי) - מגבלות ללא קואורדינציה שישראל תשית על עצמה בהקשר של משבר-האקלים יועילו בדיוק לאף אחד - אבל יפגעו בכולנו בצורה מוחשית (נגיד, 3% מהתוצר בזמן ששאר העולם ממשיך כרגיל זה מאד מוחשי).
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742496
אם 70% מבני האדם העשירים במדינות המפותחות ישקיעו 3% מהתוצר זה לא חסר משמעות. כל מדינה, כל מחוז, כל משפחה, כל אדם... כל אחד עושה את אותו חשבון. אם כולנו יניח שאף אחד אחר לא יעשה כלום, אז ברור שאין לו מה לעשות. מצד שני, לגמרי לא ברור לי למה לצאת מנקודת הנחה כזאת? היא לא מבוססת על המציאות, גם בנוגע למאבק הספציפי הזה (אנשים כן משקיעים יותר ויותר משאבים ככל שהבעיה נהפכת להיות ברורה יותר), ובכלל בנוגע לקיומה של החברה האנושית (אחרי הכל, למה לכבד את רכושו של שכנך?). רוב בני האדם כן פועלים באופן מוסרי גם כשזה מנוגד לאינטרס הצר שלהם.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742494
אני מסכים איתך עקרונית, אבל חושד שההסתייגות "בנוסף על ממשלה אחראית להכין את התשתיות בארץ לתרחיש האופטימי בו אותן אמנות בינלאומיות קשוחות אכן יחתמו ויאכפו" מובילה מעשית למסקנות המעשיות ההפוכות, במידה רבה. כי ההחלטות שמדובר עליהן ברמה הארצית הן החלטות עם השפעה לשנים רבות. נניח, אם לקחת דוגמה מדוברת מאוד בזמן האחרון, האם לקדם הסתמכות של משק האנרגיה על גז (שמוסכם שהוא פחות חממי מנפט ופחם אבל עדיין חממי מאוד. הבה נניח לצורך הדיון שבתרחיש האופטימי ההסכמות הבינ"ל יגרמו להסתמכות על גז להיות מאוד לא נוחה. אם עכשיו אנחנו מסתמכים יותר על גז, אנחנו מקשים על עצמנו להיות "בצד הטוב" בחתירה לאמנות אגרסיביות. יתרה מכך, אני חושב שמלכתחילה, בניסיונות לגבש אמנות (והרי זה לא משהו עתידי, זה משהו שכבר היה ויש לקוות שיתגבר), מקבלי ההחלטות בוחנים את המצב הקיים בעולם כדי לדעת למה מעשי לשאוף. ככל שאנחנו (ומדינות אחרות, קטנות אפילו אבל משמעותיות במצטבר) יותר מושקעים בתשתיות רעות, כך אנחנו מקטינים את האפשרות לאמנות אגרסיביות, וההפך.

אפילו החלטות כמו מדיניות מיסוי על מכוניות יש להן השפעה לכמה שנים קדימה. אפילו החלטה רגעית לחלוטין, כמו מיסוי על דלק למכוניות, משפיעה שנים קדימה (אם היא במגמה עקבית), כי היא משפיעה על אילו מכוניות אנשים קונים. האם יש לך דוגמאות שבהן השיקול שלך משנה ושהן אדישות לשיקול שלי?
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742497
(החמוצים חשים שהתגובה הזו לא מתיישבת עם ערכי החמיצות, ובזאת מפטרים אותי מייצוגם.)
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742504
אני בטוח שהמישרה תאויש חיש מהר.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742498
לא מוסכם שהגז המחצבי פחות חממי מנפט. הוא אולי אפילו יותר מפחם (יש בו הרבה מתאן ובכל שלבי העיבוד שלו נפלט לאטמוספרה הרבה מתאן). לעומת זאת הוא פחות מזהם משניהם.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742499
ה'חממי' מאד מוצלח.
(בניגוד ל'לבבי' שפשה במקומותינו שהוא מעורר צמרמורת והפוך ממשמעותו הקודמת).
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742508
אני חושב שכמעט בכל המיקרים יש הבדל מעשי גדול כאשר מדגישים את ההבדל בין מדיניות מקומית לבין מדיניות מתואמת, אבל קשה למצוא דוגמא שהדיון בה לא יהיה מאד hairy.

למשל, מיסוי דלק למכוניות: מעורבים בהחלטה כזו הרבה עניינים שאמנם מאד רלוונטים עבורה, אבל לא רלוונטים לדיון הנוכחי (ההשפעה על איכות האוויר ברחובות, תלות המשק במחירי הנפט, השיפור בבטיחות הדרכים כתוצאה מעידוד החזקת מכוניות חדשות יותר ומן הסתם עוד הרבה פקטורים אחרים). אבל אם מצטמצמים רק לפריזמה של "משבר האקלים", אז מיסוי על דלק למכוניות נראה כמו רעיון גרוע. החסרונות ברורים מאליהם, האפקט על ההתחממות הגלובלית כל כך קטן שקשה אפילו להזניח אותו, ומהפריזמה של "הכנת התשתיות לעתיד של מדיניות מתואמת" יש לזה ערך קטן מאד אם בכלל: הרי אף אמנה בעתיד הנראה לעין לא תגרור איסור מיידי על שימוש בדלק - אלא לכל היותר תאסור על מכירת מכוניות מזהמות ואולי תטיל מס עתידי על שימוש בדלק‏1 כדי לעודד מעבר למכוניות חשמליות. לא מפסידים כלום מהמתנה לרגע האחרון, ואם לצורך הדיון אנחנו מניחים שאין למס כזה שום הצדקה אינהרנטית היום - אז ישראל רק תרוויח מדחיית המיסוי לעיתוי בו הוא יהיה (לפחות כמעט) אוניברסלי.

להבדיל, דוגמאות בהן אולי זה כן משנה: אם מעריכים‏2 שכתוצאה מתיאום בינלאומי בנושא האקלים מכוניות פרטיות יפסיקו להיות תחבורה פרקטית, אז הממשלה צריכה להכין תשיתיות תחבורה ציבורית טובות יותר. או אם מעריכים שהפקת חשמל מדלקים מאובנים תהפוך לבעייתית, אולי(!) כדאי כבר עכשיו להתחיל להטות את הפקת האנרגיה במשק לטכנולוגיות אחרות. אבל אני חושב שברוב המיקרים, עדיף לדחות את המדיניות לרגע בו יהיו חייבים ליישם אותה.

לגבי הסנטימנט "ככל שאנחנו יותר מושקעים בתשתיות רעות, כך אנחנו מקטינים את האפשרות לאמנות אגרסיביות": אני סקפטי מאד לגביו אבל under-qualified מכדי לנסח טיעון רציני. אני משער שכל מכשול מהסוג הזה שמוצב או מוסר על ידי מדינות קטנות בטל-בשישים מול המופע של אותו מכשול שמקורו מאיזושהי מדינה גדולה אחת. אבל אפילו אם אתה צודק (וזו שאלה שצריך לענות עליה לפני שפוצחים בחקיקה), זה לא משנה את עיקרי הדברים‏3 והמסקנה לפיה זה רעיון רע "להקדים את שאר העולם" במדיניות סביבתית נותרת בעינה.

1 אינטואטיבית, אני בספק אם אי פעם זה צפוי להתגלות כעניין חשוב. אבל נניח.
2 זו דוגמא עקרונית, אני לא חושב שיש באמת הערכה רצינית כזו.
3 זה משנה במובן שאז יש ערך לתיאום דיפלומטי חלקי בין מדיניות קטנות, ובכך שהגדרת "שאר העולם" אותו לא כדאי להקדים מתרחבת להכיל - מלבד המדיניות הגדולות - גם "מסה קריטית של מדיניות קטנות".
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742562
אני חושב שבאמת השאלה היא עד כמה יש השפעה לפעולות שנעשות עכשיו באופן לא מתואם על פעולות עתידיות, מתואמות או לא. אני מבין את הספק שלך, אבל אני חושב שיש תקווה מסוימת להשפעה דרך דוגמה (ושיימינג). אחרי הכל, מה שאנחנו עושים מתבטא בהשוואות בינלאומיות שמופיעות בתקשורת. אני לא יודע כמה אלו משפיעות על פוליטיקאים, אבל אני מקווה שהן משפיעות גם על החלטות אישיות של יחידים, וגם על לחץ של הציבור על מקבלי ההחלטות, שאני מקווה שאינו זניח.

פעם שאלתי את עצמי כמה נכון להתאמץ להיות "טוב" בעניינים שבהם לפעולותי יש השפעה אבל היא מאוד קטנה (צמחונות, נניח: כמה פרות תציל בפועל הצמחונות שלי אישית?). התשובה שנתתי לעצמי, ושאני עדיין די מאמין בה, היא: אני צריך להיות קצת יותר טוב מאיזושהי קבוצת ייחוס של אנשים מסביבי. זה איזון טוב בין להקריב כליל את האינטרסים או הנוחות שלי עם אפס השפעה, לבין להרים ידיים ולחכות לשווא לפעולה מתואמת. אני מקווה שכך אני גם נותן דוגמה לאחרים (אבל הלוואי שהייתי קצת יותר מוחצן, נניח עם יותר נוכחות ברשתות החברתיות, כדי שהדוגמה שלי תהדהד יותר). בתור דוגמה לאחרים, יש יתרון בלהיות קצת יותר טוב מהם מאשר הרבה יותר טוב: אם אני הרבה יותר טוב, אני עלול להיות מתויג כעוף מוזר או כקדוש יותר מהאפיפיור, וכלא רלוונטי. אם אני רק קצת יותר טוב, מה שאני עושה יכול להיתפס כיותר "נגיש" ובר-חיקוי.

אני חושב שזה נכון גם ברמה הלאומית: ראוי לשאוף להיות קצת יותר טובים מאיזושהי קבוצת ייחוס, נניח המדינות העשירות והדמוקרטיות (אלו שמתמודדות עם דילמות דומות, ברמה הלאומית וברמת הפרט). כך אנחנו מושכים לכיוון הנכון, אך מגדרים את מידת ה"פראייריות" שלנו. כמובן שזה קריטריון מאוד מעורפל, אבל אני חושב שהוא כן שימושי כמצפן, גם בהחלטות קונקרטיות.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742564
מעולה. זאת גם תשובה מצויינת לשאלה- איך היית רוצה ששאר האנשים יתנהגו כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742575
יפה מאד. דומני שפרקטית זה מאפיין גם את ההתנהגות שלי, פחות או יותר, אבל בלי הניתוח החכם שלך. הבעיה, כמובן, היא בחירת קבוצת הייחוס, ואני מנחש שלו הייתי חי בשוויץ הייתי מרגיש פחות צורך להיות ''טוב'' יותר מהאדם הממוצע, אבל אולי הסטנדרטים שלי היו משתנים בהתאם לסביבה.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742503
אני יכול רק להניח שאתה משתמש בכלים חד פעמיים בלי לחשוב פעמיים, קוטף פרחי בר כשאף אחד לא רואה, משאיר זבל במקומות הבילוי שלך, זורק בקבוקי פלסטיק לאשפה הרגילה ותרופות לביוב, ועושה את שאר הדברים הנוחים בהם הפעילות האישית שלך לא משנה כלום בתמונה הגלובלית. רציונלי לחלוטין, כפי שהסביר האסיר ההוא שנשפט ל-‏10 שנים במקום לקבל רק 2.

מרטין גרדנר ניסה לפתור את הפרדוקס ע"י קבלת האקסיומה שכל האנשים הרציונליים צריכים להגיע לאותה מסקנה (כולל למסקנה הזאת עצמה, מה שקצת מקשה על העניין). אני, הקטן, חושב שהפתרון היחיד היא ביאת המשיח, ובאמת כבר הגיע הזמן!
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742509
אני אכן משתמש בכלים חד-פעמיים בלי לחשוב פעמיים, ורק שמירה על שלום בית מונעת ממני לזרוק בקבוקי פלסטיק לאשפה הרגילה (אם אנחנו כבר בעניין - סוללות אני כן זורק לאשפה הרגילה). אני לא קוטף פרחי בר ולא משאיר זבל במקומות בילוי - אבל הסיבה לכך היא בהחלט לא "דאגה לאיכות הסביבה" אלא פאקינג נימוס בסיסי.

כל התגובה שלך נקראת בעיני כמו טעות קטגורית אחת גדולה. למשבר האקלים יש גורם אחד ויחיד (שריפת דלק מאובני), ופוטנציאל הנזק שלו הוא "קטסטרופה גלובלית בעתיד הבינוני". זבל ברחובות או בטבע, פלסטיק בים וקטיפת פרחי בר הן איפשהו על הספקטרום בין "אי-נוחות אסטטית" לבין "בעיה אקולוגית קטנה". אפשר להתווכח על מה המדיניות הראויה בנושאים האלה, אבל זה דיון אחר לגמרי.

(אם הייתה בתגובה שלך התייחסות עניינית, היא חמקה ממני).
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742511
יופי טופי.

(מקווה שזה ענייני מספיק)
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742512
ענייני באותה מידה.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742513
שריפת דלקים אחראית לבערך חצי מפליטות הפחמן. לדוגמה: הבטון שבבניה אחראי לחלק מאוד לא זניח (בערך 10%?). גם אם נאיין באורך פלא את כל פליטת הפחמן העודפת כתוצאה מדלקים, נשאר עדיין בגרעון פחמני.

מעבר לכך, כלי הפלסטיק הללו החלו את דרכם כנפט גולמי (אי שם במפרץ הפרסי?), שטו במיכלית לסין, הגיעו למפעל שבו הפכו מנפט גולמי לפלסטיק, נכנסו לתוך אריזה, שטו בעוד אוניה מסין לישראל (ועוד כמה כלי תחבורה בדרך), הגיעו אליך הביתה, וישר לפלסטיק האשפה. זוהי תרומתך הצנועה לשרפת דלק מאובן.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742515
(אני ללא ספק מחוץ לאזור הנוחות שלי כאן) הבנתי שרק בגזי-חממה ממקור מאובני יש בעיה עקרונית, ורק משריפתם מגיע תוספת פחמן למערכת האקולוגית. מכל השאר (מרעה ובקר, שריפת עצים ויערות וכו') מדובר במשחק חשבונאי של היכן בדיוק מאוחסן הפחמן שגם ככה מסתובב באזור (עדיף שהוא לא יהיה באטמוספירה - אבל זו לא בעיה קשה לקלוט אותו חזרה למערכת האקולוגית). יכול להיות שגם בעיבוד אבני-גיר יש בעיה דומה. אז בסדר: שנה את המשפט ל-"שריפת דלקים מאובנים ואבני גיר".

פלסטיק הוא תוצר-לוואי של עיבוד נפט - ולמיטב ידעתי, אין אף חברת קידוח שהמודל העיסקי שלה מפוקס מפלסטיק. כנראה שלצריכה הפרטית הקוקלטיבית של פלסטיק בכל העולם יש השפעה אפסית על שריפת נפט. אבל גם אם מתעלמים מהתמונה הגדולה הזו: אני לא זוכר את הפרטים, אבל עברתי בזמנו על כל מיני השוואות בין ההשלכות הסביבתיות של שימוש בכלים חד-פעמים לרב-פעמיים (כולל ייצור, שינוע, שטיפה וכו') והתוצאות היו מספיק קרובות כדי שלא יהיה אכפת לי מי ניצח (החישובים האלה הם ממילא היוריסטיים).
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742522
זה לא לגמרי נכון. פחמן בצורת מתאן תורם הרבה יותר לחימום מאשר אותה כמות פחמן בתורן CO2.

מה שאתה אומר נחמד בתאוריה. אבל יש בעיה מעשית: לסגור את מאזן הפחמן. יש הרבה דרכים שונות לעזור לסגור את הגרעון ולא נראה שיש איזשהו פתרון אחד פשוט. אז צריכים להפחית ככל האפשר את שרפת הדלקים. אבל גם דברים אחרים.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742516
א. חשבתי שיש כבר כלים חד פעמיים מנייר/קרטון (בטח כבר כתבתי זאת כאן פעם).
ב. טיעון השינוע נשמע לי לא משהו. גם כלים חד-פעמיים שונעו באותו מסלול, ומשקלם סדר גודל יותר - מה שמן הסתם צורך יותר דלק. ועוד לא הזכרנו את חומרי הניקוי שגם שונעו מסין, והשלוש שעות עבודה של מדיח כלים שלוקחות אנרגיה מתחנת כח פחמנית. וגם משתמשות בכמה ליטרים מים על הדרך. שמישהו שאב והסיע עם משאבות חשמליות מאות קילומטרים עד שהגיעו אליך הביתה.

אז יותר קשה יהיה לך להראות שאכן אתה שורף יותר דלק עבור כלים חד-פעמיים (אבל אם יש לך נתונים שמשקללים את כל זה, הביאהם לכאן).

יותר קל להסכים שאמנם הפסולת הפלסטיקית (אם א' לא מספיק) הבלתי מתכלה מזהמת, בעיקר כשהיא נאספת שלא כהלכה או נזרקת לים ומרעילה אותו ואת החיים והצומחים בו.

אבל להאשים את עומר בתרומה פחמנית עקב שינוע, מצריך הרבה יותר שכנוע.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742517
אני משתמש לאחרונה בצלחות חד פעמיות שעשויות מעלי דקלים. הן כל כך טהרניות שרשום עליהן שהן נעשו מעלי דקלים שכבר נשרו מהעץ.
אני זורק אותן לפח אבל אפשר פשוט להחזיר אותן לטבע.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742518
אדגיש שאנשים שזה מקצועם - נגיד, כלכלנים - כבר ישבו וניסו לעשות חישובים מפורטים ככל האפשר. אין לי יומרה להגיע למסקנה כמותית בעצמי (מה לעזאזל אני יודע, למשל, על ייצור כוסות זכוכית, חריסה או פלסטיק?).
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742531
גם לי אין יומרה כזו, אבל בדיוק בשל כך החישוב החד-צדדי על החד-פעמיים של צפריר נראה לי לא משכנע.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742523
כלים חד פעמיים מקרטון צריכים ציפוי פלסטיק כדי להחזיק מים ולמנוע מחזור יעיל.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742536
אם זה לא היה ברור, לא הכנסתי את כלי הפלסטיק בגלל השפעתם על שינויי האקלים, ביו אם היא קיימת ובין אם לא, אלא כאחד מאותם דברים שמבטאים את הטרגדיה של ההמונים, אותו מחזה‏1 עצוב בו כולנו חיים, באופן כללי.

"אנחנו מדינה קטנה וכמה כבר נועיל או נזיק לפלנטה לעומת הנזק הישיר שייגרם לנו מההגבלות" אינו אלא אחיו הגדול של "אני אדם אחד ומה זה כבר משנה אם אני משליך בחוף בקבוק או שניים?" אלא שאת הראשון אני שומע גם מפי אנשים כמו עומר, ואת השני, השבח לאל, (עדיין?) לא. גודלה של המדינה לא משנה, כי שינוי אורח החיים צריך לחול על כל אדם, בין אם הוא חלק מקולקטיב של 9 מיליון ובין אם הוא חלק ממיליארד ומשהו. תרומתך כאדם אינה אחד שונה מתרומתו של הודי, סיני או אמריקני.
_____________
1- לא יכול להיות ששייקספיר לא כתב על זה משהו, אבל השכלתי בתחום מוגבלת עד מאד.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742541
___
כתב, גלגל לגליל, הכניס לבקבוק (זכוכית, לא פלסטיק) והשליך לים.
מחזה חד פעמי.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742528
איזה אינטרס יש לך לשמור על נימוס בסיסי (מלבד החשש מסנקציות חברתיות, שלא קיים בקטיפת פרחי בר)?
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742529
על אף השמועות, אני לא פסיכופת עד כדי מסגור כל ההתנהלות החברתית שלי במונחים של אינטרסים אישיים.
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742530
אם אתה פועל בניגוד לאינטרסים שלך בכל מה שנוגע לשמירה על נימוס, למה לא בכל מה שנוגע לשמירה על הסביבה?
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742532
(אתה רציני?)
הבעיה העיקרית שלי עם כל זה זה ההיסטריה של התקשורת, שברור שתחלוף 742533
(בהנחה שתגובה 742485 נכתבה ברצינות, כן, אני רציני. אם לא, אז סליחה, לא הבנתי את הבדיחה)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים