רפורמה בבחינות הבגרות: הבחינות במקצועות ההומניים יומרו בעבודות 4128
יפעת שאשא־ביטון, שרת החינוך, הכריזה השבוע על רפורמה בבחינות הבגרות, במסגרתה הבחינות בהיסטוריה, ספרות, אזרחות ותנ"ך יומרו בעבודות שיגישו התלמידים. הרפורמה תיכנס לתוקף החל משנה הבאה, ולא תחול על תלמידי כיתות י'-י"ב בשנת הלימודים הנוכחית.

לדברי שאשא־ביטון: "אנחנו משנים את הדרך כדי לתת לתלמידים את ההזדמנות להפסיק לשנן, ובאמת להתעניין, כדי שהמורשת והרוח הישראלית תהיינה זכורות ואהובות על ידי התלמידים. … אנחנו משנים את הדרך כדי לחזק את הצוותים החינוכיים ולאפשר להם ללמד בדרכים רבות ומגוונות ולהגשים את חזונם. הגיע הזמן להתאים את מערכת החינוך ושיטת הלימוד לעידן החדש."

מהנהגת ההורים הארצית נמסר: "אנו שמחים ומברכים על כך שיתבצע שינוי עומק מהותי בתפיסה המסורתית של מבחני הבגרות ומבחני הבגרות יותאמו לעת הנוכחית וכי מיומנויות הלמידה של הילדים ישתפרו ויאפשרו להם לצאת לחיים בוגרים, כשבידיהם הכלים לעשות זאת באופן טוב יותר."

ארגון המורים מתנגד לרפורמה, ומטעמו נמסר כי "אין הסכמות בין ארגון המורים ובין משרד החינוך לגבי הרפורמה וזאת בגלל התנגדות של משרד האוצר. התנגדותו של האוצר מצביעה כאלף עדים על כוונתם לפגוע במקצועות ההומניים ובציבור המורים. ארגון המורים ינקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו על מנת למנוע את הפגיעה".

בטור דעה בעיתון "הארץ", מחה נחמיה שטרסלר נגד הרפורמה: "כולנו היינו פעם תלמידים, וכולנו יודעים שעיקר הלימוד נעשה לקראת הבחינות. לכן לימודי הרוח והחברה ייפגעו, וכך גם חיי התרבות, האמנות, כושר ההבעה והחינוך לערכים." לדבריו, המטרה של שרי החינוך בעשורים האחרונים היא "השגת פופולריות וגידול במספר מקבלי תעודת הבגרות, שזה המדד הקובע להצלחה. אלה כנראה גם המטרות של שאשא־ביטון."
קישורים
משרד החינוך הציג את רפורמת הבגרויות, המורים מוחים: "לא הסכמנו לתוכנית" - ישראל היום
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

747904
נראה שהגב' שאשא-ביטון לא שמעה על GPT3, או שהיא מהמרת שלא תהיה לו מקבילה עברית (וגם ש- google translate לא תשתפר) לפחות עד תום כהונתה, כלומר במשך החודשיים הקרובים.
747918
GPT3 ודומיו (עדיין) לא מהווים בעיה רצינית בהקשר של הרפורמה המדוברת, אני חושב. מה שכן מדאיג אותי זה התופעה של כתיבת העבודות בתשלום, שבאקדמיה הפכה לתעשייה משגשגת.
747922
אולי. אבל אותו "עדיין" שהוספת בסוגריים הוא לוז העניין.
747924
וואו, זה מרשים ביותר, מה שבקישור שלך. כנראה שהסוף של ה''עדיין לא'' הרבה יותר קרוב משחשבתי.
747927
בום!
ברמה כזו של חיבור נראה לי שהוא יוציא 100 במבחן בגרות. (יש עדיין מבחן בגרות בחיבור?)
בשולי הסברים 748174
בהזדמנות זאת, בזכות סקוט אהרונסון התוודעתי היום למשהו מגניב נוסף בתחום: DALL-E [Wikipedia]
___________
פתק לעצמי: תפסיק לשנות את הניק שלך אם אתה מקווה למצוא הודעות שלך בעתיד, לפחות עד שמנוע החיפוש של טל יהיה גם הוא מבוסס AI.
בשולי הסברים 748181
DALL-E זה כל כך טכנולוגיה מיושנת מתחילת 2021. התקדמנו מאז והתוצאות לא פחות ממדהימות. ‏1What a time to be alive!

בשולי הסברים 748183
בטח גם הההודעה שלך כבר התיישנה.

מכל מקום, תודה.
בשולי הסברים 748184
אה, בסך הכל גירסה חדשה של אותה DALL. אני לוקח חזרה חצי מה"תודה" כך שאתה נשאר עם "דה"!
בשולי הסברים 748197
גם GPT-3 הגיע אחרי הראשון והשני, אבל בכל זאת מדובר כל פעם בקפיצת מדרגה משמעותית. GPT-5 בטח יחליף כבר את המתכנתים ו- DALLE5 את המעצבים ואנשי הפרודקט ומשם המחשבים ימשיכו לבד.
אותנו הם ישאירו בסביבה כי אנחנו (בינתיים) כלי שימושי להזזת מטענים וכבלים ממקום למקום.
בשולי הסברים 748199
DALL צריך להדאיג את המאיירים של ספרי ילדים כבר עכשיו. אני מקווה שנועה ו. שהיתה כאן פעם (לדור שלא ידע את יוסף: הלוגו של האייל הוא פרי מכחולה) מצאה מקצוע אחר.
בשולי הסברים 748201
משחק משעשע שעשו עם GPT-3 זה משחק ההרפתקה הטקסטואלי https://play.aidungeon.io/main/home .
שרפתי עליו בעבר כמה שעות וזה מיצר דברים די מצחיקים / הזויים. אחד הכי הזויים שיצאו לי - עשיתי העתק הדבק של הסצינה הראשונה מספרות זולה עם Honey Bunny ו- Pumpkin ואחר כך ה-GPT-3 המשיך את העלילה. הגיבורים שדדו בנק, ברחו מהמשטרה על אופניים בכביש המהיר תוך כדי שהם צורחים זה על זו בפניקה, הגיעו לביתו של טרנטינו ועוד הרפתקאות שונות ומשונות ממוחו הקודח של האלגוריתם.
בשולי הסברים 748203
או בקיצור - גילית שנטפליקס כבר משתמשים ב-gpt3 כדי לכתוב את העלילות הגנריות לעייפה שלהם.
747938
אני חושב שזה צעד מצוין להעלאת התל''ג. אין לי ספק שיהיו המון עבודות בתשלום, ואני מקווה שפשוט מאוד מהר ירדו גם מעבודות (כחובה, או כמשהו שנותן תמורה ''חומרית''). אולי יש עדיין מקום לסוג של בחינה בעל-פה או ראיון שבו התלמיד מספר על הנושא שלמד. זה כמובן לא נטול בעיות בעצמו, אבל אני מניח שאפשרי לפחות לוגיסטית - באנגלית יש כזה, או לפחות היה בזמני.
747953
בזמני (1969!) זאת היתה הבחינה היחידה בע"פ כחלק מהבגרות.
זה לא כזה משנה כבר 747912
הילדים שלי (כיתות י' וי''א) נבחנים ברוב המקצועות ההומניים בבחינות פנימיות של בית הספר. רק ספרות היא בחינה חיצונית (ובמגמות ההומניסטיות, גם מקצועות בחירה).
אני מקווה שאם בחינת הבגרות תתמקד במתמטיקה, אנגלית ועברית, היא תהווה למעשה תחליף הולם לבחינה הפסיכומטרית.
זה לא כזה משנה כבר 747929
נראה שמבחינת הגישה הפרגמטית/תועלתנית שאתה מציג כלפי הבגרויות, הצעד הנוכחי נשמע ראוי.
מבחינת עושר החינוך והאופקים של התלמידים, אני סמוך ובטוח שהורדת המקצועות ההומניים מהבגרויות החיצוניות יביא די מהר לצמצום והרזיה של כמויות החומר והשעות שמוקדשות להם. והתלמידים - גם הם יודעים להיות תועלתניים - יבינו היטב על מה צריך וכדאי להשקיע את זמנם היקר, וזה לא יהיה על המקצועות השוליים הללו. ובזאת יצא שכרם בהפסדם.
זה לא כזה משנה כבר 747931
אני התרשמתי שזה מזמן כבר המצב. בין אם אלה בחינות פנימיות ובין אם עבודה מולטי-דיסציפלינרית ובין אם ביטול מוחלט של המקצועות האלה. המקצועות האלה כבר מזמן לא מעניינים אף אחד - לא את המורים ולא את התלמידים.
זה לא כזה משנה כבר 747932
זו לא רק עמדת המורים והתלמידים, זו עמדת הציבור.
לפקולוטות למדעי הרוח מגיעים פחות ופחות סטודנטים - אנשים בוחרים אלטרנטיבות אחרות על פני הן.
מכירות הספרים הולכות ויורדות וכנ''ל פעילות הספריות הציבוריות.

אפשר היה לטעון שתפקיד מערכת החינוך הוא לחנך ולשנות את המצב - לחשוף את התלמידים למה שראוי וטוב ולא לבחירות שלהם.
גם אם מקבלים את הטיעון, נראה שהשינוי הוא מעבר לכוחה של מערכת החינוך בארץ.
זה לא כזה משנה כבר 747937
מצד אחד, חבל לי שלמרות המאמצים שלי לחבב על ילדי את הקריאה, הם כמעט שלא קוראים כלום (חוץ מאת הכתוביות של הסדרות החביבות עליהם). אפילו בשעורי ספרות הם פעמים רבות צופים בהצגה או בסרט על פי היצירה הנלמדת ולא נדרשים לקרוא יותר מאשר סיפור קצר.
מצד שני, לימודי הספרות (והמורים) שאני זוכר מימי בית הספר עשו את המקסימום כדי להשניא על כולם את הקריאה, כך שלא נראה לי שמדובר בהפסד גדול. (מזל שבמקרה שלי גם בזה הם נכשלו).
זה לא כזה משנה כבר 747939
גם לי חבל על ההתדרדרות בקריאה ועל השעות/ימים/"לא רוצה לחשוב" של ילדי בנטפליקס.
מצד שני, אני עצמי קורא הרבה פחות מפעם כך שלפחות עדיף לנטול קורה.
זה לא כזה משנה כבר 747940
זהו, שאני קורא הרבה יותר.
תגובה 745341
זה לא כזה משנה כבר 747943
מצויין, הרווחת את הזכות לנזוף בילדיך על הקריאה :-)

דוגמה אישית מפעפעת לאט - יש מקום לאופטימיות.
זה לא כזה משנה כבר 747970
הנטייה שלי היא שלימודים הומניים בבית הספר יכולים להיות מועילים, מעשירים ומהנים, אבל הצעד הבא צריך להיות לבטל אותם כחובה (או כחובה לבגרות), פשוט בבחינת (הא!) primum non nocere. מה יכול להיות הצעד הבא, אם בכלל, נראה...
זה לא כזה משנה כבר 747991
אני חושש שהנטייה שייצגת, שלענ"ד לאו דווקא רחוקה מן החזון ותפיסת העולם של שאשא-ביטון עשויים להיות מתכון לאסון.
א. ההתרחשות שאני חושש ממנה היא דווקא תסריט המוכר מאד דוקא לחוג ההייטק והטכנולוגיה. מגיע מנהל(ים) חדש עם חזון טכנולוגי/מחקרי חדש שאותו הם מבינים באופן שטחי/ניהולי (כלומר מדובר ברעיון שבתנאים הנכונים ואילוצים הקיימים עשוי להועיל, אלא שבתפישה הניהולית המגבלות והאילוצים כלל אינם בסקופ). ה"הנהגה" החדשה מטביעה את התחום בים של הכנות, הכשרות והתאמות של הטמעת הטכנולוגיה החדשה.
ב. כאשר התוצאות המיוחלות מבוששות להופיע, "מנהיגינו" כבר קודמו הצידה ולמעלה ואינם בשטח. החזון והטכנולוגיה נעלמות כלעומת שבאו לטובת הבאות אחריהן, כאשר כל מה שנותר מהן לרוב, הוא הזמן והמשאבים שבוזבזו וכוח האדם שהוסט הצידה לטובת משרתי החזון לשעבר.
ג. כמו בלמידה המשמעותית של פירון, כך גם במתיחת הפנים של המח"ר מיסודה של שאשא-ביטון, ספק אם מאחורי ההצהרות והעלונים קיימת גם חשיבה ביצועית.
ד. לגבי האופציה של כתיבת עבודות גמר במקצועות ההיסטוריה, אזרחות, התנ"ך והספרות, היא קיימת גם היום, כך שמשמעות הרפורמה היא ביטול הבחינות בכתב והחלפתן בעבודות.
ה. ברמת נקודות החובה, הרמה המינימלית הנדרשת היא נמוכה מאד. ומי שמדבר על החלפת שינון וידע שטחי בעבודות מעמיקות אינו יודע מה הוא שח. המטרה של בחינות החובה האלו אינה הכנת הקאדר של סטודנטים במדעי המחיר ומילא האוניברסיטאות אינן רוצות ואינן יכולות להסתמך על ציוני הבגרות.
ו. היעד הנדרש שונה לחלוטין ' הכנת קאדר בוגרים שהם אזרחים בעלי איזשהו בסיס ידע משותף. כולנו מצפים שמדעי הטבע שילמדו בבתי הספר שלנו יהיו זהים למה שנלמד בשכם, עזה, אוקראינה וטרנסניסטריה. דווקא לימודי ההיסטוריה, אזרחות, התנ"ך והספרות אמורים ליצור את הבסיס החברתי והתרבותי המשותף של העם. ולצורך זה השינון והמידע הבסיסי השטחי חשוב לא פחות מן ההעמקה של יחידי סגולה.
ז. דוקא במדינת מהגרים שבטית ומשוסעת כמו שלנו, הסיבוב של שאשא-ביטון עשוי להסתיים באסון. תחושת הניכור שיש לי כבוגר תיכון לאומי-חילוני מבוגרי החינוך החרדי למשל, גרועה לדעתי יותר משנאה. אני פשוט חש שאין ביננו שום בסיס משותף להבנה או חיים משותפים.
ח. כאשר הקדנציה של שאשא-ביטון תסתיים, אני עשויים לגלות כאן אוסף שבטים שאין בינם לבין עצמם שום נקודות חיבור.
ט. מה שיקרה הוא שהרוב הגדול של תלמידי ישראל יגישו עבודות חסרות ערך (שכן המוטיבציה להכיר וללמוד את בסיס הידע השטחי אבל הרחב הנדרש כדי להתעמק בתחומי לימוד אלה, יפגע קשות). כיצד יכתבו אותן עבודות אקדמאיות ומעוררות עניין, שרואים בעיני רוחם חסידי הרפורמה, כאשר הכותבים יעדרו אפילו את אותו מרחב ידע בסיסי הנדרש כדי לגשת לתחומים אלו. התוצאה תהיה ללא ספק, תלמידים ששונאים את צ'כוב אע"פ שכלל לא קראו אותו.
זה לא כזה משנה כבר 747996
אפשר לכתוב את מה שכתבת על כל שינוי שהוא במערכת החינוך. כל שינוי שהוא.

איך לדעתך אפשר, בכל זאת, לעשות שינויים במערכת החינוך?
זה לא כזה משנה כבר 748000
לא חושב. התייחסתי לשתי רפורמות ספציפיות שמבטלות שינון ולימוד פרונטלי מסורתי לטובת קונספטים סטודנטיאליים שכלל אינם ישימים לתלמידי חינוך חובה.
מותר וצריך להתנגד למהלכים מיותרים גם אם אין לך הצעות טובות יותר (Primum non nucera). בחייך, מה הרויחה מערכת החינוך מן הלמידה המשמעותית של פירון?
יש אפקט שלילי בפני עצמו למערכת לא יציבה ללא מסורת שעוברת מרפורמה מיותרת אחת למשנתה.
במקרה, דוקא יש לי כיוון מוגדר ומחושב. מאחר ואבירי ה"הסללה" וה"מוחלשים" הפכו עצמם לבדיחה, אפשר לעשות רוויזיה ולהחזיר בגדול את המסלולים וההקבצות. אפשר לפצל את החינוך התיכוני למסלולים אקדמי, טכני, רפואי, מקצועי, חברתי, אמנותי, חקלאי וגם לילדים עם בעיות לימוד.
אני חושב שמערכת החינוך הגבוה צריכה להיות (ולדעתי אף הינה) בעלת גמישות מספקת כדי לתקן בעיות הסללה. מידה די גדולה של הסוללה קיימת בכל חברה. אני לא מכיר הרבה רופאים, עורכי דין או פילוסופים שנולדו בחברה החרדית. אני יכול במידה רבה להעיד על כך באופן אישי.
זה לא כזה משנה כבר 748001
אני אדגים לך למה אני מתכוון בעזרת תרגיל. נניח שאתה שר החינוך והתוכנית שלך היא בדיוק מה שכתבת:
"להחזיר בגדול את המסלולים וההקבצות. אפשר לפצל את החינוך התיכוני למסלולים אקדמי, טכני, רפואי, חברתי, אמנותי וחקלאי".

ונניח שיש מגיב באתר האייל הקורא, שמגיב כך:
א. ההתרחשות שאני חושש ממנה היא דווקא תסריט המוכר מאד דוקא לחוג ההייטק והטכנולוגיה. מגיע מנהל(ים) חדש עם חזון טכנולוגי/מחקרי חדש שאותו הם מבינים באופן שטחי/ניהולי (כלומר מדובר ברעיון שבתנאים הנכונים ואילוצים הקיימים עשוי להועיל, אלא שבתפישה הניהולית המגבלות והאילוצים כלל אינם בסקופ). ה"הנהגה" החדשה מטביעה את התחום בים של הכנות, הכשרות והתאמות של הטמעת הטכנולוגיה החדשה.
ב. כאשר התוצאות המיוחלות מבוששות להופיע, "מנהיגינו" כבר קודמו הצידה ולמעלה ואינם בשטח. החזון והטכנולוגיה נעלמות כלעומת שבאו לטובת הבאות אחריהן, כאשר כל מה שנותר מהן לרוב, הוא הזמן והמשאבים שבוזבזו וכוח האדם שהוסט הצידה לטובת משרתי החזון לשעבר.
ג. כמו בלמידה המשמעותית של פירון, כך גם במתיחת הפנים של המח"ר מיסודה של שוקי שמאל, ספק אם מאחורי ההצהרות והעלונים קיימת גם חשיבה ביצועית
..
דוקא במדינת מהגרים שבטית ומשוסעת כמו שלנו, הסיבוב של שוקי שמאל עשוי להסתיים באסון. תחושת הניכור שיש לי כבוגר תיכון עיוני, מבוגרי תיכון מקצועי (קרי מגמת נגרות) למשל, גרועה לדעתי יותר משנאה. אני פשוט חש שאין ביננו שום בסיס משותף להבנה או חיים משותפים.

וכו' וכו'.
זה לא כזה משנה כבר 748009
מצחיק ששנינו כתבנו primum non nocere כנימוק לשני צעדים הפוכים. אנחנו כנראה מסכימים שהמצב הקיים הוא גרוע, ומוצעת רפורמה שאולי תשפר אותו ואולי תזיק עוד יותר (ואולי תשאיר את המצב גרוע באותה מידה רק באופן אחר). אתה אומר, מטעמי primum non nocere, לא לשנות; אני אומר, מטעמי primum non nocere, לשנות לכיוון פסיבי יותר מהמצב הקיים, כי המצב הקיים הוא כבר nocere.
זה לא כזה משנה כבר 748017
אני לא מתנגד לכל שינוי. השינוי הספציפי שמוצע ברפורמה האחרונה מרתיע אותי. אני חושב כמה מעט נדרש מהתלמידים לדעת בדרישות הסף לבחינות הבגרות השונות. אני חושש שהחלפת הבחינות בעבודות תגדיל עוד יותר את בסיס הבערות שעליו נבנות העבודות האלו. יתכן שאני מגזים מאד וכפי שכתבת, השינוי לא יהיה כל כך משמעותי לרעה.
בכללי, אני שמרני. אני חושב שהמערכת סובלת בין יתר גם מעודף שינויים כל הזמן. הבסיס צריך להיות קבוע וכל שינוי צריך לעבור סף בחינה של האם היא נחוצה, האם היא מועילה ומה נזקיה.
זה לא כזה משנה כבר 748018
אין לי מחלוקת עם שום דבר שאתה כותב, אני רק מבקש ממך לשקול, לצורך הערכת המצב הנוכחי, לאו דווקא כמה מעט נדרש מהתלמידים לדעת כדרישות הסף לבחינות הבגרות, אלא כמה עוד יותר מעט הם זוכרים מזה שנה-שנתיים-חמש אחר כך. הרי זה מה שאנחנו רוצים, בפרט למטרה של חיים משותפים.

עוד משהו לשקול - מעבר לשאלה אם לשנות מעט או הרבה, לעתים קרובות או רחוקות, יש מקום לעשות שינויים באופן ניסויי, עם פיילוטים ותוצאות מדידות. במקרה של רפורמה בלימודים הומניסטיים, משהו שעקרונית קל לעשות הוא קבוצת ניסוי גדולה של בתי ספר שיעשו (למשל) עבודות במקום בחינות בגרות), ואחרי 3 שנים (נניח) מדגם גדול משתי הקבוצות יעבור מבחן ידע - אם מסכימים שידע כעבור 3 שנים הוא משהו שחשוב לנו לשפר (או לא לדרדר). עקרונית קל לעשות, מעשית זה דורש לפרוש את הרפורמה על-פני כמה שנים, ובינתיים מתחלפים שלושה שרים.
זה לא כזה משנה כבר 748022
אני רוצה קצת לאתגר את הטיעון הכה מקובל "כמה עוד יותר מעט הם זוכרים מזה שנה-שנתיים-חמש אחר כך".

אני רוצה לטעון להפך - בכל נושא שאדם לומד כמה חודשים‏1, גם כעבור עשור, כמות המידע שיש לו בנושא גדולה משמעותית יחסית לאדם שלא נתקל בנושא הזה.
ויתירה מזו - אם אותו אדם ירצה קצת להתעניין *שוב* בנושא, יהיה לו הרבה יותר קל מאשר למי שלא נתקל בזה לעולם.

גם אם אתה זוכר בסוף מושגים מאד כלליים, זה עדיין נותן לך 'מפה פנימית' משמעותית, גם אם ברזולוציה נמוכה ועם ידע מעורפל ולא מדויק ומפורט.

1 כתבי שייקספיר, תקופת הרנסנס, טרגדיות יווניות, המהפכה הצרפתית, בחר כרצונך
זה לא כזה משנה כבר 748052
זה טריביאלי שאדם שלמד נושא מסוים כמה חודשים יהיה לו יתרון (מסוים) בנושא על אדם שלא למד את הנושא מספר חודשים.
אבל למה יש כאן הנחה סמויה שבמסגרת בה יש בחינת בגרות בנושא מסוים התוצאה היא למידה של מספר חודשים של הנושא, אבל במסגרת בה אין בחינת בגרות (אלא כלי פדגוגי אחר כמו הגשת עבודות, למשל) התוצאה היא שהחומר לא ילמד?

איזה בסיס אוביקטיבי יש לנו לסנטימנט הזה שבחינות בגרות הן כלי פדגוגי מוצלח יותר מכלים אחרים?

את מבחן הבגרות שלי‏1 בהיסטוריה עברתי בהצלחה (לא 100, אבל בציון טוב) אחרי הברזות כל השנה כמעט מכל השיעורים (לא היתה לי אפילו מחברת), הגעה רק לבוחן כזה או אחר וכניסה לספרינט שינון ישירות מספרי הלימוד בשלושת הימים (והלילות) האחרונים לפני הבחינה. ילד עם הרגלי קריאה ויכולות לשנן חומר, ממש לא צריך לשקוע ולהעמיק חודשים בחומר הנלמד כדי לעבור מבחן בגרות ברוב המקצועות ההומניים. אני לא רואה איזה יתרון פדגוגי גדול יש למבחן בגרות על פני הגשת עבודות, חובת השתתפות בשיעורים, שיעורי בית, הכנת הרצאה לכיתה, מבחנים בעל פה, בוחן פתע בנושא או כל שיטה פדגוגית אחרת.

________________
1 אנקדוטה. נכון. אבל אני לא חושב שאני מקרה מיוחד. להתעלם מהמורים ומהלימודים רוב השנה ואז לחרוש כמו מטורף ימים ספורים לפני הבחינה זה לא משהו שאני המצאתי.
במקצועות ריאליים שדורשים הבנה וטכניקה הבנויה ברבדים ודברים שמבוססים על דברים בהדרגה, כמו מתמטיקה, השיטה הזאת לא עובדת (אין מנוס מלבנות מיומנות ותרגול לאורך זמן), אבל במקצועות הומניים עם יכולות חירטוט מינימליות אפשר לדחוס חומר למוח ב-brute force ולהקיא את כל זה במהלך הבחינה על הנייר.
זה לא כזה משנה כבר 748053
בעולם אוטופי אין יתרון פדגוגי גדול לקיומה של בחינת הבגרות על שאר הדברים שציינת.
(רוב הכלים שציינת נהוגים ממילא גם כחלק מהכנה לבגרות, וביתר שאת, אז זה לא ממש זה מול זה).
בעולם שלנו, שבו אנשים - מורים ותלמידים כאחד - פועלים על פי תמרוץ ומחלקים את זמנם ומשאביהם על פי המקל והגזר, הציון והתגמול שעומדים מאחורי כל נושא, בעולם הזה מקצוע שלא יכלל בבגרות יצומק וידולדל גם על ידי המורים המלמדים וגם על ידי הלומדות והלומדים.
ז''א שגם השימוש בכלים שהצעת ידולדל ויוקטן משמעותית.
זה לא כזה משנה כבר 748058
אז הבעיה היא השיטה בה בתי ספר נמדדים (ומודדים את עצמם) על פי ההצלחה של תלמידיהם בבגרויות. הצלחת לשכנע אותי שצריך לבטל גם את בחינות הבגרות במקצועות הריאליים 🤪‏1.

________________
1 סתם נו. דיסקליימר: תמיד היתה לי בחילה ממערכת החינוך הישראלית ולכן הילדים שלי לא במערכת החינוך (חינוך ביתי)‏2. לכן יש לי ניתוק רגשי מסוים מהנושא / מידה לא מבוטלת של חוסר אכפתיות לאם כן או לא יעשו רפורמה כזאת או אחרת במערכת החינוך.
2 פרט משעשע - בקהילות החינוך הביתי אנחנו קוראים לכם ולילדים שלכם ״מוגלגים״.
זה לא כזה משנה כבר 748059
1 קצת התנשאות עוד לא הרגה אף אחד, אם זה עושה לכם נעים בלב, סבבה‏32.
2 אני תוהה מי משלם את מחיר הקרבת שעות העבודה (שלא לומר חלקי משרה ניכרים) בשביל החינוך הביתי. תן לי לנחש - בדרך כלל האמהות. כמה נוח.‏4
3 זה מה שאתם מלמדים את הילדים בבית?‏4
4 גם לנו מגיע להתנשא :)
זה לא כזה משנה כבר 748060
נו באמת.
זה לא כזה משנה כבר 748066
3 היה סתם הקנטה (כנראה מיותרת), אבל לגבי 2 - מהחינוך הביתי שאני רואה סביבי (דוגמאות בודדות, כצפוי), חינוך ביתי גוזר במקרים רבים (או אולי אני הופך סיבה ומסובב?) חלוקת תפקידים מאד לא שיוויונית בין ההורים, ועם ההטיות הידועות.
מיותר לציין שזו כמובן בחירה אישית של כל משפחה והכל בסדר, אבל זה רק מדגיש את זה שחינוך ביתי, ולו משיקולים כלכליים גרידא, לא יכול להיות פתרון מערכתי לבעיות (אתגרי?) מערכת החינוך, והוא יישאר חלקם של יחידי סגולה שרוצים ויכולים לעמוד במשאבים הרבים שהוא דורש.
זה לא כזה משנה כבר 748067
ברור ואין ספק. חינוך ביתי *לא* יכול להיות פתרון מערכתי. כל הרעיון שלו הוא שהוא פתרון אישי לאלו שמאסו במערכות הקיימות. ואכן שורש העניין הוא ה*יכולים*. לרוב המוחלט של האוכלוסיה אין זמן ומשאבים להרפתקה הזאת.

ה-״נו באמת״ היה קשור לרמיזה שחינוך ביתי הוא כביכול תנועה אנטי פמיניסטית. הבלים.
זה לא כזה משנה כבר 748069
כמובן שהוא לא תנועה אנטי-פמיניסטית. בשביל להיות כזה, צריך שתהיה לו כוונה כזו, ואין שום סיבה שזה המצב.
אלא מאי - גם הקורונה אינה אנטי-פמיניסטית, אבל כבר יש מחקרים שמראים שמי שהקריירה שלו נפגעה ביותר מהסגרים והעבודה מהבית כשמסגרות החינוך סגורות, אלו אמהות לילדים קטנים.
זה לא כזה משנה כבר 748075
שוב - בלבול בין סיבה למסובב. שוק העבודה צריך לתת יותר הזדמנויות לגברים‏1 לעבוד מהבית ולעבוד פחות שעות. זה לא אלו שבוחרים בחינוך ביתי שמשפיעים לרעה על אי שיוויון בין המינים, זאת המערכת וחוסר השיוויון שבשוק העבודה שמפריעים לאנשים שמחליטים לבחור בשיטת החינוך הביתי ויוצרים את העיוותים האלה.

________________
1 בדיוק לפני חמש דקות קיבלתי טלפון מפתיע עם הצעת עבודה מפתה עם תוספת משמעותית בשכר ותנאים די מטורפים (והתנאים הקיימים שיש לי לא רעים). משום שהיתה גם דרישה חסרת גמישות (וחסרת כל הגיון) להגיע שלושה ימים בשבוע למשרד, עניתי להם בנימוס שתודה אבל לא תודה. משפחה קודם וצרכי ה-״Company store״ אחר כך. ההפסד כולו שלהם.
זה לא כזה משנה כבר 748076
1 אם כבר מדברים על זה (תרגיש חופשי לא לענות אם לא מתאים) - כבר בטלפון הראשון מדברים על שכר ותנאים נלווים? זה לא קורה אחרי כמה ראיונות ואז הצעת עבודה?‏2
2 שואל בשביל חבר.
זה לא כזה משנה כבר 748078
כשאתה כבר עובד ומגיעים אליך למרות שאתה לא מחפש עבודה, חוקי המשחק מול Head hunters הוא עם דינאמיקה שונה. השיחה (לא תמיד, אבל לפעמים) מתחילה מהתנאים שמציעים לך וממשיכים משם.
זה לא כזה משנה כבר 748134
אני מוכן לקבל את זה. מצד שני, כשהלימודים משניאים את הנושא על התלמיד - ותסכים איתי שזה מקרה נפוץ - הסיכוי שהוא ירצה להתעניין שוב בנושא יורד דרסטית.
זה לא כזה משנה כבר 748139
קשה לי להאמין שהרבה תלמידי תיכון הפסיקו לקרוא ספרים בגלל הבגרות בספרות.
לגבי מי שלא קרא הרבה גם לפני (והיום יש הרבה כאלה, על פי החוויה שלי) - אז לפחות הרחבת את השכלתו בספרות קנונית מקומית וגלובלית, והעשרת אותו.
ולי גם קל להאמין שלפחות עבור חלק, החשיפה לספרים מתחומים שונים בכל פיתתה אותו להרחיב את מעגל הקריאה שלו לעוד משהו שלא הכיר לפני כן - אם זה שייקספיר, או ספרות עברית, או שירה, או מחזות יווניים, לא משנה.

אפילו לגבי - שאני מניח שמספר הספרים שקראתי עד התיכון הוא 4 ספרתי לא נמוך - נחשפתי גם לספרים שלא הייתי קורא אחרת.
זה לא כזה משנה כבר 748186
"אפילו לגבי" - אני לא חושב שאתה אני או רוב האיילים נופלים תחת "אפילו". דווקא בגלל שקראנו הרבה ספרים עד התיכון, היינו (בהכללה) קצת יותר פתוחים לקבל את מה שלימודי הספרות הציעו לנו. ועדיין, אם להעיד על עצמי, למרות שבתיכון שאבתי הנאת-מה מדוסטוייבסקי ועגנון (משייקספיר לא, אגב), לא "העזתי" להציץ בהם מאז‏1 (סקר אד הוק: ישוויץ להלן מי שקרא בהם אחרי התיכון).

אני באמת מנחש כמוך שמי שקורא ספרים עד שלב X בבית ספר, בדרך כלל לא יפסיק לקרוא בגלל לימודי הספרות בשלב X. אבל אני מכיר אנשים שלא קראו בתיכון ושנאו לימודי ספרות, ודווקא בחייהם הבוגרים מתישהו התחילו או חזרו לקרוא (אכן, לא דוסטוייבסקי, עגנון ואבן-גבירול). לאותם אנשים, אני חושב שלימודי הספרות בתיכון תרמו אפס ליכולת שלהם לנות מספרים כבוגרים, ודי סביר שדחו את השלב שבו הם החלו (שוב) לקרוא. בדומה לכך, אני מנחש שיש לא מעטים שלימודי התיכון דחו לאינסוף את השלב שבו הם חזרו לקרוא.

בכל מקרה, אני חושב שקריאת ספרים כמבוגרים היא תחביב של מיעוט. יש לבית הספר מה לעשות כדי לעזור לו, אבל אני חושב שזה בערך ההפך מאיך שנראים לימודי ספרות בבית הספר (לפחות כפי שהיו בזמני). מה שאני חושב שיכול לעזור הוא פשוט קריאה משותפת בכיתה, ושיחה על זה, בלי בחינות, עבודות, בג"צ ובצלם (אולי משימה של קריאה נוספת בבית, כתלות באם זה יכול לקרות בלי בחינה). במתכונת כזו, אני אפילו לא מתנגד שזה יהיה חובה (לבגרות, או אפילו בלי בגרות אבל כחלק מחוק חינוך חובה). בלי תיאוריות ומדע של הספרות. וגם, בצער-מה, להתמקד בספרים שגם מבוגרים בסביבה הרלוונטית של התלמידים קוראים מרצונם החופשי - כלומר, ספרות יפה-פופולרית. להיפרד מדוסטוייבסקי, עגנון ואבן-גבירול, כי זה פשוט אבוד, ומזיק. הצער שלי הוא בגלל שאם הצעתי היתה מתקבלת אז אני לא הייתי זוכה לחשיפה המעטה להם שזכיתי לה. אבל במחשבה נוספת, אפילו לי החשיפה הזו לא באמת נתנה הרבה.

זה בנוגע לספרות. בערך אותו דבר היסטוריה: פשוט לקרוא בכיתה (ובבית אם אפשר) ספרות עיון פופולרית בהיסטוריה, ולשוחח עליה. ואם כבר, אפשר לבחור ספרות עיון פופולרית בתחומי הומניסטיקה אחרם ושונים (תנ"ך, פילוסופיה, סוציולוגיה, גיאוגרפיה, דת, כלכלה, ולמה לא גם פיזיקה ומתמטיקה) - בעצם לבחור לפי ספר העיון ולא לפי הדיסציפלינה.

1 את "אנה קארנינה" שלא למדתי בתיכון קראתי כבוגר.
הערת אגב 748187
למיטב ידיעתי‏1, שייקספיר חי מהכתיבה שלו. ז"א פעם לא רק שלא הכריחו אנשים לקרוא את שייקספיר, אלא שהם בחרו לשלם מכספם לראות הצגה ששייקספיר כתב, ולא רק זה, אלה שהם חשבו שזה כל כך טוב שצריך להמשיך להראות את זה לדורות הבאים. מזה אני חושב שאפשר להסיק ש(א)חלק גדול ממה שנקרא "ספרות יפה" הוא בעצם ספרות פופולרית של הדורות הקודמים, (ב)קריאה היא לא המדיום היחיד בו אפשר לצרוך ספרות‏2 ו(ג)אולי בלי כפיה אנשים יצרכו יותר ספרות יפה?

1 שאני מודה שהיא מסתמכת בעיקר על זה וכמה מאמרים בוויקיפדיה.
2 ולמיטב ידיעתי, חלק גדול מהאנשים שקריאה היא לא תחביבם כן צופים בסרטים, סרטונים או סדרות, מה שאומר, אם אני לא טועה, שרוב האוכלוסיה צורך ספרות באופן כל שהוא.
הערת אגב 748205
אני די מסכים עם הכל, ולא בטוח אם אתה חולק עלי ובמה. אלא אם כן בזה שמה שאני כן מציע כחובה - שלהבנתי זה פחות ממה שכמעט כל מי שהתבטא כאן מציע - גם הוא יותר מדי. אני לא בטוח שאני חולק גם על הטענה הזו, הצעתי את זה יותר בתור ''אם כבר להכריח משהו, אז את זה''. אבל אני צריך עוד לחשוב על זה כדי לגבש דעה.
הערת אגב 748206
זאת רק היתה הערת אגב.
זה לא כזה משנה כבר 748198
אני המשכתי לקרוא עגנון אחרי שנות בית הספר (ולמעשה קניתי את רוב כתביו, חבל שהוא לא כותב יותר...) ואני עדיין נהנה לפעמים לקרוא בו שוב, אבל החטא ועונשו מהתיכון הספיק לי בינתיים במדף הרומן הרוסי (אמן ומרגריטה נחשב גם?).
אני כן קראתי הרבה קלאסיקות ישנות, אבל בעיקר של סופרים בריטים (דפו, סוויפט, דיקנס) ואמריקאים (מלוויל, הות'ורן, פיצג'רלד).
זה לא כזה משנה כבר 748200
אני קראתי את ''המהמר'' לפני כמה שנים, וזאת למרות שלא התפעלתי כלל מ''החטא ועונשו''. לעומת זאת מעיין, אם כי לא לעתים תכופות, בספר השירים של ביאליק וממשיך להתפעל.
זה לא כזה משנה כבר 748713
אני קראתי המון כילד אבל בשלב מסוים הפסקתי. לימודי הספרות בתיכון חשפו אותי למגוון ספרים שלא הסתכלתי עליהם. למיזב זכרוני זה נכון גם לכמה אחרים מבני כיתתי.

(בלימודי הספרות קראנו את היצירות. אבל כבר החלו להופיע סיכומים).

אבל מבחינת העומק הספרוית: גם סדרות טלוויזיוניות שונות (לא הרוב, אבל יש) מגיעות לרמה של יצירות מופת ספרותיות.
זה לא כזה משנה כבר 747997
אני חושש שלא הבנת אותי. אין לי שום חזון ושום רעיון איך ללמד לימודים הומניסטיים בבתי ספר באופן מועיל. מה שעושים היום נראה לי לא מועיל, ויותר מזה מזיק. הרעיון של עבודות חובה נראה לי גם לא מועיל, ויותר מזה מזיק. אולי כמקצועות רשות, למעטים שמתעניינים, זה יכול להיות מועיל. הויתור שאני מציע הוא לא משמח ולא אופטימי, הוא רק מעין מזעור נזקים. מה שאתה אומר, שלחברה הישראלית במיוחד קריטי שיהיה בסיס משותף של לימודים הומניסטיים, הוא משהו שאני לא משוכנע שהוא נכון ולא משוכנע שהוא לא נכון, אבל גם אם אני מקבל שזה קריטי, אני לא רואה שמישהו יודע איך לעשות את זה. במצב היום, אני די משוכנע, אין לרוב בוגרי התיכון הישראליים בסיס משותף שאותו הם קיבלו בתיכון. אולי יש קצת בסיס משותף שהם קיבלו - לפחות בוגרי הזרמים הממלכתיים-יהודיים - לאורך כל שנות בית הספר, ברמה של סיסמאות ציונות וקצת סיסמאות דמוקרטיה. גם אם זה מועיל, בתיכון נראה לי שכבר לא נוסף על זה הרבה.
זה לא כזה משנה כבר 747999
יש מצב שהתיקון שלי לא ימצא חן בעיניך יותר מן השגיאה המקורית. כוונתי היתה לומר שיש מקום להאמין שהשרה שאשא-ביטון מגיעה מאותו חזון ליברלי-הומאניסטי כמוך וכמוני. הבעיה היא שהרפורמה שלה, בניגוד לכוונותיה, עשויים להסתיים בהתפוררות שרידי הפתילים המחברים אותנו כעם. יותר ויותר סכסוכים בחברה הישראלית מתגלים כקונפליקטים עירומים של ניגוד אינטרסים אנוכיים ללא שום קרקע משותפת של כללי משחק.
באשר לשאר הדברים, אני שותף לספקותיך והיסוסים.
זה לא כזה משנה כבר 747976
רק שלדעתי המטרה שהגדרת ללימודים ההומניים - הגעה לפקולטות התואמות באוניברסיטה - היא מטרה משנית, שלא לומר זניחה סטטיסטית ללימודי היסטוריה, ספרות תנ''ך ואזרחות בבתי הספר.
המטרה הראשית שתיפגע קשות מהעלמת המקצועות הנ''ל, היא הרחבת עולמם התרבותי של כלל התלמידים.
זה לא כזה משנה כבר 747980
אם הרחבת העולם התרבותי היא המטרה של הלומדים, אז על אחת כמה וכמה זה מה שיעשו לימודים באוניברסיטה, לא?

אני חושב שיש כאן כמה בעיות:
- "אחד בפה ואחד בלב" - אנחנו מצפים מהתלמידים ציפיות שהמבוגרים לא מעוניינים לעמוד בהן.

- "מטרות מעורפלות" -
אני חושב שהרחבת העולם התרבותי היא מטרה טובה.
אני לא יודע איך להגדיר אותה או להגיע אליה. אני חושב שיש לי כמה שותפים במשרד החינוך.
היום הבת שלי הכינה את "העבודה המשמעותית" לבגרות בספרות.
היא כתבה יומן קריאה.
חלק נוסף היה רפלקציה, מה הרגישה ולמה במהלך העבודה.
כפי שמתואר על ידי התלמידים (וכנראה גם המורים): "פה תשקרי ותאמרי כמה למדת ונהנת".
גולת הכותרת היא עבודת יצירה בו בנתה פסלון/מבנה בהשראת הספר.
נשגב מבינתי מה משמעותי ב"עבודה המשמעותית" או כיצד היא תורמת להרחבת עולם התרבותי.
וזו האלטרנטיבה אחרי הרפורמה הקודמת של המערכת, שנועדה להיות טובה יותר מבחינה על שירי ביאליק.

- באין קנון, אפשר למצער להיות ליברלים.
יש מקצועות שהנימוק להם תועלתני.
לגבי היתר, מכיוון שאנחנו לא מצליחים להסכים על קנון תרבותי או ללמד אותו כראוי, אפשר ללכת לגישה הדמוקרטית.
ילמדו התלמידים מה שמעניין אותם, האחריות לתרומה תהיה שלהם ושל ההורים ולא של משרד החינוך שכושל בתפקידו.
זה לא כזה משנה כבר 747982
לגבי האוניברסיטה - א. וואטאבאוטיזם זה לא טיעון משכנע ו-ב. יש סדר גודל יותר תלמידים בבתי הספר מאשר באוניברסיטה. זה המקום להעתיר מטענים תרבותיים, הומניים ו-רחמנא לצלן - ערכיים על מיליוני תלמידים.

לגבי הציפיות - רוב ה'מבוגרים' הם כאלה שעמדו בזמנם בגבורה בלימודים תיכוניים עם בגרויות מגוונות. ההנחה שילדינו לא מסוגלים לזה נראית לי כמו הורות לא מיטבית.

אני מראש נגד ה'עבודות' למיניהן, שגם עליהן נתלית הרפורמה הנוכחית, אז זה טיעון שתומך במה שאמרתי.

הקנון או לא נשמע לי כמו איש קש.
זה לא כזה משנה כבר 748016
קראתי עכשיו את התגובות החדשות בפתיל.
נראה שרוב הכותבים אומרים דברים דומים ועדיין לא מסכימים.

אנסה להראות את נקודות ההסכמה בין שנינו.

אני מסכים שהיה כדאי להעתיר מטענים בבית הספר.
לגבי העדר הקנון, אני חושב שהוא משמעותי אבל זה אכן דיון צד.
לגבי העבודות, אנחנו גם מסכימים.
לגבי היכולת של התלמידים, ושכדאי לא להנמיך ציפיות, אני ממש מסכים.

לגבי האוניברסיטה, התכוונתי לכך באופן של להערכת העדפות לא "וואטאבאוטיזם".
כלומר, אנשים המבוגרים מהתיכוניסטים בשנים בודדות לא הולכים ללמוד מדעי הרוח.
ההתייחסות לקריאה וספריות באה מכיוון שאכן לבחירת מקצוע יש סיבות והשלכות נוספות.

אנחנו מסכימים כאן?
מה הנקודות בהן אנחנו לא מסכימים?
זה לא כזה משנה כבר 748061
נראה שאנחנו לא מסכימים על כך ש(לשיטתי) א. חינוך הומני בבית ספר הוא ראוי ורצוי, ואי לכך רפורמות להקטנתו או ביטולו איננו רצוי, גם אם לפני הרפורמה המצב לא מיטבי.
ב. ביטול בחינת הבגרות בנושא כלשהו גוררת באופן בלתי נמנע לצמצום דרסטי במשאבים שיקדישו לו המורים והתלמידים, ולכן מביא להקטנתו או הורדתו דה פקטו של הנושא הזה מתוכנית הלימודים.
זה לא כזה משנה כבר 748065
כן, מיקדת מצויין.

אני אכן חושב שחינוך הומני, כמו שמערכת החינוך הישראלית יכולה לספק, יהיה לא ראוי או רצוי.
בגלל זה הייתי מעביר אותו לבחירה.
אגב, אני חושב שגם מתמטיקה צריכה לעבור לבחירה אבל זה לא באמת שקול כי היא תנאי סף לחלק ניכר מהמקצועות האקדמים.

לגבי ב' אני מסכים איתך.
הרפורמה נראת כמו ביטול המקצועית ההומנים עם פחדנות להודות בזה.

אתה מרוצה מהחינוך ההומני היום במערכת החינוך?
זה לא כזה משנה כבר 748131
מכיוון שקודם כתבתי בזכות ביטול הבגרות במקצועות ההומניים וגם ביטול עבודות חובה, אני רואה צורך להבהיר שאני גם בעד ביטול לימודי מתמטיקה כחובה, או כמשהו שבפני עצמו נותן יתרון בקבלה לאוניברסיטה. אפילו הייתי מתחיל מזה, לפני הטיפול בהומניים; כשהבגרות תאבד מכוחה המאיים, גם תרד התחרות שמאיימת לצמצם את הלימודים ההומניים בפועל בהיעדר בגרות. יפעילו האוניברסיטאות כלי מיון שלהן, ויפסיקו להחריב את החינוך. בכיתות הנמוכות קריטי ללמד את מיומנויות היסוד בחשבון, אבל אני לא רואה ערך רב במה שלמדתי לבגרות חמש יחידות במתמטיקה, באופן שבו למדתי אותו. במערכת חינוך טובה יותר הלימודים ההומניים חשובים יותר ממתמטיקה.

(יחד עם מתמטיקה, גם פיזיקה, באופן שבו לומדים אותה היום בתיכון. אבל מדעים באופן כללי הייתי מאוד רוצה שיקבלו דגש, כמובן עם דגש על המתודה ופחות על הפרטים הטכניים.)
זה לא כזה משנה כבר 748150
אני בעד מינימליזציה של הבגרויות והוספת בחירה.
גם אני לא חושב שמתמטיקה צריכה להיות חובה.
אני חושב שזה לא שקול כי בלי בסיס של מתמטיקה, כל מקצועות ה STEM וכנראה גם רבים אחרים חסומים.

אני מעריך שעניין הקבלה לאוניברסיטה יהפוך פחות משמעותי עם הזמן.
יש היום הרבה מוסדות לימוד והיכולת ללמד מרחוק הופכת את מגבלת גודל הכיתה לפחות משמעותית.

כאן אני חוזר למיומנויות הנרכשות.
האוניברסיטה הפתוחה, בעולם ובישראל, מקבלת סטודנטים בלי להתחשב בציוני הבגרות.
עדיין, אחוז גבוה מאד לא צולח את הקורס הראשון, שלא לומר את התואר.
משרד החינוך יכול לוותר על כל הבגרויות.
אם התלמידים לא יקבלו את הכישורים הנדרשים, זו מעילה בתפקידו.
זה לא כזה משנה כבר 748714
אני מצפה מהתלמידים להראות יכולת לימוד וחשיבה ביקורתית. בהיסטוריה המטרה הרבה יותר ברורה: עבודת חקר. בתנך ואזרחות נאה שאפשר לעשות דברים דומים (גם אם הסיכון להסתבך בפוליטיקה קצת עולה). לא ברור לי מה אפשר לעשות בספרות.

לטענת משרד החינוך, אי אפשר סתם כך לקנות עבודה, מכיוון שהתלמידים יבדקו במהלך השנה על הכנת העבודה.
למה מתנגדים המורים? 747917
הם מקבלים תשלום על בדיקת מבחני בגרות, או משהו כזה? (לא מאמין לרגע שיש עניין אידאולוגי בהתנגדות שלהם, זה רק עניין של כסף)
למה מתנגדים המורים? 747933
זה לא חייב להיות עניין של כסף. אף אחד לא אוהב שמעמדו המקצועי מתערער. אם הרפורמה תעבור, סביר שמורי המקצועות ההומאנים יהפכו ל״פחות חשובים״ (לפחות בעיני התלמידים ובתי הספר).

וחוץ מזה, חוק התכיינות חובה תשכ״ז דורש לקטר ולקונן על כל שינוי.
למה מתנגדים המורים? 748057
מה אני מפספס?
ממה שהבנתי הרפורמה הנ״ל מסירה בחינה חיצונית הנערכת על ידי משרד החינוך ומעבירה את הכוח להחליט איזה תלמיד עובר או נכשל לשליטה מקומית של בית הספר. כלומר - למורה לספרות יהיה *יותר* כוח ויותר חשיבות מאשר למורה למתמטיקה. המורה למתמטיקה יכול רק לנסות לעזור לתלמידים להצליח בבחינה החיצונית. המורה לספרות הופך להיות לא רק זה שמלמד, אלא גם זה שיקבע אם התלמיד עובר או נכשל במקצוע.

אני מציע יחידת מדידה חדשה שמודדת את כוחם של מורים על פי מידת ההשפעה על עתידו של הילד לכל יחידת 🍎 שהתלמיד מניח על שולחן המורה כשוחד. שער התפוח של המורים ההומניים יעלה על פי הרפורמה הנ״ל.
למה מתנגדים המורים? 748132
אתה שוכח רק שהמורים לא כל כך אוטונומיים כאן, עומד להם על הראש המנהל, ולמנהל עומדים על הראש ההורים, וגם מנהל החינוך של הרשות המקומית. כשיש בגרות חיצונית, המורה חשוב בזכות כישורי ההוראה שלו.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748012
מערכת החינוך צריכה להקטין את מספר התלמידים בכיתות ולעלות את רמת ההוראה. שני הדברים האלה לא יקרו בלי תקציבים ופיטורים נרחבים של מורים, ועד שזה יקרה (ז"א, אף פעם) מערכת החינוך תמשיך לנסות להציל את תפקיד הליבה שלה - לספק בייביסיטר לילדים קטנים, תעסוקה לבני נוער והכנה לאונ' למי שזה רלוונטי לו - על חשבון תפקידים אחרים כמו חינוך לערכים, הרחבת אופקים, יצירת בסיס תרבותי משותף וכו'.
מה שהפורמה עושה זה להקריב לימודים שלא נדרשים לאוניברסיטה‏1 למען לימודים שכן נדרשים. ועל הדרך, הם מאפשרים להגדיל את שיעור הזכאים לבגרות (לדעתי גם מזה לאף אחד לא אכפת יותר מדי, אבל זה נתון שקל למדידה, לכן משתמשים בו בתור מדד להצלחה).

____________________
1 גם מי שעושה תואר ראשון בספרות לא נדרש לבוא לאונ' עם ידע מקדים.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748027
כתבת דבר והיפוכו- להקטין את מספר התלמידים בכתה ולפטר מורים. הקטנת מספר התלמידים בכיתה משמעותה הגדלת מספר המורים פר תלמיד. כיוון שמסתפר התלמידים לא משתנה מתחייב גיוס המוני של מורים, לא פיטורים נרחבים.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748081
תוסיף הנחת מוצא לפיה חלק משמעותי מהמורים המועסקים כרגע אינם איכותיים.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748082
בקיצור, הנ״ל התכוון שיש לפטר חלק מכוח העבודה הקיים ולהעסיק מורים איכותיים יותר. העניין הוא שאפשר לעשות דבר כזה רק כתוכנית ארוכת טווח. זה לא שיש לנו מאגר של מורים מצוינים שגדלים באיזה פרדס ואפשר לרוץ לקטוף אותם בשניה שיקצו תקציבים לשכר מורים גבוה יותר. גם אם אנחנו מסכימים שצריך תוכנית של העלאת שכר למורים, יש צורך לעשות זאת כמדיניות ארוכת טווח. יכולות לעבור כמה שנים טובות (שזה בישראל בערך 35 ממשלות ו-‏700 שרים פלוס מינוס‏1) לפני ששיפור תנאי השכר מתחילים ליצר היזון חוזר של אנשים איכותיים שלומדים הוראה ומעלים את השם הטוב של המקצוע וכך מושכים אנשים טובים יותר למקצוע וחוזר חלילה.

לפטר את כולם ולהעסיק מורים טובים יותר (איפה הם האנשים האלה ובאיזה מובן הם מורים?) זה רעיון יפה אבל לא נאמן למציאות.

___________________
1 :-)
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748083
מן הסתם.
אי אפשר לשפר (יותר נכון - לשקם) את מערכת החינוך תוך שנת לימודים אחת, וכל רפורמה שמתיימרת לעשות את זה היא בלוף‏1.
בכל מקרה, הדגש היה שלא מספיק "לעלות את שכר המורים", ומהצד השני חייבים לאפשר פיטורי מורים שלא עומדים בסטנדרטים (שמועסקים כרגע כיאף אחד אחר לא רוצה את העבודה ויש להם גב מההסתדרות).
עם זאת, כדאי לציין שלהוציא תעודת הוראה לאקדמאי לוקח שנתיים, שכוללת התמחות החל מהשנה השניה. אין פרדס של מורים מצונים, אבל יש פרדס של אקדמאים מצוינים בעלי תואר בספרות, היסטוריה, ביולוגיה, מתמטיקה, בלשנות וכו'. לא כל ביולוג טוב יהיה מורה טוב לביולוגיה, אבל זאת נקודת התחלה טובה מאוד.

___________________
1 אני לא מכוון לרפורמה הנוכחית, שלא מתיימרת לשפר את מערכת החינוך בכללותה.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748133
אני מאמין שהדרך הקלה והזולה ביותר לשפר את איכות ההוראה היא באמצעות המורים והמנהלים הקיימים - עם יותר אוטונומיה, יותר גיבוי, פחות ביורוקרטיה, ולספוג את זה שהתוצאות יהיו פחות מדידות ופחות אחידות. לפחות ברמת הסיסמאות אני מתרשם שגם במשרד החינוך חושבים כך, ואולי זה מתקדם, אבל בתזוזות זעירות ואיטיות.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748137
אני יותר ממסכים.

אני חושב שלעבוד עם ״המורים הקיימים״ זה אפילו לא משהו שעדיף לעבוד איתו אלא יותר בכיוון של משהו שאין ברירה אלא לעבוד איתו. אילוצי המציאות.

שיבוח של כוח עבודה (במשהו שהוא יותר גדול מחברה קטנה / סטארטאפ) הוא משהו שעושים לאורך זמן ובהדרגה על ידי שינויי מדיניות, שיפור הדרגתי של המערכת, תוכניות שיפור ההכשרה ותמריצים שימשכו אנשים איכותיים יותר למקצוע *בעתיד*. אי אפשר להכנס למשרד החינוך כמו איזה בוס חדש ב-"Mad Men״ ולצעוק על חלק נכבד ממורי ישראל ״אתם מפוטרים!״. לא רק בגלל שזה לא מוסרי. זה פשוט בלתי אפשרי‏1. מערכת החינוך היא מערכת ענקית ובה (אאל״ט) כ-‏200 אלף מורים. גם אם נפטר ״רק״ את ה-‏20% המורים הגרועים ביותר, איפה נמצא מחר בבוקר (או כעבור שנתיים) עשרות אלפי מורים טובים ומנוסים יותר?

____________
1 מאוסף גדול של סיבות, גם אם מתעלמים מהכנסת כל המערכת לסחרור של מאבקים ושביתות.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748092
אני לא יודע איזה חלק, אבל רוב רובם של המורים (של ילדי) שנתקלתי בהם עד היום, ובראשם המחנכים, היו טובים עד מעולים. בכל שלב לאורך הכיתות היתה המורה הגרועה (לפעמים שתיים) שהיו היוצאות מהכלל.
עם זאת סביר להניח שנתקלתי בצד האיכותי יותר, שעבד בתנאים הטובים יותר.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748097
א. אני מתנדב לשעתיים פעם בשבוע עם תלמידי חט"ב למפגש שמטרתו סיוע בלימודי המתמטיקה.
ב. אני חושב שבעיקרון אני פחות "רחום" ממך כלפי המורים ככלל.
לכן, הייתי רוצה לומר: עבודת המורים קשה מאד ואני ממש לא מציע לאפאחד להיות הראשון שיידה בהם אבן. ממש לצנינים בעיניי, הקריאה לפטר מורים, כאילו גדודים של מורים מצטיינים מחכים בתור להחליף אותם.
אני ממש נזהר לא לפגוע באבירי החינוך הביתי, אבל גם אם נקבל ונאמין בהישגיו החינוכיים של המורה הביתי, זה עדיין לא ישכנע אותי שהוא יכול להצליח כמורה בכיתה של 30-40 ילדים שובבים ומתפזרים לכל עבר או שהוא כשיר לשפוט ולפטר מורים מן השורה.
לגבי הצלחות החינוך הביתי אני ממש ספקן. נכון שבעבר ההיסטורי הרחוק, כל החינוך היה ביתי, אבל המחנכים אז היו מקצוענים בתחום שלימדו ולא חובבנים ה"מתגלחים" על זקן ילדיהם.
החינוך ה"תעשייתי" החל מן המאה ה-‏18 הגיע להישגים חינוכיים וחברתיים גדולים. זה שכרגע יש משבר חינוכי בכל העולם, לא אומר שחינוך ביתי עדיף על החינוך הממלכתי. זה אולי נכון לילדים מסוימים. לילדים ומשפחות אחרות, גם אם זה בכלל אפשרי, זה עשוי להיות מתכון לכישלון הורי.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748108
אני חושב שלא היית קשוב למה שקראת למעלה ואתה סתם יורה חצים לכל הכיוונים.

1) אין בדיון הזה *שום* אבירי חינוך ביתי ואין לי מושג מאיפה הקרצת את איש הקש הזה. אפילו לא היה פה ״אביר״ אחד כזה. היחידי בדיון הזה שאמר שהמקרה האישי/ספציפי שלו הוא חינוך ביתי היה אני ואמרתי מפורשות שחינוך ביתי הוא *לא* פתרון מערכתי ו*לא* יכול להיות כזה (כאילו דה?!).
2) אין אבירי חינוך ביתי שהיתה להם קריאה לפטר מורים בדיון הזה ולא הבנתי איך הדבקת את שני הדברים הללו זה לזה. (אני דווקא דיברתי כנגד הריאליות של הסנטימנט של פיטורי מורים ונימקתי למה).
3) אף אחד לא אמר בדיון זה שחינוך ביתי עדיף על החינוך הממלכתי. הוא אוזכר בהערת רגל רק לצורך שיתוף באיזו בדיחה/אנקדוטה ולא היה בכלל טיעון לשום דבר.
4) איך אתה מודד כישלון הורי? אחוז זכאים לתעודת בגרות? מעמד סוציו אקונומי? מדד אחר?
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748110
כנראה שאתה צודק בתגובתך וחברתי כמה דברים שלא היו קשורים. אבל עדיין אנו צריכים להיות מאד זהירים בכבודם של מורי ישראל שעושים עבודה מאד קשה ולא מערכת מספיק. כפי שכתבת חינוך ביתי, הוא אולי אינדיקציה של בעיות בחינוך הממלכתי,אבל הוא רחוק מלהיות אלטרנטיבה קבילה לרוב מוחלט של ההורים.
כישלון הורי בהקשר של חינוך ביתי, עשוי להיות למשל כאשר החינוך הביתי הוא מסווה להרמת ידיים בנוסח ''שיעשה מה שהוא רוצה''.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748117
״אבל עדיין אנו צריכים להיות מאד זהירים בכבודם של מורי ישראל שעושים עבודה מאד קשה ולא מערכת מספיק״

על כך אנחנו מסכימים. כאמור, אני הייתי הצד בדיון שטען שהדרישה לפטר מורים שלא עומדים בסטנדרטים היא לא הדרך.

לגבי הכישלון ההורי:
חינוך ביתי הוא בפיקוח משרד החינוך ויש תוכנית לימודים מסודרת עם ספרים, שיעורי בית וחומר לימוד מסודר (והוא גם כולל התארגנות של הורים לפעילויות נוספות/חברתיות, עם מסגרות/חוגים שונים ופעילויות משותפות של הילדים). הרבה יותר קל ופרודקטיבי (וטוב) להשקיע בתוכנית לימודים מעשירה ומסודרת לילד מאשר לעשות הכל בכאילו ולנקוט אחר כך בגישה של ״נו שיעשה מה שהוא רוצה״ ואז לשקר ולטייח בראיונות מול פקחי משרד החינוך שמדברים עם ההורים, מדברים עם הילדים וגם מגיעים לביקורי בית כדי לשאול המון שאלות על ההתנהלות ועל איך כולם מרגישים עם הסידור. כדי לצלוח ראיונות כאלה בזמן שבשיגרה אומרים ״שיעשה מה שהוא רוצה״ צריך ללמד את הילד איך לשקר בצורה אמינה ואיך להמציא סיפורי אלף לילה ולילה על תוכנית הלימודים שלו. נראה לי שיותר קל להשקיע את הזמן בללמד אותו גיאומטריה.

הורים מוזרים שינקטו בגישה של ״אי חינוך״, סביר להניח שלא יקבלו אישורים (שצריך לדרוש כל שנה מחדש) ממשרד החינוך והילד שלהם יצטרך לחזור לבית הספר על פי חוק חינוך חובה. ילד שמקבל אישור לחינוך ביתי הוא לא גרייסטוק.

אתה מדבר על אי חינוך וזה אכן כישלון הורי ממדרגה ראשונה. מעולם לא פגשתי את אותם אבירי אי חינוך ילדים. מעניין איך הם נראים.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748122
בקיצור: נראה לי שאתה קצת שבוי במיסקונספציות ושהתמונה המוטעת שעולה לך לראש היא זאת.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748125
שוב, אין לי אלא להודות שיתכן שאתה צודק.
מניסיוני, בעברי הרחוק כמורה במערכת החינוך הממלכתי, נתקלתי בפקחי משרד החינוך לא יותר מפעמיים ובלשון המעטה לא התרשמתי. אם יש להם מספיק כ"א וזמן ל"הטריד" את הורי החינוך הביתי", אני יכול להבין מדוע הדבר הזה נדיר כל כך. עדיף כבר להסתכן עם מערכת החינוך הבית-ספרית :)
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748127
אני מבין שלשיטתך ממש צריך להזהר בכבודם של המורים אבל ברגע שמגיעים לדון על פקחי משרד החינוך, אפשר חופשי ללכלך ולזלזל. אשתדל לא להיפגש עם מישהו שהיה גם מורה וגם פקח בשלבים שונים של הקריירה שלו, כי אני ממש לא אדע איך להתנהג.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748156
אני חושב שאתה קצת מחמיר איתי. אני חש צורך להסביר
א. ''ללכלך ולזלזל'' - אמרתי שלא התרשמתי. ובכל אופן, לא מפי הם חיים.
ב. אני נזהר בכבודם של המורים, לא מפני שהם טובים כפי שכתבו אחרים כאן. יש הרבה מקום לשיפור. אני נזהר בכבודם מפני ש
ג. הם עושים עבודה קשה ולא מספיק מוערכת. אין הרבה שיכולים וששים להחליף אותם.
ד. אני יכול להבין שאת מה שאיני אוהב ואיני מעריך בהם המערכת טפחה ותגמלה לאורך זמן והרחיקה מן השורות כל מי שלא היה כך.
ה. אמשול לך משל. אני רואה עצמי נעלה וראוי על פני אזרחים חרדיים ואחרים שלא שרתו בצה''ל. הרבה שנים לא חשבתי כך. שירותי הצבאי היה צנוע במיוחד וקשה להגיד שתרמתי תרומה ייחודית ונבדלת לביטחון המדינה. לא הייתי קצין בכיר ולא קצין בכלל ואיני נבדל ממיליונים שתרמו כמוני ויותר. ברבות הימים הבנתי שדווקא בשל כך אני ראוי יותר. לתפקידי הקצונה הבכירה, לבכירי הטכנולוגיה ואבירי הטיס והשיט, אני רואה הרבה מאד מתנדבים שהיו שמחים להיות במקומם. לטאטא מגרשים, לנקות מחראות ולשמור על הגדרות בלילות אינסוף, איני רואה את המוני המתנדבים להחליפני. זה מה שעושה אותי למי שמילא את חובתו ואת האחרים לא. זה גם מה שמרתיח אותי כאשר האחרים מבקרים אותי על חוסר פטריוטיות ומזלזלים בתרומתי האזרחית.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748102
אני מצטרף לעדות שלפחות לגבי המחנכות‏1, ועברנו ארבע כאלה בשנים האחרונות בבית הספר היסודי, כולן היו מעולות. ברמה הלימודית, האנושית, הקשב לילדים והילדות ולבעיותיהן, הקשר עם ההורים וכן הלאה.
בצד הנגדי של הדירוג היו המורות המחליפות, לכשנדרש‏2, שהיו ממש מתחת לכל ביקורת. אז נחשפתי לעובדה שבניגוד לתיזת ה"בואו נפטר מורים / נגייס מורים טובים יותר" שהועלתה כאן, מאד מאד קשה לגייס מורות טובות היום, גם לבתי ספר עם שם מוצלח‏3.

1 הבה נקרא לילדה בשמה
2 הבה נקרה ללידה בשמה
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748103
2 מה נקרה מה?! נקרא!
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748112
גם הנסיון שלי (יסודי, חטיבה, תיכון) הראה שבדרך כלל הרמה של המחנכים (לבת שלי, כיתה י', יש מחנך!) היא מאוד גבוהה וכך גם הרמה של רוב המורים המקצועיים (עם נפילות פה ושם).
אני בטוח גם שבתי הספר של הילדים שלי הם לא באמת מייצגים - אנחנו גרים במועצה אזורית די עשירה שמשקיעה המון בחינוך. כמו כן, הבן שלי לומד מאז החטיבה במסלול של מצוינות שמן הסתם מקבל את המורים (והמחנכות - אצלו אף פעם לא היה מחנך) הכי טובים שבית הספר יכול לספק.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748164
מעבר להבדלים בין בתי ספר, שכונות, מעמד סוציואקונומי וכו', יש סיבה שנתנו למחכנים להיות מחנכנים וחלק ממה שמאפיין מורה גרוע ומטה הוא הימנעות מתקשורת עם הורים.

יצא לי לעבוד זמן מאוד קצר בבית ספר תיכון עם מוניטין מפוקפק. חלק מהמורים היו מעולים והיה להם אכפת מהילדים. הרוב היו מורים שבאו לעשות עבודה וזהו. חלק היו מורים גרועים. אלה אנשים שקיימים בכל מקום עבודה.
חלק היו אנשים שהגיעו לכיתה והעמידו פנים שהם מלמדים משהו עד הצלצול. למשל מורה לאנגלית שלימדה 3 יחידות וכנראה לא הייתה מוציאה ציון גבוה בבחינה שהיא עצמה הכינה אליה. אגב, היה לה ותק של מעל לעשור. אני לא אומר שכל או רוב המורים הם כאלה, אבל זאת תופעה שלא אמורה להתקיים. הנזק של אותם "מורים" הוא גבוה יותר מהאחוז שלהם בכלל צוות ההוראה, לא רק כי מספיק לא לעבור בחינה אחת כדי לא לקבל בגרות, אלא כי המורים האלה לא מבינים בכלל שהם לא רק מעבירים חומר, אלא מאמנים מבוגרים-לעתיד.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 748191
מסכים. מורה גרוע במיוחד יכול להרוס להרבה ילדים את החיים.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749521
"הם הורסים את בתי הספר": מורים בעייתיים ממשיכים ללמד, וכולם מפסידים

ציטוטים נבחרים:
לפי סקר שערך משרד החינוך ב–2019, 18%–19% מתלמידי כיתות ז׳־י"א ו–12% מתלמידי כיתות ה׳־ו׳ דיווחו על מקרה שבו מורים לעגו להם או השפילו אותם בבית הספר. 3%–5% מהתלמידים בכיתות האלה דיווחו כי אחד המורים בבית הספר נהג כלפיהם באלימות — הכה או דחף אותם. [...] לפי נתוני משרד החינוך, ב–2020 הופסקה עבודתם של שלושה מורים בלבד על רקע תפקוד לקוי, מתוך כ–140 אלף מורים עובדי מדינה.
"יש מורים שחוקים ובינוניים, שפשוט קובעים עובדות בשטח — וכמורה שמנסה לחדש ולהוביל דברים אחרים בבית הספר, זה מתסכל אותי מאוד. בשנה שעברה פיתחנו בבית הספר יוזמה חינוכית חדשה ומעניינת. רצינו ליישם אותה בכל הכיתות, אבל מורים רבים פשוט קמו ואמרו שהם לא רוצים — למה להם לשנות משהו בשגרת העבודה שלהם. אי־אפשר לחולל שינוי במערכת כשמורים מתומרצים רק אם הם לא משנים ולא עושים שום דבר. במקום לתמרץ את המורים החדשניים שמנסים לשנות אותה לטובה, המצב הפוך".
"הנפגעים העיקריים הם התלמידים החלשים — התלמידים בכיתות הטובות מקבלים מורים איכותיים שמשקיעים ורוצים לחדש. המורים השחוקים והפחות טובים מקבלים את הכיתות החלשות יותר".
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749522
מעניין,לפי האחוזים נראה שלמורים יש עוד דרך ארוכה מאד לרדת עד שיגיעו לרמתם של 120 נבחרי הכנסת.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749528
אני יודע רק על נבחר אחד לכנסת הנוכחית אשר היכה ילד, אבל חברותו בהפסקה כרגע.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749530
בכנסת אין ילדים, אבל דחיפות בין החברים יש ויש.
וכמות ההשפלות המילוליות, הקריאות להסתה אלימה, השפה האלימה, עולות עשרות מונים על אלה של המורים.
אם אלה הנבחרים ואלה הדוגמאות לבוחריהם, פלא שעדיין אחוזי המורים שמשפילים כל כך קטן.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749531
יפה, אולי הטיעון הכי חזק לטובת החוק הנורווגי שנתקלתי בו.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749532
לא חוכמה. עם בסיס השוואה כזה אפשר לגרום לארגוני פשע להיראות טוב.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749533
בטח רצית לכתוב: "עם בסיס השוואה כזה אפשר לגרום לארגוני פשע אחרים להיראות טוב."
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749534
מעבר לציניות, האם באמת לדעתך מוגזם לצפות מבית הנבחרים להיות בסיס להשוואה?
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749535
בכנות בלי טיפת סרקאזם? כן, זאת ציפיה לא ריאלית.

נראה לך שעודה ובן גביר מקבלים קולות למרות שהם דוחפים אחד את השני? לא. הם מקבלים קולות <מוגש בגלל> שהם דוחפים אחד את השני.
נבחרי ציבור היום אינם מנהיגים שנותנים דוגמא, הם מתחרים בתוכנית ריאליטי. תאשים את הציבור, תאשים את הפוליטיקאים, תאשים את התקשורת, תאשים את הרשתות החברתיות. תאשים את הלטאות מהחלל שמזרימות גז עצבים למי השתיה. לא משנה אל מי באים בטענות, זאת המציאות.
שלמה קרעי, ההוא מהליכוד שנמצא אי שם בין מירי רגב לגלית דיסטל אטבריאן, הוא אחד מחברי הכנסת הפעילים ביותר (באופן אבסולוטי, לא רק מבין הח"כים של הליכוד)‏1. יושב בועדות, מגיש שאילתות, עוסק בחקיקה אפורה. שאלו אותו "תגיד, איך אתה מגשר בין הפעילות הפרלמנטרית הענפה שלך להשתלחויות במערכת המשפטית?" הוא אמר משהו בסגנון "תבין, על זה שאני יושב בועדה 10 שעות אני מקבל ח"ח משני עיתונאים שאף אחד לא קורא. כשאני אומר ש'מנדלבליט עשה פיגוע ענק בדמוקרטיה'‏2 אני מקבל כותרות". והוא צודק. מה אתה מצפה מנבחרי הציבור, שלא יקבלו כותרות? זאת נשמת אפם. אם לא יקבלו כותרות, איך ציבור הבוחרים שלהם בכלל ידע לבחור בהם?
שיהיה ברור, אני לא אומר שזאת גזירת גורל. אפשר, וצריך, לפעול כדי לשנות את זה. אבל לצפות מנבחרי ציבור שלא יפעלו בתוך המערכת שהם נמצאים בה, כאמור, אינה ציפיה ריאלית.

____________________
2 הציטוט הזה אמיתי, אבל כמובן שכשקרעי ענה הוא לא הביא דוגמאות.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749536
לדעתי אתה הופך סיבה ומסובב. פוליטיקאים מסוימים, בכוונת מכוון, השחיתו את השיח הפוליטי והציבורי והפכו אותו לזירת הגלדיאטורים הפופוליסטית שהוא.
וכן, ראוי לצפות מהם לערכים אחרים. הם מחוללים את המציאות לא פחות משהם רוקדים לחלילה.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749537
אני זוכר עיתונאים שמצביעים על הבעיה הזו עוד בשנות התשעים, עוד הרבה לפני הסיבוב הנוכחי של הקיטוב. וכן, הפוליטיקאים יודעים מזמן שזה משחק והם יודעים איך לשחק בו.

בינתיים מה שאפשר לעשות לפחות זה לקדם את שקוף והצד השני, כדי לשפר קצת את השיח הציבורי. זה לא עוזר הרבה, אבל יותר טוב מכלום.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749538
הממ, מעניין, שנות התשעים, בוא נחשוב מה המשותף בין הפוליטיקה הישראלית בימינו לשנות התשעים... ממש מעניין.
תעשה פרצוף מופתע.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749540
בסדר, תאשים את הפוליטיקאים. כבר אמרתי שזאת אפשרות. אבל זאת עדיין המסגרת שחברי הכנסת מתנהלים בתוכה.
אני חושב שזה לא ראוי שפוליטיקאים יתנהלו באופן אלים.
אני מצפה מ(מחלק מה)פוליטיקאים במציאות הנוכחית שיתנהגו באופן אלים.
לא יודע מה זה ''ראוי לצפות''.

לא יודע עד כמה נכון לדבר במונחים של סובב ומסובב בכלל. נורמות כאלה נוצרות איפשהו בתווך בין חברי הכנסת, התקשורת והציבור. כל אחד מהגורמים האלה מסובב את השני במידה כזאת או אחרת. ואם להתייחס לפיל בחדר, אני חושב שהגלגל הראשון שהתחיל להסתובב לא היה נתניהו אלא התקשורת.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749541
בתוך ים התירוצים האלה, אני בוחר אנשים כדי שיקדמו ערכים שחשובים לי, למשפחתי ולסביבתי, ואני חושב שראוי לצפות מהם לערכים מסוימים גם כשיש להם אינטרסים אחרים.
אני בטוח שלמורות של הילדות שלי יותר קל לצרוח עליהם שיהיו בשקט בשיעור, להתעלם מבעיות משמעת בכיתה ולא להתמודד עם בעיות - שחלקן נוצרות על ידי ''הציבור'' בחלק מהיבטיו - של אלימות, מילולית ופיזית, בעיות רגשיות וכן הלאה.
גם למורה בבית ספר יכולים להיות שלל תירוצים סביבתיים, סיבתיים ומסובבים כדי לא לעשות את תפקידו כהלכה. בתור מי ששולח את ילדותיו לבית הספר הזה, אני לא מוכן לתת לו הנחות בגלל כל התירוצים האלה.
קל וחומר שאני לא מוכן לתת הנחות כאלה לנבחרי ציבור שכמות ההטבות שהם מקבלים על תפקידם עולה בסדרי גודל על אלה של מורים ומחנכים.
זה שאתה מוכן לתת את ההנחות האלה כי ''זה מה שיש'' זה ענין שלך, אבל אני תוהה האם אתה נותן הנחות כאלה גם לנושאי תפקידים אחרים שאתה נתקל בהם ויש לך ממשקים מולם.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749542
אם מורים היו מקבלים תוספת למשכורת על כל ילד שהיה חוזר לביתו עם דמעות ונכנסים לועדת משמעת כל פעם שילד היה מקבל יותר מ-‏65 במבחן איך אתה חושב שהם היו מתנהגים בכיתה? כמה מורים טובים (במובן של התנהגות טובה להבדיל מהמובן של כוונה טובה) היו נשארים במערכת?

אם המורים הכי גסים ואלימים היו אלה שכותבים את הכללים לגבי משכורות מורים, איזה כללים הם היו כותבים?
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749545
ומה לדעתך היה ראוי לומר או להתנהג מול המורים הכי גסים ואלימים הללו? לומר 'ככה זה' ולחזור לשחק פורטנייט?
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749548
אתה יכול להגיד לאותם מורים "נונונו" כמה שאתה רוצה. מן הסתם זה רק יגרום ליותר מורים חסרי בושה להשאר במערכת... ומצד שני, אתה יכול לנסות לייצר מערכת תמריצים שלא מעודדת אלימות ו/או גסות אצל מורים. למעשה, נראה לי שזה מה שעשינו במערכת החינוך, ושזה עובד די טוב. אולי כדאי לחשוב איך לייצר מערכת כזאת גם אצל פוליטיקאים?

נראה לי שבארמית אומרים את זה: "לאו עכברא גנב אלא חורא גנב"
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749543
כולם בוחרים אנשים כדי שיקדמו ערכים שחשובים להם, למשפחתם ולחיות המחמד שלהם. זאת כמעט טאוטלוגיה.
השאלה היא אם איימן עודה קידם את הערכים שחשובים לבוחרים שלו כשהוא דחף את בן גביר. זאת שאלה שאתה מניח שהתשובה עליה היא שלילית. לדעתי התשובה היא חיובית, ולראיה - הוא עשה את זה. אז או שהוא היה בסערת רגשות ופעל נגד האינטרס שלו (שהוא, כאמור, לשכנע את ציבור הבוחרים שלו שהוא מקדם ערכים וכו') או שהוא יודע יותר טוב ממך באילו ערכים הציבור שלו מחזיק‏1. אם הייתי מוכרח, הייתי מהמר על אפשרות ב'.

לא מבין על אילו הנחות אתה מדבר. קודם כל, אני לא קונה אצל עודה או בן גביר. וגם אם הייתי קונה, כבר אמרתי שהם לא התנהגו באופן ראוי. רק שחשוב לשים את ההתנהגות הזאת בהקשר הנכון.
אקח את האנלוגיה שהבאת לקיצוניות - בישראל יש תופעה של מטפלות שמתעללות בפעוטות‏2. ברור שכל מי שעושה דבר כזה היא... לא יודע, כל תיאור שאני יכול לחשוב עליו נשמע חלש מדי, מלודרמטי מדי או פשוט שרשרת של קללות. אבל בו זמנית, הגיוני שיהיו מטפלות כאלה. כי הסיכוי שלהן להיתפס מלכתחילה נמוך עד כדי גיחוך, וגם אם הן נתפסות הסיכוי להרשעה עוד יותר מגוחך. אז מה הפלא שגננות מרשות לעצמן להוציא את העצבים על התינוקות? שים לב שגם חכימי שמה את הדגש על הסביבה במסגרתה הגננות פועלות, ולא על הגננות עצמן.

_____
1 או גם וגם, בתסריט הסביר לחלוטין שהוא עצמו מחזיק באותם ערכים.
2 קללות, מכות, האכלה בכפייה, הרעבה - לא תאמינו מה הדס חכימי מצאה בגנים בישראל. בכוונה הורדתי את הלינק להערת שוליים כי הוא כולל תיאורים לא נוחים שלא כולם ירצו לקרוא. בקיצור, מישהי לקחה על עצמה לעזור להורים שפונים עליה לברר אם יש התעללות בגן שלהם. חלק ממה שהיא אמרה:
"מבין עשרה גנים שבודקים - שמונה יוצאים לא תקינים, אבל לא כולם באותה דרגת חומרה. זה יכול להיות דיבור משפיל ומגעיל, יכולה להיות הזנחה ויכולה להיות אלימות פיזית. לא תקין בעיני זה להשפיל ילד, להעמיד בצד ילד שהרביץ ולהגיד לילד שהרביצו לו ללכת להחזיר, למשל".
"המשמעות של פיקוח [בגנים מפוקחים] היא שאחת לשלושה חודשים, במקרה הטוב, מגיעה מפקחת לגן לראות איך הוא מתנהל. אבל הביקור שלה מתואם מראש. הגננות יודעות באיזה יום ובאיזו שעה תגיע המפקחת. אז מה היא תראה? שצועקים ומכים את הילדים? כשנכנסתי לגנים כסייעת ראיתי איך זה עובד. עושים הצגה בשביל המפקחת. אני מצפה שיעשו פיקוח בהפתעה, שיעמדו מחוץ לגנים ויאזינו - איך מדברים לילדים, מה הגישה לילדים, לא להודיע מראש מתי את מגיעה. זה לא פיקוח", היא אומרת.
"...אחרי שבוע פניתי למשטרה עם הצילומים, אבל המראות הקשים האלה לא נחשבו פליליים", "תיקים כאלה לרוב נסגרים במשטרה, זה לא נחשב הוכחה להתעללות".
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749544
אבל האנלוגיה שלך לא עובדת - שכן הרי צטפלות שמתעללות בפעוטות מוקעות הן בדעת הקהל והן על ידי חוקי מדינת ישראל, בעוד חברי כנסת שמסיתים, משסים ומקללים לא מוקעים לא כאן ולא כאן.
גם אתה (כנראה) מצפה שבמטפלות כאלה ינהגו ביד קשה, אבל בניגוד גמור אתה לא מתפה לטיפול כזה בחברי כנסת. למה?
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749547
הם מוקעים מפה ועד להודעה חדשה. הבעיה היא שהם מוקעים ע"י חברי כנסת ומצביעים של מפלגות אחרות. אפשר אפילו למצוא דוגמא בלינק שאתה בעצמך הבאת (שלא לדבר על הדוגמא שאתה מספק בעצמך).
כבר הסברתי למה אני לא מצפה ממצביעים של אותם חברי כנסת שיוקיעו אותם. אתה מוזמן לקרוא שוב את החלק הראשון של ההודעה הקודמת שלי (ואפשר להוסיף גם תחושת הזדהות ושבטיות).

אם אתה דורש שיוקיעו חברי כנסת של מפלגות אחרות, תתחיל בלהוקיע את חברי הכנסת שלך. זה הדבר היחיד שיש לו ערך. ובנימה קשורה: ההתבטאות של יאיר גולן נגד נתניהו הייתה מבישה ולא צריכה להיאמר ע"י אף אחד באופן פומבי, בטח שלא ע"י חבר כנסת. להשוות ח"כ (או כל אחד אחר) למחלה ממארת יוצר דה-הומניזציה ומעודד התלהמות. וזה למרות שאני מסכים לחלוטין עם המסר עצמו (אולי אפילו בגלל שאני מסכים עם המסר, ולא רוצה שירדדו אותו ככה). עכשיו תקראו לי אם ניצן הורוביץ ירביץ לזקנות, זנדברג תגנוב ממתקים מתינוקות או מוסי רז יארגן מצעד שרמוטות בבני ברק (אין התנגדות לאחרון, רק אומר שאני לא רוצה לפספס את זה).
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749549
תנוח דעתך, מן הידועות היא שהוקעת חברי כנסת מהמחנה שלך הינה תחביב שמאלני ידוע ונפוץ.
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749550
כך גם התנשאות מעל המחנה היריב. מה הנקודה?
לימודים הומניים נזנחים מאותה סיבה שלא מתקנים דלת חורקת בעת שריפה 749555
ביקשת מפורשות שאתחיל בהוקעת המחנה שלי, ועניתי שאתה מתפרץ לדלת פתוחה, המחנה הזה כבר התחיל בזה מזמן.
משבר החינוך המודרני 748040
'קשה לחלוק על העובדה שהחינוך המודרני נמצא כיום במשבר החמור ביותר בתולדותיו, משבר של אובדן דרך ומבוכה רוחנית שלא היתה כמוה עד כה.'

אהוד לוז ‏1 מפרט את הסיבות אליבא דשטראוס למשבר החינוך שהוא 'סימפטום מובהק של משבר הדמוקרטיה הליברלית' :

1. הדמוקרטיה הליברלית מאופיינת תמיד במתח בין השאיפה לשיוויון ובין הצורך בטיפוחה של מצויינות אישית. ההתעלמות השיטתית במערכת החינוך במשך השנים מהמצויינות האישית לטובת ערך השיוויון, מדרדר את החינוך ל'השטחה ובינוניות'.

2. 'תוכנית הלימודים עוברת זעזועים מתמידים ומשטר הבחירה האישית המוגזם של כל תלמיד מסכל מראש כל אפשרות להקנות לחניכים תכנים שהם בגדר נכסי צאן ברזל של המורשת התרבותית'

3. 'קצב הפיתוח הטכנולוגי והכלכלי גורם לכך שהמקצועות ההומניסטיים נדחקים ממעמדם לטובת מדעי הטבע
והמקצועות הטכנולוגיים'
. שטראוס רואה ביחסו של העולם למדעים אלה חלק מהתפיסה השלטונית הרואה בו כאמצעי לכיבוש הטבע למען רווחתו של האדם. 'משמעות הדבר היא שאין האדם רואה את עצמו כחלק של העולם אלא כאדונו. עשיית השימושיות לצידוקו העיקרי של המדע עומדת בניגוד למסורת ההומניסטית, שראתה במדע ביטוי של רוח האדם בכללותו.'

4. 'כשמדברים על ערכים, יש נטייה לראות בהם עניין של העדפה אישית, משהו סובייקטיבי לחלוטין, לפי הרוח הרלטיביסטי של התקופה. כשמדברים על חינוך לערכים, מתכוונים
בעיקר ל 'עידוד הרגשות הפטריוטיים – יעד שגולש לעתים ללאומנות וולגרית', וכשמדברים על חינוך למצוינות, אין הכוונה בדרך כלל לשאיפה לגדולה רוחנית או פוליטית-מוסרית,אלא להצלחה כלכלית ולהשתייכות לאליטה השלטת'.

'החברה הדמוקרטית המודרנית
מורכבת בעיקרה מאינדיבידואליסטים בעלי אמביציות, אלא שאמביציות אלה מוגבלות בדרך כלל לתחום ההישגים החברתיים כלכליים ומעט מאוד – לתחום האינטלקטואלי והמוסרי.'


-------
1 אהוד לוז עמ':כא-לד,ליאו שטראוס. הליברליזם ומשבר ההגות היהודית המודרנית.
משבר החינוך המודרני 748045
מצחיק, האמת שקל מאד "לחלוק על העובדה שהחינוך המודרני נמצא *כיום* במשבר החמור ביותר בתולדותיו", בייחוד אחרי שמבינים שאותו שטראוס שכתב זאת מת ב-‏1973 ולכן ה'כיום' שלו מתייחס במקרה הטוב לחינוך של לפני שישים שנה ולא לחינוך של היום (שכידוע השתנה מאד מאז).
משבר החינוך המודרני 748050
המבוא וציטוטי המשבר נכתבו על ידי אהוד לוז [ויקיפדיה] ב- 2012 ובהתאמה גם יתר התיאורים.

הפרקים של שטראוס אודותם לוז כותב נכתבו ב1962/1 - חינוך ליברלי ואחריות;מהו חינוך ליברלי?.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים