העיקר הכוונה 62
סקיצה של החשיבה המוסרית של קאנט.
מהי דרך פעולה טובה? מה מוסרי? לאנשים שונים דעות שונות ורבות בעניין זה, כמובן: ברצוני לשתף אתכם בסקיצה של נקודת מבט סוחפת במיוחד בנידון.

פילוסופית המוסר של עמנואל קאנט היתה שונה מזו של קודמיו: בכמה דרכים הייתה מהפכנית. קודם שאתאר את פרטי הפילוסופיה שלו, אציין כי קאנט היה אובייקטיביסט: כלומר, הוא האמין שקיים קריטריון מוחלט כלשהו לפיו יש לבצע שיפוט מוסרי, ושהמוסר שלו רלוונטי לא רק לעצמו או לחברה אליה השתייך, אלא לכל אדם באופן כללי (כל יצור בעל תבונה מעשית, במונחיו הוא).

קאנט מתחיל ומציין כי בעוד שתורות מוסר רבות דורשות ציות לחוקים רבים, הדבר שנשאר קבוע הוא האדם שלוקח דרך התנהגות מוסרית. ספציפית, קאנט אומר שזהו הרצון הטוב שמשותף לכל הפעולות המוסריות. זהו הדבר היחיד שהינו מוחלט ממש.

זה יותר עמוק ממה שזה נשמע. תורות מוסר מסורתיות לפני קאנט, נהגו לשים אידאה כלשהי של טוב לפני אנשים, ולומר להם "הגיעו לשם". כלומר, הטוב היה אובייקט אליו היו אנשים מצופים להתקרב. אינני מתכוון דווקא לחפץ פיזי: נוכל להעזר כאן בדוגמא, למשל אחת מן המידות הטובות של הנצרות, ה"חסד". הטוב נמצא בחסד, יאמר לך הכומר. אם תרצה להיות טוב, תוכל לקחת חלק במעשי חסד, ובכך תביא לעצמך את הטוב. ריבוי תורות המוסר, מסביר קאנט, נובע ביסודו מרעיונותיהם השונים של אנשים אודות איזהו האובייקט הטוב האמיתי.

מה שקאנט עושה זה הפיכה של דבר: לפתע, הטוב אינו מושם עוד כמושא חיצוני: דוגמת איזו מידה טובה, או הידיעה, כשם שחשב אפלטון, אלא בתוך האדם, כיצור ("סוכן", במינוח הטכני), במידה שלסוכן רצון טוב.

מהו רצון טוב עבור קאנט? ובכן, מסתבר שמונח זה משוייך קרבה רבה לחובה. לסוכן יש רצון טוב לא כאשר הוא יודע מהו הטוב, או כיצד להגיע אליו, אלא כאשר הוא מסכים לעשות את הטוב, כאשר ידע מהו. כלומר, תוכל להיות בור מושלם בדבר האמצעים להשגת הטוב - זה כמעט לא רלוונטי - משהתחייבת לבצע חובתך, אתה טוב.

באופן טבעי, יוצא שאחד הדברים הראשונים שעליך לעשות אם ברשותך רצון טוב הוא ללמוד דברים, שכן אלה יאפשרו לך לדעת מהם המעשים הנכונים, וכיצד לעשותם. אי אפשר להשאר תמימים לנצח...

הדבר המהמם בפילוסופיה של קאנט הוא, שבעוד שתורות המוסר המסורתיות לא פסקו מלהכריז מה נכון, מה טוב וכו' - במהות הדברים דחפו חוקים ממקום למקום כאשר מקורם לעולם שונה מן הסוכן עצמו - על פי השקפתו של קאנט, זהו הסוכן עצמו אשר יוצר את החוקים לטוב - על־ידי הפיכת האמצעי, הרצון הטוב, למוקד של הטוב. כך נאמר שחשיבתו של קאנט מביאה מעבר ממוסר הטרונומי (הטרו - אחד, נומוס - חוק, ממשל) למוסר אוטונומי (ממשל עצמי) במובן מסויים שמה חשיבה זו את החופש של הסוכן בראש סולם החשיבות: אתה חופשי, לך לך ופעל בדרך הטובה ביותר שתוכל.

כמובן, אנשים מעשיים יצביעו כעת ויאמרו - "רגע... אז מה אני עושה עכשיו? איך אדע מה נכון? בשלילתך ממני את המושאים ההטרונומיים הטובים המוכרים שלי, בלבלת אותי כהוגן!"

למזלנו, קאנט לא משאיר אותנו תוהים מה לעשות. הוא ממשיך ומנתח את תובנותיו, ולמעשה נותן לנו שיטה לחוקק לעצמנו חוקים אשר מתאימים לרעיונות של אוטונומיה ורצון טוב.

אם תעצרו לרגע לחשוב עד כמה כללית כוונתו, תראו שאין הוא יכול להתחיל "לירות" לעברנו חוקי התנהגות... זה לא ילך. מה שקאנט עושה זה להציע לנו את העקרון המנחה הבא:

אל לך לפעול על־פי כלל אשר לא יכל להשתתף בו כל מי שלו תבונה מעשית.

מתוך זה מסיק קאנט, לדוגמא, שאסור לרצוח: שכן זוהי פעולה אשר פוגעת ביכולתו של סוכן חופשי לחיות את חייו החופשיים.

הדבר הפלאי אודות ציווי זה הוא שהוא לא משתחווה לשום אדם או אל: הוא מקבל רק חוקים שעשויים להיות כלליים: הוא פועל עבור, ומתוך, כבוד אל יצורים בעלי תבונה מעשית באשר הם.

אולי הביטוי היפה ביותר ללוות את חשיבתו המוסרית של קאנט הוא הגדרתו:

תכלית האדם - יצירת תכליות.

קישורים
קאנט וקאנטיאניות
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פילוסופיה ומוסר"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אני נטול היכרות עם קאנט 738
וביותר ממובן אחד בור בנושאי פילוסופיה.

אנא הסבר/י את המונח "בעל תבונה מעשית", מה על חיות בר וחיות משק-בית למיניהן?
ומדוע, אם בכלל, עלי לרכוש יתר כבוד לבעלי תבונה מעשית.
(שאלת ה"למה" הגדולה, שאם שואלים מספיק פעמים מגיעים לקיום האלוהים, שאלה טיפשית, ובכל זאת.)
תבונה מעשית 741
לא אוכל אא לחטוא לאמת בתשובתי, שהרי אין אני מתימר להבין באופן מוחלט את תורתו של קאנט. אולם, אנסה לתת הגדרה קצרה:

יצור בעל תבונה _טהורה_ (עדיין לא מעשית!) הוא זה שמסוגל להבין טיעונים. 'מן הראוי כי אשיב למשה את האוירן כי יש להשיב חפצים אבודים לבעליהם'. אולי אני מבין זאת - אך זה לא מספיק כדי שתהיה לי תבונה מעשית.

על פי (הבנתי את) קאנט, יצור בעל תבונה מעשית הוא זה אשר יש בחלקו היכולת להבין את הטיעונים המוסריים - _וגם_ להיות מונע על-ידם. כך מתגלה לנו אחת הסיבות המונחות בפטור שאנו מעניקים לחולי נפש מן האחריות למעשיהם - אילולי קאנט, מן האפשר שהיינו שופטים אותם.

אני מקווה שהבהרתי במעט את הנקודה. יש לציין שבתשתית כל מערכת מוסרית נחות הנחות מטאפיסיות, וכדי לרדת לעומקן יש להשקיע זמן רב - זמן, לצערי, שטרם היה לי להשקיע בקאנט.
מסר לא מוסרי בענייני מוסר 750
סוף כל סוף, מאמר בנושא ה"מוסר". אומנם תגובתי זו אינה בעלת זיקה ישירה למאמר, אולם לאחר שכונתי "פאשיסט" ו"אויב האנושות", הושוותי להיטלר וליגאל עמיר ונרמז על כוונתי לבחור בקריירה של רב-מחבל, או לחילופין, מקים הרייך הרביעי - וכל זאת בעקבות דעותיי הרציונליסטיות בנושאי המוסר והצדק, אני מוצא במה זו כאופטימלית למתן תגובתי הכוללת.

ראשית יש לברר מהי הסמכות האבסולוטית להבחנה בין טוב ורע. ניתן היה לסבור כי המחלוקות הרבות בקשר להגדרתם של עניינים כ"טובים" או כ"רעים" יהוו ראיה מספקת לכך שלא קיימת אפשרות אובייקטיבית להכרעה בעניין, אולם הסתמכות בלעדית על הבחנה זו משאירה פתח לטענה כי חלק מהאנשים פשוט...טועים, ככל הנראה בשל אי הכרת אותו "מוסר עליון" מסתורי, ולכן אאלץ למצוא היפותזה לוגית לביסוס הנחתי בדבר סובייקטיביות הצדק. ]נכתב לאחר כרבע שעה של חשיבה מאומצת:[ אולם הדבר, ככל הידוע לי, בלתי אפשרי. ההוכחה מסתמכת אולי על משמעותו הסמנטית של המושג המכילה בחובה נשוא (כלומר, דבר הוא תמיד "טוב" ביחס לדבר אחר.). על כל פנים, בהחלט ניתן לטעון ששוד מוצלח של בנק הוא טוב לשודד, ורע לבנק, או בהכללה, לגבי כל ישות, "טוב" הוא שתורם להגשמת אינטרסיה.

בנקודה זו, אני מניח, רובכם ככולכם תוהים כיצד הנאצי האוויל אינו מבחין לבדו כי ישום גישתו תוביל בהכרח לאנרכיה רווית פשע, ופרט למיספר תארים, הטענה מוצדקת לגמרי. זה המקום לעשיית ההבחנה בין "טובה אישית" ל"מעשה מוסרי". רבים נוטים לבצע הבחנה זו באמצעים ריגשיים (ע"ע שמעון), תיאולוגים (ע"ע יוסי גורביץ) או תוך שימוש במושגים מעורפלים וחסרי משמעות בעליל כגון "טובת הכלל", במקום לנהוג בהיגיון בסיסי, ולראות בתאוריה המוסרית פשוט גרסה קצת פחות קצרת רואי של אינטרסנטיות יחידנית. רוצה לומר: מעשה מוסרי הוא צעד אשר האגו אינו נהנה מהשלכותיו המידיות, אלא מחיזוקו כמוסכמה התנהגותית.

חלקכם, לכל הפחות, וודאי הבחין בדילמה פרדוכסלית הנוצרת מהגדרת המוסר כפי שהובאה למעלה, מאחר והיא דורשת מהמחזיק בתאוריה זו לנהוג בעצמו באופן בלתי מוסרי. למשל, על פי התזה, חייל המקריב את חייו למען המדינה ביצע מעשה מוסרי, אולם לו היה אותו חייל נוהג כאמור לעיל הרי שלעולם לא היה עושה זאת מלכתחילה. ושוב, נכליל: ציות לנורמות מוסריות דורש וויתור מסוים על דחפים אנוכיים (אם אשתמט משירות צבאי לתועלתי האישית, הדבר יוביל לחיזוק האפשרות כמצב מקובל - יפגע בצבא - יפגע בבטחוני) אולם במקרים מסוימים הפגיעה הישירה מהוויתור תהיה רבה יותר מהרווח שבחיזוקו כנורמה (בטחוני נפגע כתוצאה מגיוסי לצבא).

הפיתרון נעוץ בגישה כי אין כאן כלל בעיה. אומנם זוהי צביעות, אך יש לנסות ולהחדיר נורמות ללא כל כוונה לציית להן. לשכנע את הרוב כי עליהם לשים טובת אחרים מעל טובתם האישית, אולם ע"פ אותו הגיון, לא לציית לכלל זה.
עצם חשיפת תאוריה מוסרית זו בפומבי, כפי שנעשה כאן על ידי, היא מעשה לא מוסרי. נו טוף, אז אולי הכינויים להם זכיתי לא היו מוגזמים. !Hail
מסר לא מוסרי בענייני מוסר 761
יגעתי וקראתי, ועדיין לא הבנתי מה אתה מנסה לומר בכל התשפוכת הזו. מעבר לנטייתך להשפריץ לכל עבר מונחים שדומה שאינך מבין (אני אודה לך מאד אם תסביר כיצד החשיבה שלי, שנשענת על עולם חסר אלוהים, היא חשיבה "תאיסטית" דווקא), דומה שהחשיבה שלך נותרה בשלב האינפנטילי (אינפנטיליות=עוללות), בשלב שבו האדם איננו מבין שיש חוץ ממנו אנשים אחרים, או, בהנחה שהוא מבין שהם קיימים, אינו יכול לתפוס מצב בו העולם לא נע סביבו.

צר לי לנפץ את הבועה שלך, אבל בני אדם הם חיות חברתיות. הם נעים בקבוצות. גם הבודדים בונים את עצמם תוך יחס לקבוצה. הפילוסופיה שלך - "האינטרס שלי הוא הצדק", מה שמוליך הישר ל"רצוני הוא הצדק" - מתאימה לאדם בודד, שחי ללא חברה. אדם שלא צריך להתמודד עם חיים, עם אנשים אחרים שגם להם יש רצונות ואינטרסים וחיים. כל הפילוסופיות יוצאות מנקודת הנחה של קיום חברה אנושית. החשיבה שלך איננה פילוסופיה, היא מצב רוח - "אני קובע מה יקרה, ושילך העולם לקיבינימט." המצב של כל דאלים גבר, שהוא המצב המועדף עליך, הוא מצב של חוסר תרבות; התרבות היא ריסונם של היצרים, ריסונו של האגו. אתה רשאי להעדיף את העידן הברברי על העידן התרבותי, אבל, במטותא, אל תזבל לנו את המוח ותטען שהוא גם מוסרי יותר.
מסר לא מוסרי בענייני מוסר 762
את חשיבתך הגדרתי כפי שעשיתי בשל טענתך כי קיים איזשהו צדק מוחלט. מובן שהעולם אינו נע סביבי, לא טענתי שהוא מושלם. נראה כי אכן לא הבנת לחלוטין את שניסתי לומר. המוסר, בעיני, הוא השלכת ה...פנטזיה הטבעית, שהכל יתרחש ע''פ רצוני, אל מסגרת חברתית. דרך לבחון את מעשי החברה ע''פ הכלי היחידי שיש בידי, לסווגם ל''טוב'' או ''רע'' בדרך היחידה שבנמצא.

נדמה לי שאף אתה אמרת, במילים אלו ממש, כי ייעוד החברה לשרת אותך (או כל אזרח אחר. זה לא רלוונטי, כל אחד מהם יכול להסכים עם כך בגוף ראשון). אין בכך כל חדש. ההבדל בין גישתי לשלך היא בכך שאתה פשוט מקבל את מערכת הכללים, שלטעמי על כולם לקבל, פרט לי.

תודה.
מסר לא מוסרי בענייני מוסר 767
נדמה לי, עומר, כי אתה מחטיא את הנקודה.

גם אם נקבל את העמדה כי כל תכליתה של התרבות לשרת את חבריה כפרטים, לא מובן כי "מוסרי" שתעשה כאות נפשך. ואכן: ניתן לנתח כיצד תראה חברה בה הפועלים (השתמשתי במונח השוה "סוכן" במאמר) מנסים למקסם את תועלתם הפרטית (ראה Robert Axelrod, The Evolution of Cooperation). אך צפייתך כי הפועלים האחרים לא ישימו לב לפעילותך אינה אלא נאיבית: לא משום ש"לא מוסרי" שתנהג בהם כך, כי אם - לא סביר שהם _יאפשרו_ לך לנהוג כך! וממילא, עם בגישה זו בחרת, מוטב שתחקור כיצד מערכת בה הכל פועלים למען עצמם מתפתחת. ודאי תופתע לגלות כי הנורמות שמופיעות שם הן, על פי רוב, נורמות של שיתוף פעולה.

אך האשמתי אותך בפספוס הנקודה, ותרם הסברתי מדוע. אין לי בעיה שתגרוס כי מוסרי שתקדם את אינטריסיך, ותתן נימוקים לכך. בזאת תעסוק בתחום המוסר. אך נראה כי אתה מתעקש להשאר, בדיונך, ברמה של "טובתי - מוסרי" בלי לחקור את ההשלכות של אמירה (הלגיטימית לכשעצמה) זו.

אה, ובנוסף, אציין כי לתורתו של קאנט פרספקטיבה מעניינת בדבר הגדרת הקריטריון לקביעת הטוב. האם התיחסת כלל לפרספקטיבה זו?
מסר לא מוסרי בענייני מוסר 774
איך קרה שאדם כמוך גדל והתחנך (שימו לב אנשים - חשיפה!) בחברה מוסרית כמו הקיבוץ שבו גרת? נשגב מבינתי. ובחזרה לדיון בנושא המוסר: בניגוד לטענך כי המוסר מתבסס על טובת האגו האישית, ההשקפה המקובלת בנוגע למוסר היא פשוט אנטי-אנרכיסטית. תפקיד המוסר הוא בהנחה שמקורה עלום, שבחברה שבה כל אדם ישמור על זכויותיו (הנתונות למיקוח) וחופשו (הנתון לויכוח) של זולתו, יעלמו כל הסכסוכים, ושלום ישכון בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו.

אדם יכול, כמובן, להחליט בפרץ של רשעות שהוא יכול להיות זה אשר יהנה מהמוסריות ההיפותטית הזו ע"י ניצול החברה שסביבו תוך התנהגות לא מוסרית, ולבנות על כך שהוא יהיה היחיד שחשב על הרעיון, אך סביר שבחברה מושלמת סוריאליסטית זו אף אדם לא יעלה במוחו את המחשבה הנלוזה הזו.

ונחזור למישור המעשי. למרות האידאה המקסימה שהעלתי כמטרה העליונה של כל מערכת חוקים המכנה עצמה "מוסר", אנחנו חיים בעולם שהוא, איך נאמר זאת... פחות ממושלם. כל עוד המצב כזה, תפקידו של המוסר הנזכר לעיל במאמר המקורי, הוא בשאיפה הבסיסית של כל חברה להמנע מאנרכיה, ומקורו הוא בהכרה בכך שתפישת העולם של אנשים כמוך, עומר, היא נפוצה למדי, וכל אדם חייב לשמש כדוגמא לכל אדם אחר בחברה שבה הוא חי.
קאנט 827
הדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות !
פראפרזה לדברים 832
ראשית כול הייתי רוצה להזכיר , שספריו של קאנט נכתבו לאחר כ - 60 שנה שתיקה בפילוסופיה. לפני קאנט בכ-‏60 שנה היה פילוסוף חשוב בשם דוד יום שהוא באה ואמר, אני אומר זאת בפשטות, שאדם עושה דברים בכלל בגלל שטוב לו, או שנראה לו שהיה לו טוב, אומנם זה נשמע פשוט אך זה עמוק, יום תמך בשיטה של, לשאול את השאלה, למה? עד הסוף, האדם אומר שהוא עושה מעשה כול שהוא בגלל כך וכך סיבות, יום היה שואל אותו למה? האדם עונה בגלל כך וכך, יום היה ממשיך לששאול למה? עד שהאדם בדרך כלל היה עונה, ככה, או כך נראה לי טוב ללא סיבה מיוחדת, אלה בפשטות, אני אומר זאת ממש על קצה המזלג , זה הרבה יותר מורכב במובנים מסויימים, בקיצור יום היה אומר שהאדם הולך לאן ש"שחם" לו. טוב, אחרי יום הפילוסופיה בעולם שתקה כ- 60 שנה, שקאנט הגיע הוא
עשה הכול רק לא להתעמט עם דוד יום, אגב אפילו ניטשה לא ממש התעמט איתו ממש. בנוגע למעשה המוסרי בכלל, קאנט בא ואמר שהאדם בונה לעצמו קאטגוריות לגבי מוסר ולגבי מעשים, ויש לו חשיבה אפריורית וחשיבה ה-אפריורית על המעשים שלו וכו' קאנט היה מתמטיקן טוב מאוד והוא גם ניתח את האדם בצורה של סכמות על סכמות. אך בו נחשוב טיפה על המעשה המוסרי במובן ההיסטורי, ודווקא אני יתחיל ממשהוא לא כול כך רחוק . דוסטוייבסקי שאל כבר את השאלה "אם יודיעו לנו שאלוהים מת, מותר לעשות "הכול".
מאמירה זו של דוסטוייבסקי אני יצא הלאה, מאמירה זו אנו למדים שבעצם מעשה מוסרי יש בו את הקלקולציה של שכר ועונש, בכלל גם מהתנ"ך אנו למדים שאנו עושים דברים מסויימים בגלל הפחד מעונש, גן עדן גיהנום, בעצם אנו לא דואגים לחברה בכללותה אלה לעצמנו, אנו רוצים גן עדן, גם בספרי הקודש, נשאלה השאלה האם אנו עושים מעשים , מעשים הכוונה מצוות, מפחד או מרצון טוב. טוב זה היה בשייכות לתנ"ך, אך מה עושה האדם החילוני באמת שהדת שלו חילונית, מה אותו מניע לעשות מעשים טובים, בעצם מה היא הטירמנולוגיה שלו, מה מניע אותו ? אם בכלל, שאנו אומרים מוסר עליון, או מוסר ניצחי בעצם לא אמרנו כלום, מה זה? ז"א גם מה זה "נצח" בכלל. אני לא ימשיך מאחר ואני לא ממש רוצה ל הלאות את הקוראים אך אפשר לפתח את זה.
לא הבנתי אם... 889
אתה טוען שקאנט מגביל את יכולת החשיבה האנושית, בעוד שהוא עצמו הנהיג זרם בפילוסופיה שמטרתו היא לפתח אותה?
לקאנט מגביל? 911
קשה לי לראות כיצד יכול אדם להגביל את יכולת החשיבה האנושית!

לא, דומני שתפקיד הפילוסוף למפות את מחשבותיהם של אנשים, ולעיתים להמליץ על אזורים מסוימים (כלומר, על דפוסי חשיבה – ומתוך כך על דפוסי התנהגות). נכון, שפילוסוף בלתי מוצלח עלול לפספס דברים חשובים, אולם סבורני שקאנט פילוסוף די חריף.

על-ידי מפה זו שמציע הפילוסוף, אנשים עשויים בהחלט להרחיב את מחשבותיהם. לדוגמא - ניתן לפרש את המוסר הנצרי מנקודת המבט הקאנטיאנית, והדבר עשוי להיות מעניין ושימושי.
קאנט - הסיפור האמיתי 946
עם כל הכבוד הראוי לעמנואל קאנט,
פעולתו הנזכרת ביותר היא:
להמציא, בדרך מושלמת, חמש הוכחות לקיום האלוהים.
להפריך אותן, בדרך מושלמת, ולהמציא הוכחה מושלמת נוספת לקיום האלוהים.

עכשיו - שאלה:
מה אתם חושבים עליו עכשיו?
קאנט - הסיפור האמיתי 1032
נזכרת על ידי מי?
עד כמה שידוע לי, קאנט זכור בעיקר בזכות שיטתו המוסרית הדיאונטולוגית, אשר באה לאחר 2000 שנות שלטון השיטות הטלאולוגיות (דבר אשר הוזכר כבר במאמר המקורי, אם כי ללא ציון המושגים עצמם).
אמנם קאנט נכשל כישלון די מהדהד בניסיון להוכיח את שיטתו, אולם היא בהחלט שינתה לחלוטין את כל צורת החשיבה האנושית בנוגע למוסר, ולקליטה של אובייקטים חיצוניים.

אגב, הספר המדובר של קאנט המציג את שיטתו המוסרית, הוא "הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות".

אורי
וחוץ מזה, 947
נכון הדבר, שאין ביכולתו של יחיד להגביל את
יכולת החשיבה האנושית, אך ביכולתו של קאנט ליצור פילוסופיה המגבילה את יכולת החשיבה האנושית.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים