מפתח לדלת נעולה 570
"מפתח לדלת נעולה: לפרוץ את מחסום הדיסלקציה", מאת עמלה עינת. ספרית "קו אדום", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000.
למרות שאני מתעניין מאד בלימוד ובהוראה, עלי להודות שהאספקטים הפסיכולוגיים השונים של התחום, כמו למשל נושא ליקויי הלמידה, מעולם לא עניינו אותי במיוחד. את הספר "מפתח לדלת נעולה" קראתי לאחר שיחה ארוכה ומרתקת עם תלמיד תיכון הסובל מהבעיה.

עמלה עינת היא "מומחית בכירה לאבחון וטיפול בליקויי למידה", ובזמן פרסום הספר היתה בשלבי סיום של תואר שלישי בתחום. הספר מתבסס על מחקר שערכה במקביל באוניברסיטת תל־אביב ובמכללת תל־חי בנושא זה.

הספר אינו מיועד לאנשי מקצוע, אלא לקורא המתעניין; ספר "מדע פופולרי". הוא מתחלק לשני חלקים: החלק הראשון כולל עדויות של דיסלקטים, בגוף ראשון, והחלק השני מציג דיון וניתוח של התופעה.

עדויות הדיסלקטים שופכות אור רב על הבעיה, ועל דרכי ההתמודדות שלהם. כואב לראות את האטימות של משרד החינוך, ואת הסבל של ההורים. עם זאת, מקריאת הראיונות נדמה כאילו כל הדיסלקטים החליטו להלחם ולהתמודד עם התופעה, אם על־ידי סירוב להכיר בבעיה, עקשנות ראויה להערצה, או שיטות שונות להערים על המערכת. זהו כמובן רושם שגוי, היות וכל הדיסלקטים שרואיינו לספר, התקבלו למכינה אקדמית (לפני שרואיינו). כלומר, מדובר במדגם לא בהכרח מייצג. הבעיה, כפי שנראה בהמשך, היא שעינת מסיקה מסקנות גורפות ולא מסוייגות על־סמך מדגם לא מייצג זה.

העדויות כתובות בגוף ראשון כמונולוגים, אבל למעשה לפעמים די בולט שמדובר בדיאלוג (ראיון) שהשאלות פשוט "נחתכו" ממנו, והמידע הרלוונטי נוסף על־ידי עריכה. וחבל - הצגה זו פוגעת במידת מה באמינות. לפחות חלק מהשאלות היו בוודאות "שאלות מנחות", וראוי היה לתת לקורא להעריך באילו מהנושאים דן המרואיין מרצונו החופשי, ולאילו נושאים הובל; אילו מהדימויים היו בחירה שלו, ואילו הוגשו לו על־ידי המראיין.

החלק השני של הספר, ניתוח הראיונות, זרוע בז'רגון פסיכולוגי בחלקו, ואינני בטוח שהבנתי במלואן את כל הטענות המועלות. עם זאת, הסקת המסקנות על־סמך הראיונות פגומה, משום שהיא רחבה מדי. כאמור, המחברת משליכה על כל הדיסלקטים מתוך ראיונות עם דיסלקטים שהגיעו למכינה אקדמית, וזהו אינו מדגם מייצג. כך, למשל, מתארת המחברת את "ההשקעה הרגשית והקוגניטיבית, לאורך שנים, של התלמיד הדיסלקטי בנושא הלמידה, וחפותו המלאה מכל מגמה של עצלות, אדישות וכיו"ב" (עמ' 185, מסקנה ד') - וודאי שיש דיסלקטים עצלים (באחוז דומה לאחוז העצלים בקרב כלל האוכלוסיה, סביר להניח), אבל אלה לא הגיעו למכינה אקדמית. נושא המדגם הלא־מייצג מוזכר בהמשך (עמ' 247, לקראת סוף הספר) כהערת אגב.

בהמשך, מופיע תיאור מפורט למדי של ניסוי בטיפול שנערך לסטודנטים במכללת תל־חי ובאוניברסיטת תל־אביב (הראיונות היו, למעשה, מערכת המעקב אחר ניסוי זה). בשלב הראשון, היה צורך בשכנוע הסטודנטים שאכן ישנה בעיה אובייקטיבית; שהדיסלקציה היא לא תירוץ בו ציידו אותם כדי שיוכלו להתמודד עם כשלונותיהם. הכרה בעצם קיום הליקוי היא בעיה עקרונית: דיסלקטים רבים לא מאמינים בעצם קיום הבעיה, בשל משוב מהסביבה (כגון הורים ומורים המטיחים את האשמה בעצלנות), וכן בשל חוסר במדד אובייקטיבי שניתן "לראות" (בהשוואה לבעיות רפואיות אחרות). כתוצאה מכך, הם חושבים שההקלות לא באמת מגיעות להם, הם חושבים שהם סתם עצלנים או טיפשים, הם לא מוצאים לגיטימציה לשימוש בכלי עזר (כגון רשמקול), וכו'. הטיפול עזר לדיסלקטים להכיר בקיום הבעיה, ובכך שאין פגם בשימוש בעזרים שונים. כמו־כן עזר מאד סרט על סדנה, שהדגימה את בעיות הדיסלקציה על אנשים רגילים בתנאי לחץ.

את השלב הטיפולי הראשון היוותה סדנה על תכנון זמן נכון, בעיה המשותפת למרבית הסובלים מדיסלקציה על גווניה השונים. אחר־כך טופלו הבעיות המיוחדות לכל סוג נפרד של דיסלקציה: טיפול בקריאה, כתיבה והבעה, שלושת הבעיות העיקריות עימן מתמודדים דיסלקטים (כל אחד במידה שונה).

כדי לעזור לתלמידים להתגבר על בעיית התלות בסטודנטים "רגילים" לצורך עזרה בלימודים, מוצעת שיטת "הרכבת חיגר על גבי סומא": לימוד בקבוצות קטנות בהן אחד (המתקשה בהבנת חומר כתוב) מקריא, ואחר (המתקשה בפיענוח חזותי, כלומר קריאה, אך קולט ברמה טובה מסר מושמע) מקשיב; וכן הלאה.

כמו כן, מתברר כי לעיתים קרובות הפחד מכשלון, לאחר כשלונות חוזרים ונשנים, מהווה בעיה מהותית. למשל, אצל מספר תלמידים שופרה יכולת הזיכרון לאחר שקיבלו היתר להשתמש בדפי עזר - וזאת מבלי שהשתמשו בדפים באופן מעשי.

המסקנה החשובה ביותר שמעלה עינת היא המלכוד שבניסיון להתמודד עם הלימודים, למרות ליקויים בקריאה, על־ידי קריאה חוזרת ונשנית. הפתרון הראוי הוא מציאת אפיקים אחרים לקבלת מידע (עמ' 183-185). בעולם המודרני נדמה כאילו קריאה היא המקור החשוב ביותר לקבלת מידע "איכותי" ו"אמין"; עינת עמלה קשות לשכנע את הדיסלקטים שאין כל פגם בקבלת מידע זה ממקורות אחרים, כגון תוכניות טלוויזיה, ספרים מוקלטים, וכו'. (הספריה המרכזית לעוורים, השוכנת בנתניה, היא מקור מרכזי לספרים מוקלטים שכאלה. מידע אישי אני יכול לספר כי כבר שנים שספריה זו נלחמת בבעיות תקציב, שבקושי מאפשרות לה להוותר פתוחה, קל וחומר לממן הקלטת ספרים חדשים).



תחום ליקויי הלמידה הוא בהחלט תחום מעניין, ומחקרים כגון זה שמתואר בספר הם חשובים - עבור הקורא המזדמן, וכמובן שגם עבור הסובלים מליקויים אלו. קריאת העדויות האישיות מעניינת וסוחפת הרבה יותר מקריאת הניתוח המדעי, כמובן, אולם גם זה האחרון מוצג היטב ובלשון ברורה ומובנת, בדרך־כלל. עם זאת, בסוף הספר מובא ניתוח מתמטי של התוצאות בעזרת טבלת הישגים (לפני ואחרי הסדנה שערכה עינת), אולם הטבלה אינה ברורה וללא הסבר. ישנן גם בעיות "טכניות" רבות - בעמ' 252, למשל, ישנה התייחסות לנספח שאינו קיים, ולאורך הספר כולו ישנן הפניות ביבליוגרפיות החסרות בביבליוגרפיה המצורפת (למשל, "קניטש וואן דייק 1798" ו"אנדרסון וארמברוסטר 1978", שניהם מוזכרים בעמ' 220 ולא מופיעים בביליוגרפיה). אני מרשה לעצמי לנחש שהספר מבוסס על עבודת הדוקטורט של עינת, שעברה עריכה כדי להתאימה לקהל הרחב - אולם נדמה כי היה צורך בעריכה קפדנית יותר.
קישורים
מפתח לדלת נעולה - הספר במיתוס
אוניברסיטת תל־אביב
מכללת תל־חי
הספריה המרכזית לעוורים
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 25864
הרגשתי האישית והמאוד לא פוליטיקלי-קורקט היא שבשנים האחרונות יש עליה דראסטית במספר האנשים המוכרים כלוקים בליקויי למידה. הסיבה לכך היא שלמערכת החינוך קל יותר לפטור תלמידים כלוקים בבעיה, מאשר להכיר בכך ששיטת לימוד הקריאה הנהוגה בישראל כיום ("השפה כמכלול") - היא היא הלקויה. אין לי ספק שיש רבים שאכן סובלים מבעיות, אך אני מאמין כי רבים אחרים היו יכולים לקרוא ולכתוב מצויין אם רק היו *מלמדים* אותם, באותה שיטה מודרניסטית, לינארית, פשוטה, שעבדה על כל כך הרבה אנשים לפני שהחבר'ה במשרד החינוך החליטו לתקן משהו שלא היה שבור.
פשוט מאבחנים יותר 25869
בשנים האחרונות יש עלייה גדולה במספר האבחונים הנעשים - עקב מודעות גדולה יותר של המורים וההורים כאחד, ולכן העליה במספר הדיסלקטים/דיסגרפים וכד'.
זאת על סמך התרשמות אישית, לא נתונים רשמיים.

אגב, אם להסתכל אל שיטות לימוד הקריאה השונות, אני זכיתי להיות ממש על קו התפר של החלפת שיטות לימוד הקריאה (יליד 79').
אני עוד למדתי בשיטת "רמה קמה" אבל שנה (שנתיים?) מתחתי כבר למדו בשיטת "אלפי".

לזה אתה מתכוון בשיטת "השפה כמכלול" או ששינו שוב מאז? כי אני לא ראיתי שום דבר רע בשיטת "אלפי" - רק שימוש בדמות פופולרית מבלי סודות בחוברות יותר צבעוניות.

גלעד
''משהו כאן חשוד מאד'' 25870
נדמה לי ש''אלפי'' המקורי אינו מאפיין את גישת ''השפה כמכלול'' אלא דווקא התוכניות המאוחרות יותר של התוכנית ''בלי סודות'' עם ''ראש-ראש'' ושאר הדמיות המצויירות שהציעו לו למשל לקפוץ קדימה במשפט כדי להבין את משמעותה של מילה לפי שאר המילים במשפט או עיצות אחרות.
ראש-ראש וחברים 25875
ראש-ראש וחבריו: זום-זום, גיל-גול, קומ-קום, וקפיץ-קפוץ הם כוכבי "בסוד העניינים", שהיא תכנית בהבנת-הנקרא, ולא במיומנות הבסיסית של קריאה.
ב"בלי סודות" לימוד הקריאה נעשה דרך "צלילים" ("בה הוא צליל בתוך מילה"), ולא דרך הסימנים הבסיסיים: האותיות וסימני הניקוד. אינני יודע איך השיטה הזו נקראת.
אבוי 25880
אה, אומף. איפה פח הזבל של ההיסטוריה כשאתה צריך אותו?
ראש-ראש וחברים 81826
נדמה לי שהיא נקראת ''השיטה הגלובלית''

או ''מלמעלה למטה'' במקום ''מלמטה למעלה''.
זאת אומרת - הסתכלות על המילה כמכלול מתוך הנחה שבהמשך תהיה מסוגל לפרק אותה למרכיביה (ואז לצרף את המרכיבים האלה מחדש), במקום לימוד המרכיבים וצירופם לכדי מילים.
ראש-ראש וחברים 90197
נדמה לי שבעגה המקצועית היא נקראת השיטה ההוליסטית.
איפה התחבאנו פעם? 28389
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 25873
נכון ללפני חמש-עשר שנים, מספר המאובחנים בישראל כדיסלקטים היה דומה לזה שבמדינות אירופה וארה"ב (כחלק יחסי ממספר התלמידים, כמובן). גם לי יש תחושה כאילו בשנים האחרונות יש עליה במספר המאובחנים כדיסלקטים, אולם הסיבה לדעתי שונה.

האיבחונים של ניצ"ן (שעושים עבודה ברוכה בעזרה לדיסלקטים) אינם תלויים, למיטב הבנתי, בשיטת לימוד הקריאה. הליקוי לא מאובחן ע"י קריאת טקסטים. הבעיה היא שבשנים האחרונות מורים ואנשי משרד החינוך מעדיפים שלא להתמודד עם תלמידים שהוריהם שילמו אלפי שקלים למאבחנים פרטיים. איכותן של אבחנות אלה מפוקפקת, אולם התלמידים זוכים להקלות בלימודים. משיקולים של "למה שלא נארגן הקלות גם לדני שלי?", הורים רבים שולחים את הילדים לאבחון ללא כל צורך, והילדים זוכים להקלות בחסד ולא בזכות.

נדמה לי כי כעת מתרקמת יוזמה במשרד החינוך להכיר אך ורק באיבחונים של גורמים מסויימים (למשל ניצ"ן), ולא לאפשר לבתי-ספר להעניק הקלות (אפילו לא רק במסגרת ביה"ס עצמו, ולא בבחינות הבגרות למשל) על-סמך אבחונים אחרים.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 25913
מניסיון גם ניצן לוקחים אלפי שקלים.

אבי שהינו דיסלקט לא זכה לכל הקלה בבית ספרו ואכן זכה להפרדות מבית הספר בגיל צעיר משהיה צריך.

אני שהינני דיסגרף (שגיאות כתיב וכתב לא ברור) זכיתי בעיקר בזכות הורי שהכירו את הנושא בעצמם, להקלות בתחומים רבים אולם עדיין היו דברים שהיו חסומים בפני.

דבר שפתר חלקית את הבעיה הוא המחשב שבזכותו אני ואחרים מסוגלים לראות מה כתבתי.

כדרך אגב בגלל הליקוי שלי לא היו לי מעולם מחברות ולמדתי לזכור את כל החומר בעלפה לפני המבחן ולשכוח את רובו לאחר המבחן.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 27443
נכון כיום יש עליה במיספר המאובחנים דבר שגורם לחשדות וסקפטיות לגבי אמת התופעה. הסיבה לכך היא לא רק ההורים אלה גם התופעה הישראלית של "אני לא פרייר- אם להוא יש הקלות אז גם לי מגיע!". למזלי יש לי הורים אמריקיאים שהיו מודעים לנושא של בעיות למידה לכן אובחנתי עוד בתטיבת הבניים כך שלאיבכון החוזר שלי לאוניברסיטה כיבלתי את ההקלות שניצרכתי (או המגיעות לי?) אך הרבה חברה שנימצאים בגיל האסרה שלא אובחנו קודם ללימודים אקדמים לא מקבלים את ההקלות שהם צריכים ביגלל חוסר האימון של המארכת כלפיהם באיקבות אותם "אני לא פריר" למיניהם.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 27447
חבל שאין שכתוב גם באינטרנט...

אבל ברצינות, מי שמודע לכך שיש לו בעייה, והיא אף אובחנה ע"י מומחים לדבר, רק הגיוני שינקוט צעדים מתאימים כדי להתמודד עימה.

לדוגמה, להעביר את הודעותיו ב- Spell Checker לפני שהוא שולח אותן אל תוככי ה- Abyss הוירטואלי.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 27451
1. צר לי אם שגיאות הכתיב שלי מפריאות לך.
2. אני רק התכלתי לעבוד עם מחשבים אז אני לא כל כך יודעת אך לאסות SPELL CHECKER .
3. אין לך מוסג איך הלב שלי דופק כל פעם שאני כותבת מילה בחשש שהיא שגויה (במיוחד כשזה מופץ באינטרנט) והתיסכול בידיעה שגם בדיקת איות (או איוט, או עיוט, או עיות) לא תמיד עוזרת.
4. סליחה על הטון המר פשות נגתה בנקודה רגישה.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 27457
מיץטער אם העלבתי אותך, בבקשה אל תראי בזה משהו אישי חלילה, ואם אינך יודעת כיצד להשתמש ב- Spell Checker אשמח להדריך אותך
(אם יש לך וורד, זה פשוט למדי, תוכלי ליצור איתי קשר באי-מייל לעוד פרטים).

בכל מקרה, אל תרגישי רע גם אם יישארו לך טעויות בסוף, באמת שזאת לא המטרה.

המטרה היא לנהל דיונים פורים ומעניינים, ושכולם יבינו את דעותייך, מעבר לקליפת השפה.

אני מעדיף לראות שפה מדוייקת ונקייה, אך אני בהחלט מודע לכך שישנן מגבלות אובייקטיביות, וממש אינני רואה בך "אשמה" או משהו בסגנון זה.

שוב, מצטער אם אמנם נגעתי בעצב חשוף.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 27462
שוב, אין לי כל כך הרבה ניסיון עם מחשבים אז ...אהם, אייך בדיוק אני מסיגה את האי-מל שלך? מה שגם אתה צודק וזה הצד המתסקל הידיעה שיש מחסום בין מחשבותיך ליכולת להביע אותם כהלכה. כמובן שאני תמיד יכולה ליתעון שזה האינטלגנציה הנמוכה שלך שלא מאפשרת לך להבין אותי :)
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 27492
אני מצטער שהדיון הזה נערך כאן בפני כל הקוראים.

את האי-מייל שלי את יכולה להשיג מהקישור שבשם שלי אשר בכותרת ההודעה הזאת, אם לא תסתדרי עם זה את יכולה להכניסו ידנית:
gilad_d@haayal.co.il

האם זה בסדר מבחינתך אם אשיב לכתובת שלך
yardenar@hotmail.com?
את יכולה לקרוא שם עברית?

ויש לך את רשותי המלאה להאשים את האינטלגנציה המוגבלת שלי בכל מקרה של אי-הבנה בינינו. :-)
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 28034
הספלר נועד להתמודד עם כמות וסוג שגיאות הכתיב של האנשים הבריאים. זה בסדר גמור שאין לך ספלרים מיוחדים שיכולים להתמודד עם השגיאות שלי. אין לי שום בעיה עם זה שעבורך זה פשוט יותר. אבל, מדוע אינך מאמין לנו שעבורנו זה יותר קשה?
למה אתה מקבל את המגמגמים, את כיבדי השמיעה, את מרכיבי המשקפיים ולא אותנו.
אני לא מסתפק בספלר רגיל כשם שמרכיב משקפיים אינו בוחר להסתדר בלעדיהם.
כדי להמחיש לך שהבעיה שלנו לא פשוטה, אפנה אותך לאתר אינטרנט (בעריכתי) שיראה לך מה וכמה אנחנו מוכנים להוציא בשביל שהמחשב יוכל לעזור גם לנו בדברים שכולם נעזרים בו ובדברים אחרים שכל אדם בריא לא צריך לקבל בהם עזרה בכלל.
www.help-kit.co.il

האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 28245
ידידי, אני מאמין גם מאמין שעבור הלוקים בדיסלקציה תהליך הכתיבה הינו קשה יותר, אינני בא אליך או אל אף-אחד אחר בתלונות על כך שיש לו שגיאות כתיב, זה מטופש להאשים אדם על משהו אובייקטיבי לחלוטין שאיננו מסוגל לשלוט עליו (כמו שאין סיבה ''להאשים'' מישהו שהוא נמוך או עיוור-צבעים), כל שאני מבקש הוא שבזירה הציבורית, האינטרנטית לפחות, ייעשה אדם כזה מאמץ להשתמש בכלים הטכנולוגיים הקיימים כדי שהדעות שלו יוכלו למצוא את ביטויין בדיוק כמו הדעות של כל אדם אחר.

כשאני קורא הודעה של אדם מסויים והיא גדושה בשגיאות כתיב, אני באופן אוטומטי (תת-מודע) מתייחס אליה באופן שונה מאשר ל''הודעה תקנית'', אלמנט השפה חשוב לי מאוד וזה צורם לי לראות כמות כזו גדולה של שגיאות.
אני מאמין שהדבר תקף גם עבור קוראים אחרים.

אני שמח לשמוע שאתה נוקט באמצעים מיוחדים כדי להתגבר על המכשול שלך, ומעריך את ההשקעה שלך בתחום, לפי דעתי זה חשוב להכיר במגבלותיו של העצמי ולהתייחס אליהן בהתאם.

נ.ב - הפרסומת עם הצבעים המרצדים באתר שלך הייתה גורמת לי לסגור אותו באופן מיידי ולא לשוב אליו יותר אלמלא הייתי מגיע אליו בהמלצתך, לתשומת ליבך.
מלבד זאת, האתר מעניין מאוד ונוסף לרשימת המועדפים שלי.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 28259
כדיסגרף בעצמי אני יכול להוסיף שגם לי מפריע מאוד לראות כתיבה בשגיאות כתיב.
מי נהנה לראות פגמים? 28264
אתה נהנה לראות אדם צולע? ברור שלא. אבל אתה לא תעז לשאול אותו למה הוא לא משתמש בנעל אחת גבוהה או בשיטת אליזרוב להארכת עצמות.
השבוע דיברתי עם ידיד שלי, שכמוני, נאלץ להשתמש בטייפ של עיוורים בכדי להקליט הרצאות. הוא לקויי ראיה. שנינו אוהבים להשתמש בטייפ גדול מימדים שיש לו הרבה תכונות שאנשים בריאים מתקשים להבין את הצורך בהן. הם מתקשים להבין שציוד להקלטת והשמעת הרצאות חייב להיות שונה לחלוטין מזה שמקליט מוסיקה.
סיפרתי לו שהבעיה של הטייפ הגדול היא כל העלבונות שהוא מזכה אותך בהם. כל מיני שאלות כמו: למה אתה לוקח את כל הבית על הגב?, או למה אתה לא יכול לסכם שיעור כמוני?, או עזוב שטויות וקח טייפ קטן!

הוא אמר שהוא תמיד עונה בשאלה: האם לאחותך יש כינמת במפשעה?
אני אמרתי לו שלקויי הלמידה חייבים לנצל כל הזדמנות כדי להסביר את עצמם ושאם לא אקח נשימה עמוקה ואנסה להסביר את עצמי בנחת, אף אחד לא יבין אותי לעולם.
בג''ץ קבע שאתה טועה. משרד החינוך 28025
משקיע הרבה מאוד בהשמת מכשולים בפני עיוורים ובהתעללות באנשים בשל לקותם. בג"ץ קבע שהחלטת משרד החינוך לפיהה מתקבלים רק אבחונים של מאבחנים מאוד מסויימים, אינה צודקת וחסרת נימוק סביר. משרד החינוך התעלם מההחלטה במשך שלושה חודשים ובהתערבות ח"כ פרופ' יהודית נאות, המשרד הקטין את המידה בה הוא מבזה את בית המשפט והיום הוא מתיר לכל מועצה פדגוגית להחליט אילו אבחונים היא מקבלת אם בכלל.
כן, במדינת ישראל המורה ללשון והמורה להתעמלות יכולים לפסול החלטה של מאבחן דידקטי, של פסיכולוג, של נוירולוג ולמעשה גם של שופט עליון.
לגבי המשפט התמוהה 'למה לא נסדר הקלות לדני', אני שמח מאוד שלא עברת את החויות שאני עברתי בעשרים וחמש השנים האחרונות שבהן אני מאובחן. כאשר מערכת החינוך מזלזלת בערכים כמו מוסריות עבודה, היא מחפשת רק דרכים לעשות לנו את המוות.
מלבד זאת, ההקלות נקראות הקלות משום שהן מקלות על מי שכן צריך לקבל אותן. רובן רק יקשו על מי שהן אינן מגיעות לו. תוספת זמן במבחן עשוייה להיות נחמדה ומועילה לכולם. אבל, כמה אנשים בריאים ישמחו להיבחן בעל-פה במקום בכתב? כמה אנשים בריאים ישמחו שעבודה בכתב שהם מגישים תבדק בנוכחותם ותהפך לעבודה ובחינה בעל-פה? כמה אנשים בריאים ישמחו לשאת על גבם ציוד טכנולוגי יקר וכבד שמקריא ספרים בקול רם לתוך האוזניות?

בלי קשר, האם אתה היית נהנה מיחס הניתן לאנשים עם בעיות מיוחדות? האם אתה היית רוצה להישאר בסוף כל מבחן במקומך כך שכל התלמידים ידעו שיש לך בעיה נוירולוגית?
בג''ץ קבע שאתה טועה. משרד החינוך 28084
העלת כמה נקודות חשובות. אנסה לענות לכולן.

א. אתה שמח מאד שלא עברתי את החוויות שאתה עברת, אבל זו שמחת חינם. כן עברתי. לא על גופי אמנם, אבל אחי הצעיר סובל מדיסלקציה (גם הוא, אגב, כנראה בשל דלקת אזניים קשה בגיל צעיר). אני מכיר את כל הבעיות, התלאות והמאמצים הכרוכים בכך.

ב. המשפט "למה לא נסדר הקלות לדני" לא התייחס לדיסלקטים, אלא לתופעה אותה אני מגנה (וראה גם את התגובה השניה ששלחתי לך), תופעת ה*מתחזים* לדיסלקטים. אנשים שלא מפריע להם שיחשבו שהם סובלים מבעיה נוירולוגית, ובלבד שיקבלו ציונים גבוהים יותר. מדובר בד"כ בתלמידים חלשים משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות, שהוריהם יכולים להרשות לעצמם מימון של אבחונים רבים, בעלויות רבות, עד שימצאו את אותו נוירולוג שיסכים לכתוב שהילד "סובל מליקוי" – למרות שאין זה המצב.

מתוך שיחות עם מוריו של אחי (ומורים אחרים), אני יודע שהמתחזים מהווים בעיה רצינית. המורה אינו מוסמך כמובן לאבחן מי דיסלקט ומי לא, אולם המורים מודעים לבעית ההתחזות (לפחות במקרה אחד, תלמיד הצהיר בפני המורה שלמעשה אין לו כל בעיה, אבל יש לו מסמך המעיד על כך שיש בעיה ולכן הוא יקבל וינצל את כל ההקלות, הא-הא-הא). בעית ההתחזות מובילה למספר גדול יותר של זכאים-להקלות, והיות וחלק מההקלות (ובאופן כללי, טיפול נכון בדיסלקטים) דורשות תשומת-לב מיוחדת מהמורה, המורה נמצא בבעיה. הוא אינו יכול להעניק תשומת לב ראויה לתלמידים גם כך (כיתות גדולות מדי), ותשומת לב מיוחדת לסובלים מדיסלקציה - קשה עוד יותר; הגדלת מספר "בעלי האישורים" פוגעת בעיקר בדיסלקטים האמיתיים.

ג. לדעתי, השיטה העדיפה על הכרה בכל אבחון, של כל נוירולוג או מכון, היא הכרה במכון אחד בלבד (או מספר מצומצם של מכונים), שיעברו ביקורת קפדנית, והאבחון בהם יסובסד במאה אחוז. כלומר: מצד אחד, אבחון לא יעלה דבר, והסובלים מדיסלקציה יזכו לכל ההקלות המגיעות להם (בצדק), ללא תלות במצבם הכלכלי. (אני גם מסכים אתך שחלק גדול מהעזרים לדיסלקטים מקומם בסל הבריאות). מצד שני, הגבלה למספר מוגבל של מכונים תחת פיקוח תמנע (או תצמצם) את תופעת ההתחזות.
איך זה שהיום יש יותר לקויות מפעם 28241
טוב, פעם גם היו פחות חולים בבתי החולים.(הם מתו בבית).
ככל שהידע האנושי גדל, לומדים לאתר יותר בעיות, ולהתמודד איתן.
האח שלי היה "ילד עם קוצים בישבן"(הכרתם את הבטוי הנושן הזה?)וכשאמא שלי הגיעה איתו לאבחון, אמרו לה שזה אבוד, כי הוא כבר בן 11 היום הכל אחרת, ואם הבן שלי, גם כן עם קוצים, מצליח לשבת בכתה בעזרת ריטאלין, ונחשב לתלמיד מצטיין, אחרי כמה שנים שנסינו לטפל ב"קוצים" שלו, אני מודה להתקדמות המדע.
בנוסף, אני ממשיכה להתאמץ ולקוות שהוא יגיע ללמוד כל מה שמתאים לו, ולא כמו אחי, שהיה יכול להיות היום דוקטור לפיסיקה לולא הקוצים שלו, והיום הוא לומד כל דבר דרך הידיים.
צריך לברך על כל הידע שהאנושות צוברת, וכמובן ליישם אותו. וכמובן שיש מחיר (מתחזים...), אבל הוא בטל ב-‏60 לעומת הבטחת העתיד של כל לקויי הלמידה שבעבר לא אובחנו. הם רק כונו "עצלנים" ו"שובבים", והיו נשלחים ללמוד מקצוע בידיים, בלי קשר לפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם.
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28247
קיימת. מדובר בשקרים שמפיץ משרד החינוך. אין שום טעם להתחזות ללקויי למידה משום שהמערכת מתנכלת למי שמציג אישורים על הלקות. בתור מי שאחראי על מערך הציוד המושאל לסטודנטים בכדי לעקוף ליקויי למידה, אני יכול לספר לך שהרבה מאוד סטודנטים מפחדים להגיש את האבחונים למערכת ומעדיפים שזה לא יהיה רשום בשום מקום. הם באים ליעוץ וקונים את המכשור מכספם.
לקבוצה שניה וגדולה של סטודנטים אין כסף לאבחונים החוזרים והנשנים שהמערכת דורשת. רוב המומחים טוענים שמדובר בבעיה כרונית אבל טוענים שטוב שדורשים עוד ועוד אבחונים יקרים מכל אחד.
לתלמידים עניים אין כסף לאף אבחון בכלל.
רעיון המכונים המעטים והמושגחים נדחה על ידי בג"ץ.

בקיצור: לא אנחנו השקרנים. לא כולנו ולא חלק גדול מאיתנו. אולי חלק זניח מאיתנו אם בכלל.
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28248
> "מדובר בשקרים שמפיץ משרד החינוך."

מעבר לכך שהצהרה משונה זו טעונה הוכחה, הייתי רוצה, קודם כל, סיבה.
כיצד יכול משרד החינוך להרויח משהו משקר שכזה?
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28250
למוסדות חינוכיים יש פחד שהתלמידים יכתיבו את המדיניות. מחנך עשויי מאוד להיפגע כשמגיע מכתב ממומחה שמוכיח שהוא לא מבין בחינוך. מלבד זאת, תוספות זמן במבחנים, בחינות נוספות בתנאים מיוחדים ציוד מיוחד וכו' עולה הרבה כסף למערכת. התפקיד שלי באוניברסיטה העברית אפשר לי לקנות ציוד טכנולוגי להשאלה לתלמידים לקויי למידה בתקציב של 70,000 שקל בשנה.
להוכיח את השקר? אני יכול להוכיח התנכלויות שיטתיות וממושכות. את הגורם המפיץ שמועות איני יכול להוכיח.
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28374
ספר לי מה אנחנו מרוויחים מהתחזות אם כל מה שעושים זה להערים עלינו מכשולים
להוציא לנו שם רע
וקרוא לנו פסיכים?
למה לטרוח להתחזות למישהו שמתייחסים אליו כפסיכי?!?
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28376
לא הבנתי מה את/ה רוצה ממני. לא האשמתי אף אחד בשום דבר.

אמרתי שלא סביר בעיני שמשרד החינוך "מפיץ שקרים" על הדיסלקטים. אם יש לך משהו להעיר בעניין זה - בבקשה. אם לא, לך/י תיטפל/י למישהו אחר.
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28381
הבנת הנקרא.....
משרד החינוך מוציא שם ללקויי הלמידה
מה האינטרס שלו?
על פי הטענות פה - כדי לא לתת לאנשים אבחנות בקלות כי אנשים מתחזים
מה שלא ברור לי
זה למה שמישהו ירצה להתחזות למישהו שקוראים לו פסיכי?
הבהרתי את עצמי?
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28384
רגשי הנחיתות שלך היו בהירים עוד קודם.

ולשאלה הלפני אחרונה: כי זה מניב פריווילגיות מסויימות.
פריווילגיות? האם היית מוכן לעשות 28387
את עצמך צולע בשביל לחנות במקומות הכי טובים? היית מוכן ללכת עקום בכוונה כל החיים רק בשביל פריוילגיות?

היה נדמה לי שאנחנו מדברים על ספרות. קרא משהו. זה לא מזיק!
הפריוילגיות האלה יכולות להואיל רק לבעלי מום. בחינה בעל-פה היא עונש עבור מי שכותב היטב. אתה לא היית מוכן לקבל בחינות בעל פה גם אם לא היית צריך להתחזות לשום דבר.
פריווילגיות! 63482
טוב, למרות העלאת הדיון הישן אני לא מתאפקת ומעלה בכל זאת תגובה.
לא מדובר בצליעה כל החיים. לא מדובר בללכת עקום.
אני, את הפטור שלי משגיאות כתיב באנגלית קיבלתי אי שם בשלהי השמינית.
את האמת? אני לא באמת חושבת שהזדקקתי להן.
אבל המורה הציעה, ומי אני שאגיד לא? האישור הזה העלה את הציונים שלי בערך בחמש -שש נקודות. לא מהותי, אבל בהחלט עוזר.
האם אני חושבת שזה פייר? בהחלט לא. אם אני כותבת טוב פחות באנגלית, מגיע לי ציון טוב פחות באנגלית.
בעיקר כי למידת שפה כוללת בתוכה הן הבנת הנשמע, והן יכולת התבטאות בכתב. התנסחות ללא שגיאות הן חלק מהעניין.

ובנוגע למבחנים בעל פה- אני כותבת היטב (בעברית) ומתנסחת בכתב בקלות. אבל בכל רגע נתון הייתי ממירה את המבחנים הרגילים בבעלפה.
הם פשוט קלים יותר. מניסיון. (המבחן בעל פה היחיד שהיה לי כלל 3 שאלות, במהלכן פרצופיו של המורה הבהירו לי שלא דייקתי עד כה. 95 לא הולך ברגל בשנת בגרויות...)
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28435
בוא תגיע לרמה השכלית שלי (ואני בחורה ולא בחור)
לפני שאתה מדבר על רגשי הנחיתות שלי
תגיע להשגים שלי עם המגבלות שלי ואז תדבר
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28441
היות ואין מי שיכול לאמץ את המגבלות האמורות, האם הצעתך היא שכולם ישתקו?
גישה מעצבנת. 28449
אני לא חושב שאני צריך לעבור כל טראומה, חרפה, חוויה, או טקס שרק יהיה בשביל לשפוט אנשים שעברו אותם. הרי זה מגוחך - למי יש זמן לזה?
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28508
מה הרמה השכלית שלך?
בעיית ההתחזות שולית אם בכלל 28385
הבהרת שאינך משתמש נכון באתר.

''על פי הטענות פה''
אז תענה למי שטוען. כאשר אתה עונה על תגובה, מצפים ממך להגיב למה שאותו אדם כתב.
ההתחזות מרכזית רק בדמיונו של 28396
המורה. משרד החינוך דאג שרק פסיכולוגים חינוכיים יהיו רשאים לאבחן מכיוון שהמעטים בינהם שעושים זאת ידועים בהנפקת תת אבחונים. הם לא יודעים למצוא בעיות כאלה כי הם לוקחים קורס בחירה בודד בנושא אם בכלל. זאת בניגוד לנוירולוגים המעטים המתעסקים בזה, בניגוד לפסיכולוגים קוגניטיביים, בניגוד לפסיכולוגים שיקומיים אחדים ובניגוד למאבחנים דידקטיים.
שלא יובן לא נכון, בכל מקצוע יש גם עובדים גרועים. אני מדבר על הממוצע.
בג"ץ דחה את המדיניות הזו בשל העברה על חופש העיסוק (מטעמים שאינם קשורים לליקויי למידה). משרד החינוך בראשות יוסי שריד התעלם מצו בג"ץ במשך שלושה חודשים. בשלב הזה התערבה לטובתנו ח"כ פרופ' יהודית נאות שדרשה נימוק לבזיון בית המשפט. יוסי שריד שינה את חוזר מנכ"ל לכזה שנותן הוראות שמבזות פחות את ההחלטה. הוא השתמש בחסינותו כחבר כנסת ונתן הוראה לא חוקית לפיהה כל ועדה פדגוגית רשאית לפסול או לקבל כל אבחון.
כן. במדינת ישראל, המורה להתעמלות והמורה ללשון יכולים לבטל החלטה של רופא נוירולוג, של פסיכולוג, של מאבחן דידקטי ולמעשה גם של שופט עליון.
המאובחנים כלקויי למידה יכולים, באמצע מבחן, לקבל הודעה שבגלל שהם התחצפו לשרת, האבחון שלהם לא נחשב יותר לקביל.

אם הייתי תלמיד בבית הספר התיכון, לא הייתי מבדיל בין 'תקופתנו הנאורה' לבין שנות השבעים.
ההתחזות מרכזית רק בדמיונו של 28398
המורה. משרד החינוך דאג שרק פסיכולוגים חינוכיים יהיו רשאים לאבחן מכיוון שהמעטים בינהם שעושים זאת ידועים בהנפקת תת אבחונים. הם לא יודעים למצוא בעיות כאלה כי הם לוקחים קורס בחירה בודד בנושא אם בכלל. זאת בניגוד לנוירולוגים המעטים המתעסקים בזה, בניגוד לפסיכולוגים קוגניטיביים, בניגוד לפסיכולוגים שיקומיים אחדים ובניגוד למאבחנים דידקטיים.
שלא יובן לא נכון, בכל מקצוע יש גם עובדים גרועים. אני מדבר על הממוצע.
בג"ץ דחה את המדיניות הזו בשל העברה על חופש העיסוק (מטעמים שאינם קשורים לליקויי למידה). משרד החינוך בראשות יוסי שריד התעלם מצו בג"ץ במשך שלושה חודשים. בשלב הזה התערבה לטובתנו ח"כ פרופ' יהודית נאות שדרשה נימוק לבזיון בית המשפט. יוסי שריד שינה את חוזר מנכ"ל לכזה שנותן הוראות שמבזות פחות את ההחלטה. הוא השתמש בחסינותו כחבר כנסת ונתן הוראה לא חוקית לפיהה כל ועדה פדגוגית רשאית לפסול או לקבל כל אבחון.
כן. במדינת ישראל, המורה להתעמלות והמורה ללשון יכולים לבטל החלטה של רופא נוירולוג, של פסיכולוג, של מאבחן דידקטי ולמעשה גם של שופט עליון.
המאובחנים כלקויי למידה יכולים, באמצע מבחן, לקבל הודעה שבגלל שהם התחצפו לשרת, האבחון שלהם לא נחשב יותר לקביל.

אם הייתי תלמיד בבית הספר התיכון, לא הייתי מבדיל בין 'תקופתנו הנאורה' לבין שנות השבעים.
בג''ץ קבע שאתה טועה. משרד החינוך 368107
א. מה הקשר בין דלקת אוזניים בגיל צעיר לדיסלקציה?
בג''ץ קבע שאתה טועה. משרד החינוך 368183
מבקשים ממך לכתוב את האות ''כ'' ואתה כותב את האות ''ת''.
בג''ץ קבע שאתה טועה. משרד החינוך 368578
אני לא ממש בטוח. למיטב הבנתי הדלקת גורמת לבעיות שמיעה, והן בתורן גולמות לבעיות בהבנת השפה, וזאת בגיל שקשה לגלות את הבעיות משום שהילד לא יכול לספר שהוא סובל מבעיית שמיעה. הבעיות בהבנת השפה נוצרות ברבדי היסוד, ומתפתחות (או עשויות להתפתח) לדיסלקציה.
בג''ץ קבע שאתה טועה. משרד החינוך 368581
אין איזה עניין עם שיויי המשקל שקשור בזה?
בג''ץ קבע שאתה טועה. משרד החינוך 368583
ייתכן; אינני יודע. (אם יש רופא בקהל...)
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26349
מישהו אמר לי שלמרות היתרונות המוכחים של שיטת לימוד הקריאה אות-אות, יש לשיטה זו גם חסרונות. בראשם העובדה שהרבה יותר קשה לעניין ילדים בלמידת הקריאה כאשר מלמדים בשיטה זו מאשר בשיטת המילה השלמה (''בלי סודות'' וכאלה). זאת כפי הנראה הסיבה שמשרד החינוך עדיין דוגל בשיטה הזו.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26364
קשה לעניין ילדים בלמידת קריאה?! אני מתנצל שאני נדרש שוב לעובדה הטורדנית הזאת, אבל זה הצליח לכל לומדי העברית עד שבא אותו חוכמולוג והחליט "לעניין" את הילדים. ראוי לציין שאין שום צורך לעניין את הילדים בלמידת קריאה. ילדים רואים אנשים קוראים סביבם כל הזמן - לא רק ספרים ועיתונים, אלא גם כתוביות תרגום בטלוויזיה, שלטים, מודעות. אני מאמין שרוב הילדים רוצים גם ככה לקרוא. הם מאבדים עניין רק כשהם מגלים שמדובר בסיפור מורכב למדי. הם לא היו נתקלים בבעיה הזו אם היו משתמשים בשיטה נורמלית ללימוד קריאה. להגיד להורים לאפשר לילד שלהם להיות ב"סביבה רווית טקסטים" זה יפה מאוד, אבל אם זה לא קורה מעצמו, לביה"ס כנראה לא תהיה השפעה מאסיבית בנושא, ומוטב אם המוסד הזה יתרכז בלימוד הילדים, ולא בחינוך ההורים.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26423
דובי,ממש אבל ממש לא נכון
זה לא הצליח לכולם גם קודם
עד לא כל כך הרבה שנים היו אחוזי הנשירה מבתי הספר גבוהים, חלק מהגורמים לנשירה היו הקשיים של הרבה מאד אנשים בקריאה. מעט מאד מהסובלים בדיסלקציה לא יכולים לקרוא בכלל, לגבי רובם מדובר בקריאה איטית, קריאה מלווה בטעויות רבות וכדומה. הלימוד אות אות לגבי חלק מהם הוא קשה עד בלתי אפשרי (ולהיפך לגבי חלק לימוד בשיטת "המילה השלמה" הוא כזה), אלה שני נתיבים שדרכם יכולה לעבור הקריאה. כשאתה קורא מילה מוכרת אתה לא קורא אות אות אלא תופס את המילה בשלמותה (זה במיוחד חשוב בעברית בגלל שאין vowels ולמעשה הרבה פעמים ניתן לפענח את המילה רק לאחר שקראנו את כולה) מילה לא מוכרת אתה קורא אות אות גם כקורא מיומן...
איך עדיף ללמד ילדים? על סמך מה אתה אומר שאות אות עדיפה לא ברור לי... ניסיון העבר? אם כן, אז הוא ממש לא היה הצלחה ולא כדאי להסתמך עליו.
מחקרים יש התומכים בשתי הדרכים
כמו שכבר אמרתי כאן במקום אחר, סביר מאד להניח שבקריאה, כמו גם בתחומים אחרים, לילדים (לאנשים) שונים מתאימות אסטרטגיות למידה שונות.
אני דווקא מסכימה איתך שילדים רוצים במקור לקרוא (וזה לא משנה אם מדובר בספר עב כרס או חדשות הספורט) , והסיבה לבדיקת אסטרטגיות אחרות מ "אות אות" היא לא שעמום, אלא קשיים של ילדים ללמוד לקרוא, פשוט נורא, איך לא חשבת על זה??? כשהם מתקשים ולוחצים עליהם, ומתאכזבים מהם , אז הם באמת הרבה פעמים, מפסיקים לרצות , ואז על הבעיה היחסית טכנית של "מציאת האסטרטגיה המתאימה לילד בהתאם לסכמות לפיהן הוא חושב" מתווספת בעיה מוטיבציונית ורגשית והסיפור הופך לקשה יותר. החוכמה היא ללכת עם דרך החשיבה של הילד (ועם מה שמעניין אותו) ולעזור לא למצוא את הקריאה
זה כמובן קשה עד בלתי אפשרי בכיתות של 35 ילדים... ועם מורות שחושבות שכולם צריכים ללמוד כמו שהן למדו(מזכיר לך מישהו?)
חבל.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26429
הנסיון שלי
בתי למדה בשיטת המלה השלמה. לבני היתה מורה שהתעקשה ללמד בשיטת אות אות. שניהם למדו בכיתות קטנות.

בשיטת אות אות רוב הילדים קראו לאחר כחדשיים ובשיטה הכולית לקח אפילו שנה לכמה ילדים לקרוא באופן סביר. עד היום בתי מתקשה
קצת בזיהוי אותיות ולבני אין שום בעיה להרכיב לאט מילה חדשה עבורו.

ללא קשר לשיטת הלימוד, בתי קוראת כל מה שנופל לה ליד והבן רק את מה שנחוץ בבי"ס ועוד ספר פה ושם.

להוסיף דרגת קושי, שניהם למדו עברית כשפה שניה .לימוד שפה זרה מתבצע אך ורק בשיטה המלה השלמה, אבל זה נובע ישירות ממבנה השפה.

מסקנות
1) חיבת הקריאה לא נובעת במישרים מקושי לימוד השפה

2) וזו מסקנה ששותפים לה כמעט כל הורים שהיו איתי - לימוד אות אות עדיף שבעתיים, דם משום שהילד מקבל חיזוקים מידיים וההתקדמות מורגשת. בשיטה הכולית עובר זמן עד שההבטחה הוירטואלית, שהילדה תבין פתאום את כל הטקסט, מתממשת.
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26636
נחמד מצידך שאתה מפרט לנו על הבעיות השונות של הילדים שלך בלימוד העברית בתור שפה שנייה, שמתוך זה ניתן להסיק ששפה אחרת היתה השפה הראשונה שלהם, השפה שמדברים איפה שאתם גרים, וזה בטח לא בארץ, אלא איפשהו בחו''ל, ולכן אני מציעה כשאתה בא לחלק עצות ורעיונות לגבי הארץ לפחות תודיע לכולם שגם אתה לא גר כאן, כמו אותו ישראלי גרמני שלא מפסיק לבלבל לנו את המוח.
עכשו אני מבינה למה אתה גם בעד זכות הצבעה ליורדים.
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26637
אם הילדים שלו למדו עברית כשפה שניה, המסקנה שאני הייתי מסיק מכך היא שהם הגיעו לארץ מחו''ל, ולא להיפך, ולכן רון גר עכשיו בארץ.

אני לא מבין מדוע את חושבת שאת יכולה לבוא סתם כך ולהטיח האשמות ודברי גנאי כנגד מישהו, המבוססות על חוסר היכולת שלך להסיק מסקנות לוגיות.

אה, נכון, כי את אנונימית, ולכן את יכולה לעשות מה שבא לך.
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26638
מה גם שהשאלה היא האם לאזרח מדינה אחרת מותר ורצוי כי יצטרף לדיונים מהסוג שעולה פה.

לטעמי כן יתכן כי אחרים אינם רואים עין בעין כמוני.
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26642
לדעתי כל אחד יכול להביע פה את דעתו, אבל אם הוא יושב בחו''ל הוא צריך לפחות לכתוב את זה, כי זה ברור שקל יותר לשבת שם ולחלק עצות לכל מיני ילידים שנשארו בטעות כאן, ביחוד שהעצות האלה עלולות לגרום לחורבן מדינת ישראל. אני בהחלט מוכנה להבין ולקרוא את הדעות של מישהו אחרי שאני יודעת איפה הוא יושב ומה הוא פחות או יותר עושה. אני לא אוהבת את הדעות של גלעד למשל, אבל אני יודעת שהוא גר כאן ויש לו את אותו גורל כמוני, משהו שאני בשום פנים ואופן לא יכולה להגיד על כל מיני יורדים מתוחכמים שכותבים כאן. אני חושבת שהרבה קוראים מסכימים איתי בנקודה הזאת, ותראה למשל איך כמעט כל הקוראים (חוץ מאדון מאן ומרון) היו נגד העניין שישראלים יורדים יוכלו להצביע מאיפה שהם גרים, זאת אומרת מחו''ל. מעניין שגם ימנים ושמאלנים תומכים בנקודה הזאת, ובמיוחד השמאלנים.
מציע - מקלחת קרה 26646
לדעתי כל אחת יכולה להביעה פה את דעתה אבל אם היא לובשת חצאית במידה 48 היא צריכה לפחות לכתוב את זה.

והשאר כתוב בספר הבורות.
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26651
HUH? מה הקשר בין המקום בו הוא יושב לדעתו בדיון הזה? מילא מדובר היה בדיון פוליטי, אבל אפילו זה לא.

אגב, לא משנה מה הוא יכתוב כאן, העצות שלו לא יכולות לגרום ל"חורבן מדינת ישראל", מהסיבה הפשוטה שלא סביר שמישהו אכן יממש את ההצעות המועלות בדיונים כאן ללא בדיקה מעמיקה (אם בכלל).

אגב, מה ההנחה שאם הוא בחו"ל כרגע (אם הוא אכן שם), הוא שם לצמיתות? מאיפה השינאה הזו לישראלים ששוהים מחוץ לישראל?

Xslf
(נולדה בארה"ב, גדלה בישראל, עבדה שנה וחצי בארה"ב, חזרה לישראל, ומתכוונת לעבוד בצרפת שנתיים ואז לחזור שוב לישראל. עולה או יורדת? סתם עובדת היי טק :-) )
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26661
כשאני רואה ושומעת בזמן האחרון כל מיני שכנים טובים ומכרים רחוקים חושבים על ירידה רע לי מאוד.אין לי ארץ אחרת ואין לי דרכון אחר, ואני לא מוכנה לוותר על המולדת היחידה שלי. ולכן אני חושבת שלישראלים מחו"ל אין זכות מוסרית להטיף לי ולאחרים פה מוסר ולהגיד מה לדעתם צריך לעשות כאן כדי לפתור את הסיכסוך. יכול להיות שהתגובה הזאת לא היתה שייכת לדיון פה, אבל לא יכלתי להתאפק, כי הרגשתי שהדבר הזה עם העברית בתור שפה שנייה ניפלט לו אייכשהו החוצה. זה כבר קרה פעם אחרת בדיון על הזכות של יורדים להצביע מחו"ל, ששם הוא אמר בתגובה אחרת ש "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", כשדיבר עם היורד מאן. אם את רואה את התגובה המחוממת שלו עכשיו על חצאית במידה 48 תוכלי להבין עד כמה אני אולי בעצם צודקת. החוש השישי שלי אומר לי שהוא מביט עלינו ממקום אחר.אולי אני גם טועה, אבל ממש לא ניראה לי.
אבל על מה בעצם אני מדברת? הרי גם את אזרחית אמריקאית שתעזוב אותנו כניראה באיזשהוא שלב לטובת העולם הוירטואלי.
מישהו דיבר על ויתור על המולדת? 26684
כן, אני נושאת שני דרכונים, ישראלי ואמריקאי. כן, אני חיה מידי פעם בחו''ל.
ועם כל זאת, המולדת שלי היא ישראל, ובה אני מתכוונת לגדל את ילדי (כשיהיו לי ילדים בכלל).

אה, דרך אגב- העולם בחוץ מאוד לא וירטואלי. כדאי לך אפילו להציץ. יש הרבה מה ללמוד. וישראל לא תפגע מכך. היא אפילו תרוויח.
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26891
אהא. אני מבין. לו היה לך דרכון אחר, לא היית מבלבלת לנו את המוח? אולי כדאי לי לדבר עם שגרירות ארה"ב, לסדר לך אחד?

אני לא מבין מה הבעיה שלך בדיוק. כמעט לכל מקימי המדינה היו דרכונים זרים - האם זה הפך אותם לפחות ציונים ממך?

כן, יש לי דרכון אמריקני. אני לא מתבייש בכך - נולדתי כאשר אני זכאי לו. אם זה עושה אותי נחות ממך, כמה שקשה להאמין שדבר כזה קיים, אז ניחא.
לא הבנתי ממי איכפת לך. 28267
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26675
בין זה שגם אני הייתי מהמתנגדים לזכות הצבעה לאילו הגרים בחו''ל לבין השתתפות בדיון אני לא רואה שום קשר, אני אשמח אם אפילו עירקי מעירק ישתתף פה בדיון וציג את עמדתו על מנת שנראה דעות שונות ועל פי הן נוכל לבחון את דעתנו שלנו.

לבחון רק דעות שמוצאות כן בעיננו לפי שיקול מקומי או לא מקומי, מוזר בעיני בעיקר כמממו שכבר נירשם פה , לא על הדיון ב''אייל
'' תיפול מדינת ישראל.
למרות שלאחר הדיון בנושא דב אנשלוביץ אנו לפחות יודעים כי ''האח הגדול'' צופה בנו.
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26686
אכן, כל אחד יכול להביע פה את דעתו (בלי שום תנאי, למעשה), אבל יהיה יותר נחמד אם תורידי במעט את רמת התוקפנות שלך. זה לא מוסיף לך כבוד, וזה בטח לא תורם לדיון.

The trash-heap has spoken!
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26641
מעניין, אתה חושב שרון עולה חדש, ואני חושבת שהוא יורד ישן שמנסה להסתיר את זה, אבל בכל זאת ניפלט לו שהילדים שלו למדו עברית בתור שפה שנייה. אם הוא היה עולה חדש הוא לא היה שולט כל כך טוב בעברית, וגם לא טורח להדגיש בעוד תגובה אחרת שהילדים שלו למדו את השפה העברית בתור שפה שנייה.
אני במקרה מכירה עולים חדשים טוב מאוד, ולא רק מרוסיה, ותרשה לי לקבוע עוד פעם שרון בפירוש לא עולה חדש.
האם אתה לא רואה כמה אתה שקוף? 26644
אני אמתין לתשובה של רון, אבל בכל זאת, האם חשבת על האפשרות שרון הוא ישראלי, שלא היה בארץ (עבודה בשליחות המדינה, למשל) כשילדיו נולדו, ואח"כ חזר לארץ?

האם חשבת על האפשרות שרון הוא ישראלי, שמעולם לא התגורר מחוץ לישראל, אבל אישתו (נניח) אמריקאית, שלא למדה עברית מעולם, ולכן השפה המדוברת בבית היתה אנגלית - ועברית היא שפה שניה עבור הילדים?

ישנן עוד כמה אפשרויות, אפילו יותר איזוטריות (ילדים מאומצים מחו"ל?). את הגעת למסקנה מסויימת, ומבלי *לשאול* את רון אם המסקנה נכונה, מיהרת לתקוף אותו על-סמך מסקנה זו. אולי המסקנה שלך נכונה, אבל העובדה שהסתמכת עליה ללא כל בסיס מוצק אינה מעידה על סבלנות רבה.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26439
אין הרבה מה להוסיף מעבר למה שרון אמר. הביטי סביבך, ותראי איזה אחוז מהילדים מתקשים בקריאה מאז שהחלו ללמד בשיטת השפה כמכלול. אין לי מושג אין בכלל מצפים מבן-אדם להתמודד עם מילים חדשות אם הוא לא מורגל בקריאה אות-אות. יש ילדים שיותר קל להם בשיטת השפה כמכלול? אז שילמדו אותם ספציפית בצורה הזו. השיטה הזו פוגעת במרבית התלמידים, ואין סיבה שהיא תהיה ברירת המחדל.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26478
אינני יודע מה אחוז הילדים המתקשים בקריאה מבין אלה שלמדו בשיטה אחת, ומהו מבין אלה שלמדו בשיטה האחרת. בוודאות אני יודע שיש שיש אנשים (וילדים) המתאימים לשיטה האחת (או שהשיטה מתאימה להם), יש כאלה שלאחרת, ו... הפתעה, יש כאלה (כנראה שהרוב הגדול), המסוגלים ללמוד קריאה בכל אחת מהשיטות. (בתגובתו של רון הוא סיפר על בתו אשר למדה עברית בשיטת המילה השלמה, ושפה אחרת באותה שיטה, ומתקשה בעברית, ואילו בנו אשר למד עברית בשיטת אות - אות השתלט על העברית, למרות שאת השפה הראשונה רכש בשיטת המילה השלמה.
אגב, אינני יודע למה אתה (דובי) מתכוון באמרך "מאז שהחלו ללמד בשיטת השפה כמכלול".
עברו בערך 40 שנים מאז שאני למדתי לקרוא, ואני למדתי מילים שלמות. הדבר הראשון שלמדתי לקרוא היה "שלום כתה א"', *ולא* ש-ל-ו-ם כ-ת-ה א. (ועד היום קשה לי, אם כי לפעמים אני מתאמץ, לכתוב את המלה "כיתה").
יתכן כי אנשים המסוגלים להשתלט על שתי השיטות, ישלימו את ההשתלטות על טכניקת הקריאה מהר יותר בשיטת אות אות (מישהו חושב כי יאחר משהו אם לא ישתלט על הקריאה עד חנוכה?), אבל אין ספק כי הלומדים בשיטת המלה השלמה, יכתבו בפחות שגיאות כתיב.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26595
גם לי בכיתה א' היה כתוב בגדול "שלום כיתה א"' על הלוח. אבל אני הגעתי לכיתה א' כשבאמתחתי כבר יכולת קרוא וכתוב, כך שאני לא יכול להגיד איך זה השפיע עלי. בבית-ספר, בכל מקרה, לימדו אותנו לקרוא אות אות. סליחה, תיקון - עיצור, תנועה, עיצור, תנועה. ככה צריך ללמוד לקרוא. רק ככה אתה מתרגל למילים השלמות, ורק ככה אתה יכול להתמודד עם מילים חדשות. אין לי מושג קלוש איך ילד שמעולם לא למד באמת לקרוא אות אות אמור להתמודד עם מילה שהוא לא מכיר. אני מניח שהילדים לומדים בעצמם לזהות את האותיות השונות. השאלה היא אם יש סיבה טובה לכך שהילדים יאלצו ללמוד זאת בעצמם - דבר שמן הסתם לא מפחית טעויות, אלא מגביר אותן(*).
מכל המחקרים שאני קראתי, ומכל הילדים שאני נתקלתי בהם (ובזמנו נתקלתי בהרבה, מה שעורר בי את העניין לקרוא את המחקרים), תהליך למידת הקריאה (ויותר מכך - הכתיבה) מתמשך בשיטת המכלול על פני שנים רבות, ולעיתים כלל לא מסתיים, לעומת השיטה הישנה ואחוזי הכשלון שלה נמוכים בהרבה. לצערי אין לי מחקרים כאלו זמינים כרגע.

(*) עוד מגבירה את כמות הטעויות הטענה שהורים ומורים לא צריכים לתקן שגיאות כתיב של ילדים, כדי לא לפגוע בתהליך הלמידה שלהם, או משהו כזה...
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26615
נתחיל מהסוף - אני יותר ממסכים עם ההערה שלך לגבי תיקון או אי תיקון של שגיאות כתיב.
ולגבי "שלום כתה א" - כשאני הגעתי לבית הספר לא ידעתי לקרוא (אם כי ידעתי לזהות היכן כתוב שמי). המשפט שלום כתה א *לא* היה (רק) כתוב על הלוח כקישוט הכתה לפתיחת שנת הלמודים - הוא היה בסיס הלימוד. לאחר לימוד מספר מינימלי של מילים (להבדיל מהסינית), למדנו לזהות מילים חדשות, והגענו לאין סוף האפשרויות. (כמו שכבר ציינתי, חלפו איזה 40 שנים, ואני לא בדיוק זוכר כל מלה שנלמדה, אבל נניח שהמלה הבאה שנלמדה היתה "חבר", אז מפרוק המלים "שלום" ו"חבר" [בלי קשר לקלינטון או רבין], והרכבה מחדש, ניתן ליצור את המלה "חלום". זה פחות או יותר העקרון)

כמי שנשוי למורה אשר לימדה לא מעט ילדים לקרוא ולכתוב,בלא מעט שיטות לימוד, אני יכול לומר כי הקביעה ש"ככה צריך ללמוד לקרוא. רק ככה אתה מתרגל למילים השלמות, ורק ככה אתה יכול להתמודד עם מילים חדשות" היא במקרה הטוב יומרנית. ישנן מספר שיטות, ומספר גדול יותר של תלמידים. לא אחזור על עצמי בנושא ההתאמה האישית של השיטה לתלמיד, אבל רק אציין שוב שרוב התלמידים ילמדו הן בשיטה זאת והן באחרת, ולמיעוט אשר איתרע מזלו ללמוד בכתה בה מלמדים בשיטה אשר אינה מתאימה לו, צריך להתאים את השיטה, אם באמצעות לימוד אינדיבידואלי (הפתרון האופטימלי, ובאופן מפתיע - גם הנפוץ), אם במסגרת "טיפול קבוצתי", ואם ע"י מעבר לכתה בה מלמדים בשיטה המתאימה לתלמיד (ושוב, באופן מפתיע, בלי להכנס להתחשבנות קטנונית - מעבר זה הוא דו-סיטרי).
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26488
תגובתו של דורון די ממצה, ורק כדי להבהיר
אני עדיין לא מבינה על מה אתה מסתמך כשאתה אומר ''רוב הילדים... '' כי המחקרים שאני מכירה הם לא חד משמעיים וגם לא ההכרות שלי עם ילדים. אם עם העמדה שלך באמת מבוססת על מידע אמיתי ממספר גדול שלי ילדים, אני מאד הייתי רוצה לשמוע, אם לא, אז ...
כאמור הדבר היחיד שאני יודעת שאפשר להגיד על רוב הילדים הוא שהם יכולים ללמוד בשתי השיטות,
וגם לגבי טענתו של רון על תחושבת ההצלחה,
זה לא מדויק, כי בשיטת האות אות לקוח הרבה זמן עד שלומדים את כל האותיות ואפשר לזהות מילים....
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26538
הרבה זמן?

עד ט"ו בשבט הילדים הכירו את כל האותיות
וקראו כמה מילים בסיסיות.

ולהזכיר - ילדים שעבורם עברית הייתה שפה שניה.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 26597
אני מסתמך הן על מחקרים שקראתי והן על עדויות של מורות ששוחחתי איתן או קראתי. לגבי ההיכרות שלי עם ילדים - מדובר בהתרשמות אישית ולא במשהו קונקרטי - התרשמות שזכתה לאישוש מהמחקרים שקראתי.

שימי לב: מס' האותיות בשפה העברית: 22. מספר סימני הניקוד: (אין לי כוח לספור, בואי נסגור על 10. מאוחר לי מידי). סך הכל סימנים שהעוללים צריכים להכיר? 32.
מספר המילים האפשריות תיאורטית בשפה העברית: אינסוף. אוצר מילים סביר של ילד בכיתה א': (אין לי מושג ירוק. נסגור על 1000, כי זה מספר יפה ועגול ובטח הרבה יותר נמוך מהמספר האמיתי, במיוחד אם נחשיב הטיות). כמה מילים צריך ילד להכיר כדי לדעת לקרוא ולכתוב? 1000. מה לוקח יותר זמן?

כשנתחיל לכתוב בסינית, נדבר על לזכור מילים כמכלול.

ואגב, אני פשוט לא מצליח להתנער מהתמונה המנטלית של איזו ילדה אחת שראיתי לפני כמה זמן בכניסה לחנות, מעבירה אצבע קטנה על השלט "דחוף" על הדלת: "ד-ח-ו-ף. דחוף!", עם חיוך גדול על הפנים. וואו, איזה תענוג.
תיקון קל 26660
מספר הסימנים שאליהם מתייחסים כאותיות בשפה העברית הוא 27, כולל הסופיות, שגם אותן יש ללמוד, ולא 22.

יש גם ללמוד אותיות כתב ואותיות דפוס, כלומר - שני גופנים, ובסך הכל (כולל סימני הניקוד) - כ-‏65 סימנים שיש להכיר, ועוד לא התחלנו לדבר על סימני פיסוק, כולל רווח בין המלים, שגם את משמעותו יש לשנן.
תיקון קל 26688
לגבי דפוס וכתב - בגלל זה לא מלמדים אותיות כתב עד שלב מאוחר יותר (כיתה ב'? ג'?) - כשהשפה כבר מובנת לתלמיד, ואותיות הכתב לא ילמדו כמשהו חדש לגמרי, אלא צורה חדשה למשהו מוכר.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 81829
אני יודעת שאני באיחור של שנה או משהו כזה,
אבל פשוט לא יכולה להתאפק

השיטה הגלובלית (הנוראית) היתה ניסוי
ני-סוי
שנכשל. היא שיטה מאוד לא מוצלחת.
המציאו אותה בשביל מעט ילדים שהתקשו בשיטה הישנה והטובה, והיא יצרה הרבה הרבה ילדים מתקשים.

השיטה היתה נהדרת עבור אותם ילדים שלא יכלו לקרוא, והצלחו להשתמש בה להחדיר בהם כמה מילים גלובליות.
היא היתה סבירה עבור אותם ילדים שילמדו לקרוא בין כה וכה.
והיא היתה קטסטרופה מהלכת עבור כמות גדולה יחסית של ילדים שיכלו ללמוד לקרוא לו הדבר נעשה בשיטתיות ישנה וטובה.

בשיטה הגלובלית הצלחנו ללמד את הילדה שלנו בת השנה וחצי לקרוא אוצר של כמה עשרות מילים. זו היתה משימה קלילה.
אבל בין זה לבין לקרוא אין ולא כלום.
בשביל לקרוא חייבים לבצע לבד תהליכים של סינתזה ובשביל זה צריך כלים, שהשיטה הגלובלית עושה מאמץ אדירים להסתיר מהתלמידים.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 28265
מה הקשר ללקות למידה. שום שיטת לימוד לא יכולה לגרום לפגמים נוירולוגים. היא יכולה מקסימום להדגיש פגמים קיימים.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 28329
אתה מנסה להוכיח שאתה לא יכול לקרוא? כי אתה בעקביות שואל אותי שאלות על דברים שבכלל לא דיברתי עליהם. מי לעזאזל דיבר על לקות למידה? הרי מה שאני זה בדיוק שלא מדובר בלקות למידה, אלא בלקות לימוד - השיטה החדשה היא פשוט גרועה, וגם תלמידים בלי שום לקות, אלא סתם תלמידים חלשים (אתה מקבל את זה שבאמת קיימים תלמידים חלשים, נכון?), מתקשים ללמוד כך.
זה דיון על ספר בנושא הדיסלקסיה 28351
אם לא דיברת על הספר, אין לנו ויכוח. פשוט כשמישהו כותב תחת כותרת לא רלוונטית, קשה להבין אותו. יכול מאוד להיות שהשיטה גרועה. לא יודע.
זה דיון על ספר בנושא הדיסלקסיה 28403
כשמישהו לא טורח לעקוב אחר השתלשלות הדיון, קשה לו מאוד להבין על מה מדברים. אני טענתי שרבים מהדיסלקטים-לכאורה אינם באמת סובלים משום ליקוי, אלא הם קורבנות של שיטה שמקשה על למידת השפה, וכך קורה שהם מתקשים בקריאה, ולמערכת החינוך נוח יותר לסווג אותם כלקויי למידה, ולא כפאשלות של המערכת.
זה גם לעניין הטענה שלך כאילו אני אמרתי שרוב הדיסלקטים הם מתחזים - לא היה ולא נברא. לא זאת אמרתי. באמת נמאס לי מההאשמות שלך. כאילו כל מי שהוא לא דיסלקט אשם במצב שלך.
מסתבר שהבנתי אותך די טוב. 28705
שיטה גרועה לא יוצרת שום דבר שדומה לסימפטומים של לקויות למידה. לקות למידה אינה 'אי הצלחה בלימודים'. קריאה דיסלקטית היא קריאה בה הסיכוי לשגיאות מקריות הוא גבוהה מאוד. זה דומה לדיבור מגומגם.
שיטה גרועה גורמת לשגיאות קבועות מסוגים קבועים.
אפשר לטעות באבחון כל שמי שלמד לקרוא לא נכון הוא יחשב לדיסלקטי. יש לזה סיכוי כמו הסיכוי שזה יטעה בבדיקת ראיה. אפשר לחשוב שתלמיד שקורא לא נכון לא רואה את הדף היטב. לרופא עיניים יש סיכוי לשגות כך, אך הסיכוי שואף לאפס.
מסתבר שלא הבנת כלום 28979
דיון 629

הרי לך והרי לך (סליחה, קצת רגרסיה לילדות. מותר לי לפעמים).

אתה לא תלמד אותי מה אני רואה סביבי. ילדים לא יודעים לקרוא, לא בגלל שהם דיסלקטים, אלא בגלל שמשרד החינוך מפגר. עכשיו תחשוב לכמה ילדים הרסו את החיים כי אמרו להם ששגיאות זה בסדר, וזה לא אשמתם שיש להם בעייה אובייקטיבית של דיסלקציה.
מסתבר שלא הבנתי כלום. דעתך 32621
מסתבר שלא הבנתי כלום. דעתך לוקה בסתירות פנימיות. אתה חושב שיש יותר מידי מאובחנים כלקויי למידה וחושב שאינך מדבר על ליקויי למידה. לא הבנתי כלום. בדיוק כמוך. גם אני לא מבין את דעתך.
אגב, סליחה שהטרדתי אותך. חבל שלא הבנתי שאין עם מי לדבר.
מסתבר שלא הבנתי כלום. דעתך 32654
דעתי אינה לוקה בשום סתירה, ידידי, ואני אודה לך אם לא תחליט עבורי מה אני מבין ומה אני לא מבין, אלא אם יש לך הוכחות לכאן או לכאן.

פעם אחרונה: שיטת הלימוד שהייתה נהוגה בבתי הספר גרמה לאנשים רבים להתקשות בקריאה ובכתיבה. מספר המתקשים בקריאה בכיתות הגבוהות יותר (ד'-ח', למשל) גדל פלאים מאז שהחל השימוש הנרחב בשיטת ה"שפה כמכלול". העניין הוכח שחור על גבי נייר בדו"ח שהוגש, ושאליו הפניתי אותך.
רבים מהילדים הללו נחשבו "דיסלקטים", ובמקום לעזור להם ללמוד לכתוב נכון, הסבירו להם שזה בסדר שהם לא יודעים לאיית, ושזה לא אשמתם. עכשיו כבר מאוחר מידי בשבילם.
פרט לאלו, יש גם מי שהם דיסלקטים באמת, ואני נוטה להאמין שמספרם נמוך באופן קיצוני מהמספרים שמצויינים כיום. לכן יש לבצע אבחונים קפדניים, כדי שמי שלוקה בדיסלקציה יזכה לטיפול ההוגן המגיע לו והדרוש לו, ומי שאינו לוקה בה, יופנה למסלול אחר, שידאג לטפל בצרכים שלו כתלמיד חלש ללא בעיה חיצונית.
מסתבר שיש כאלה שמסכימים איתך 28933
"דו"ח במשרד החינוך: במשך שנים למדו התלמידים לקרוא בשיטה פסולה

מהממצאים עולה כי המשרד עודד את שיטת "השפה כמכלול" תוך התעלמות ממחקרים בארץ ובחו"ל שפסלו אותה; השיטה פגעה בייחוד בתלמידים מהשכבות החלשות; משרד החינוך גנז בעבר דו"ח דומה"

מסתבר שיש כאלה שמסכימים איתך 28982
זאת הבעיה - שאף אחד לא מקשיב לי אף-פעם. (:
דובי למשרד החינוך! 29041
דובי למשרד החינוך! 29047
לא ידעת? אני כבר שר החינוך...
על איכות השיטה היה ויכוח קל. 32623
הויקוח הקשה היה על הקשר לאבחונים לליקויי למידה. יש אנשים שלא מצליחים להאמין שלקויות הלמידה נפוצות והם יחפשו כל תירוץ...
הבעיה עם הקטע הזה של הויכוח שונה...
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 28266
אין לזה שום קשר לבעיה הנוירולוגית הקרוייה לקות למידה. אפילו משרד החינוך לא יכול לחנך כל כך גרוע, עד ליצירת בעיות נוירולוגיות.
התפוצה והאמון. 28023
אני מאובחן כבר 25 שנים. פעם אמרו ורמזו שאני שקרן. אני ההורים שלי והמאבחנים שלי. אמרו שלא יכול להיות שיש בעיה כזו. אמרו שאם היתה בעיה כזו היא היתה נפוצה ולא היו שומעים עליה פעם ראשונה ממני.
היום אומרים שאני שקרן כי יש יותר מדי מאובחנים.
מובן שזו שטות. יש הרבה יותר מרכיבי משקפיים מאשר אנשים המאובחנים כלקויי למידה. אף אחד לא שואל למה לפני כמה דורות לא היה צורך במשקפיים. מובן מאיליו שפשוט לא הייתה מודעות לצורך.
הקריאה כמכלול, גרועה ככל שתהיה, אינה יכולה להיות סיבה לבעיה שלרוב היא כרונית ואינה סיבה לבעיה בין לאומית. יש גבול אפילו ליכולת הנזק של שיטת לימוד.

נסה לחשוב על מה שכתבת. החלף את המילה דיסלקסיה במילה 'גימגום' או במילה 'הומוסקסואליזם' ותבין עד כמה דברך מעליבים ומכוערים. יש גבול למידת הסבל והשינאה שאנשים כמוני חווים על לא עוול בכפם, רק משום שבעיתנו הרפואית-נוירולוגית אינה מתיישבת עם האינטואיציה של מי שלא למד את הנושא.
התפוצה והאמון. 28050
פעם, הומוסקסואלים הסתירו את נטיותיהם. פעם, אנשים שנזקקו למשקפיים פשוט לא ראו טוב. מה עשו כל אותם דיסלקטים בעבר כדי להסתיר את הבעיה שלהם? אייתו נכון? דיסלקציה היא לא משהו שאפשר באמת להסתיר, הרי. לא לאורך זמן, לא מכולם.
הטענה שלי היא שחלה עליה מופלאה בכמות האנשים שלוקים בבעיה הזו, באחוז הרבה יותר גבוה מבעבר, ולדעתי יש לחפש את מקור הבעיה במקום אחר.
זה לא שולל את קיומם של דיסלקטים - רק מעלה תהיות לגבי חלק מאלו שטוענים שהם לוקים בבעיה זו.
התפוצה והאמון. 28076
פעם, דיסלקטים פשוט לא כתבו/ קראו והועפו מבית הספר (כעצלנים ו/או טפשים).
התפוצה והאמון. 28100
פעם, אי יכולת קרוא-וכתוב הייתה נפוצה וברורה יותר. ולעיתים, אפשר לחפות על חוסר יכולת קרוא-וכתוב על ידי זיכרון מעולה.
התפוצה והאמון. 28113
מתי פעם? לפני 15 שנה? לפני 15 שנה אנאלפבתיות לא הייתה "ברורה יותר".
ולכמה אנשים, בדיוק, יש את הזכרון המעולה הזה שמאפשר להם לחפות על יכולת הקריאה? ואיך זכרון מחפה על אי-יכולת לכתוב?
התפוצה והאמון. 28251
בדיוק באופן בו קיבלתי 98% בבחינת הבגרות בהסטוריה. זיכרון טוב אינו מונע קריאה. הוא מונע רק קריאה חוזרת. כמו כל מנגנון פיצוי, הוא חלקי. עיוורים שומעים יותר טוב - גם זה פיצוי חלקי.
בכל מקרה, לויכוח הזה יש שני צדדים. צד אחד מדבר מניסיון והשני מדעה קדומה, בערות וחוסר ניסיון. אם אינך מבין איך זיכרון טוב חוסך קריאה, כדאי שתתוכח על משהו שאתה כן מבין ותפסיק להחפיש אנשים בשל מומיהם. אנחנו לא הרענו לך מעולם. אתה פשוט חכם על חלשים. נהנה לשים מכשול בפני עיוור ורוצה שהמערכת תמשיך להציק לנו.
התפוצה והאמון. 28331
חכם על חלשים? בינתיים עברת אותי בהיסטוריה בערך ב-‏30 נקודות. אני לא מבין בכלל על מה אתה מתלונן...

לויכוח הזה יש שני צדדים - אחד שכותב דברים וקורא את דברי השני, ואחד שכותב דברים למי מה שהוא חושב שהצד השני אומר, ולא ממש קורא את דבריו.
בשום מקום לא אמרתי שום דבר נגדך או נגד דיסלקטים. לא כתבתי שהרעתם לי או שפגעתם בי. אני גם די בטוח שאתם לא בדיוק קולקטיב.
אני באמת לא מבין איך זכרון טוב יכול לחסוך לך קריאה ראשונה של משהו. לגמרי מעבר ליכולת ההבנה שלי. אולי תסביר לי, במקום לתקוף?

אתה יודע מה, חבל על הזמן שלי. אתה לא מעוניין להשיב לי. אתה רואה בעצמך קורבן, ואף אחד לא ישכנע אותך שאני חלק מהממסד הנורא שרק רוצה לפגוע בך, מסכנון אחד. אני איש רע. אני רוצה שכל הדיסלקטים ילכו לעבוד בזבל. אני נהנה לזרוק זקנות מתחת למשאיות חולפות. אין לי כוח לשטויות האלה. אם אתה רוצה להמשיך לדבר עם עצמך ולהסביר לעצמך כמה שכל העולם מתאכזר עליך - תהנה.
התפוצה והאמון. 28352
אם תחת הכותרת 'תפוצה ואמון' אתה אומר שאתה לא מבין איך זה אפשרי, אתה מביע חוסר אמון.
זיכרון מגן נגד קריאה שניה. לא ראשונה. המבחן נערך בעל פה. אם אתה רוצה לשמוע על דברים שקשה לי ללמוד, לא חסר לי מה לספר לך. כל החיים שלי סובבים סביב מציאת פתרונות חלקיים ללמידה למרות ליקויי למידה. אם כל החיים שלי סובבים סביב הבעיה שלי, לא נראה לי שיש לך מה לקנה בזה.
יתכן שיש לך סיבות לקנות בי. זו בכל מקרה לא אחת מהן.
התפוצה והאמון. 28249
את הדיסלקסיה שלי קשה להסתיר כי היא חמורה עד כדי נכות. זה נדיר. את רוב שאר המקרים קל להסתיר. פשוט נמנעים מכתיבה ככל האפשר וקוראים מעט או לאט או בעזרת אדם שאפשר לשתף אותו בסוד הנורא.
הסיבה העיקרית לקלות ההסתרה היא שמדובר בבעיה שפרימיטיבים לא מאמינים בקייומה. אינך צריך להסתיר את מה שלא מוכנים לקבל את קיומו.

מה שמציק לי אצלך זו הקלות שבה אתה הופך אוכלוסיה גדולה לאשמה. ואם הייתי אומר לך שרוב המגמגמים שפגשת בחייך הם מתחזים? בכמה רצינות היית מתיחס אלי?
אם הייתי אומר לך שרוב מי שנדרס נדרס בכוונה בשביל הפיצואים? ככה בקלות הייתי אומר משהו כזה ומתגאה בעובדה שלא בררתי את זה מעולם. בכמה רצינות היית מתיחס אלי?

אם בעית ההתחזות היתה כל כך חמורה, היו אנשים שהיו נתפסים עליה ויושבים עליה. יש רופאים שיושבים על סיוע להשגת פרופיל צבאי נמוך במרמה. אף אחד לא יושב על זיוף אבחונים. אף אחד מעולם לא נחשד בזה בארץ.

האבחונים מתקבלים בבתי הספר על ידי היועצות שבשנים האחרונות כן לומדות את הנושא. איך זה שאף אחת מהן מעולם לא חשפה אף מתחזה?
התפוצה והאמון. 28332
כי מתחזים לא "נחשפים". לכל היותר, הם לא זוכים לאבחון כדיסלקטים, ובזה נגמר העניין. מה גם שאין מי שיהיה לו אינטרס למנוע התחזויות. הפוליטיקלי-קורקט היום הוא לעזור למי שמתקשה, להאשים את הממסד בקשיות עורף, ולנהוג במידת הרחמים גם כלפי מי שלא מגיע לו. אז אתה מצפה שיהיה מישהו שינסה לאתר מתחזים? לא נראה לי.
אם הם לא נחספים, איך אתה יודע? 28353
אם הם לא נחספים, איך אתה יודע?
אני עובד באוניברסיטה העברית בתור אחראי על רכש, השאלה ויעוץ בנושא הציוד לעקיפת ליקויי למידה. השנה קניתי ציוד לעזרה והשאלה ב70,000 שקל שלאף אחד אין אינטרס לשלם.
צר לי שזה לא מסתדר עם התיאוריות שאתה ממציא על נושא שאין לך מושג ירוק ומצפצף בכל הקשור אליו.
קרא על מה שהיה לפני העליה 28393
העבר 'מופלא' לא פחות מההווה.
אתה יודע שגם אבחון הסרטן בעליה 28175
היום למזלינו יש עליה באבחון ולא בהדבקת הסטיגמה, שתבין לפני עשרים שנים ויותר אני הייתי סתם ילד מופרע שלא רוצה ללמוד, והיום אני רופא, איך קרתה הקפיצה הזו? שפר עליי גורלי ופגשתי מורה שהבינה בחושים חדים שיש פה איזו בעיה, ואם היא לא היתה?
היית קורא עליי באיזה עיתון המדור הפלילים (כבר הייתי בתוך זה), או סתם במודעות האבל.
השיטה הליניארית לא עובדת בשביל כל אחד, לא כולם דומים ולא לכולם יש את אותם כלים, אז אל תחפז למסקנות מיותרות
איפה התחבאנו בשנות השבעים? 28390
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 195148
בצפון תל-אביב 40% מהתלמידים מאובחנים כלקוי למידה. השאר אובחנו כפראיירים.

ואגב, 7% באופקים. 1% ברהט.

"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jht...
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 195247
כן – בדיוק מה שדיברתי עליו (כאן למשל: תגובה 27474). הפתרון הרציני היחיד הוא אבחון חינם ע"י גורם מחמיר (ניצן למשל).
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 195273
האם ניצן הוא גורם מחמיר? זה מה שכתוב על ניצן במאמר:

"אבחונים רבים נעשים בניצן, עמותת הורים לילדים עם לקות למידה. 5,000 משפחות חברות בעמותה, במכונים שלה בכל הארץ מתבצעים כ-‏10,000 אבחונים בשנה. האם אין לניצן אינטרס להגדיל את מספרם של לקויי הלמידה, כדי שקצתם לפחות יצטרפו כחברים לעמותה ויגדילו את כוחה? עפרה אלול, יו"ר ניצן ואם לילד לקוי למידה, אומרת שישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שבהן אגודת הורים מפתחת את האבחונים, "אבל אין לנו אינטרס שיהיו יותר לקויי למידה".

איך אתם מתמודדים עם התופעה של המתחזים ללקויי למידה?

"הם מזיקים לנו ומוציאים שם רע לבעיה, אבל זה מינורי, זה אחוז קטן שלא ראוי להתייחסות, כמו שלא ראוי להתייחס למי שמרמה את הביטוח הלאומי או מי שמבקש דמי אבטלה והוא לא מובטל".

כנראה שזה לא מינורי. יש בתי ספר שבהם זה מגיע ל-‏30 אחוז.

"מאוד יכול להיות שמדובר בילדים עם לקות קטנה, ואם נותנים להם הארכת זמן הם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם. מה רע בזה? כשילד מקבל התאמות זה מגיע לו בזכות".
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 195283
"מאוד יכול להיות שמדובר בילדים עם לקות קטנה, ואם נותנים להם הארכת זמן הם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם. מה רע בזה? כשילד מקבל התאמות זה מגיע לו בזכות".
הבן שלי, למשל, סובל אף הוא מלקות קלה: מחסור כלשהו בפיגמנטים ובסנטימטרים, ולמרות שזה מגיע לו בזכות, הנהלת הNBA לא מוכנה לתת לו התאמות.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 195295
אה. אופס. ובכן, גורם אובייקטיבי אחר...
ירידה לצורך עליה 195419
מה שמצחיק בכל העסק הוא שילדים עושים את עצמם מטומטמים כדי שיצליחו להכנס לאוניברסיטה. האוניברסיטאות עצמן צריכות לשאול את עצמן איך להתמודד עם הנגע הזה. על פי הכתבה, באוניברסיטאות יש אחוזים בודדים בלבד עם הקלות. האם מישהו בדק כמה מתוך כלל הסטודנטים היו בעלי הקלות בבגרויות שלהם? מה קרה לליקויי הלמידה שלהם? הצבא פתר אותם?

פשוט מרתיח לי את הדם כל פעם מחדש.
ירידה לצורך עליה 195426
יכול להיות שהגל פשוט טרם הגיע לאוניברסיטאות וזה עניין של כמה שנים?
ירידה לצורך עליה 195427
קיבלתי פעם בחינה של סטודנט לתיקון, ובעמוד הראשון הסטודנט התנצל בפני אישית ובנימוס על הכתב הלא קריא, הנובע מכך שהוא סובל מדיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקולציה. על השלישי לא שמעתי, אך באמת התאמצתי במיוחד להבין גם את החלקים הקשים בכתב-היד שהגיש. אינני זוכר פרטים, נדמה לי שהבחינה שלו לא היתה גרועה במיוחד, ולעיני הלא-מיומנות לא נראה היה שהוא כותב רע יותר מהרבה סטודנטים אחרים. מעניין שהוא לא דרש (או לפחות לא קיבל) הקלה כלשהי במהלך הבחינה.

עד כמה שאני זוכר, זו היתה הפעם היחידה שנתקלתי בסטודנט שציין ליקויי למידה כלשהם, ותרגלתי די הרבה. אולי היום המצב אחר. בחברה בה אני עובד היום, וגם במקום בו שירתי בצבא, *נדמה לי* שהיו ממש הרבה דיסלקטים ברמות שונות, וככלל לא מדובר באנשים עם הישגים נמוכים דווקא, או כאלה שניסו לקבל הקלות כלשהן. אבל המספרים שצוינו למעלה בהחלט מדאיגים - נראה שבקרוב, תלמיד שירצה להפגין כישרון מיוחד ילך לאבחון ויביא פתק שהוא *לא* דיסלקטי, ויזכה לחצי שעה פחות בבחינה או משהו.
ירידה לצורך עליה 195448
על אחת הבחינות הראשונות שלי באוניברסיטה כתבתי בראש העמוד הראשון התנצלות על הכתב הנוראי שלי. לא היה לי תירוץ, פשוט יש לי כתב מחריד. זה גם הסיבה וגם התוצאה של זה שאני משתמש במחשב כל הזמן.
בכל אופן, כשקיבלתי את הבחינה חזרה, המרצה (אבנר דה-שליט, אם זכרוני אינו מטעני) כתב מתחת להתנצלות שלי שזה בסדר, ושגם הוא מתנצל על הכתב האיום שלו. יותר לא מצאתי לנכון להתנצל. רוצים כתב נורמלי? תעשו בחינת בית ותקבלו תשובה מודפסת.
ירידה לצורך עליה 195549
לא מאד מעניין שהוא לא דרש או קיבל הקלה כלשהי במהלך המבחן. ה-"הקלות" האלה הן סיוט שלא יאמן, לפחות לגבי אנשים בעלי דיסגרפיה או כתב יד בלתי קריא, שעליהם אני יכול להעיד מניסיוני האישי.

בתיכון התנאים המיוחדים שקיבלתי היו "שכתוב בבגרויות" - כלומר לאחר שהסתיימה הבחינה (בלי הארכת זמן, כמובן. בסה"כ כתב היד שלי בלתי קריא) נאלצתי להשאר בביה"ס עוד כשעתיים כדי להעתיק את הבחינה. זה אומנם לא נורא, סתם מעיק, אבל לא ברור לי למה שמישהו שאינו זקוק לזה יבחר לקבל כזו "הקלה". במגנים זה היה קל יותר: לאחר הבחינה המורה צילמה את המבחן, נתנה לי את העותק (ושמרה לעצמה את המקור) ושלחה אותי הבייתה, להדפיס את המבחן.

באונ' "ההקלה" שקיבלתי היא בחינה על מחשב. אני יכול להבין מדוע דובי רואה בזה "הקלה" אמיתית, כי בתחום הלימודים שלו התשובות הן מילים, אבל במתמטיקה או פיזיקה, בחינה על מחשב (בוורד!) בלי הארכת זמן פירושה Overhead של 20% לפחות על שרטוטים וכתיבת נוסחאות. זה כבר באמת רע, כי "ההקלה" הזו שמה אותי בעמדת נחיתות לעומת סטודנטים אחרים, ולא פלא שאם לאותו סטודנט היה כתב יד לא *כזה* מזעזע (עובדה שפיענחת אותו, את כתב היד שלי גם אני לא מצליח לקרוא לאחר כמה ימים) הוא בחר שלא לקבל תנאים מיוחדים.
ירידה לצורך עליה 195550
טוב, לא יודע, אני שמעתי על מצבים בהם סטודנטים קיבלו פשוט תוספת זמן. במקרה אחר ניתן לסטודנטית לביולוגיה (כיום ד"ר) להיבחן בע"פ. חבל שניתקלת במצבים בהם ההקלות רק הקשו על חייך. איזה פתרון היית מעדיף?
במקום אחר, בזמן אחר 195581
תגובה 26012
ירידה לצורך עליה 195845
דיסקלקולציה היא ההפרעה שגורמת לילדים מעל גיל 4 לא לזכור ש 1+1=2.
ירידה לצורך עליה 196026
ואתה בכלל סובל מדיסלוקליזציה, לא?

(לא, לא לקח לי 24 שעות לחשוב על השנינה העילאית הזו, סתם ראיתי את ההודעה רק עכשיו).
נהנה, לא סובל. 196027
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 208530
עקב מצוקה תקציבית החליטו במשרד החינוך להקשיח את הקריטריונים לזכאות להקלות, וכל מקרה ייבדק לגופו באמצעות ועדה מחוזית של פסיכולוגיים חינוכיים.

ד"ר אורן לם, מרצה בכיר בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת ג"ל (גשרים ללמידה) הגיש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. בג"ץ הורה למשרד החינוך לנמק את ההחלטה תוך 60 יום. השופטים הוציאו צו ביניים שמקפיא את ההחלטה.

מעריב: http://www.maariv.co.il/channels/1/ART/677/046.html
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 208589
מישהו יודע במקרה אם זה הבן של צבי לם (שהיה אף הוא ד"ר לחינוך)?
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 208591
היה לנו פעם אחד, אהוד לם: http://www.haayal.co.il/author?id=26
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 208628
תודה, אבל הוא לא שייך לעניין.
היה אחד בני לם 210417
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 455712
אורן ואהוד לם הם הבנים של פרופ' צבי לם ז''ל
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 455718
תודה.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 278572
תגובה לדברי דובי קננגיסר,
סביב גרעין של אמת חושבתני שהלבשת בשר מיותר, אכן יש בטענתך על משרד החינוך, וכמי שלימדה שבע שנים בפרוייקט מיוחד בחטיבת ביניים -אצדיק חלק מדבריך- אכן יש לקות הוראה במקומות רבים, אך הטענה שהעלייה הדראסטית במספר הלקויים המאובחנים קשורה אך ורק לכך טעות ביסודה. בעשור האחרון (בארץ, כיוון שבחו"ל התהליך ותיק יותר) נעשה רבות מאוד לקידום המודעות ללקויות ולחשיבות האיבחונים וזהו המניע העיקרי לעלייה המספרית.
ולמה טענתך דומה? לפני שנים המודעות לגילוי סרטן השד אצל נשים היתה מזערית ולכן התורים לממוגרפיה היו דלים, ואילו כיום, לאחר מסעות פרסום רבים, מחכים לעיתים זמן רב עד לשילוב בתור הבדיקה, תאר לך מצב בו יעמוד שר הבריאות בפתח ויאמר - לא! הגזמתם! עברנו את הסטטיסטיקה ולא הגיוני שיש כל כך הרבה, נקצץ בתקנים לרופאים ומכונים.
וזה מה שקורה לצערי במשרד החינוך, עשו רבות לקידום העניין (הם ועמותות ההורים) וכעת הם מתלוננים על ההורים המודאגים שסופסוף קולטים שיש בעיה שניתנת לפתרון.
להכליל את אותם אחוזים שהכסף מצוי בכיסם וטוענים עליהם שהם קונים הקלות לילדיהם באותה קטגוריה זהו עניין נבזי, שכן בכל תחום בארצנו (ואולי לא רק בארצנו) יש מי שמחפש דרכים קלות וקיצורי דרך, הם לא הכלל. לצערי הכלל חסר תקציבים ויוצא מופסד. מצד אחד משרד החינוך מקצץ ומצד שני העלויות במגזר הפרטי שוחקות ולא תמיד אפשריות.
האם הדיסלקציה באמת כה נפוצה? 278750
ישנן שתי אפשרויות: או שבאמת אחוז לקויי הלמידה הוא כה גבוה, עד כי הגיוני שיהיו 50 אחוז ואף יותר מכך לקויי למידה בבית ספר מסויים, או שעל לקויי הלמידה האמיתיים תפסו רבים טרמפ.
אם המקרה הראשון הוא הנכון, אינני מבין מדוע יש לתת ללקויי למידה הקלות בבית הספר: הרי כולם לקויי למידה, אז התנאים השווים ההתחלתיים היו הוגנים לגמרי.
אם המקרה השני הוא הנכון, הרי שדברי היו מוצדקים, שהרי לא טענתי שאין לעלייה בכמויות המאובחנים שום קשר עם העלייה במודעות. ודאי שיש קשר - אלא שהעלייה היא מופרזת מעל ומעבר לעלייה שהיה מוצדק לראותה בתנאים הללו, וחלק מטריד ממנה נעוץ באבחונים מפוברקים שהורים סידרו לילדיהם כדי שאלו יזכו ביתרון על פני חבריהם, או כדי שלא ישארו מאחור כאשר כל חבריהם כבר דאגו להוציא הקלות שאינן מגיעות להם.
שלום 25874
רק טוב עשה לכם שלא הייתי פה- דובי, החידושים יפים מאד.
עניין ליקויי הלמידה הוא מעניין, אולי יותר מדי מעניין. צודק דובי בעליה הדרסטית של דיסלקטים ודומיהם- המון ילדים שיש להם ''בעיות למידה'' כלומר ילדים נורמלים שלא אוהבים ללמוד או החומר לפעמים קשה להם או שהם איטיים (בתחום הנורמלי) מקבלים לגיטימציה כלקויי למידה. להורים רווח- הילד לא עצלן או איטי, יש לו בעיה אוביקטיבית, לילד יש סיבה טובה להמשיך להיות כזה והמערכת מתמודדת עם הבעיה בפלצנות מייגעת אופיינית. וזה עוד סימפטום של מערכת חינוך שפותרת בעיות ע''י הורדת רף במקום לומר את האמת- אין ברירה, צריך ללמוד. גם אם זה קשה. אחוז קטן מאד מכלל המאובחנים סובל באמת מבעיה אוביקטיבית, אחוז גדול סובל מפינוק, עצלות, אוטוסוגסטיה של חוסר יכולת ושאר ירקות שהן תוצר שלנו. לכן מונולגים של לקויי למידה הם מענינים כספרות ולא רלונטים לטעמי בפיתוח שיטות טיפול בקשיי למידה- לו היתה המערכת מאתרת אותם קטנים לא היינו מגיעים למצב של תלמידי מכינה מתקשי קרוא וכתוב בכאלו ממדים. מוטב לערוך תצפית בכיתות הנמוכות ובגנים, להפסיק למלא ילדים שם בפרוזאק ופסיכולוגיה ולהתחיל ללמד. יש שיטות נהדרות לטיפול בדיסלקציה, שכוללות פחות דיבורים וקבוצות תמיכה ויותר עבודה עם תוצאות בשטח.
שלום 25876
באשר לתלונות לגבי מערכת החינוך - את צודקת. באשר לטיפול בבעיה: אכן, יש להתחיל את הטיפול בגיל מוקדם ככל האפשר. עם זאת, יש למצוא, במידת האפשר, גם שיטות טיפול עבור כאלו שלא זכו לטיפול הולם בגיל צעיר. במילים אחרות, אין להעניש את הסטודנטים הסובלים מדיסלקציה ולא יודעים להתמודד עימה (כמו אלו במחקרה של עמלה עינת) בשל כשלי מערכת החינוך, ויש לעשות ככל הניתן כדי לעזור להם. לכן מונולוגים שכאלה לא מעניינים רק כספרות, אלא יש להם גם מקום במסגרת המחקר, החשוב מאד, על עזרה לציבור זה.
שלום 25878
ודאי וודאי שיש לעזור להם. התכוונתי- אין להשליך מהמונולוגים שלהם לדרכי טיפול עתידיות, וזאת מתוך תקווה שכבר כיום מאובחנים ומטופלים הזקוקים לכך בגיל צעיר ולכן לקוי הלמידה בן החמש דהיום יהיה במצב שונה לחלוטין כשיהיה בגיל אוניברסיטה. טעויות יש לתקן, לא למחזר. הבוגרים דנן הם תוצאה של כשל חינוכי וכבר ''שרופים'' מבחינת מחקר, למעט פיתוח שיטות נקודתיות לנפגעי גיל המעבר של מערכת החינוך. המחברת יכולה לטעון אם כן לפיתוח שיטה נקודתית ולא להוצאת לקויי למידה ''מחושך לאור'' תוך הסתמכות על דוגמאות שבעליל מוכיחות את ההיפך.
ובטחון 25879
אני לא חושב לרגע שהיא טענה כי הוציאה לקויי למידה ''מחושך לאור''. אם כך הבנת מדברי, כנראה ששגיתי בניסוח.
שלום?להזניח אנשים עם בעיות? 28282
להזניח אנשים עם בעיות? ועוד להציע את זה כשיפור בטיפול?
אם היה לי רושם טוב עלייך הייתי אומר לך לנסות ולחשוב פעמיים לפני שאת מדברת. במקרה שלך, אולי כדאי להתחיל בחשיבה חד-פעמית.
שלום?להזניח אנשים עם בעיות? 28334
טוב, עדו, הריני לבשר לך שיש לך הרבה יותר מבעיה בקריאה וכתיבה. יש לך בעיה בהבנת הנקרא.
לפחות עכשיו אני יודע שזה לא משהו אישי נגדי. אתה פשוט כעקרון לא מקשיב לאף אחד. אני מקווה שכיף לך בעמדת הקורבן.
שלום 25882
האם ערכת או קראת איזה מחקר שתומך בטענה שלך בדבר "המון ילדים שיש להם "בעיות למידה" כלומר ילדים נורמלים שלא אוהבים ללמוד"

נראה לי קצת יומרני לזרוק קביעה כזו, ואני מקווה שהוא איננה מבוססת רק על תחושות בטן.

אבל, באותו נושא, לפני זמן היה על הצורה בה מערכת החינוך משתמשת ברטלין כאמצעי להרגעת ילדים מפריעים ללא כל בדיקה רפואית מתאימה. אם אני זוכר נכון דובר על כ 5000 ילדים, רובם משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות בבתי ספר מוכי בעיות שנמצא שלמורים, לעובדים הסוציאליים ולהורים קל יותר לסמם את הילד בטענה של הפרעה רפואית במקום להתמודד ולבדוק כל ילד לגופו.
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 25886
הרשה לי לחלוק עימכם סיפור ששמעתי ממכר (היום בשנות השלושים לחייו) לגבי ריטלין.

כאשר נכנס המכר (אז כמובן היה ילד) לכיתה א' החליטה המורה שהוא היפראקטיבי כיוון שנהג לשאול שאלות רבות (לא טפשיות אגב) והורתה להוריו לתת לו ריטלין. הוריו החליטו לא לתת לו את התרופה אך הורו לו לומר למורה, במידה ותשאל אם הוא מקבל את הכדורים, שכן. לאחר חודשים מספר נערכה אספת הורים וכאשר נכנסו ההורים למורה שיבחה המורה את התנהגותו של בנם מאז שהוא לוקח ריטלין. בתגובה, שלפה האם את צנצנת (או שמא הייתה זו חפיסה) הריטלין המלאה ונפנפה בה לעיני המורה הנדהמת. המורה *עברה* *התמוטטות* *עצבים* והפסיקה ללמד בבית-הספר.

לקח? לא יודע, הורים, היזהרו בילדיכם.
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 25897
או במילים אחרות - אפקט הפלסבו פועל לפעמים על הרופא...
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 25900
ולכן בניסויים קליניים - הן המטופלים והן המטפלים אינם יודעים מי מקבל מה, מה שנקרא ''עוורון כפול''.
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 25932
משהו כאן נראה לי פגום, על גבול הפלילי ואף הרבה מעבר לו.
ריטלין הינו תרופה *המחויבת במרשם רופא*. מורה אינו יכול/רשאי/מוסמך/כל התשובות נכונות להורות למאן דהוא ליטול ריטלין. לכל היותר רשאי (וצריך) המורה להמליץ על הפניה לרופא מתאים (בד"כ נוירולוג, ורצוי נוירולוג ילדים), על מנת שיאבחן האם הילד סובל ממחלה (או לקוי) מסוימת, והאם ריטלין הינו התרופה המתאימה לבעיתו של הילד. אגב, מהכרות אישית, ישנם ילדים אשר הריטלין הינו אכן תרופה המתאימה להם ועוזרת להם.
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 25956
Maybe the situation was different at that time?
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 27161
מאמר בגליון האחרון של "מדע פופלרי" ברשת מעלה טענות דומות:
מסתבר שהמצב לא השתנה הרבה במשך השנים.
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 27168
מבחינת החוקיות של המלצה על ריטלין ללא היוועצות עם רופא? בישראל?
מה למדע פופולרי ולזה?
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 27169
לא מדובר על החוקיות הספציפית אלא על התופעה בה רופאים רושמים ריטלין ללא בדיקה מספיקה, והרבה פעמים רק על סמך המלצה של רופא.
אם אני זוכרת נכון, לפני שנה ומשהו היה תחקיר בעניין גם ב "7 ימים"
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 25969
המורה עברה התמוטטות עצבים כתוצאה מכך שהוברר לה שהילד לא לקח ריטלין? מגיע למורה הזאת פרס על מעורבותה הרגשית בעבודתה.

נשמע לי אמין בערך כמו הסיפור על הצוללן שנמצא שרוף בלב היער לאחר שנשאב ע"י מטוס כיבוי.
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 25977
את הסיפור שמעתי ממקור ראשון (לא ''חבר של חבר''). ייתכן והוא קצת הגזים, או שאני עיוותתי עובדה שלא בכוונה. בכל אופן, אני זוכר בברור שהמורה עזבה את בית הספר. מי שרוצה לברר -- באיזור הגדה המזרחית של הכינרת, לפני כעשרים וחמש שנה.
מסיפורי ריטלין אפשר ללמוד 25983
הסיפור על הצוללן הגיע מהסרט ''מגנוליה''.
לא ייתכן 26328
הסיפור על הצוללן הרבה יותר עתיק. שמעתי אותו לראשונה (כסיפור אמיתי) לפני למעלה מעשרים שנה.
התמוטטות עצבים? פינו אותה? 28270
התמוטתות עצבים? פינו אותה באמבולנס? שמעתי הרבה דברים טיפשיים על הריטלין. אין לי ספק שהבעיה המרכזית של הריטלין היא הרופא שנותן אותה כלאחר יד, בגלל המלצה של איש לא מקצועי. למעט כמה צדיקי סדום, הרופאים מסרבים ללמוד, לטפל ולחקור את בעיתנו. אם הם כבר מטפלים, הם מתעקשים לא להבין מה הם עושים. כשיש בעיות מאשימים את התרופה במקום את הרופא.
הכל ידוע ונדוש...אבל זו פעם ראשונה שאני שומע שמראה של חבילת ריטלין עשויי לגרום להתמוטתות עצבים.
אם נוריד מהסיפור את אלמנט ההתמוטתות, ישאר סיפור מוכר ומובן. מורה חשבה שהיא רואה בעיה, ומשחדלה לראות אותה, היא חשבה שהבעיה נפתרה. בנוסף לזה, רופא לא אחראי רשם תרופה לא רלוונטית שטוב שלא השתמשו בה.
בלי ההתמוטתות אין שום חידוש בסיפור.
התמוטטות עצבים? פינו אותה? 28302
שים לב, לא הייתה בעצם שום התייחסות לאיכותו של הריטלין כתרופה אלא לקלות-הבלתי-נסבלת של הנפקת תרופה לילדים, ששולבה עם מורה בעלת הפרעה נפשית (כנראה) שהתגברה עקב הארוע הטראומטי הנ"ל. מה שהסיפור בא להראות (וזה מתקשר להאשמות שלא ביססת לגבי משרד החינוך) ש"המערכת" אוהבת פתרונות קסם קלים לפעמים. לכן, ייתכן ונוח לאבחן ילדים לעיתים (נדירות יותר או פחות) כדיסלקטים/דיסגרפיים ולא לרדת לשורש הבעיה האמיתי.
לגבי רשלנות הרופאים, את צודקת. 28358
לפחות לדעתי את צודקת. אני טס פעם בשנה לניו-יורק כדי לקבל על חשבוני טיפול רפואי מוצלח מרופא אחראי.
יש גם כמה רופאים אחראיים בארץ שנותנים ריטלין. הריטלין היא הישג מדעי (מוצק ומוכח) בן שישים שנה. הריטלין לבדה לא מספיקה לי.
הבעיה עם הריטלין היא 'רצח האופי' שעושים לה. לה ולא לרשלנים שעשויים לתת אותה
השפעה תרופתית על ADHD 509395
סדרה של מחקרים במימונם של מכון הבריאות הלאומי ומכון בריאות הנפש הלאומי בארה"ב מראה שההשפעה של תרופות (ריטלין, קונסרטה וכד') דועכת לאחר כ-‏14 חודשים ואין להן תרומה חיובית לאחר 3 שנים. הושוו קבוצות ילדים שקיבלו טיפול תרופתי, ,תרופות וטיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכולוגי בלבד, ומעקב רפואי סטנדרטי. אחד החוקרים מדגיש שהממצאים לא אומרים שטיפול תרופתי איננו יעיל לטווח הארוך ויכול להיות שהוא יעיל עבור ילדים מסוימים בתנאים אופטימליים. הממצאים מצביעים על כך שלקיחת תרופות לאורך זמן עלולה לפגוע בצמיחה של הילד, וסיכון להתנהגות עבריינית ושימוש בסמים.
שלום 25914
גם אותי מעניין מאיפה הבאת את האיבחון לגבי כמות האנשים הסובלים מליקוי למידה.

יתכן מאוד כי כמויות גדולות מאוד של אנשים סובלים מבעיה זו אולם משום שבמשך שנים הואשמו אנשים אילו בעצלנות עדיין מתחבה השד הישן שאומר להם כן הבעיה שלך היא לא אמיתית אלא בגלל שאתה לא רוצה.

לצערי היו לי מספר מורים כאילו (למזלי מעט מאוד) אשר לא היו מסוגלים להבין שאין כלל קשר בין מאמץ לאיכות הכתיבה שלי ואו לזהוי שגיאות הכתיב שיהיו במה שאני רושם.

בסביבות אותה תקופה שבה גילו בעזרת ניצן את הבעיה שלי ביצעתי גם את מיבחני הדסה (אני לא יודע אם הם קיימים עוד בסביבות כיתה ו אם אני זוכר נכון) ושם התברר שאני שייך לקבוצה בעלת הממוצא הגבוה ביותר בארץ (כאשר הממוצא בארץ היה בין שש לשבע אני הייתי ב9 +) זו הייתה אחת הסיבות הראשונות לשינוי היחס שהיה למורים אלי ועלי.

עד היום אני עדיין סובל מהליקויים הללו אשר מפריעים בדברים רבים בחיים הנורמלים, כמוני סובלים גם אבי אחי ואימי. מה שלא מנה ממני להיות באונברסיטה (קיבלתי שיכתוב למבחנים) ולמצוא עבודה מוצלחת אשר דורשת גם כתיבה.
שלום 25928
לשאלתכם: לא, לא תחושת בטן. לימדתי שנה (בשירות לאומי) בכיתת חינוך מיוחד. היו שם ילדי חינוך מיוחד "על אמת" וילדי קו התפר, כלומר- ילדים עם בעיות, נכון, אבל לא קשיי למידה דוקא. שם נתקלתי לראשונה בפלאי הריטלין והאוטוסוגוסטיה. אח"כ הייתי עובדת נאמנה של לשכת הרווחה שכמעט כל הילדים המטופלים בה מוגדרים "קשיי למידה". שטות גמורה. אם ננפה את הילדים שאין מי שידחוף אותם ללמוד, את אלו שאין להם כסף לשיעורי עזר בביה"ס הישגי מדי עבורם, את הילדים האיטיים כי לא כולם יכולים להצטיין, את הילדים המפונקים שההורים נלחמים להקלות עבורם ואת הילדים שפשוט "לא בראש שלהם", נישאר עם גרעין קטן ואמיתי של לקויי למידה. זה לא אמפירי, טכנית, אבל זה הרבה יותר מתחושת בטן.
שלום 25934
יתכן ואני טועה אבל אני לא סגור כמה את מבינה בנושא דיסלקציה ודיסגרפיה.

אין קשר בין היות תלמיד איטי או מהיר ובין שעורי עזר או עצלנות לחוסר היכולות הללו.

אני לא יודע מי עשה או או עושה אתתה איבחונים לאותם נערים שאת נתקלת בהם אבל בדרך כלל האיבחון הוא עיבחון של לפחות שלוש שעות ולאחר מכן עוד כמה שעות של בדיקת מה הילד נער עשה.

באבחון בדרך כלל כן מוצאים עם הילד ''עצלן'' איטי או שיש לו באמת בעיה מסוג זה או אחר.

אני מכיר כמה שלא קיבלו את האישורים למרות שרצו אותם מאוד.

הבעיה אצלי לדוגמה היא שאין תאום מלא בין הפקודות שנותן המוח לתנועה המדוייקת של כפות הידיים. (על כן הכתב לא קריא) מצד שני בעיית שגיאות הכתיב שלרוב האנשים לא מובנת כלל ולי ולאחרים היא עובדת חים. (אגב בעיות מסוג שגיאות הכתיב משתפרות מאוד בממשך הזמן)

שוב זה שהיית מורה לטעמי מזכיר לי כמה מורים שהיו בטוחים כי אני משקר וכותב במכוון לא ברור כאשר כתבתי כיוון שאני או עצלן או משהו אחר, למזלי הורי וגם אני נלחמנו כדי להוכיח כי לא כך הדבר.

אגב היום אני באופן אישי כותב הרבה מאוד יחסית ובזכות תוכנות של וורד לדוגמא יורדות שגיאות הכתיב ובזכות המחשב הכתב מובן, במידה והאופציה הזו הייתה קיימת לי מגיל צעיר יתכן ולא הייתי זקוק לכל ''עזרה'' ממשרד החינוך בשכתוב מבחנים בעלפה וכדומה.

ואז לא הייתי מוגדר על ידך כדיסגרף למרות שעדיין הייתי כזה.
שלום 25944
אני ערה לחלוטין למבדקי האיבחון, גם אלה הנערכים בניצן.
ועדיין
א.המונחים ''דיסלקט'' ו''דיסגרף'' שגורים וידועים היום, יותר מדי לטעמי. לכן ילדים רבים לא מגיעים כלל לאיבחון - המורים וההורים ''מאבחנים'' את הבעיה לבד ומשננים אותה לילד. (הוא לא אשם, יש לו בעיה אוביקטיבית. הוא דיסלקט. הם יותר חכמים, זה ידוע, אינטילגנטים כאלה. בבית ספר לא מבינים אותו אבל הוא עוד יראה להם).
ב. חלק מהאיבחונים הם טיפשיים, וה-ראיה היא עשרות מוציאי הקלות בפסיכומטרי כי הם לא מספיקים (נו, באמת). יש הבדל בין איבחון מקצועי, בגיל צעיר, שבודק בעיות מוטוריות ואחרות ומתודד איתן, לבין לבדוק אם ילד כותב בשגיאות ולהסיק שהוא דיסלקט. יפה אמרת- אין כזה דבר, שגיאות כתיב בלתי ניתנות לשיפור. הכתיב משתפר עם אימון- לכן צריך להתאמן. כנ''ל דיסגרפיה- בין אם זו עצלות ובין אם באמת דיסגרפיה- זה לא מצב בלתי הפיך. אין קשר (סמיילי) בין ליקויי למידה לנכות- לו היתה אפשרות, ולו זעירה, שנכה שיתאמן יוכל ללכת, לא היה הורה אחד שיסתתר מאחורי הנכות ולא ירדה בילדו אימונים בלתי פוסקים. אני תוהה מדוע בלמידה שהיא דיני נפשות זה לא כך.
שלום 25951
אני חושב אחרת ממך.

אני מאמין כי אכן לחלק גדול מהאוכלוסיה יש ליקויים כאילו או אחרים שקשורים לנושא זה.

האם הם גדולים יותר או קטנים יותר לא צריך להשפיע על העובדה כי הם קיימים.
בעוד שהיום מטפלים בהם או לפחות מנסים על ידי זה שנותנים להם הקלות מסוגים שונים דבר שיוצר פיתרון רק מועיל.

הערכות זמן במבחנים הם ההוכחה הטובה ביותר.
הבדיקה במבחן בדרך כלל היא על ידע ולא על כמות ידע ששניתן להוציא בפרק זמן מוגבל.
הרעיוןם שנתינת זמן מכסימום הוא על מנת שמי שעושה את המבחן גם יסיים אותו אי פעם ולא ימשיך אותו לעד.
אבל כאשר נותנים לאדם כל שהוא עוד 25% זמן או לפעמים יותר מה שנותן לו את האופציה לסיים את המבחן בצורה נורמלית (בשבילו) רק מוסיף ולא מזיק כלל.

בהחלט יתכן ורוב גדול בציבור זקוק לזמן גדול יותר סבמיבחנים ללא קשר לדיסגרפיה או דיסלקציה אבל נתון זה כלל לא מוריד את הצורך לתת את ה"הקלות" הללו למי שכן זקוק להם.

אני לא יודע על אילו איבחונים את מדברת אבל בתור אחד שעבר שלוש פעמים בחייו אם לא יותר אבחונים מסוגים אילו האיבחונים ארוכים והניתוח שלהם ארוך גם כן בדרך כלל.
אני מאמין ומקווה שמי שבנה אותם ידע מה הוא עושה.

בנוגע לשגיאות כתיב?
השיפור בנושא זה משתנה מאדם לאדם, יש כאילו שלמרות שיכתבו או יקראו שנים עדיין לא תשתפר איכות הכתיבה שלהם.
אני יכול להעיד על עצמי שלמרות שאני כותב המון יחסית לפעם ועל אף שהאיכות של הכתיבה שלי בזיהוי שגיאות עלתה עדיין כמות השגיאות גדולה מאוד ולעיתים כלל לא מובחנת על ידי.

וכן יש קשר לנכות כיוון שגם זו היא בעיית נכות שונה מהנורמל אשר לא תמיד אפשר לשפר אותה.

אגב גם נכה יכול להשתפר תלוי איזו נכות יש לו.
אם כך היא, 26006
מדוע לשים מגבלת זמן קשיחה?
מדוע לא להעניק פרק זמן בלתי מוגבל גם לנו, פשוטי העם?
אם כך היא, 26032
מניסיון שהיה לי בנושא בחינות גיליתי שיש אנשים שאם תיתן להם גם 10 שעות הם ישארו בכיתה למרות שהם יכולים לסיים מבחן גם בשלוש.

אולם אני לא רואה סיבה למה זמן המבחן צריך להיות קצר כל כך בדרך כלל אלא להפיך הרעיון בבחינה הוא להראות ישע ולא זיכרון קצר ועל כן אני בהחלט תומך בהגדלת זמן הבחינות.
מי שמטפל 10 שעות 28287
מי שמטפל 10 שעות במבחן שהוא גמר לענות עליו ב3 שעות, בהכרח מקלקל אותו.
מי שמטפל 10 שעות 28357
לטענתך, אולם אותו אחד גם יכול להזכר בדבר נוסף אחרי חמש שעות.
אין טעם במגבלת זמן במבחנים באופן 28286
אין טעם במגבלת זמן במבחנים באופן כללי. אם המורה לא מבין את החומר אותו הוא מלמד, הוא יכול לתת ציונים טובים למי שלמד אותו בעל פה ולמי שעונה מהר על השאלות הפשוטות. אני גם לא מבין למה המבחנים נערכים בלי כל חומר עזר. בוחן שמבין הייטב את החומר יכול לחבר שאלה שאינה מופיעה בספר הלימוד.
המרצה שלי לסטטיסטיקה, פרופ' עוזי מוטרו, נותן מבחנים עם חומר פתוח, בלי בחירה ועם זמן מספיק. הוא אומר שלעולם לא ידפקו על דלת משרדו של סטטיסטיקאי ויבקשו ממנו לפתור תוך שעה ארבע בעיות מתוך חמש בלי להביט באף ספר.

אני מזמין את אוהדי החינוך הקיים להצדיק את שיטת הבחינות הקיימת.
אין טעם במגבלת זמן במבחנים באופן 28335
אני מסכים איתך לגמרי. אני אדם קצת סנילי, וקשה לי לזכור כמויות של חומר לבחינה. בחינות בחומר סגור הן בחינות של שינון. הרעיון הוא מגוחך. לעולם לא אתבקש להביע דעתי על משהו מתוך זכרון. להפך. כל פעם שאכתוב מאמר, בתור חוקר, אני אהיה חייב להביא מראה מקום מדוייק. אז מה זה משנה אם למבחן זה או אחר אני זוכר את הפרטים בעל-פה? חסר מטרה לגמרי, ומראה, לדעתי, על עצלנות של המרצה מצד אחד, ועל חוסר אמון ביכולת המחשבה של הסטודנטים מצד שני.
שלום 27454
אם יורשה לי גם להוסיף שאני מקירה אדם הפעיל באוניברסיטה העיברית שלוקח טרופות העוזרות לו בדיסלקציה והדיסקלקוליטיס.
הוא הפך לפעיל כשהן חדלו לעזור 28362
השמנתי, לקחתי חלק מהן שבעה ימים בשבוע במקום חמישה כי הייתי לחוץ מאוד על שיפור המצב, אחת מהן הפסקתי למצוא בארץ ו...
ופתאום, אחרי שש שנות טיפול מוצלחות נשרתי מכל הקורסים.
לא הייתה לי בעיה לסגור את התואר ולהרשם לתואר שני. אבל נרשמתי לתואר שני במה שהצלחתי ללמוד.
כמו כן התפקחתי מהאשליה שאני אישית יכול להיות מסודר כשאני שייך לציבור כל כך מקופח. אי אפשר להיות מטופל ביעילות אצל נוירולוג שגר בצידו השני של העולם.
כעת המצב טוב יותר אבל רחוק מלהשביע רצון. הפחד שכל תקציב המשפחה יוצא לנצח על העזרה לי, לא נוטש אותי. אני מפחד שמסיבה זו הבן יהיה ילד מוזנח כמו שאחיותי היו.
שלום 27458
השגיאות *לא אמורות* להיות מובחנות על ידיך, אחרת לא היית דיסגרף.
הלא כן?
שלום 27696
חלקן כן חלקן לא, בדיסגרפיה יש גם את החלק של שגיאות הכתיב, למעשה לא פעם לאחר שאני קורא דבר שרשמתי ותיקנתי אני מזהה שגיאות נוספות, הסיבה היא שאני מאומן במילים שלמות, מעין צילום מילים שכאשר אני רואה מילה שכתובה לא נכון הדבר בדרך כלל מפריע לי בעין, מצד שני אני קורא מהר ואפילו מהר מאוד יחסית בצורה שבה הראש משלים חלק מהמילים שבמשפט שכבר רשמתי ולכן אני כלל לא קורא את המילה אלא מביט בה מה שגורם לי לפספוסים מידי פעם.

בכל מקרה הטריק של הדיסגרפיה הוא שהיא משתפרת אם הזמן, אם וכאשר פעם רוב המילים שלי היו מלאות בשגיאות כמות המילים היום ירדה פלאים בעיברית אולם נשארה גדולה עד גדולה מאוד באנגלית.

ומה שעוד יותר אולי מפתיע הוא שלי מאוד מפריע לקרוא קטע כתוב אם שגיאות אפילו אם הוא שלי.
סוף סוף תגובה עניינית 28288
או, סוף סוף אפשר לפתח דיון עינייני. התפיסה השגוייה שלך לגבי ליקויי למידה אופינית בעיקר לבעלי ליקויי ראיה. לרוב הם לא מבינים למה אני כותב מודעות עבור מי שלא קורא. זה לא כך.
לקות למידה היא תקלה לסרוגין. בדיוק כמו שנורה של פנס יכולה לדלוק לפעמים בגלל מגע רופף. אם דיסגרף יקרא עשר פעמים כל מה שכתב, יתכן שהוא יעלה על חלק קטן מהשגיאות שלו ויתכן שהוא יעלה על חלק גדול מהן. זה תלוי ברמת הדיסגרפיה, ברמת הריכוז, זה תלוי בהוראה המתקנת שהוא קיבל ובאסטרטגיות למידה שהוא מפעיל וגם בתרופות שהוא לוקח.
אחת הסיבות שיש לאנשים דיעה קדומה לגבי בעיתינו היא חוסר העיקביות שלה. הם לא יחשדו בפנס שדולק לפעמים שהוא שקרן או לא שפוי, אבל בנו כן. הם לא טופסים איזו אומללות זו לא להצליח לחשב בלי שגיאות ולא לכתוב בלי שגיאות. הם בטוחים שאם אנחנו לפעמים מצליחים סימן שאנחנו נהנים להיכשל.
סוף סוף תגובה עניינית 28336
ואני חושב שאתה סובל מפראנויה. מי אמר לך לאחרונה שאתה שקרן או לא שפוי. המגננה שלך היא כל-כך קיצונית, עד כי אני באמת מתחיל לחשוד שאתה מסתיר משהו...
סוף סוף תגובה עניינית 28337
Please, do lay off. Get off his back
סוף סוף תגובה עניינית 28354
אי שפיות מופיעה במודלים פסאדו-פסיכולוגים מיושנים. לא בדיון הזה.
לגבי האשמה בשקרים, אתם מתעקשים שרוב המאובחנים מתחזים. אם מתחזים אינם שקרנים בעינך, אז אין לי מושג על מה אתה מדבר.
אל תשאל אותי איך אני מסיק שזו דעתכם על רוב המאובחנים. אתם בטוחים שיש הרבה מאובחנים בגלל המתחזים. מכאן, שאינכם חושבים שזו קבוצת מיעוט קטנה.
ממה נפשך 25979
עזרי לי להבין.
האם שנה בשרות לאומי ועבודה בלשכת הרווחה נתנה
לך ידע נרחב וכלי ביקורת טובים כל כך שאת יכולה לקבוע בנחרצות
כזו שהאיבחונים הם טיפשיים?

הקביעה שלך שלפעמים קל יותר להשליך על דיסלקציה
או דיסגרפיה בעיה פשוטה של תירגולת, כללית ושטחית ואינני
משוכנע שהיא מיתמכת בממצעים כלשהם.

מזכיר לי את הצורה בה ניסו" להילחם "באיטרות על ידי מכות
או קשירת ידיים.
איטרת גאה 25984
לא, אני לא מוסמכת לקבוע קביעות נחרצות פחות או יותר מכל אחד אחר כאן. הבעתי את דעתי. דעתי מבוססת על מה שראיתי.
אמת ושקר 26060
אוי גילית, נכון את באמת לא מוסמכת.
סבבא אם הדעות, אבל קחי בחשבון שדעות כאלה פוגעות בהרבה ילדים, ממררות את חייהם למעשה, אז אולי בכל זאת כדאי לחשוב עוד רגע לפחות על הנחרצות.
א- לא היו פחות ליקויי למידה פעם, היתה הרבה יותר נשירה מבית ספר, רבים מהנושרים היו עם ליקויים כאלה ואחרים.
ב- ליקויי למידה כוללים ליקויים שונים, דיסלקציה היא קטגוריה של ליקויים ברמות חומרה שונות. בד"כ אימון לא עוזר
ג- ברמות בינוניות ומטה של חומרה, לימוד על ידי אסטרטגיות שונות (שפה כמכלול למשל הזכירו פה או בשיטה "הרגילה" של אות אות וכו') עשויה לעזור - רוב האנשים משתמשים באסטרטגיות שונות על מנת לקרוא (אנחנו למשל קוראים באופן שונה מילה מוכרת ומילה מוחגרנקית.... לא מוכרת) אחת הבעיות יכולה למשל להיות שאחת הדרכים חסומה. ניתן לפצות על ידי שיפור דרכים אחרות ואז באמת רואים שיפור.
ד- חלק מהעניין הוא שלילדים שונים מתאימות אסטרטגיות שונות ולכן תמיד התעקשות על אסטרטגיה אחת היא בעייתית, רצויה גמישות
ה- מן הסתם יש ילדים או הורים ש "עובדים " על המערכת, אבל מהניסיון שלי (פסיכולית של בית ספר במשך שנה, ועוד כמה שנים פה ושם) ילדים לא במיוחד נהנים מהדימוי הזה , במיוחד לא בגיל צעיר. ובכל מקרה יש המון ילדים במערכת שלא מקבלים עזרה המגיעה להם, הם מקבלים בעיקר זלזול מהמורים, תחושת כשלון מההורים, והמון בקורת. כשרואים ילד כזה מקרוב, זה מאד עצוב. אני באופן אישי מעדיפה לתת הקלה לכמה ילדים למרות שאולי לא מגיע להם ולהניח שאלו שכן זקוקים לעזרה יקבלו אותה.
ו- קשה לי לענות לגבי הדייקנות של ניצן, זה דורש באמת בקיאות גבוהה, אני מכירה רק את חלק מהמבחנים, זה נכון שאין מספיק גיבוי מחקרי עדיין לפעמים, אבל ניצן כמו גופים אחרים עושים כדי לשפר זאת. בד"כ לא מסתמכים רק על ניצן, גם ממבחנים פסיכולגיים נוספים ניתן לקבל "רמזים" על קיומם של קשיים.
אה וגם, נכון לשנה שעברה, מבחן בניצן עלה 600 ש"ח לא אלפי שקלים. לפחות בב"ס יסודי ניתן לבצע מבחנים גם דרך בית הספר ואז הם בחינם (אבל מלווים את התלמיד).... החלטה לבצע מבחן מתקבלת על ידי הצוות בב"ס לא ההורים!
ז- ריטלין , לפחות בשנים האחרונות, חייב במרשם רופא, אבל נכון שגם הם לא פעם ממהרים לרשום. ההורים צריכים להפעיל שיקול דעת ולהתיעץ, יש עוד דרכי טיפול. אבל לגבי החבר מהכנרת... לא לעשות כלום זה לא תמיד לטובת הילד, למרות שנכון כמובן שלפעמים המורים הם סתם חסרי סבלנות ונכונות! ואז עדיף להתעלם מהם...
פיספסתי משהו? :-)
אמת 26118
א. אני מזמינה אותך לבדוק את מערכת החינוך החרדית. (לא "אל המעיין"). כמעט אפס אחוז נשירה וכמעט אפס אחוז ילדים שלא יודעים לקרוא. כמעט ואין דבר כזה, יש מודעות עצומה לקריאה מסיבות ידועות, בבית ובביה"ס, והתוצאות בהתאם. אין "יותר" או "פחות" ליקויי למידה, יש מוגדרים בעייתים יותר ומוגדרים פחות. אני מעדיפה לא להגדיר ילד בעייתי בקלות רבה מדי, צר לי שאת רואה בכך פגיעה בו.
ב. אימון עוזר גם עוזר, קראי את הבחור הדיסלקט שמעיד על כך כאן ממש.
ג.סבבה. אמרתי- ללמד, לא לעשות חיים קלים "הילד דיסלקט".
ד.כנ"ל
ה. . קראי תגובת מקבל ההקלות המתחזה כאן ממש. שיחק אותה, ובושה למערכת. אין מספר מסויים נתון של ילדים עם בעיות, צריך להגדיר כל ילד. לא אמור להיות שום ילד בעייתי שמתעלמים ממנו או שום ילד ש"מרוויח".
ו. האם לא זה מה שאמרתי? שיש לבדוק ולאבחן כמה שיותר ולהגיע לשורש העניין אצל כל ילד ולא להתמכר לדיסלקציה גורפת? גם הורים יכולים להחליט על איבחון.
ז.ריטלין מחייב מרשם רופא כמו שאני הייתי חייבת אישור רפואי לפני שיעורי נהיגה. יכולתי להגיע בלי יד- הרופא לא הרים את הראש מהפתק. הורים שמו לב לתופעות הלוואי של הריטלין, ויש כיום עמותה נגד סימום ילדים.
אמת 26121
אני רק רוצה לחזק את מה שאת אומרת, גם בקשר לסעיף ה, רק שאני רוצה להבהיר משהו.

אני לא ביקשתי את ההקלות - אפשר לומר שהן כמעט נכפו עלי.
במשך שבועות ארוכים המחנכת שלי נידנדה לי ללכת ליועצת, ומאחר שזה לא עניין אותי ושזה לא היה חשוב לי, לא התייחסתי. בהתקרב הבחינות הלחץ נעשה תקיף יותר, ולבסוף היא כמעט צעקה עלי. נו טוב, הלכתי, ובלי שום בדיקה *חיכה* לי שם אישור.

מה גם שלבסוף לא השתמשתי במלוא הפריווילגיות, ולדעתי במקרים שכן השתמשתי ניזוקתי.

מעבר לכך, אמצעים אחרים שבהן השתמשו המורות כדי להעלות את הממוצע הכיתתי היו כמעט לא מוסווים, ורובם "לא אתיים", אם יש קוד אתי למסדר האחיות הפדגוגי.

נ.ב.
הייתי עשוי להרגיש אשם על מעללי, אבל הלימודים התיכוניים שלי היו פיאסקו מתמשך, וזכאותי לשיכתוב היא בפירוש לא הנלעגת שבהם.
סימום ילדים??? 28170
אלמלא המדיום הזה הייתי משתמשת במילים כל כך בוטות כנגד ההצרה המטופשת והמעליבה הזאת שכתבת
את בכלל יודעת מה ריטלין עושה לילדים היפראקטיבים שאת מעיזה לכתוב את המשפט האידיוטי הזה?
את בכלל יודעת מה זה לא להיות מסוגל לשבת לרגע אחד ולהקשיב כשפתאום יש דרך?
את בכלל יודעת איך ריטלין עובד ומה המשמעויות של השימוש בו?
את יודעת את פוטנציאל ההתמכרות אליו או את ההרכב הכימי שלו?
מה את בכלל יודעת שאת מרשה לעצמך להעביר ביקורת כל כך בוטה שתסלחי לי אבל את פשוט מזבלת בשכל (ורציתי לכתוב משהו אחר!)
לפני שאת ממציאה המצאות ומדברת על סימום ילדים
שבי
תפתחי את האינטרנט שאת יודעת להשתמש בו כל כך יפה ותכנסי למדליין
שם תוכלי למצוא כמות מכובדת של מאמרים בכל הנוגע לריטלין
ואולי תוכלי להשכיל וללמוד משהו אדם בור ולא נאור שכמותך!
סימום ילדים??? 159679
קודם כל , הרשי לי לציין, שאם את בעצמך קראת כל כך הרבה מאמרים, היתכן שפרט אחד נשמט מהמידע שכה צברת?
הריטאלין אכן שייך לסם ממשפחת הקוקאיןוהוא ממכר!
נכון, התרופה יכולה לעזור אבל היא ממכרת ולעניין זה את לא יכולה להתכחש....
וחוצמזה ,אולי כדאי שתרגיעי במצב הרוח הקרבי שלך?!
אמת? אמת חייבת להתייחס גם לכמות! 28255
אמת? אמת חייבת להתייחס גם לכמות!
בטח שאימון עוזר. את כל הילדות שלי הוצאתי על אימונים בקריאה מהירה וכתיבה בלי שגיאות. האמיני לי שכמעט שלא עשיתי שום דבר אחר בילדותי ובנעורי. ברור שזה עזר. כעת יש לי פי עשר פוחת שגיאות כתיב ממה שהיה לי בכיתה ה'. רוב חברי כתבו בכיתה ה' בלי שגיאות בכלל ואני עדיין כותב בשגיאות. הקריאה העברית שלי הפכל לקלה ומהירה יותר בזכות האימון- עבל עדיין היא היתה מספיק איטית בשביל לזכות אותי בתוספות זמן.
לפני תחילת לימודי באוניברסיטה התחלתי לקחת טיפול רפואי חדשני בארה"ב. הצלחת הטיפול מנעה ממני את ההתאמות כששפת המבחן היא עברית. את הקריאה האנגלית שלי הטיפול הפך לחסרת שגיאות וללא מעייפת אבל היא עדיין איטית מאוד. היא משתפרת אבל כניארה שעד סוף חיי המחשב יקריא לי את הספרות האנגלית בקול רם לתוך האוזניות.
האימון עוזר. טוב שהתעמנתי. אבל הוא לא עוזר מספיק.
שום חינוך לא בא במקום 28291
שום חינוך לא בא במקום טיפול רפואי. אבחון של ילד כדיסלקט אמור להפנות אותו לטיפול רפואי לצד הלמידה. הבעיה היא שהמערכת הרפואית מתייחסת אלינו הרבה יותר גרוע מאשר המערכת החינוכית. אישית, אני טס עד לניו יורק, פעם בשנה כדי לקבל טיפול בשיטה שקיימת כבר עשרים שנה (זה מעט זמן בקנה מידה רפואי. הריטלין למשל מוכרת לחלק מהחוקרים כבר שישים שנה).
אם את מתעלמת מדיסלקסיה והמורה להתעמלות מתעלם משבר ברגל, אתם לא עושים את תפקידכם טוב יותר. אני משוכנע שיש לך רק כוונות טובות. פשוט כדאי שתקחי דעה זאת בחשבון.
אל האתר של הרופא שלי:
www.dyslexiaonline.com
הערה לסדר 28316
עדו, וגם אחרים:
אם תקפידו להתיל קישורים ב: //:http, ניתן יהיה ללחוץ עליהם ולהגיע מיד לאתר.

דוגמא: http://www.dyslexiaonline.com
אמת ושקר 26128
מבדקים דרך ניצן לפני שנתיים עלו לי 1200 שקל בשביל האוניברסיטה.
אני כבר לא זוכר כמה עלו לי לי מבדקים לבגרויות וכנ"ל בכיתה ג, אבל בכל פעם נידרשתי לעשות מחדש.

(מי יודע אולי הילד "נירפא")
איטרת גאה 27461
גם אני כמוך שרתתי בשרות בכיתה "קטנה" וגם אני הייתי עדה לכך שכל תלמיד שהיה להם בעיה איתו (היה מפריע בכיתה בצורה עלימה) האיפו לכיתה שאני מכנה "המיזבלה" של הב"ס. לא שאני חס ושלום חושבת שהילדים האלה הם זבל הקוונה שלי בקינוי היא ביחס של המערכת לכיתה ולילדים. נכון היו שם ילדים שלא היו צריכים להיות שם וגם הטיפול באלה שהיו היה מגוחך. אך לדעתי ההתקפה שלך (כמו גם של דובי) נגד כל הנושא של קשיי למידה מותעת. מכוון שזה בבסיסו דבר קיים והפק' הוא במערכת.
נ.ב
אני מעוד מקווה שהאבחונים הם לא שטויות. כי אני אישית תרמתי להם (במלו הרצינות) לפחות עסר שעות מחיי.
מה שגם אם הם מפגרות זה אומר עלי שאני אצלנית או/ומטומטמת.
דעתך מבוססת על מה שראית? 28289
דעתך מבוססת על מה שראית? את מצליחה לראות שמערכת העצבים תקינה? את יכולה לראות שאין פגמים עיצביים באיזורי מוח שונים?
אם את פשוט 'רואה' איפה יש ואיפה אין בעיות, איך זה שהמומחים הדגולים ביותר צריכים לערוך איבחונים מדוקדקים במשך שעות ארוכות? איך זה שהם צריכים להשתמש במיכשור וערכות מבחן שאת פשוט מסתדרת בלעדיהם.
ממה נפשך 26000
אגב, המלחמה באיטרות בשיטה זו הצליחה. היא רק חסרת טעם וממררת את חיי הילד.
ממה נפשך 26011
אנה הגדר ''הצליחה''. הילדים הללו אכן למדו לכתוב ביד ימין. אבל הם עדיין עשו פעולות אחרות (כגון צחצוח שיניים) ביד שמאל.
ממה נפשך 26014
כתב היד של שמאליים שהורגלו לכתוב ביד ימין הוא בלתי קריא, והבנתי שהם מפתחים בעיות קורדינציה.
דברי, דברי, שכולם יבינו מי בדיוק 28285
דברי, דברי, שכולם יבינו מי בדיוק מציק לנו במערכת החינוך. שכולם יבינו כמה טיפש צריך להיות בכדי להחזיק בדעות כשלך למרות 'הכרות' עם העניין.
גם אם תכירי אלף מאובחנים, את עדיין תחשבי שחינוך טוב מרפא בעיות נוירולוגיות ושרודנות היא חינוך טוב.
אסור לתת לך להתקרב לילדים.
תחושת הבטן שלך היא תירוץ רע 28271
תחושת הבטן שלך היא תירוץ רע ושימושי לקיפוח שלי.
הריטלין עברה את הבדיקה העיוורת הכפולה ונמצאת בשימוש במשך שישים שנה (לא כל התקופה היא היתה בשימוש הציבור הרחב, היתה תקופת ניסוי והיתה תקופה שרק רופאים מעטים הכירו אותה).
לגבי פלאי האוטוסוגסטיה, תמיד תהיתי איך אתם מצליחים לשכנע את עצמכם שאין לי שום בעיה ושאני נהנה לשגות בקריאת מספרי האוטובוסים ולהגיע למקומות שלא תכננתי. תמיד עניין אותי לדעת איך אתם משכנעים את עצמכם שאני נהנה להיכשל במבחנים שלמדתי אליהם הרבה יותר מכם. אה, זהו, עצלן? סתם לא בראש שלי?
לאנשים כמוך אסור לתת להתקרב אל ילדים. רק מערכת שבוחרת ומתאימה מורים כלאחר יד, בחוסר איכפתיות מוחלט מצרכי הלקוח יכולה להעסיק אדם שכמותך.
תחושת הבטן שלך היא תירוץ רע 28379
אני איתך!!!!!!
שלום 26012
אני כמעט מצטער על התגובה הבאה:

במבחני הדסה הציון הממוצע "ביי דפינישן" (כמאמר סטודנטים לפיסיקה) הוא 5, עם התפלגות גאוסיאנית, ובכל מקרה, הציון 9+ אינו אפשרי, כי המקסימלי הוא 9.

נו?
אז מה עושים?
"משוויץ יוצא מיץ".
__________________

אוקיי, לאחר החלק המעניין של המלבן מגיע וידוי אישי:

אני לא דיסלקט - סתם עצלן. מכיוון שלמדתי בכיתה שבה המורות ניחנו בחוש כבוד מפותח, אפשר אולי לומר שהשגי הנמוכים פגעו בהם מבחינה מקצועית, ולכן זכיתי פעם אחר פעם להקלות, הסברים אישיים, פגישות עם היועצת וכו' וכו'. יש לציין כי אולי לא הייתה להן כוונה פושעת - היה לי כתב יד זוועתי. אני כל כך עצלן שכל האותיות שלי נראות אותו דבר - אני לא טורח להרים את העט.

וכך, קיבלתי זכות שיכתוב במבחני המגן והבגרות. זה היה נטל מרגיז. בבחינה בהיסטוריה (דווקא נהניתי מהמקצוע לכשלעצמו, במתכונת של שומע חופשי) סיימתי את שירבוטיי ההוריזונטליים כמחצית השעה לפני השמע הגונג. ניצלתי את הזכות הזו, דהיינו ישיבה מול איזו גימלאית בעלת רצון טוב במשך שעה לפחות והקראה בקצב הכתבה (אגב, כתבתי שם כאלה שטויות, שלא היה לי נעים להגיד אותן בקול רם).

לקראת הסוף נגמרה לי הסבלנות. התחלתי לקצר משפטים, להשמיט פסקאות, והכל כדי לא להחמיץ עוד ארוחה עם חברים בדוקטור סנדוויץ' - אחת מני רבות.

היו לי עוד כמה מקצועות שבהם הותר לי להקריא לגימלאית, ובחלקם החלטתי לוותר על "שעת סיפור" אפרורית זו, ובחרתי במפלטו האחרון של העצל - הרעת הכתב באופן שיטתי ומכוון. לא קשה לדמיין בוחן, יושב כפוף בחדרו החשוך, על שולחנו מונחות שתי ערמות של זבל: מבחנים בדוקים (שניים) ומבחנים לא בדוקים (ארבע מאות). הוא מושך מחברת בחינה מהערמה הגבוהה ומתחיל לקרוא את הנזלת האינטלקטואלית הזו. לפתע מתחוור לו שהוא לא קורא כלום: על הדפים יש דברים שנראים כמו זבובים מעוכים. כדי שהוא לא יצטרך לקרוא את זה שוב, בערעור, הוא כותב באדום על הדף הראשון "80".
נו, ועבד? 26027
אל תשאיר אותנו במתח...
אבד. 26099
אני גאה בכך שאני אפילו לא זוכר. את תעודת הבגרות עצמה לא קיבלתי מעולם, ואת הפתקיות הקטנות אני מקווה שזרקתי לפח.

אבל מבחינת תמונה כללית: זה עבד יופי. אולי תתפלא לשמוע, זה עוזר גם בלימודים האקדמיים.

אגב, תודה על תגובתך ועל תשומת הלב!
אבד. 26107
יש לך מזל שלא הגשת מבחן שאני הייתי צריך לבדוק.

אם יקרה פעם שלא אצליח לקרוא את הכתב, למרות המאמצים הרבים שאני משקיע בעניין, הנחת העבודה תהיה: תשובה שגויה. אם במקרה התשובה נכונה, זה יתגלה בערעור.
אבד. 26110
ברור לך שאתה לא מדגם מייצג.

אולי ראוי שאוסיף שאני לא יכול להסתתר מאחורי כתב גרוע במבחנים האקדמאיים עצמם, כי בהם אני לא כותב יותר מדי מילים. ואם כן, יש לי אינטרס שהן יהיו ברורות, כי הן תירוצים ל''למה בעצם זה די ברור שמהאינטגרל הזה אפשר להסיק ש... ...ולכן מ.ש.ל''.
אבד. 26139
הזכר לי את זה אם אי פעם אלמד בקורס שאתה מלמד בו, בסדר? :-)
למה לא לקרוא לתלמיד לברור? 28367
לפעמים פשוט צריך לכתוב על לוח הציונים את המילים 'גש אלי' במקום לכתוב את הציון.
למה לא לקרוא לתלמיד לברור? 28372
אתה צודק, כמובן.
שלום 26031
שלום הברכה.

אם כך הזיכרון שלי הוא לא משהו כיוון שזה אכן קרה בכיתה ו. זכרתי שהייתי מעל הממוצא ושייך לקבוצה של ה9, אני עדיין זוכר זאת כך אולם לא אתווכח איתך על הנושא.

אני גם זוכר שוב שהממוצא הוא 6-7 או 7-8 אבל שוב לא אתווכח כי זה היה בכיתה שוב ו.

בכל מקרה לי גם היה שיכתוב ולא מסיבות של עצלנות כל שהיא אלא בגלל שלא היה אז וגם היום כמעט ניתן לקרוא את כתב ידי.

לי לא היו זקנות אלא מורות מבית הספר שעשו את העבודה באופן מסביע רצון.

אני דווקא לא אהבתי הסטוריה אולם לאחר השכתוב עברתי גם את הבחינה הזאת כאשר אלמלא השכתוב לא הייתי עובר אותה.

ולא כתבתי את שכתבתי כדי להשוויץ אלא כדי להסביר שבין יכולת לדיסגרפיה יש לפעמים הבדל גדול. ובדרך כלל זה שאומרים שאדם עצלן מבלי לבדוק זאת זה שטות.

רועי
שלום 26037
מורות מבית הספר? בבגרות?!
אצלי אלה היו הבוחנות. מהסוג הרע - "מה זה פרולטריון?" אחרי שלוש ומשהו שעות מבחן. היא לא הייתה קרובה כלכך לאבד את חייה כבר המון שנים.
ואני משוכנע שהמשעתק בחיבור היה הסיבה העיקרית שלי לאיבוד נקודות.

באנגלית זה סיפור אחר - הארכת זמן, ופטור מטעויות כתיב - כשהסיבה היחידה להארכת הזמן הם טעויות הכתיב. יצאתי 3 ומשהו שעות לפני סיום הבחינה.

ונראה לי שאתה מדבר על מבחן אחר, כי הזכרון (הקלוש) שלי קובע שבמבחני הדסה נבחנו בסוף כיתה ט', לכבוד המעבר לתיכון.
שלום 26109
אז אני הרווחתי, אצלי היו מורים שלא עזרו מבחינת הידע אבל בהחלט ניסו לעזור לעשות את מה שאפשר על מנת שהמבחן לא יהיה לי שונה מאחרים. (אגב גם אני בגרך כלל מסיים מבחן מוקדם והסיבה להארכות היא על מנת שהמשכתב יצליח לשכתב עד תום הזמן.

צר לי אבל אני די בטוח בנושא כיתה ו ולא כיתה ט כיוון שכיתה ט זה כבר בית ספר שונה מזה שבו ביצעתי את הבחינות הללו.

אצלי האנגלית הייתה עם קלטת מה שלא הצריך הארכת זמן.
שלום 26129
יש מבחני הדסה, ויש מבחני טיל (או משהו כזה). מבחני טיל, אם זכרוני אינו מטעני, נועדו כדי לבחון לאיזה מקצועות אני מתאים, כדי שאוכל להתרכז בהם. לי, למשל, כתבו בין השאר ברשימת המקצועות שיש לי התאמה מצויינת בהם ''מעצב אופנה''. אני עיוור צבעים. אני לא יכול להתאים ג'ינס לטי-שירט ציבעוני...
זה פחות או יותר מסכם את מה שאני חושב על המבחנים הללו.
שלום 26145
אם אני זוכר נכון מבחני הדסה מראים על יכולות באופן כללי יותר.

בכל מקרה את מבחני טיל אני לא מכיר.

גם בצבא הקב''א נקבעת לפי מבחנים שלפי הבנתי דומים למבחני הדסה ועוד מספר דברים נוספים וגם שם הקב''א שלי הייתה גבוהה.

הכוונה שוב היא לא להשתחצן אלא להראות כי דיסגרפיה ואו דיסלקציה זו אינה עצלנות או חוסר יכולת אלא סוג של נכות שיכול להיות קיים בכל אחד מבלי שיראה באופן מודע כמו נכות גופנית כל שהיא.
וזה מזכיר לי... 26155
מה חלקך בעיצוב צבעי "האייל"?
וזה מזכיר לי... 26163
זה הלך ככה:
טל: "אין לי זמן לעיצוב. שלח לי עיצוב ואני אוסיף אותו לאתר."
אני: "אה... טוב. (שולח עיצוב)"
טל: "(נאנח) טוב, אני אעשה את זה."
צודק 26194
נזכרתי עכשיו - המבחנים של סוף כיתה ט' נקראו 'פסיכוטכני' (אבל נראה לי שהם הופעלו ע''י חברת הדסה, כך שהייתי קרוב...).

וכנראה שהחוקים השתנו מאוד בין תקופתך לתקופתי - אצלי השכתובים לא היו על חשבון המבחן, אלא לאחריו. כלומר, הייתי צריך לחכות עד שיתפנה בוחן שיוכל לבצע את השכתוב (שלוש פעמים זו הייתה 'מנהלת העבודה' שלהם. ופעם אחת חברה של אימי).
אתה טוען שהאבחון שלך שגוי? 28366
שגוי או מזויף? יש הבדל.
אין בעל מקצוע שלא טועה. יכול גם להיות שיש לך ליקוי למידה קל ועצלות קשה. אם אין קשר בין עצלות לליקויי למידה, זה אומר שהסיכוי של לקויי למידה להיות עצלן, דומה לזה של מי שלא לקויי למידה.
28369
אני כותב עכשיו בשיא הרצינות שעצלות היא ליקוי למידה.

ולשאלתך, ככל הנראה אין לי שום צורה של דיסלקציה או דיסגרפיה. מה שאולי יש לי זה "הפרעת קשב" - אם זה זה - אני שואל לעיתים תכופות "מה אמרת?", גם כשמדברים די ברור.

ובקשר לכותרת: האבחון שלי לא שגוי - הוא מזויף. המחנכת שלי (מבלי שביקשתי וללא ידיעתי) הדיחה לפשע את יועצת השכבה. לי לא הייתה יד בעניין, מבד אופורטוניזם (ואני לא בחור אופורטוניסט - היו לי קצת רגשות אשם). בכל מקרה השתמשתי בזכות השכתוב מספר מועט של פעמים.
האם נעשה לך אבחון שלא בפניך? 28388
האם נעשה לך אבחון שלא בפניך? 28397
בפירוש, חד משמעית, ללא סייג ותנאי:

כן.
האם נעשה לך אבחון שלא בפניך? 32625
חזרתי מהמילואים והשלמתי הרבה שעות וימי עבודה. כעת התפנתי לקרוא את תשובתך.
אשמח אם תתן לי עוד פרטים על העניין, בתנאי שחלפו 7 שנים מהמקרה שלך. לפי חוק ההתישנות, שבע השנים האלה ימנעו ממך להפליל את עצמך. אם אותה יועצת עדיין עובדת כך, הגיע הזמן שהיא תעבור ממשרד החינוך לשירות בתי הסוהר.
האם נעשה לך אבחון שלא בפניך? 32634
הכי מדויק להגיד שלא נעשה לי אבחון כלל.

חשוב להזכיר שלא ביקשתי את ההכרה.

לא עברו שבע שנים, אבל באמת שאין לי בעיה למסור עוד פרטים, אני דווקא מוצא את הסיפור, חוץ מ(אולי) חשוב, גם מאוד משעשע, או לפחות מגוחך, ובכל מקרה שופך אור על חלקים מדיון זה.

אין לי עוד הרבה מה להוסיף, אבל שאל את אשר אתה רוצה לדעת.
האם נעשה לך אבחון שלא בפניך? 32635
טוב, בעצם השורה העליונה היא ''סייג''.

אבל הרעיון הוא אותו רעיון - אף אחד לא בדק אם אכן יש לי ליקוי למידה - קיבלתי את ההקלות (אם לסגת מהצהרות דרמטיות ולעבור למישור טכני), שהן זכויות שכתוב במבחני בגרות ומגן שונים (ואולי גם במבחנים רגילים, את זה אני לא זוכר) מבלי שאני לוקה בדיסלקציה או דיסגרפיה.
שלום 25940
אני חושב שהגישה שלך (שהיא אם הבנתי אותה נכון "אם קשה צריך להתאמץ יותר") לא נכונה. כמו שלא תגידי לנכה (או אפילו למי שסובל מקשיים בהליכה) שאם קשה לו לרוץ הוא צריך להתאמץ יותר, אלא תנסי לעזור לו (ע"י פטור משיעורי ספורט או אפשרות להגיע בכסא גלגלים), כך את צריכה להתייחס ללקויי למידה (ז"א לתת להם מחשבים לכתיבה/ קלטות לקריאה ואולי אפילו לא לבדוק שגיאות כתיב). הרי (לדעתי) אין חשיבות אמיתית לדרך בה מושג הידע או ההבנה (כמו שלא חשוב הדרך בה עובר נכה את הדרך).
שלום 25941
אני לא חושב שגילית אמרה שאין מקום לסייע לבעלי ליקויים - רק שהרבה ממי שנחשבים "בעלי ליקויים" הם אולי בעלי ליקויים, אבל לא מהסוג שמייחסים להם. אלו שבאמת סובלים מבעיה - יש דרכים לעזור להם. לוותר עליהם מראש (למשל, לא לבדוק טעויות) זו לא דרך. בעברית, במיוחד, שגיאות כתיב מתפרשות כעילגות וטיפשות. אם ניתן לעזור לאנשים לצמצם את הבעיה הזו - האם לא שווה להשקיע את המאמץ הנוסף?
שלום 25946
לא לבדוק טעויות זה לא ויתור, משום שהטעויות לא מעידות על שום דבר (ואם אתה או משהו אחר מפרש אותן כטפשות הבעיה אצלך, כמו שיש אנשים שחושבים שנכים מוגבלים גם בראשם). משום שאין, לדעתי, שום חשיבות לטעויות כתיב, יכולת כתיבה יפה ומהירה וכו' בה''ס יכול לאפשר למי שמתקשה בהם (אפילו אם הוא לא באמת דיסלקטי) ללמוד בדרכים אחרות (כי שוב מה שיותר חשוב הוא רכישת הידע והמיומנויות, ולא הדרך לרכישתם).
שלום 25949
אין לוותר על תיקון שגיאות כתיב; אבל מצד שני, יש להקפיד על כך שבמבחן בהיסטוריה (למשל) לא יאבד התלמיד נקודות בגלל שגיאות כתיב.

דוגמא מופלאה שמופיעה בספר: תלמידה שבמהלך מבחן בעל-פה על קפקא, ענתה נכון על כל השאלות, אבל תמיד התייחסה לסופר בשם "צ'כוב". הבוחן עמד להכשיל אותה, כשהתברר מקור הטעות: קפקא היה צ'כי, מה שהוביל לבלבול נוראי - אבל לא שינה את העובדה שהיא *ידעה את החומר* עליו נבחנה.
שלום 25952
אז אולי אפשר להאיר את שגיאות הכתיב אבל בטח שלא להתיחס אליהם כמדד לחוכמתו, הבנתו או עצלנותו או כל דבר שהוא מלבד מה שהן (ז''א שגיאות כתיב). בנוסף היום יש ברוב מעבדי התמלילים ספלר שאמור לזהות מילים לא מוכרות ולהציע מילים מוכרות דומות...
כשהמורה לא מבין את החומר, 28368
כשהמורה לא מבין את החומר, על מה הוא כבר יכול להוריד נקודות. לדעתי, מי שכן מבין את החומר ומוריד נקודות על שגיאות כתיב, עושה זאת לרוב מתוך אנרציה: לימדו אותו שזה חינוכי. הסבירו לו שכדאי לנצל מבחנים בספרות, תנ"ך ומתמטיקה גם כמבחנים באיות ושכל הורדת נקודות מחנכת.
היום זו דיעה מיושנת.
חברה של ההורים שלי מספרת שהיה להם מורה למתמטיקה שהיה מכירח אותם לענות תשובות ארוכות ומפורטות, בקול רם, ליד הלוח, מול כל הכיתה. תלמיד שהיה שוגה שגיאה קלה ביותר במתמטיקה, היה זוכה לתגובה 'דברי הבל ושטות!', גם אם רוב התשובה היה נכון מאוד. זו היתה גם התגובה לתשובתו של תלמיד שמכל בחינה מתמטית היתה נכונה אך הוא שגה בדיקדוק במהלך הנאום המביך.
שלום עכשיו 25978
למה התכוונת, בעברית במיוחד? מדוע בעברית יותר מבשפות אחרות?
שלום עכשיו 26069
למה? לא יודע. עובדה. אנשים בארץ מתייחסים באופן הרבה יותר עויין לאנשים עם שגיאות כתיב (מה אתה, דיסלקט?! כן. אה, סליחה, לא התכוונתי) מאשר בחו"ל - לפחות עד כמה שאני ראיתי. אולי זה בגלל העובדה שהעברית הכתובה כל-כך שונה מהעברית המדוברת. בארה"ב, אם אתה כותב כמו שאתה מדבר, אז השפה שלך מתפתחת יחד עם השפה המדוברת. בארץ, אם אתה כותב כמו שאתה מדבר - העברית שלך קלוקלת.
שלום? מה לפרוזק ולדיסלקסיה? 28281
פסיכולוגים עוזרים ללקויי למידה בכך שהם מזהים מנגנונים מנטלים לא פגומים וממליצים על שיטות לימוד שעוקפות דרכם את המנגנונים הפגומים.
לטיפול פסיכולוגי בגיל בו לא לומדים עוד לכתוב, אין קשר קשר לליקויי למידה ממש כמו שאין לפרוזק או לויאגרה.
הדיבור על הרף הנמוך אולי נכון. אולי.

הדברים שלך לא היו מרושעים בהרבה מדברי חבריך, אבל הם בהחלט מהמטופשים ביותר שנאמרו פה.
מהי בדיוק דיסלקציה 26192
אף פעם לא הבנתי בדיוק מהי "דיסלקציה".

הרי לא מדובר רק בקשיים בקריאה. לעיתים זהו דווקא קושי בכתיבה, או בניסוח, או בעמידה בלחץ של זמן, או בסרטוט וכו'.

אבל בסופו של דבר, לכולנו יש תחומים שאנו חלשים בהם יותר, שמפוצים בד"כ על-ידי שימוש רב ביותר בתחומים שבהם אנו מוכשרים יותר.

מתי זו מתחילה להיות דיסלקציה?

אני חושב שזה קורה רק אם הקושי בא לידי ביטוי בדרישות ספציפיות של ה"מערכת" שבה אתה לומד.
מהי בדיוק דיסלקציה 26242
אני באופן אישי סובל דווקה מדיסגרפיה ולא דיסלקציה.

דיסגרפיה בנויה מאי הבנת הכתב או במילים אחרות כתב לא קריא.
ומשגיאות כתיב רבות (ט - ת , א - ה - ע , ג- ז) וכדומה. ישנם עוד צירופים.

ישנם כאילו שמתגברים עם השנים על הבעיה הזאת וישנם שאצלם הבעיה משתפרת אולם לא נפתרת באופן מלא ולפעמים המצב נאר כמו שהתחיל.

דיסגרפיה קשורה למיטב הבנתי יותר לקריאה, חוסר ריכוז למשך זמן ארוך, והבנת צורות.

אני לשמחתי קורא מהר ואפילו מהר מאוד מה שבהחלט אומר שאני סובל מדיסגרפיה אבל לא מדיסלקציה. (אין לי בעיה גם בהבנת צורות)

בנושא תחומים חלשים.
ישנו אדם שרץ לאט וגם אם יתאמן שנים לא יצליח מה שאדם שמוכשר לנושא יצליח. אולם ישנו אדם שרגלו מסרבת לרוץ כמו שאומר לה המוח שלו ולכן הוא מוגדר כנכה. (דוגמה בלבד)

אותו הדבר גם בנושאים אילו, פעם חשבו או יותר נכון אורך המחשבה היה כי האנשים הללו עצלנים ואו לא רוצים להשתפר קריאה מהירה ריכוז בשעור מבחן וא כתיבה לא ברורה) היום כבר יודעים שכמו שבדרך כלל לא תוכל לתקן את רגלו של הנכה על ידי זה שתריץ אותו יותר לפעמים לא תוכל לתקן את יוכלתו של זה שפגוע פה.

רועי
מהי בדיוק דיסלקציה 26254
By the way, let's say some person has this following problem: he always has to think a bit before he remembers which side is left, and which side is right. Also, he occasionally has to look at written text, to remember in which direction to write.
Otherwise, he has no problems with reading or writing.
Is this a known problem?
מהי בדיוק דיסלקציה 26280
צר לי אבל אני לא מכיר בעיה מהסוג הזה.
מהי בדיוק דיסלקציה 26299
אני מכיר את הבעיה הראשונה שהזכרת (הצורך לחשוב מעט כדי להיזכר איזה צד הוא ימין ואיזהו שמאל) אך לא את השנייה.
מהי בדיוק דיסלקציה 26331
Is this first problem common?
מהי בדיוק דיסלקציה 32627
תלוי לפי איזה תיאורטיקן.
המושג 'ליקויי למידה' הוא מושג גרוע: מצד אחד, יש עוד סיבות נוירולוגיות שמפריעות ללמוד'. מצד שני, הליקויים מפריעים גם בשטחים שאינם קשורים ללימודים.
אם המודל הרפואי הקושר את לקויות הלמידה לאיטרות, לא היה נזנח, הסימפטום הזה היה נחשב לסימפטום קלאסי ולכן לדוגמא נהדרת ללקות למידה, גם אצל מי שאין לו שום בעיה אחרת בחיים.
לפי מודלים רפואים אחרים, זה יכול להיות סימפטום של לקות למידה או סימפטום של דבר אחר. תלוי מה הפגיעה שמחוללת אותו. כשם שנזלת יכולה להיות סימפטום של התקפת וירוס השפעת, או של אלרגיה, או של התקפת גז עצבים או של מליון דברים אחרים.
לפי הרופא שלי, זה בהחלט דורש בדיקה.
פסיכולוגים מתת דיסיפלינות שונות ומאסכולות שונות עשויים לומר דברים שונים. לא יודע. פסיכולוגיה - אי אפשר ללמוד ממני. רצוי רק להזכיר שרוב הפסיכולוגים מסתמכים על המודל הרפואי שאומר שכל לקויות הלמידה (אצלם מדובר במילים שמתחילות באותיות Dys, נובעים מפגמים באזורי השפה ושליקויי הריכוז נובעים מפגמים בהמיספרה הקידמית).
סוציולוגים יגידו שזה לא קשור לליקויי למידה או לליקויי ריכוז. אצלהם אתה לקויי למידה אם אין סיבה פסיכולוגית או נוירולוגית לעובדה שאתה מפגר בשנתיים אחר קבוצת גילך בביצוע מיומנויות יסודיות כמו קריאה וחישוב. לפי הסוציולוגים, אם מצאו פגם במוח שלך, זה אומר שאין לך ליקויי למידה.
כן, זה סימפטום מוכר שיכול להיות 81152
סימפטום יחידי של לקויות הלמידה והריכוז.
מהי בדיוק דיסלקציה 32626
דיסלקסיה? תלוי לפי ההגדרה של מי. עקרונית זו בעיה שאין ויכוח בין המומחים לגבי קיומה ולגבי היותה בעיה רפואית, נוירולוגית, לרוב תורשתית ונפוצה.
אני אציג לך את הדיעה של מי שאני חושב שצודק לגבי 75% מהמיקרים.
כל לקויות למידה והריכוז מכונות 'דיסלקסיה' על ידי אנשי האסכולה הרפואית צרבלית. הם טוענים שמדובר בפגם באיבר העיצבי הקרואי 'מוחון' או 'צרבלום'. האיבר הזה אחראי על הקואורדינציה (התאמת תנועות לפי הסדר, הבנת סדרים וסדרות), על הריכוז (סוג של קואורדינציה - יכולת לקלוט תשדורות מסויימות בזמנים המתאימים ולהתעלם מהתשדורות שאינן רלוונטיות) ועל האוטומציה (סוג של קואורדינציה - חזרה על סידרת פעולות מוכרת מאוד, בהישח הדעת).
בקיצור: האסכולה היחידה שמצליחה להוכיח את התיאוריה שלה לגבי מישהו, טוענת שהקואורדינציה היא מושג בסיסי בהרבה ממה שנדמה לנו ושמום באיבר הקרוי 'צרבלום' הוא סיבה לכשל קואורדינטיבי המאובחן אצל אנשים שונים כליקויי למידה וריכוז שונים.
הבעיה שבפתרון 27474
הטענה של גילית ודובי היא לא נגד דיסלקציה ועזרה לדיסלקטים, אלא נגד תופעת ההתחזות, בעיקר בדחיפה של הורים.

מדובר, מבחינת ההורה, בדילמה לא קלה. אם שני ילדים לא מצליחים בלימודים, ואחד מהם מאובחן כדיסלקט, הרי שהוריו קיבלו "תעודת יושר": הוא לא עצלן, הוא לא טיפש, זו בעיה אובייקטיבית. הורי הילד השני יהיו מתוסכלים למדי אם לא יזכו ב"תעודה" דומה - שהרי אם הילד שלהם, שגם הוא לא מצליח בלימודים, *אינו* דיסלקט, אז הוא פשוט טיפש, או עצלן... לכן הורים אלה עושים הכל כדי לאפשר לבנם לקבל את "תעודת הדיסלקט", את הכרת המערכת בבעיה שאולי אינה קיימת; מה גם שתעודה כזו תעזור, אולי, לשיפור ציוני הבן, משום שהוא יזכה להקלות שונות.

אני מאמין שהפתרון האידיאלי הוא שההקלות לדיסלקטים יהיו כאלה, שלא יעזרו למי שאינו דיסלקט; או לחלופין, שההקלות תנתנה באופן גורף לכולם, ללא צורך באבחון, למעט הקלות מסויימות שינתנו רק למקרים *קשים מספיק* של דיסלקציה (כלומר, אבחוני-ביניים מהסוג של שילמתי-לרופא-מספיק-אז-הוא-קשקש-משהו לא יזכו להקלות אלה).

דוגמה להקלות שאפשר לתת בצורה גורפת, או שלא ישפרו את מצבו של מי שאינו דיסלקט: האפשרות להשתמש ברשמקול במקום מחברת. האפשרות להשתמש במחשב נייד בכיתה לצורך כתיבה. אישור להכנת שיעורים בעזרת הדפסה ולא כתיבה. וכן הלאה. הרווח הישיר של דיסלקטים מהקלות אלה (בעיקר דיסלקטים המתקשים בקריאה וכתיבה, ולא בהבנה) יהיה גדול בהרבה מהרווח של אלו שאינם דיסלקטים.

הקלות שקצת יותר קשה לתת בצורה גורפת הן בחינה בעל-פה ושכתוב בחינות, בשל מצוקת כח-אדם.
הבעיה שבפתרון 27498
ומה עם שגיאות הכתיב? אם ניתן לילדים להשתמש ברשמקול במקום לכתוב את תשובותיהם, נגדל כאן דור של ילדים שלא יודעים לאיית. עם כל הכבוד לירדנה (שאני גם מכיר אותה אישית), אני לא הייתי רוצה לחיות במקום שבו כל אדם כותב כמוה. כשיש בעיה אובייקטיבית, אז אין ברירה אלא לקבל את זה. אבל לוותר לגמרי על הכרת השפה ברמה של כתיבה ללא שגיאות, בקרב כל הילדים? לא מקובל עלי.
הבעיה שבפתרון 27527
אולי הפתרון נעוץ בשינוי שיטת הכתב (מוסכם שיש חשיבות לאפשרות לכתוב, ולא רק להקליט, מלל)?
הבעיה שבפתרון 27573
למה אתה מתכוון?
הבעיה שבפתרון 27574
ישנן הצעות שונות ומשונות לשיטות לכתיבת עברית, החל בהוספת סימני-תנועות לכתב הקיים וכלה בהצעות ליטון שונות. הצעות אלה, בד"כ, מתייחסות דווקא לשיפור הקריאות של הכתוב, ולא לשיפור היכולת לכתוב מבלי לטעות. אולי ניתן לקבוע שיטה שתקל על הכתיבה, בכך שהיא תקבע באופן חד-ערכי איך נכתבים ההגאים? באופן זה הכתיבה תחזור לתפקידה כמתעדת של השפה המדוברת.
?Alex, ayeka 27575
אלכס מאן, אייכה?
אלכס עובד מזה זמן רב על ליטון הכתב העברי.
Alex, ayekka, im k'var 27576
הוא לא יודע שז'בוטינסקי כבר עשה בשבילו את העבודה?
?madua K kaful? biglal hadagesh 27577
ז'בוטינסקי? לא ידעתי.
אני יודע על איתמר בן אב"י.
aken, biglal hadages 27579
למיטב ידיעתי (אבוי, לא הכנתי מראש את הסימוכין!) - גם ז'בוטינסקי. ובימינו - גם עוזי אורנן.
?lama kaful? lama lo Gadol 27581
קראתי קצת דברים שז'בוטינסקי כתב. לא ידוע לי דבר על הליטון.
עוזי אורנן אכן הציע שיטה, אחת מני רבות, שכנראה יהיה לנו קשה לקבל.
raxajon m'xanjen! 27582
ההצעה של אורנן אנכרוניסטית, היא בבחינת non-solution ל-non-problem בימינו.
raxajon m'xanjen! 27584
למה נון-פרובלם?
האם אתה כמקאי מוכן כבר לניקוד של הפצים?
Unikud 27585
Unicode.
לא קיימת היום בעיה של חוסר-יכולת להציג איזשהם סימני-דפוס. אמנם המקים היו המחשבים האישיים הראשונים להציג עברית עם ניקוד, אולם כיום זו באמת לא בעיה גם בפלטפורמות המכנה-המשותף-הנמוך. הצעתו של אורנן באה מעידן מכונות-הכתיבה והכרטיסים המנוקבים - עידן בו היו סימני-דפוס שהיה יותר מסובך או בלתי-אפשרי להפיקם. הבעיות שאתה מזכיר כעת (בעיות הקידוד) הן שוליות, וכאמור בכותרת - גם הן בבחינת non-problems.
nikud 27586
ומה עם בעיות ההגיה הסגוליות של העברית?
לא היית מעדיף אמות קריאה (vowels)?
bvdj 27590
בוודאי! כפי שציינתי, ההצעות נעות בין הוספת כמה סימנים לא"ב העברי לציון תנועות, לבין הצעות רדיקליות יותר - שגם הן כוללות סימני-תנועות. הצעתו של אורנן אנכרוניסטית מכיוון שהיא דבקה בסימנים הניתנים-להפקה ממכונת כתיבה אמריקאית מתחילת המאה הקודמת - אילוץ-דמה טכנולוגי אנכרוניסטי.
27665
(אני מגיב כאן רק בגלל שזוהי התגובה האחרונה בנושא זה)

הבעיה הכי גדולה עם ה"ליטון" היא לדעתי אובדן תצורות - הכוונה שלי היא לבניינים, לסיומות וכו' - שבעברית שומרים על חזות אחידה ובאנגלית לא.

דוגמא: ראוי - רואה [ ra'ui, ro'e ?] לעברית יש תכונה יפה לדעתי, של מעין מודולריות. כל שורש ניתן להציב במספר בניינים, ולקבל משמעויות חדשות. אפשר לומר שכל מילה בכלל אפשר לשנות כך. אם יתבצע המעבר לכתיבה לטינית, אמנם יישמרו הצלילים של המילים (ולדעתי, לא לאורך זמן, אם המעבר יהיה כולל) אבל הצורה, שבעברית מאפשרת לקורא לראות בחטף את הבניין, ולזהות את השורש שבתוכו, תעלם.
אולי ניתן לומר גם שבעברית יש חלוקה מאוד משמעותית בין תמצית המשמעות (שורש) והפרשנות הנסיבתית למשמעות (פועל). זה מאוד יפה, לא? המעבר הזה יבטל את הזווית הזאת, אם כי אולי בהדרגתיות. דבר נוסף - הטיות השייכות יהיו די מסורבלות [ yadi, ydekhen, yadav ], והרי לכם דוגמא קטנה לדבר שכנראה יאבד, בחיכוך עם המשתמשים והזמן. (סתם, הנה עוד דוגמא להטשטשות השורש בבניין בכתיב לטיני: ovdan, yovad, avad, yeabed, teabedna).

ברור שהכתיב יהיה יותר מתוחכם ממה שכתבתי למעלה, אבל עדיין הבניינים יאבדו את הרלוונטיות שלהם.

שלא לדבר על כללים עדינים יותר, של דגשים ותנועות חטופות, שמהכתיבה העברית ניתן לראות את הסיבות להם ובאנגלית לא. למשל הפתח שנוסף לאותיות חע"ה בסוף מילים מסויימות (שכחתי את השם המדוייק לתופעה: tapu'akh, אבל tapukhim.
האם בכתיב שכזה יהיה הבדל בין תנועות קצרות לארוכות? וחטפים?

מה שברור הוא שהמעבר הזה ישנה (וכאן אני לא נוקט עמדה) את העברית מקצה לקצה - עד כדי השפעה על המאקרו, כלומר יצירות שלמות או אפילו דרך מחשבה חדשה.

שאלה שהייתי רוצה לשאול במפורש, למרות ההתייחסויות שראיתי בתגובות, היא מדוע הליטון רצוי בעיניכם?
_

באופן שלא קשור לכתוב מעלה, הייתי רוצה להביע את דעתי.
אוקי, הנה: לדעתי, הליטון, שהוא מיותר מבחינה מעשית עד כמה שראייתי משגת, יהווה זרז לשינויים הגדולים והמבורכים שיש בכל שפה. אם אתנסח במעט יותר דרמאטיות: זה יהיה מכוער, אבל מעניין. ואם זו תשאר אופציה שולית לצד הכתיב העברי, זה יהיה מאוד, אממ... מפרה.

וקצת חבל יהיה על המפעל האדיר הזה של החייאת השפה העברית. זה כמו לשכב על האספלט בשולי הכביש, ולדחוף את היד לביוב בשביל להוציא שטר כסף, ולקנות בזה דיסק של בקסטריט בויז.

אם למי מקוראי האייל יש חומר בנושא זה, או קישור מעניין, אני מאוד אשמח לקבלו.
בעיות ליטון 27672
הבעיות הראשונות שאתה מציג בליטון הן כבדות משקל, אך יתכן והן פתירות. אותיות השורש בדרך כלל צמודות זו לזו משום שאין בעברית אמות קריאה. אנו רואים ש: ידיו, ידיכן הם מאותו שורש. זאת משום שהניקוד הוא נפרד לחלוטין מהאותיות עצמן. נאמר שהיינו משתמשים באותיות לטיניות רק לצורך הבהרת ההגיה: יAדAיו, יEדEיכEן. פרט לכך שזה לא נוח, היינו מאבדים את רציפות אותיות השורש.

ואם אנחנו מוותרים על אמות הקריאה (vowels) אפשר בקלות ללטן את הכתב העברי מבלי לאבד את השורשים: ydiv ydicn.

רק שכך יצא שכרנו בהפסדנו, משום שהליטון דרוש משלוש סיבות: 1. הצורך להציג את הכתב על כל פלטפורמה מבלי להזדקק לגופנים מיוחדים. 2. היכולת לכתוב מימין לשמאל, שהיא חשובה במיוחד בטקסט מעורב, אך גם בכל פלטפורמה החותכת את הטקסט בסוף שורה. 3. הצורך לדעת לבטא נכונה כל מלה מבלי להזדקק לניקוד.

הבעיה שאתה מעלה נובעת מכך שאת בעיה מספר 3 אתה מצפה לפתור כפי שהיא נפתרה באנגלית, אך אינני בטוח שזוהי האופציה היחידה.

אנחנו יושבים וזורקים פתרונות באויר בצורה לא מסודרת. יתכן שיצא מכך משהו, ואני מודה לך על העלאת הבעיה, אך הבה לא נקפוץ למסקנה שהבעיה היא בלתי פתירה.

אין הכרח שהחייאת השפה העברית תסבול מכך. בנו של אליעזר בן יהודה, איתמר, ניסה לקדם את הליטון, ללא הצלחה. קראתי פעם כתבה האומרת שאתא טורק הושפע מאיתמר בן אב"י, ולכן הטורקית נכתבת כיום באותיות לטיניות.

האם יש מישהו היכול לומר כיצד השפיע הליטון על השפה הטורקית? האם נחתכו שורשים בצורה לא הגיונית, כפי שמאור חושש שיקרה לעברית? אינני יודע הרבה על הטורקית, אך היא שפה שמית ומן הסתם השורשים וההטיות דומים לאלה שבעברית.
בעיות ליטון 27677
נראה לי מוזר לקרוא לרעיון שמועלה כאן ליטון. הרי בהרבה שפות בעלות אותיות לטיניות, אין קוראים את המלה כפי שהיא כתובה. למשל, באנגלית. והרי יש מבטאים רבים.
הנה לכם מאמר של מארק טווין בנושא:
בעיות ליטון 27685
סתם, פתאום נזכרתי.
אני חושב שספרדית (או פורטוגזית) כותבים פחות או יותר ב simplified spelling. למען האמת יש שם פה ושם איזה LL שמבוטא קצת מוזר, אבל אפשר לומר שזו אות בפני עצמה.

עכשיו, אני מתאר לעצמי, מישהו יתקן אותי.
בעיות ליטון 27713
לא יודע לגבי ספרדית, אבל בוולשית יש אותיות נפרדות (כלומר, יש להן מקום נפרד במילון), שהן שתי אותיות צמודות - FF (נשמע כמו F רגיל, בניגוד ל-F, שנשמע כמו V), האות DD, שנשמעת כמו ה-TH ב-these (בניגוד ל-TH, שנשמע כמו ה-TH ב-math), והאות LL, שעד היום אין לי מושג אין הוגים אותה, אבל זה לא דומה לשום דבר שאני שמעתי אי פעם.
בעיות ליטון 28239
אתה צודק, ספרדית היא שפה פונטית, קוראים בדיוק מה שכתוב. כל a הוא פתח או קמץ, כל eהוא סגול או צרה, וכן הלאה.
בעיות ליטון 28243
נו, ואם כבר הוזכר - ביידיש יש שני סוגי ל'. אחד מהם מבוטא ''עמוק'' יותר מהשני.
בספרדית כותבים בדיוק כמו שקוראים 32636
בספרדית כותבים בדיוק כמו שקוראים. אם המבטא משתנה, גם הכתיב משתנה. (לפחות כך הוסבר לי. איני מדבר ספרדית). שווה לבדוק איזה בעיות העניין חוסך בשלל המדינות המדברות ספרדית.
ברור לי לחלוטין שזה לא פותר אף אחד מדיסקלקוליה, או מהיפר אקטיביות או משלל בעיות הקשורות בליקויי למידה ולא בכתב. אבל, אולי לכלל האוכלוסיה כדאי יותר לכתוב בדיוק כמו שמדברים.
ניסיון אחר אפשר ללמוד ממנו הוא זה של היפנים. תרבותם היא תרבות מאמצת כל. יש להם ארבעה סוגי כתב, כולל הסוג הקרוי ''רומג'י'', שהוא פשוט כתב לטיני פונטי שהם משתמשים בו כמעט ורק בשביל לכתוב לפעמים שלטים לתיירים. הדבר היחיד שכתב זה נותן להם הוא תפישות שגויות לגבי אופן הכתיבה של השפה האנגלית.
בעיות ליטון 27680
העלית שלוש סיבות לליטון. לא לשם התנצחות, אלא לשם נסיון להבין, אני אתייחס אליהן.

בקשר לסוגייה השניה, הרשה לי להציע פתרון פחות דרסטי, ואולי קצת מעניין:

הזמ ץוח םולכ תונשל ילב ןימיל לאמשמ בותכל

אם האותיות היו בכתב ראי, אני חושב שהקריאה הייתה קלה מאוד. אין ספק שכל שנדרש כדי ליישם את זה הוא פונט פשוט באנגלית. אולי לתוכנות לעיבוד תמלילים תהיה בעייה עם הספלינג והדקדוק, וספירת המשפטים אולי, אבל נראה לי שמאקרו אחד יפתור את הבעייה הזו.

הבעיה השלישית דווקא פחות מטרידה אותי. להפך, אני חושב שהעדינות הנדרשת בכתיבה ובקריאה של שפה לא חד משמעית בכתיבתה היא יפה ומעניינת מאוד. למרות שנגע שגיאות הכתיב מתסכל, על פי רוב הוא נפתר מוקדם יחסית, ושגיאות מקריות פה ושם לא משפיעות לרעה על הטקסט.
אתייחס (ורק בגלל הקונטקסט) לבעיה הזאת כפי שמשתקפת במאמר ובחלק מהתגובות: הרי ישנם אנשים שלא מצליחים להשתלט על רזי הכתיב הנכון. ובכן, לבעיה הזו אין פתרון קל (הנה, התיחסתי).

הבעיה הראשונה נראית לי בעייה של תוכניתנים. יאללה, לעבודה (ובקשר לפונטים, לפחות באינטרנט, כל פעם שאני נכנס לאתר בשפה שאני לא מכיר, הוא מציע לי להתקין את הפונטים. נראה לי פתרון אלגנטי). למען האמת יש לי משפחה בחו"ל, והבעיה הזו לא כל כך מסובכת, אם מביאים מקלדות מהבית (ומורידים גרסאות מתאימות של אייסיקיו), או אם, ויש בזה הרבה חיוב, עוברים לדבר באנגלית. מה רע?

הרשה לי להצטרף לקריאה באשר למידע אודות ליטון התורכית, ולהוסיף שאילתא קטנה: האם אזרח תורכי ממוצע מכיר את שני סוגי הכתב?

ופתאום חשבתי על כך, שאצל התורכים שתי הסיבות הראשונות לא היו רלוונטיות, ולפי המעט שאני יודע על ערבית, גם הבעייה השלישית לא מאוד חריפה שם. האין זאת? אם כן, מדוע הם בכלל עברו לכתיב הלטיני?
בעיות ליטון 27692
מאור גרינברג כבר התייחס לנקודה, אבל אני חש דחף שאינו בר כיבוש להגיד גם כן שהסיבות 1 ו-‏2 הן אילוצים טכנולוגיים אנכרוניסטיים. לעומת זאת, טיעון בדבר היותה של האות עברית פחות קריאה מהאות הלטינית (דרך משל) הוא טיעון שאינו תלוי בזמן.
בעיות ליטון 27741
תיקון קל: טורקית היא בכלל לא שפה שמית, אלא אלטאית. עוד שפות אלטאיות: מונגולית, אזרבייג'נית, טורקמנית, טטרית, קירגיזית וקזחית. סה"כ יש 65 שפות במשפחה זו. ואל תסמוך על כך שלשפות מאותה המקבוצה יהיו הטיות ושורשים דומים; לדוגמא, אירית ונורווגית שתיהן שפות הודו-אירופאיות, אך באירית יש עשרות צורות לכל פועל ובנורווגית (אחת השפות הפשוטות ביותר) לא יותר מחמש.
בעיות ליטון 124325
מאור הציג, לדעתי, בטיעונים חותכים וברורים, מדוע ליטון השפה העברית הכתובה יהווה שגיאה מרה ביותר, וכלל אינו נחוץ!
למעשה, האידיאל יהיה לַעֲבוֹר לִכְתִּיב מְנֻקָּד-תָּמִיד (לעבור לכתיב מנקד-תמיד), ואז יהא הכל ברור, קריא ובלי כל אפשרות לטעות - וכל החטפים, הדגשים והבניינים יישמרו כסדרם. לדעתי, זהו הפתרון האידיאלי.

ורק הערה אחת - הטורקית - שמית?? יובל, מה אתך - מוצא השפות הטורקיות הוא מדרום סיביר בואכה-מונגוליה (באיזור הרפובליקה הרוסית האוטונומית בוריאט-מונגוליה של ימינו), והיא קרובה על-כן לשפות המזרחיות *הרבה* יותר מאשר לאלו השמיות... למעשה, הקרבה הלשונית בין השפות השמו-חמיות, לאלה ההודו-אירופיות, גדולה פי-כמה מאשר בין מי-מהן לבין השפות הטורקיות. כמובן, ישנה השפעה הדדית בין הטורקית לערבית - כתוצאה מלמעלה מאלף שנות קשרי-קרבה, דתיים וסביבתיים כאחד, אולם בכך אין עדיין כדי לשנות את שיוכה המשפחתי של שפה כזו או אחרת... אם לא כן, הרי כל שפה, בה אומרים "היי", או "הלו", היתה נחשבת לגרמאנית.
בעיות ליטון 124328
אי אפשר לחשוב על שפה ששייכת למספר משפחות? האם האנגלית אינה בעלת תחביר גרמני, ואוצר-מילים לטיני, ולכן שילוב של שתי המשפחות הללו? (או אולי האבחנה אינה ברורה לי, אולי שתיהן נחשבות להינדו-אירופאיות.)
ומה עם שפות הפידג'ין, המשלבות אנגלית וסינגפורית, למשל? האם היא דרום-מזרח אסייתית, או הינדו-אירופאית?
לא. 124661
האנגלית היא שפה גרמאנית. כמחצית מאוצר המלים שלה הוא לטיני, אכן, אבל דבר זה אינו רלוונטי לקביעת מקור השפה - גרמאנית, נקודה.
ואכן, שתיהן נחשבות להודו-אירופיות, ממש כמו סנסקריט, יוונית, ליטאית, פרסית, חתית ואיסלנדית. הענפים גרמאני (הנחלק אף הוא לשניים: צפוני - הלשונות הסקנדינביות - ודרומי - גרמנית, אנגלית, הולנדית...) ולטיני הם ענפי משנה במשפחה הזו.
מה שנוגע לשפות הפיג'ין, כאן אינני בטוח... אני מניח, שכעקרון, המקור הדקדוקי הוא הקובע.
אם המילה מוכרת כבר, כמו שהיא 32633
אם המילה מוכרת כבר, כמו שהיא, הניקוד רק מציק לי ומפריע לי לקרוא. עקרונית גם להרבה דיסלקטים קשה יותר לקרוא מילים ארוכות / מילים שמכילות הרבה סימנים. אם נתחיל לשנות את הכתב, תהיה תקופה ארוכה שבה כולנו, כולל הדיסלקטים יצטרכו ללמוד שני סוגי כתב.
אם כל זה בשבילי...חבל על המאמץ. אני יכול לקנות תוכנה שמנקדת ב500 שקל. (לצרף אותה לתוכנה שמפענכת אותיות מניר עברי מודפס ב5600 שקל).
התוכנות המקבילות באנגלית הן תוכנות חינם. המחשב מתקשה בהבדלה בין אותיות הכתב המרובע שלנו.
אגב, כדאי לבדוק מה קרה בטורקיה כשעברו (מסיבות אידאולוגיות) מכתב ערבי לאותיות לטיניות שתואמות יותר את אופי השפה.
?Alex, ayeka 27734
Schalom Juwal,

Ata zodek. Ani oved kwar harbe Sman al ha-Injan hase.

Ani mawtiach gam ba-Injan hase Maamar.

Schelcha,

Alex

Transcription smani:

א=A
ב=B
ג=G
ד=D
ה=H
ו=W או V (שאלה פתוחה)
ז=S
ח=CH או רק H עם אפוסטרופ שטוח (לא נטוי) [אישית אני מעדיף CH]
ט=T
י=J
כ=C
כ (ללא דגש)= CH בתקופת מעבר. אחר כך אות זאת לא תהיה קיימת
ל=L
מ=M
נ=N
ס=SS
ע= בטל
פ=P
פ (ללא דגש)=F
צ=Z
ק=K
ר=R
ש=SCH
ת=TH

Machar etjachess la-Diphtones
?Alex, ayeka 27742
שלום, וברוך שובך.

לאחר עיון קצר, הריני לדחות ולשלול את הצעתך כליל. אמנה כאן רק כמה מהסיבות:
MITHALECH - האם הוא מטהלך או מתלך?
מדוע לסמן עיצור (נפוץ, ש') ברצף של 3 סימנים? מדוע לסמן עיצור ברצף של 2 סימנים?
מדוע להעלים ע'?
האם השימוש הנרחב במקפים (מהדוגמאות שלך עולה מקף לאחר ה' הידיעה) לא ימנע את האפשרות להשתמש בהם בצירופי-סמיכות ולצורך שבירת מילים בין שורות (כמקובל בעתון)?

נדמה שקשה להתייחס ביתר רצינות להצעתך מבלי לדעת מה המוטיבציה לה (להפוך את השפה העברית לנגישה לקוראי שפות אירופאיות? הרי אלה ממילא אינם מבינים את השפה).

נ.ב. "מבטיח" זה עם ב', ולא עם ו' כפי שכתבת :-)
?Alex, ayeka 28040
שלום לך מיץ,

מספר תשובות, ברשותך

- MITHALECH = מתהלך, היות וה-H אינו קשור ל-T. כיצד אמורים לדעת זאת? פשוט מאוד, ע"י ידיעת השפה. כל שפה וחוקיה.

- SCH מקובל עליי יותר, אך ניתן להחליפו בהחלט ב- SH. עקרונית נלקחו כל העיצורים מהשפה הגרמנית, אשר לה - פחות או יותר - עיצורים דומים ביותר לשפה העברית.

- הע' הינה אות מיותרת, היות ומרבית הישראלים מבטאים אות זאת כא' מסיבות שונות ומשונות. עובדה.

- יכול להיות שאתה צודק, אך ניתן לוותר על מקפים אלו ולהשתמש בסימן ', אשר אם איני טועה מכונה בעברית 'גרש'.

- באשר למילה 'מבטיח': מובן שהב' הבלתי דגושה עתידה להיעלם אף היא, ממש ככ' בלתי דגושה. זו הסיבה שרשמתי לכאורה 'מווטיח'.

אם תרצו - אין זו אגדה

בברכה

א. מאן
עיקר שכחת... 28043
לא אוכל להתייחס לנימוקיך לפני שתענה על השאלה העקרונית - שאלת המוטיבציה. אציין רק בקשר לתשובתך הראשונה, כי היא שוללת את האפשרות המופלאה הקיימת בעברית (ובכתיבים לטיניים מסויימים שלה) ללמוד על המבנה של מילה לא-מוכרת (ולזכות בסיכוי סביר לדעת להטותה) מן הכתוב, והיא מוסיפה חטא על פשע בכך שהיא אינה מאפשרת אפילו לדעת כיצד הוגים את המילה הלא-מוכרת (זו הבעיה העיקרית, לדידי, של הכתיב העברי חסר-הניקוד).
עם ככל הגויים 28052
המוטיבציה מבחינתי למעשה הינה להפוך את העברית לשפה בינלאומית מדוברת, אשר כל גוי הגון יוכל ללמוד אל נקלה, ללא צורך בשיפשופי אינדוקטרינציה מתחסדים באולפנים ציוניים מחנכים.

יש בהחלט לשער כי כתוצאה מליטון השפה העברית לא יוכלו הדורות הבאים בקלות כה רבה 'להתחבר אל המקורות' - ואולי כתוצאה מכך תוכלנה היהדות/ציונות לנסות ולהגדיר עצמן מחדש.

זוהי אולי הדרך היחידה למסגר רעיונות דתיים מסויימים בדפי ההיסטוריה הראויים, ובכך לפתוח בנסיון הפיכתה החלקית של מדינת ישראל למדינת אזרחיה, אשר ידברו ויכתבו בעברית מלוטנת.

עצם קריאת התנ"ך בעברית מלוטנת הינו רעיון מדהים העשוי לגרום לשורת שינויים מרשימה ברמת תת המודע הקולקטיבי של עם עתיק יומין וקשה עורף זה.

אוסיף ואומר כי אני בהחלט מודע לבעיות ולקשיים הטמונים בדבר, מה גם שנהיר לי הדבר די צרכו כי מרביתם המכריע של מבקרי אתר זה שולל וישלול אף בעתיד תוכניתי זו לחלוטין - אך אסיים בדברי וברוח החוזה:
Im tirzu - ein so Agada

בברכה

א. מאן
עם ככל הגויים 28069
ההתייחסות לליטון כאל פתח שיאפשר לגוי לימוד עברית נראה לי כהחלטה פנימית שלך ולא כדבר העומד כעובדה.

לי אישית נראה שלימוד עברית בצורתה המלוטנת יערים קשיים רבים ועקרוניים על הלומד. הרבה תופעות שבעברית ניתן לראות את הסיבה להן תראנה כחסרות שחר בצורה המסורסת. העברית המלוטנת תהיה אוסף של מילים שהקשר בניהן יהיה מקרי ולא ניכר.

הדבר דומה ללימוד, נאמר, פיסיקה, כאשר מקבלים את רק הנוסחא האחרונה, את הפיתוח הסופי בלבד, של כל תופעה.

בנוסף, דווקא לימוד האותיות והכתיב הוא מרתק - במיוחד בשפה עתיקה כמו העברית, אשר, איך אתנסח בלא מילים מתאימות? דרך החשיבה שלה היא שונה מזו של השפות הגרמאניות או הלטיניות.

רבים מאוד מדוברי העברית הסתגלו על נקלה לשפות זרות בכתיב המקורי שלהן, הבה לא נזלזל בגויים - הם יכולים עם קצת מאמץ ללמוד עברית כמו שצריך.
עם ככל הגויים 28070
הייתי אומר שחזונך קרוב יותר לזה של זמנהוף מאשר של הרצל.
ובאשר להתפעמותך מקריאת התנ''ך בעברית מלוטנת, הדבר דומה לההוא גברא המתפעל מצפיה בסרט מדובב, ומעדיף אותו על פני חידודי הלשון והדקויות של שפת המקור.
טראנסקריפציה 28297
שיטתך היא אכן תעתיק פונטי סביר של העברית, ומבחינה זו היא אולי עושה את הטקסטים העבריים נגישים למי שיודע מעט עברית אך אינו יודע לקרוא את הכתב העברי חסר-הניקוד. עם זאת, מי שרוצה ללמוד את השפה, לא יוכל להיעזר בתעתיק שאתה מציע (אולם ככלל - ישנם כתיבים "מלוטנים" שכן מתאימים למטרה זו).

ואסיים ב-orchot bchirot: האם הן עורכות בכירות? אורחות בכירות? או שמא עורכות בחירות?
טראנסקריפציה 28299
דווקא לא זו הבעיה - הרי גם בעברית ישנן מילים שנכתבות באופן זהה ועל הקורא הנבון לפרש אותן בהתאם לקונטקסט.

אבל אם נתייחס לדוגמא שהעלית, בהצעתו של אלכסנדר מאן יש התאמה חד משמעית בין המשמעויות השונות והכתיב השונה:

עורכות בחירות: orcot bchirot
עורכות בכירות: orcot bcirot
אורחות בכירות: orchot bcirot

ובאופן כללי, נראה לי שחשוב שיהיו כללים מדוייקים לכתיבה לטינית של מילים עבריות, אבל רק למטרות איזוטריות שקשה לי לחשוב עליהן, בטח לא ללימוד השפה מאפס, וגם לא לקריאה נינוחה של דוברי השפה.

אגב, ישנם כללים מאוד ברורים בכיוון ההפוך - למילים לטיניות יש כתיב מדויק בעברית (אם כי לא חד חד ערכי)
טראנסקריפציה 28305
בעברית יש מעט מאד מקרים של מילים *שונות* ממש הנכתבות (בכתיב המנוקד) באופן זהה (למעשה, כרגע לא עולה בדעתי אף דוגמא, אבל אני לא ממש מתאמץ). בניגוד למה שכתבת, אלכסנדר מאן מציע את אותו *תעתיק* עבור כ' רפה ועבור ח', ומציע גם להעלים ע'.

אכן, קיימים כללי תעתיק בין לשונות שונות, והצעתו של אלכסנדר מאן היא תעתיק עברי-לטיני מתקבל על הדעת (אם כי התעתיק המקובל מבחין, למשל, בין כ' דגושה לבין ק' - הראשונה היא k והאחרונה q, ועוד).
טראנסקריפציה 28306
אכן טעיתי.
לפעמים כלום עדיף מקצת 29621
אני חושב שאני מבין מדוע לדעתך יש לעבור לכתיב לטיני בעברית - אם כי אני מפקפק בסבירות התוצאות שלהן אתה מקווה, תוצאות שכרוכות בטוטאליות המעבר, והרי חובה (והגיוני) לשער שהטוטאליות הזו אינה מובטחת.

אם אצא מנקודת ההנחה שלך (ועדיין הייתי רוצה להבין יותר את המניעים - אני לא בטוח שהבנתי אותם) וגם אסכים לכך שכתיב לטיני אכן ישרת את מטרותיך, ובנוסף אדמיין מצב שבו שאיפותיך ותחזיותיך קרמו עור וגידים, אהיה חייב לשאול את עצמי, ואותך (כדי להבין את דעותיך):

מדוע עלינו לנשוא בנטל הזה, הרי מה שנותר מהעברית ללא ספק חסר חלק גדול מהמשמעות והיכולת של צורתה המחודשת-מקורית (זו של ימינו, בקיצור)? זו שפה שאי אפשר ללמוד, והקשר שלה עם העברית הכתובה עברית ילך ויקלוש. אולי עדיף שנותיר מאחורינו את העברית הנכה והקטועה שקיבלנו בעקבות הטרנספורמציה המוצעית, שפה שאין בה דבר, וננסה להסתגל לאנגלית?

האם תסכים איתי, שמעבר מוחלט לאנגלית אינו מסתבר פחות ממעבר מוחלט לעברית מלוטנת?
הערה קטנה 27790
אם כבר הולכים על ליטון, או אז רצוי שאות אחת לא תהיה בעלת כפל משמעות - אחת לעברית ואחת לאנגלית.
לכן אני יכול לחשוב על צ=ts
במקום צ=z
ומדוע נשארנו עם כ (עם דגש) ו-ק. מה הטעם ב c וב k כדי לבטא את אותו עיצור.

ובכל מקרה, כמו שהעיר מיץ פטל למטה, חשוב לדעת על מה המהומה. מה גורם לך לרצות ללטן את שפת הקודש.
הערה קטנה 27793
אנגלית? יש לך סימפטיה מיוחדת לאנגלית דווקא? כפי שציינתי, השימוש ברצף אותיות כדי לציין אות (עיצורית, במקרה זה) אחת הינו מיותר (בעברית מעט מאד עיצורים, ועוד פחות עיצורים שונים בהגייתם הישראלית - אבל נניח לזה), מסרבל, ומקשה על זיהוי השורשים.
הערה קטנה 27805
אתה בטח תאהב את השפה הקוריאנית. יש שם בין השאר 2350 תווים (מה שנקרא hangul) שכל אחד מהם מייצג צירוף ייחודי של עיצור ותנועה. רק לשם השוואה, גם ביפנית יש שני סטים של תווים (hiragana ו-katakana) שכל אחד מהם מייצג הברה, אבל יש בהם רק 73 הברות.

חתול, לעומת זאת, מסוגל להשמיע מעל 100 צלילים שונים, ועד כאן פינת הטריוויה להיום.
הערה קטנה 27794
להפך - כדי לשמור על השפה העברית כשפה קוהרנטית, מבחינה תחבירית, חובה עלינו לשמר כל אות ואות. לכן, אגב, אני בעד שימוש באותיות כפולות לציון דגש (B=ב' רפה, BB=ב' דגושה). זה אומר, אמנם, שהקריאה לא תהא זהה לאנגלית, אבל לפחות תשמר השפה.

אבל אני בכלל לא אוהב את רעיון הליטון, אז מה זה משנה?
הערה קטנה 27806
אהם. דקדוק, לא תחביר.
הבעיה שבפתרון 27613
הדתיים יתנגדו לכך נמרצות. החרדים אולי יסכימו.
הבעיה שבפתרון 32632
זה יפתור חלק קטן מהבעיה. זה יפתור אותי רק מסוג אחד של שגיאות כתיב. זה יזרז רק במעט את הקריאה שלי.
עם כל טוב הלב שלכם, מה תעשו כשיבוא מישהו עם בעיה הפוכה לשלי?
תארו לכם שאתם מכינים הרצאה עבור קהל תלמידים הומוגני מבחינת ידיעותיו והטרוגני מבחינה רפואית. בכדי להתחשב בלקויי הראיה, ההרצאה לא תהיה ויזואלית. בשביל להתחשב בלקויי השמיעה, היא היא לא תהיה פונטית.

בקיצור, לא תהיה הרצאה.

הפתרון פשוט מאוד: המרצה לא חושב על התלמידים השונים מהכלל מבחינה רפואית. החטיבה לסטודנט העיוור מספקת סיוע טכנולוגי לכבד הראיה והמכון לקידום החירש מספק סיוע טכנולוגי לכבד השמיעה.

אם אתם רוצים לעזור לי, פשוט תפסיקו לדבר נגד התיחסות רצינית לאבחונים. אם יתיחסו לאבחונים ברצינות, המדינה תגיש עזרה ספציפית למי שצריך אותה.
במקרה כזה, אני לא אצטרך לממן טיפול רפואי בניו יורק ואני אוכל לספק טכנולוגיה מסייעת לתלמידים בבית הספר התיכון ולא רק לבודדים שמגיעים לאוניברסיטה.
מה שכן הייתי ממליץ ברוח 'שינוי השפה', הייתי ממליץ להורים של ילדים שאובחנו כלקויי למידה להתחיל לדבר בח' ובע'. להבדיל בדיבור בין ט' לבין ת' וכיוצא בזה. באופן זה הם יוכלו לחסוך חלק קטן של השעות הרבות שבהן הם ומורים פרטיים עוזרים לילד להילחם בחסימת הזיכרון לאיות. באופן זה, אחד מסוגי שגיאות הכתיב שלו יפחת.
הבעיה שבפתרון 32652
אולי תפסיק כבר? אף אחד לא דיבר נגד האבחונים. להפך - רצינו התייחסות יותר רצינית לאבחונים, כדי למנוע ממערכת החינוך לפטור אנשים ש*אין* להם בעיה, כסובלים מדיסלקציה, ובכך פשוט להתעלם מהצרכים האמיתיים שלהם.
הבעיה שבפתרון 32631
אם לא תלמד לאיית, יהיו לך רק שגיאות איות מאחד מהסוגים שיש לי. הרעיון שלפיו כל מי שרוצה להבחן בהקלטה, יבחן בהקלטה, לא יגרום אפילו לנזק הזה אם הוא ייושם בתיכון או כאשר אין חשיבות לאיות.
אבל לא זה מה שחשוב. מה שחשוב הוא שהגיע הזמן להתרכז ברפואת ליקויי הלמידה. בהשאלה אומר שהטיפול העיקרי בפוליו הוא בחיסון שהתגלה על ידי מחקר מאומץ. עיקר הטיפול בפוליו אינו בחלוקת קביים.
בוודאי שגם לא בחלוקת קביים לבריאים וחולים כאחד.
הבעיה שבפתרון 32628
אגב הקלות. רוב מי שאינו לקויי למידה רואה בבחינה בעל-פה עונש. בדיקת עבודה שכתבת בנוכחותך היא עונש גדול יותר - תוספת מבחן בעל-פה על עבודה שכולם מגישים.
הפיתרון האופטימלי לדעתי הוא הפסקת ההזנחה הרפואית. אבחון בגיל 3 לפי שיטות חדשניות (בנות 20 שנה), טיפול תרופתי מתקדם יותר המריטלין וטיפול פיזאותרפי (לפי שיטת בליית) וצמצום רוב הבעיה לפני ההרשמות לכיתה א'.
לא לכולם הטיפול יעזור. רק ל75% מהמאובחנים אפשר לצמצם כך את הלקות באופן משמעותי. אבל, איתור של 25% הנותרים בגיל 3, יצור לחץ על המערכת הרפואית להתחיל לחקור את הנושא ברצינות.
לאור כמות המאובחנים, לא יתכן שהנושא לא יהיה בתוכנית לימודיו של אף רופא. לא יתכן שרק כמה צדיקי סדום ילמדו אותו לעומק.
מה יש לכולכם נגדי? 28031
את מי מכם קיפחתי כשלקיתי בדיסלקסיה בעיקבות דלקת אוזניים בגיל שנתיים וחצי? את מי מכם רימיתי כששקיבלתי מגרנות בזמן הקריאה בכיתה א'? למי מכם אני מזיק כשאני כותב בשגיעות כתיב? מה אני לוקח לכם כשאני מתבלבל בקריאת מספרי האוטובוסים ומוצא את עצמי שוב ושוב במקומות רחוקים מאוד מאלה שתכננתי.
אני סובל מבעיה נוירולוגית שנוירולוגים בודדים מוכנים לחקור וללמוד. איך בדיוק אני מרמה אותכם כאשר רופא אחרי רופא מסרב לטפל בי? איך אני מרמה אותכם כאשר רק אבחון הבעיות הרפואיות שלי אינו נכלל בסל הבריאות.
אתם באמת חושבים שקופחתי לטובה כאשר המורות בבית הספר הכו אותי כדי שלא אשגה בחישובים? על מה אתם מדברים?
מישהו מכם קרא איזה מחקר בנושא? אתם לא מתביישים להכפיש ציבור שלם בטענות שאתם מגדירים כהתרשמותיות?
מי מכם קרא את הספר שהוא הכפיש את כל המרואיינים בו?

כדאי שתחשבו מחדש על כל מה שאמרתם.
מה יש לכולכם נגדי? 28054
האם עלה בדעתך שאנחנו לא מדברים עליך? אף אחד כאן לא הכחיש את עצם קיומם של דיסלקטים. זה שאתה באמת סובל מבעיה לא מוכיח שכל מי שמנפנף באבחון, הוא באמת דיסלקט.
ולתלאות שציינת - לא "רק" אבחון הבעיות הרפואיות שלך אינו בסל הבריאות. יש הרבה אנשים חולים שהתרופות שהם צריכים אינן כלולות בסל. אם מורה הכתה אותך, הגש תביעה כנגדה וכנגד ביה"ס. אין קשר בין זה לבין הבעיה שלך. אף אחד לא הכפיש אף אחד מהמרואיינים. למעשה, אפילו לא דיברנו עליהם.

מה, בעצם אתה רוצה? שנרחם עליך?
אין לנו דבר נגדך. 28083
עדו, נדמה לי שיש כאן אי-הבנה כואבת. התלונות הן לא עליך, ועל הדיסלקטים באופן כללי. להיפך. חשוב מאד שדיסלציה תאותר בגיל צעיר ככל האפשר, ותטופל על הצד הטוב ביותר, עם תמיכה מקסימלית מהחברה ומהמדינה.

הבעיה היא (וזו הבעיה עליה דיברנו, ואלו האנשים עליהם התלוננו) - הבעיה היא אנשים שאינם דיסלקטים, אך מתחזים לכאלה, מתוך כוונה לזכות בהקלות. תוספת זמן במבחן היא בפירוש דבר מועיל גם למי שאינו דיסלקט; מבחנים בעל-פה עוזרים, במקרים רבים, ובעיקר לתלמידים חלשים; כל תלמיד ירוויח מכך שלא יתיחסו לשגיאות כתיב שלו, גם אם אין להן הצדקה אובייקטיבית; וכן הלאה. (התלמיד "ירוויח", כמובן, רק בטווח הקצר - ציונים גבוהים יותר. בטווח הארוך, הוא יסבול מבעית כתיב שגוי).

אותם מתחזים פוגעים, בראש ובראשונה, בדיסלקטים האמיתיים, ואני חושב שגם אתה צריך לצאת כנגד התופעה. זה ממש כמו אותם בני-עוולה המזייפים תווי חניה של נכים ותופסים מקומות חניה שמורים.
אין לנו דבר נגדך. 28088
אבל בנוגע לזיוף תוי נכים, בא לציון הגואל, והיום מספר רב של פקחים ושוטרים מסתובבים עם מחשב קטן, לתוכו הם מזינים את מספר הרכב ומיד מגלים אם אישור חניה לנכים אכן מגיע לרכב זה.
אין לנו דבר נגדך. 28121
לפני שלושה-ארבעה ימים שמעתי את יו"ר איגוד נכי צה"ל מתלונן על כך שזה *אמור* היה להיות המצב. ולא היא.
אתה מחשיד את רוב המאובחנים בזיוף 28260
אתה מחשיד את רוב המאובחנים בזיוף. זו החשדה חסרת ביסוס שניזונה על דיעה קדומה ותו לא.
צרות העין שלך נותנת לך לחשוב שכדאי לך לטפוס את מקומי. אין לך מושג עד כמה ממררים את החיים למי שמציג אבחון ומקבל התאמות. יש קבוצה גדולה מאוד של תלמידים שמפחדת להציג את האבחונים. יש תלמידים שאין להם כסף לאיבחונים חוזרים ונשנים כמו שהמערכת דורשת. יש תלמידים שמעולם לא היה להם כסף לאבחון. אם בעית הזיפנים קיימת בכלל, היא זניחה. ברור לכל שיש בעיה חמורה של תת אבחון שנובעת מזה שלמערכת קל להטפל אל מי שגם לקויי למידה וגם עני.
האנשים האלה אולי לא נראים לך חשובים כי בהם אינך מקנה.
אתה מחשיד את רוב המאובחנים בזיוף 28262
אני לא מכיר את הנושא מבפנים כמוך אבל כאשר הצגתי את האיבחונים שלי באוניברסיטה הפתוחה מניצן הם קיבלו אותם באופן מלא , יצרו איתי קשר על מנת לבחון איך ניתן לעזור לי בצורה מקסימלית, כאשר היה צורך בכתיבה באנגלית באופן מידי שגיאות הכתיב לא הורדו לי ציון, לאחר כל מבחן דיברתי אם האחראית על הנושא והתיעצנו בנינו אם היה בסדר או שלא ואם עדיף שיטה אחרת על זו שהייתה לי.

בכל מקרה התחושה שלי הייתה שלא שחושבים שאני משקר אלא להפך מנסים ככל האפשר לעזור לי מה שבהחלט הועיל מאוד.
להצמד לעובדות 28303
א. אני לא מחשיד את *רוב* המאובחנים בזיוף. המילה "רוב", או כל ציון יחסי-גודל אחר, לא הופיע בתגובה שלי (לא בתגובה זו, ולא באף תגובה אחרת). אינני יודע מה היקף ההתחזות.

ב. יש משהו מעוות בתפיסה שלך לפיה אני חושב שכדאי לי לתפוס את מקומך. אני מכיר את מקומך. כאמור, אחי הצעיר סובל מהבעיה.

ג. צר לי לומר זאת, אך נדמה לי שפשוט נפלת בידים לא טובות. ישנם שני מקומות בהם נתקלתי במערך העזרה ללקויי למידה: בבית-הספר התיכון בנתניה בו למד אחי, ובטכניון (היחידה לקידום סטודנטים), שם עזרתי בהתנדבות.

בשני המקומות *לא* ממררים את החיים למי שמציג אבחון. להיפך. עושים הרבה מאד כדי ללכת לקראתם. עוזרים להם ברצון ובשמחה, וצוות המורים/מרצים מודעים לבעיה ומשתדלים לעזור כמיטב יכולתם. אמת, לא כולם יוצאים מגידרם לעזור, אבל ה"רעים" (לפחות בשני המקומות הנ"ל) הם מיעוט זניח.

מעדויות של אחרים כאן, מתברר כי גם במוסדות חינוך אחרים הגישה לדיסלקטים היא מכובדת וראויה.

אגב, האם יתכן כי למדת בבית-ספר בעבר הרחוק יחסית, לפני שהבעיה הוכרה באופן ראוי? אני פשוט לא יודע מה גילך. (לשם השלמת התמונה, אחי סיים את כיתה י"ב השנה).

ד. בעית ההתחזות היא בעיה *קיימת*. חד משמעית. מפליא אותי שאתה נלחם נגד הצהרה זו, משום שהמתחזים פוגעים בראש ובראשונה בלקויי הלמידה האמיתיים. אינני יודע מה היקף הבעיה; אבל אם אדם שאומר "אני מתחזה, האישורים שקיבלתי הם פשוט כי שילמתי כסף טוב לאבחון פרטי" לא ישכנע אותך, אני לא יודע מה כן ישכנע אותך (כן, אנשים כאלה קיימים, ולפחות אחד כזה למד בשכבה של אחי).

עדיין לא השמעת טיעון אחד טוב נגד הכרה באבחונים של גופים בודדים בלבד, הנמצאים תחת פיקוח, יחד עם סבסוד מלא של האבחונים. זאת, להבדיל מהמצב היום, בו העובדה שכל אישור (מכל מאבחן) מתקבל, עושה את החיים קלים במיוחד עבור המתחזים.
קורה שאני טועה. אבל הפעם אני לא 28320
אני בהחלט חושב שתגובתי עניינית. בהחלט נאמר שרוב המאובחנים מתחזים. כל רעיון ההתחזות הובא לדיון הזה בכדי להסביר למה יש הרבה מאובחנים.
אף אחד מכם לא אמר שיש הרבה מאובחנים בגלל שיש מעט מתחזים. כולכם אמרתם שיש הרבה מאובחנים כי יש הרבה מתחזים.
אני לא מתבייש בזה שיש לי מסר להעביר. המסר הוא: אני לא מוכן להיות מושמץ על לא עוול בכפי. ומי שחושב שאם הוא אומר שאני מקרה נדיר של אבחון מוצדק, לא משמיץ אותי, הוא טועה. אם אתם מעודדים יחס חשדני לאבחונים על ידי הפצת שמועות מרושעות, אני לא אצליח להימלט מזה.
אם הייתם מטפסים כך על ציבור נכי הרגליים, או החירשים או ההומוסקסואלים (למרות שזה לא פגם), בעל האתר היה מוחק מייד את דברי ההסתה הפרועים האלה. הבעיה היא שהקהילה הדיסלקטית נהגה לשתוק לנוכח השמצות ולכן הציבור לא טופס שלקרוא לי 'שקרן' זה בדיוק כמו לקרוא לאחרים 'שקרנים'.
קורה שאני טועה. אבל הפעם אני לא 28342
אני מבטיח לך שמנהלי האתר אינם מוחקים הודעות מהסוג שציינת. הרבה הצהרות מקוממות נכתבו כאן. רק הצהרות לא חוקיות נמחקו, עד כמה שידיעתי מגעת.

לא התרשמתי שמישהו הסית נגד המאובחנים כדיסלקטים. עד כמה שאני מבין, הויכוח הוא כזה:

- עדו: הדיסלקציה היא בעיה חמורה, והסובלים לא מקבלים עזרה.
- גילית: יש מעט מאד לקויי למידה. הרוב פשוט עצלנים.
- דובי: יש לקויי למידה, ויש הרבה המתחזים ללקויי למידה.
- עדו: אתם לא יודעים על מה אתם מדברים. יש מעט מאד מתחזים, והבעיה היא קיימת וקשה.

עד כאן מה שהבנתי מהדיון. כל השאר נראה לי התלהמות סתם. לגופו של עניין, נראה לי שהטיעונים שלך יותר קרובים לאמת מאלה של דובי וגילית, למרות שאתה נוטה יותר להתפרצות רגשית ומעורר אנטגוניזם, שלא משרת את המטרה שלך.

אף אחת מהדעות שהושמעו כאן אינה עילה למחיקת הודעה, גם אם היה מדובר בהודעות שהיו מופנות כלפי קבוצה אחרת.

ורק כדי להסיר ספק - אני *אינני* ממנהלי האתר.
אם רק הייתם מבינים מה עובר עלינו 28032
קיראו את הסיפור שסבף האינטרנט
הגיע הזמן להפסיק להאשים את הקורבן.
28168
ישבתי וקראתי בעיון את כל התגובות שלכם פה אחרי שהגעתי מפורום של ליקויי למידה שאני חלק ממנו
וכמה דברים הדהימו אותי
השיפוטיות הזו של מי שלא מכיר את עניין לקויות הלמידה מקרוב בעיני אינה במקומה
אז אני אישית לא סובלת מדיסלקציה אלא מהפרעת קשב... (שלזה יש עוד פחות קהל אוהד מאשר לדיסלקציה - אם זה בכלל אפשרי)
אבל אני לא מאחלת לאף אחד מהמבקרים פה לדעת מה זה לסבול מלקות למידה ולא לקבל עזרה, שלא יאמינו לכם או שיפקפקו בעצם קיום הבעיה כבעיה.
הכי קל זה לשבת כמו זוג הזקנים מהחבובות שם למעלה ולהעביר ביקורת על מה שלא יודעים ומה שלא מכירים
אבל עד שאתם לא חיים את חייו של ילד - או מבוגר כזה - איך בכלל אתם יכולים להעביר ביקורת?!?!
על סמך אילו מחקרים הגעתם למסקנה שיש יותר מידי איבחון של לקויי למידה?? אולי אם היה מספיק אבחון אני הייתי מאובחנת בגיל 10 ולא 25 (!!!!) אחרי תסבוכות ובעיות כנה וכנה.
כשבאים ומדברים על מחקים - נהוג לפרסם את המחקר או לפחות קישור אליו ולכן - כל מי שדיבר פה - על עליה בשכיחות ואיבחון יתר על פי מחקרים... על מה בדיוק הסתמכתם? אשמח לקבל קישורים ולעיין בהם בתשומת לב - אבל אם אין קישור.... מצטערת - הטיעון לא תקף.
הגישה הקשה ממש מכעיסה.
תמיד שאלו אותי בפורום למה אני לא נותנת על עצמי שום פרט מזהה - ואנשים כמו שכתבו פה - הם בדיוק הסיבה.. אנשים שלא יודעים מהי לקות למידה.. אנשים שאין להם שום אמפתיה לכאלה עם הפרעות שונות שהם לא יכולים להבין - אנשים שלא מסוגלים לקבל את השונה מהם.
28171
למה את שופטת אותנו בחומרה?
תראי אותי, אני מה אפכת לי שיש לך הפרעות קשב?
אני אם את כוסית אז דיסלקציה, הפרעות קשב, חרבון במכנסיים, תסמונת טורט - הכל אוכל. חופשי.
את כוסית?
הגב על הערה זו 28178
אני מבין שהכל זה סתם בצחוק ועם קורטוב הומור מטעם מסוים אך מה בדיוק מניע אותך לתשפוכת הביבים הזו?

מה בדיוק, או אפילו בערך, ההקשר לנושא הדיון?

לאף אחד אין מונופול על אזניים בתולות אך יש גבול לרדידות ההומור המפוקפק הזה.
את זה אתה אומר לזכותך? 28253
אם הבנתי אותך נכון, אתה נטפל לכל מי שקל להטפל איליו. אתה אכזר כמו תרנגולת שמנקרת למוות את כל מי שיש עליו כתם דם. לגמרי לא איכפת לך מהילד הקטן עם הבעיה הגדולה שיקבל יחס עויין מהמורה שקראה את דעתך. מה איכפת לך?!
28186
הבנתי. אז כל עוד אני לא מתנחל, ויודע איך זה להרגיש לגור בהתנחלות, אני לא אעביר ביקורת על מתנחלים. וכל עוד אני לא אישה, אני לא אעביר ביקורת על נשים. וכל עוד אני לא חייל או"ם בלבנון, אני לא אעביר ביקורת על חיילי או"ם בלבנון.
מהיום, רק ביקורת על גברים אשכנזים, וגם אז - רק אם הם בני 22 ומטה - כי הרי מעולם לא הייתי גבר אשכנזי בן 35, למשל, אז איך אני יכול להעביר ביקורת?

מה גם שאיש לא העביר ביקורת על אלו שסובלים באמת מבעיה, ואני נאלץ לתהות האם באמת קראת את התגובות בעיון. אני, וכל השאר, דיברנו על המתחזים, על אבחונים שניתנים לכל דיכפין. אני, למשל, אובחנתי בבי"ס כבעל חרדת מבחנים. בולשיט, אבל איבחנו - אז מה אני אכפת לי? עוד חצי שעה לעשות את המבחנים. ואני לא היחיד. אז הגישה שקובעת שאף אחד לא מתחזה - היא לא פחות מכעיסה.

לא הבנתי מה הקשר בין זה שנדע מה שמך האמיתי לבין חוסר האמפתיה-לכאורה שלנו אליך.
התממות מטופשת. 28252
כל עוד לא הכרת התנחלויות ומתנחלים מקרוב, למשל משירות מלואים, אל תביע עליהם ביקורת. כל עוד לא פגשת מעולם חייל או''ם, לא עבדת איתם ולא שמעת מה שיש להם להגיד, על תעביר עליהם ביקורת.
התשובה המתממת הזו עושה רושם לא טוב עליך.
מעניינת הקביעה שלך... 28258
לא פגשתי מעולם רוצח (שלא בשירות המדינה), ועדיין יש לי עליהם ביקורת.

נשמע לך בסדר או לא?

ואת הדמגוגיה אתה התחלת, אז נא לא להעביר אליי בחזרה הגחל הרותח.
אל תודה בטעות. אתה לא צריך 28269
להכיר שום דבר שקשור ללקויות למידה בשביל לומר שאני שקרן ומתחזה. שאני גוזל ממך משהו.
לומר לך את האמת? קיוויתי שיהיה כאן מישהו כמוך שיעזור לי להוכיח איזה אנשים בדיוק מתעקשים להטפל אלינו. אתה מתגאה בבורותך ומשתמש בה בכדי להצדיק את דעתך. אתה יודע בודאות שאני שקרן משום שבורותך מורה לך את זה.
אני מאוד מקווה שתמשיך ותגיב ותוכיח בדיוק מי מתעקש להאשים את הקורבן (סליחה, רק את רוב המאובחנים כקורבנות).
זעם מסמא-עיניים 28313
אני מבין שהעניין בוער בעצמותייך ונוגע לך אישית, אך אינני מסכים לאופן שבו אתה מעביר את טיעונייך תוך הכללה גסה והעלבות תכופות של המשתתפים בדיון.

ראשית כל, לא טענתי עד כה שישנם מתחזים לדיסלקטים, למרות שאני חושב שישנם (בעיקר בהתבסס על ניסיון אישי, לא - אין לי לכך סימוכין או עדויות מוצקות כלשהן, ולכן לא טענתי את זה עד עכשיו).

שנית, מעולם לא טענתי שאתה שקרן ומתחזה, אינני מכיר אותך כלל וכלל, ואין לי שום עניין להכפיש אותך באיזשהו אופן.
למעשה, אני חושב שאתה אדם אמיץ בכך שאתה מודה בבעייה שלך ומתמודד עימה כמיטבך, למרות הסביבה הלא-תומכת.
לך, כנראה, יש עניין להכפיש אותי. שיבושם לך.

אני מצטער להגיד לך, אבל אתה עושה שירות דב לאינטרסים שלך ושל שאר האנשים שלוקים בהפרעות נוירולוגיות למיניהן.
אתה מאשים את כל משתתפי הדיון הזה בכזה בזעם עיוור ובחרון-אף שאין (לי, לפחות) רצון לדון עימך בנושא כאדם תרבותי אחד למשנהו.

התגובה שלי לא נועדה להביע ''גאווה בבורותי'', כי אם להדגיש את מופרכות הטיעון שלך ואת צידקתו של דובי בטענותיו כלפיך.

אני מצטער שאתה נוקט בטקטיקות מאוסות שכאלה, ומקווה שהדיון יחזור לפסים עניניים יותר בעתיד.
דמגוגיה מעצבנת 28339
עדו, א. מה שA25 אמרה, זה שעד שלא הייתי בנעליו של דיסלקט, אני לא יכול להעביר עליו ביקורת. לטענה הזו הגבתי.

ב. אני כן מכיר דיסלקטים. אח שלי אובחן כבעל ליקוי למידה, וגם ירדנה, שכתבה פה בדיון הזה, היא ידידה שלי. אז עכשיו מותר לי להעביר ביקורת? תודה.
28261
במקום לתקוף את יכולה להסביר במילים יפות את דעתך, תגלי שלהבדיל מהרבה מקומות באתר הזה האוזנים יודעות לשמוע ולהקשיב ולעיתים קרובות אפילו להבין,אין צורך לצעוק ולצווח ניתן להסביר כמו שרוב המבקרים פה עושים.

אגב שמתי לב שישנם מספר של אנשים נוספים שהצטרפו לכתיבה באייל ועל כך רק ברכה ויותר עניין.
האומר דברים בשם אומרם 29189
שלום
OK, אז אחרי שכל כך הרבה נאמר פה על דיסלקציה ממש במקרה שמעתי על Geschwind Hypothesis. קראתי פה ושם על הנושא, ונתקלתי באתר מעניין עם זוית ראיה לא שיגרתית וכמה קשרים נוספים ולא טריוויאלים ביו דיסלקציה לתופעות אחרות
(אגב, האתר באנגלית (וגם בשוודית ובדנית))
להנאתכם
בברכה
הבעת שמחה רטרואקטיבית 32476
זה עתה סיימתי לקרוא את מרביתה של שרשרת המכתבים הארוכה והמעניינת בעניין ליקויי הלמידה.

ברצוני לכתוב דבר אחד ויחיד לכל משתתפי הדיון - שימחתי הכנה על קיום דיונים מעין אלו במקום א-פורמלי שכזה (אותו גיליתי זה עתה, בפעם הראשונה).

שמחתי כל כך לגלות, שלא רק מי שלומד ועוסק בחינוך המיוחד מתעניין בנושאים שכאלה.

אני מתייחסת לנושאים כגון אלה כנושאים ברומו של עולם (לומדת חינוך מיוחד זו השנה השלישית), ולכן הופתעתי לגלות כי קשת שלמה של אנשים טורחת ומעלה אף היא את הנושא הנ''ל לסדר היום (העמוס והמייגע).

הילה
מה שפחות משמח זו הסיבה לדיון 32637
הסיבה לראשונית לדיון כאן הייתה ההזדמנות להשמיץ.
הבעת שמחה מוקדמת 32638
אני אשמח כאשר גם נוירולוגים ילמדו אודות הבעיה הנוירולוגית הזו. לא רק מעט מאוד 'נוירולוגים לילדים' שלומדים זאת בשיטחיות. אני אשמח כשכל נוירולוג, פסיכייאטר, רופא ילדים, רופא משפחה ורופא אוזניים ילמד את הנושא.
כן עניין רופאי האוזניים מוציא מהדעת. היום כמעט כל רופא אוזניים יודע שאובדני שמיעה הנובעים מדלקות אוזניים מלווים פעמים רבות ברכישת ליקויי למידה. ועדיין, אף אחד מהם לא חושב שיש להם קשר לרפואת אוזניים או לרפואה בכלל.
בזמן שבכל מבוא למאמר 'REVIEW' בפסיכולוגיה, בנושא ליקויי הלמידה כתוב שזו בעיה רפואית, הרופאים בטוחים שזו בעיה פסיכולוגית. אם רק פסיכולוגים לומדים את הנושא - לדעתם זו בעיה פסיכולוגית. גם אם זה סימפטום נפוץ של בעיה רפואית.
בושה.
נושא חשוב ומעניין. 88392
תודה על המאמר, הוא עזר לי באופן אישי.
שיטה חדשה ללימוד עברי לעולים 91478
בעזרת שילוב אותיות לועזיות בעברית
מתוך המאמר:
" זו היתה החוויה מאחורי הפרויקט שקיבל עליו גייליס בסיום לימודיו בבית הספר לעיצוב "ויטל". הוא פיתח שיטה שתקל על עולים בלימוד השפה העברית, והיא מכונה בפיו "גלגלי עזר". השיטה שלו משלבת בתוך הכתב העברי תנועות משפות זרות ומבטלת את הצורך להשתמש בניקוד עברי, שהוא, לדבריו, שפה נוספת, שנייה, שעל כל עולה להתמודד עמה.
גלגלי העזר של גייליס פשוטים ומתוחכמים כאחד: הוא עיצב סט של אותיות עבריות משולבות באותיות מן השפה הרוסית.

במקום לנקד את המלים החדשות שהעולים אמורים ללמוד לקרוא באולפן, הוא מציע פשוט לכתוב אותן בכתב החדש, שסימני התנועות שלו מוכרים לעולה משפת אמו. "הניקוד העברי מבלבל את העולים", אומר גייליס, שבדק את הכתב החדש שפיתח במשך שנה שלמה באולפנים בתל אביב, בנתניה ובמעלות.

"חלקם שאלו אותי למה יש מתחת לאותיות סימן פלוס הפוך, או מינוס, למה הנקודה של סוף המשפט מרחפת לפעמים מתחת לאות ולמה במקום שתי נקודות משתמשים לפעמים בעברית בשלוש נקודות.
"היתרון הגדול של ניקוד לועזי, גלגלי העזר שלי, הוא שהעולה צריך להסתגל רק לאלפאבית החדש ואת כל השאר הוא מכיר. במקרה של עולים מרוסיה, הם לא מצליחים להבחין בהבדלים בין צירה לסגול, למשל, ואילו ברוסית יש אותיות ניקוד רבות שלא קיימות בעברית. בסט הסימנים שלי הם יכולים לקבל מידע מדויק איך להגות כל מלה, ואפילו אם לרכך או להקשות".
שיטה חדשה ללימוד עברי לעולים 91635
למען האמת, ירדן ניר פיתח את אותה שיטה בדיוק באופן עצמאי כאן באתר. למשל: תגובה 88761
שיטה חדשה ללימוד עברי לעולים 96219
חן חן, אבל את הרעיון נטלתי מכותבי המוזיקה בעיתון "העיר", שעשו מנהג נאה להבחין בין Pאנק לFאנק.
שיטה חדשה ללימוד עברי לעולים 96224
למה? האם זה כבר מוגזם להניח שהקוראים מזהים ומבינים דגש כשהם נתקלים בו?
שיטה חדשה ללימוד עברי לעולים 96349
זה יעבוד עבור פּאנק; עבור פאנק, קשה לדעת האם זו פ' רפה, או פ' דגושה שהכותב הניח שתהיה מובנת מאליה.
יש להניח שזה גם היה נראה להם מאוד קולי.
שיטה חדשה ללימוד עברי לעולים 96763
אפשר להוסיף קו אופקי מעל האות לציון רפיון, כמו ביידיש ובניקוד תימני.
שיטה חדשה ללימוד עברי לעולים 96232
ניסיון דומה ליישם את אותה השיטה בכתוביות הטלוויזיה נכשל כישלון חרוץ, מטעמי טהרנות יתר.
(ולמיץ: שם אין אפשרות להוסיף דגש, ואדם חרש, למשל, יתקשה מאוד לשים לב להבדלים, ולכן יש לכך חשיבות)
שאלה לי אליכם, 91629
קוראים יקרים: האם מישהו יודע אם אדם דיסלקטי מקבל הארכת זמן בפסיכומטרי? (התווכחתי על זה כל היום עם חברה שלי, ואני באמת אשמח לדעת).
שאלה לי אליכם, 91671
כן.
דיסלקטיים עם מסמכים מתאימים (חתומים על ידי מאבחן מוסמך).

עליהם להגיש בקשה ולחכות לאישורה.
כמו כן, הבחינות לאנשים עם הסדרים מיוחדים נערכות במועדים מסוימים בלבד.
תודה. 91727
שיטת אבירי לטיפול בדיסלקציות 91792
האם משהו שמע על משהו על האישה שפיתחה את הטכניקה הזו, על הטכניקה עצמה - מהי ומהי מידת אמינותה והצלחתה?

עד כמה שאני שמעתי, השיטה מתרכזה בטכניקות מוטוריות - כמו הליכה בלופ שמינייה אינסופי למשך כמה דקות - כדי לפתח יכולות ריכוז והתמקדות.
89 ספרים עבריים על ליקויי למידה 95074
הספרים מוצגים באתר:
נושא ליקויי הלמידה פשוט מרתק!
מילטון אריקסון 177864
דוגמה לאדם שהצליח "להתגבר" על דיסלקציה (ככל הנראה חריפה): הפסיכיאטר/פסיכולוג יוצא-הדופן מילטון אריקסון, עליו קראתי מזמן בספר שאינו בידי עוד. אני זוכר במיוחד תיאור שלו יושב מול לוח עליו כתובות האות m והספרה 3, קודח אותו במבטו שעות בניסיון לפצח את התעלומה ולמצוא את ההבדל שהוא יודע שחייב להיות שם. מרגש היה הרגע בו זה היכה בו פתאום.

האיש התגבר גם על שיתוק (פוליו?) שכמעט הרג אותו בנעוריו, ויצא למסע סולו של חתירה בסירה לאורך אחד הנהרות הגדולים בארה"ב. לבסוף הפך לפסיכותרפיסט לא אורתודוקסי, אם כי אינני יודע אם שיטותיו נותרו חשובות.

(במסגרת "ניקוי שולחן" נתקלתי במאמר המעניין, ונזכרתי).
הצילו 178403
אני צריכה חומר על עמלה עינת בדחיפות
הצילו 178404
היא כתבה ספר על דיסלקציה בשם "מפתח לדלת נעולה: לפרוץ את מחסום הדיסלקציה", שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000. עוד משהו?
הצילו 178405
היה עוזר אם היית משאירה כתובת.
אין לך מושג 242529
שלום לכול הקוראים
בתור לקויית למידה ובתור אדם המכיר מקרוב מאוד את עמלה עינת אני מאושרת להגיד לכם כי אין יותר אמין ממה שנכתב בספר זה ורק כשתהיו לקויי למידה ותכירו באמת מיהי עמלה עינת אז אולי תוכלו בכלל לתת דעה ממקור ראשון
אין לך מושג 242650
טוב, אם כך נחכה עד שנהיה לקויי למידה.
המשך תגובה 242530
מקומם אותי מאוד מדוע אני מוצאת את כריכת הספר בגוגל תחת המונח עצלנים, אנשים לקויי למידה אינם עצלנים חלקם אפילו בעלי IQ של גאונים , זהו ליקויי נוירולוגי בחלק מחלקי המוח

יש לכם עוד המון!!!!!!!!!!! מה ללמוד בתחום זה לכן רצוי להבין לפני שמדברים או לפחות לדון על - כך עם אנשים המתמצאים בתחום!
מצאת מה שחפשת? 242535
בתי ספר 248135
אני אמא לשני ילדים דסלקטים עם לקויי למידה ואני יודעת כמה קשה להם וגם לי לכן אני משתדלת לעזור להם ולי לעבור את השנים הראשונות של החיים בבתי הספר בצורה יותר קלה, נעימה, ומוצלחת. לכן אני בימקום להילחם במערכת החינוך על הקלות או ביכלל שיקירו את ילדי כדילקטים אני מחפסת להם בתי ספר לחינוך מיוחד לילדים עם ליקויי למידה ושם הילד פורח מצליח ומגיע להסגים טובים מאוד. לכן אני פונה אליכם אם ידוע לכם על בית ספר בשם טום באיזור גן שמואל אני מעונינת לקבל פרטים עליו בהקדם תודה
בעניין השפה כמכלול 249543
הנה משהו נחמד ששלחו לי:

THE HUMAN MIND

I cdnuolt blveiee taht I cluod aulaclty uesdnatnrd waht
I was rdanieg. The phaonmneal pweor of the hmuan mnid.

Aoccdrnig to a rscheeearchr at Cmabrigde Uinervtisy, it
deosn't mttaer in waht oredr the ltteers in a wrod are,
the olny iprmoatnt tihng is taht the frist and lsat ltteer
be in the rghit pclae. The rset can be a taotl mses and you
can sitll raed it wouthit a porbelm. Tihs is bcuseae the
huamn mnid deos not raed ervey lteter by istlef, but the
wrod as a wlohe. Amzanig huh? Yaeh and I awlyas thguoht
slpeling was ipmorantt

מה אנו למדים מכך? אני לא בטוח. אלו לא רק תחילת המילה וסופה, זהו גם ההקשר - המקום במשפט שמאפשר את הפיענוח המהיר. בכל מקרה, בין השאלה "כיצד המוח עובד אצל אנשים המיומנים בקריאה" לבין "באיזו שיטה יש ללמד", יש מרחק מסויים.
בעניין השפה כמכלול 249555
כן, כבר היה דיון בסוגיה באייל, בזמן הגל הקודם של תפוצת החמד הזה בדוא''ל. אם אני זכור נוכן, הנעגו למקנסה שזה לא עובד בעירבת.
בעניין השפה כמכלול 249563
אכן, בעת הזו לפני שנה פירסם זאת טל בתגובה 170519 ולא שלא ניסיתי לחפש...
ומה עם זה?:

1. click here: http://www.google.com/language_tools?hl=en

2. in the box "Translate text" write: "my mom is nice and cool "

3. choose "English to Spanish" and press "translate".

4. copy the answer (the translated text) again to the box "Translate text".

5. choose "Spanish to English" and press translate.

חג שמח
בעניין השפה כמכלול 249626
איזה יופי - התגשמות חזון הוודקה!
בעניין השפה כמכלול 249660
אכן, המתכנת רוצה אך התוכנה רפה.
תקן? 267304
ד"ר נויה ספקטור קובלת על כך שבהעדר במבחנים מתוקננים (סטנדרטיים) לאיתור ליקויי למידה, התחבר המרכז הארצי לבחינות והערכה, מיסודן של האוניברסיטאות, לחיבור מבחנים שכאלו, בהעדר הכשרה לנושא.

הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
תקן? 267318
אולי לא הבנתי נכון, אבל הפסקה הבאה נשמעת לי כמו ביקורת דקה:

"ד"ר בן-סימון היא סטטיסטיקאית. הכלים המקצועיים שברשותה מיועדים להערכה ולמדידה. המרכז לבחינות ולהערכה זקוק לכלים הללו כדי למלא את התפקיד שלשמו הוקם על ידי האוניברסיטאות. מצד אחר, זכויות הפרט אינן כלולות בין יעדיו של המרכז לבחינות. נהפוך הוא: הבחינה הפסיכומטרית מעוררת שאלות בנושאים הקשורים בזכויות הפרט ומתנגדים רבים קמו לה במשך השנים."

כלומר, סטטיסטיקה היא לא הכלי המתאים לאבחון פרטים הסובלים מליקויי למידה. כמו המתודולוגיה הרפואית הסינית, שאינה בודקת כושרו של טיפול באמצעים "סטטיסטיים" (קרי: אדישים, לא אנושיים, פיחס) אלא תוך "התייחסות לפרט הייחודי והמיוחד".
תקן? 267375
זה אני, או שהיא תוקפת כאן איש קש? מרכז הבחינות הארצי מעוניין במערכת עצמאית משלו כדי לקבוע מי זכאי לקבל הקלות במבחן הפסיכומטרי. הצורך במנגנון שכזה נהיר לכל מי שמודע לאינפלציה באבחון ליקויי למידה. עד כאן הכל טוב ויפה, ואני מסכים עם ד"ר ספקטור שיש הבדל בין אבחון לצרכי סיוע לבין אבחון לצרכי מיון - וגם המרכז הארצי לבחינות מודע להבדל הזה. זאת, למעשה, הסיבה שהוא יוצר את המנגנון, כדי להבדיל בין השניים.
אבל אז ד"ר ספקטור מחליטה שאותו מבחן מיון יהפוך, ברבות הימים, לאבחון לצרכי סיוע, ואת זה היא תוקפת.
לי לא ברור למה החליטה ד"ר ספקטור שכך יהיה. לכל ברור שהאבחון לצרכי סיוע הוא אבחון מכליל, כזה שמעדיף שאנשים בלי בעיות יקבלו סיוע מאשר שאנשים עם בעיות לא יקבלו אותו. האבחון לצרכי מיון הוא אבחון מוציא - מטרתו לסנן עד כמה שאפשר את המתחזים ואת הגבוליים, גם במחיר של אנשים שיש להם בעיות ולא יזכו להקלות, וזאת כדי שהמבחנים הפסיכומטריים ישארו כמה שיותר אובייקטיביים‏1. מדוע שמישהו יתחיל להסתמך על המבחנים הללו לצרכי אחבון לשם סיוע?

1 ידוע כי באזורים עשירים יותר, יש יותר ילדים המאובחנים כלקויי למידה. הדבר מצביע על היכולת להטות את תוצאות האבחון לצרכי סיוע ע"י ההורים. מכאן, שקבלת האבחון הזה גם לצרכי הפסיכומטרי נותן לעשירים יתרון (נוסף) על פני השכבות החלשות יותר.
תקן? 267426
למה שאבחון לשם מיון יהפוך לאבחון לשם סיוע?

אולי כי כבר היו דברים מעולם. למשל מבחן הIQ הומצא למטרות סיוע ושימש לשם מיון.
תקן? 267868
רגע, אז למה זה בסדר שהאבחונים שיש כיום, שנועדו למטרות סיוע, משמשים למיון? צריך לברך על יוזמת האוניברסיטאות להפסיק את השימוש המחפיר הזה באבחונים שלא למטרה לשמה הם נוצרו. הלא כן?
תקן? 267885
אני מסכימה. אבל זה מסביר שהחשש של הדוקטור אינו מופרך לחלוטין, כי יש היסטוריה של מבחנים שהומצאו לצורך אחד והשימוש בהם הורחב באופן מחפיר.
תקן? 267888
מה מחפיר כאן? אם התברר שמבחן שהומצא לצורך אחד יעיל [גם] לצורך אחר, למה לא להשתמש בו לצורך האחר?
תקן? 267889
העובדה שזה נעשה מבלי שהתברר שהוא יעיל לצורך אחר, וגם לאחר שהתברר שהוא אינו יעיל לצורך אחר המשיכו את השימוש בו.

אם זה נעשה לאחר בירור מתאים השימוש אכן אינו מחפיר.
תקן? 267891
נדמה לי שמבחני אינטליגנציה מנבאים לא רע את הסיכוי להצליח באקדמיה. לא?
תקן? 267981
יש הרבה מבחני אינטלגנציה היום, המבחן המקורי של בינה היה בעל שונות גבוהה מאד ולא היה ניתן להשתמש בו עבור אנשים בטווח הנורמלי, הוא היה אמור לשמש רק לאיתור מקרי פיגור קשים. מה שלא הפריע לאיש לעשות בו שימושים שונים ומשונים.

מידע זה נדלה מזכרון עמום מקורס כלשהו בסטטיסטיקה, אני לא בטוחה שיש לי אפשרות להוכיח את נכונותו.
תקן? 267990
לא צריך להוכיח, נראה לי סביר שהמבחן של היום הוא לא המבחן של פעם. מה שנראה קצת פחות סביר הוא שהמבחן במקור נועד לאתר מקרי פיגור קשים, כי אלה קלים לאיתור גם בלי שום מבחן. יותר הגיוני בעיני שהוא ניסה - אולי בחוסר הצלחה - לדרג את מקרי הפיגור האלה.
תקן? 268515
ככל הידוע לי לא.

באוניברסיטת בן־גוריון ניסו פעם למצוא את המנבא הטוב ביותר לחיזוי ציונים בפקולטה לרפואה.

המתאם הגבוה ביותר נמצא בין ציוני הבחינות בפקולטה לרפואה לציון הבגרות במתמטיקה.
תקן? 268561
ומה היה המתאם הזה? וכמה חפיפה הייתה לו עם מתאמים אחרים? כי הטענה הנפוצה היא שלבגרויות יחד עם הפסיכומטרי יש יכולת ניבוי טובה משמעותית מאשר לכל אחד מהם בנפרד.
תקן? 268618
אני לא קראתי את המחקר. הנתונים הם מתוך שיחה עם מי שפרסם בזמנו את המחקר הזה. האמת היתה שהוא היה די מופתע מהתוצאה ומחוסר הרלוונטיות של המבחן הפסיכומטרי לנושא.
תקן? 268625
אז אם יוצא לך לשוחח שוב עם אותו חוקר, תלחש לו באוזן שאף אחד לא טוען שהפסיכומטרי מנבא ציונים. הוא מנבא שרידות. או, במילים אחרות, המחקר שלו היה מוטה, משום שהוא לא בדק את אלו שנשרו.
תקן? 267910
אאל"ט, המבחן (שהתגלגל לIQ) הומצא למטרות מיון לבי"ס בצרפת ~1900.
תקן? 267912
קורסי הכנה לפסיכומטרית לדיסלקטים 336398
האם יש בידכם מידע לגבי המכונים בהם יכולים ילדים דיסלקטיים להשתתף בקורס הכנה לפסיכומטרית?
תודה
בתאל
לימוד נהיגה לדיסלקטים קשים 600926
אני מחפש מורה לנהיגה שיידע להתמודד עם דיסלקציה קשה

מישהו יכול לעזור לי ?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים