הצעת חוק: הצמדת השכר המקסימלי לשכר המינימלי במקום העבודה 855
ועדת העבודה והרווחה אישרה אתמול (ב') פה אחד הצעת חוק של ח"כ עמיר פרץ. על פי החוק, השכר המירבי במקום עבודה לא יעלה על סכום השווה ל- 15 פעמים שכר המינימום המשולם במקום, אלא על פי צו של שר העבודה והרווחה.

לטענת פרץ, החוק יבטיח כי אם מקום עבודה מרוויח ומשלם שכר גבוה למנהליו, הכסף יחולק בהתאם גם לעובדים הזוטרים יותר.

הצעת החוק אינה אוסרת חלוקת בונוסים לעובדים מצטיינים, אולם תחייב את המעביד בשקיפות לגבי הטבות אלו.

הצעת החוק תועבר לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
קישורים
Ynet
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

יוזמה ברוכה. 53863
האם זה אומר שמעביד יהיה חייב, לפי חוק, לחשוף את גובה משכורתו לכל עובדיו?
יוזמה ברוכה. 53870
שאלה מעניינת. בכל אופן - זו הפעם הראשונה שאני שומע הצעה של אמיר פרץ שאני חושב שהיא מוצלחת למדי. אפילו חדשנית. בינתיים, לא הצלחתי למצוא בה נקודות רעות שיכולות להתמודד מול הנקודות הטובות שלה.
גם אני לא מצליח למצוא נקודות רעו 53871
מאידך, גם נקודות טובות אני לא מוצא.
מה ההצדקה לחוק שכזה?
"ככה נאבקים בפער החברתי?"

הרי זה אבסורד. גם אם נניח שאני מקבל 1.15 ממשכורת המנכ"ל (ואני מאמין שאני מקבל), הרי שהמשכורות במגזר בו אני מועסק לא משקפות דבר.

מה יהיו התוצאות בענפים עניים בהרבה? משכורות הבכירים יקוצצו, מה שאומר שתהיה בריחת מוחות אל ענפים אחרים, רווחיים יותר.

אה, הנה מצאתי נקודה רעה.
גם אני לא מצליח למצוא נקודות רעו 53914
איזה מוחות יש בענפים "עניים בהרבה"? כל הרעיון הוא שעל כל 15 ש"ח שהמנכ"ל רוצה להוסיף למשכורתו, הוא צריך להוסיף שקל אחד לעובד עם המשכורת הנמוכה ביותר. לא נשמע הוגן?
נימה קלה של התנשאות? 54097
בענפים עניים כנראה אין מוחות שיכולים לברוח.
יש לך דוגמא?
נימה קלה של התנשאות? 54137
ההנחה שלי היא שאם הוא היה יכול לעבור לתחום פחות ''עני'', הוא כבר היה עושה את זה.
יוזמה ברוכה. 53872
כל מקום עבודה? גם פרטי ולא רק ציבורי?
יוזמה ברוכה. 53906
אני גם תמהתי - ע"פ הכתבה ב-Ynet, החוק יהיה תקף גם במגזר הפרטי וגם בציבורי.
לא במגזר הפרטי 53938
ביום שמשכורתו של בכיר X תוגבל ע"י החוק המעאפן הזה, יהיה זה היום שבו הוא יעבור לחו"ל. אני מבין את החוק הזה בהקשר של חברות ציבוריות, אבל לא במגזר הפרטי. זה אנטי-קפיטליסטי וזה יכשל.
הבכירים ללא ספק ימצאו דרכים לעקוף את החוק. (AFAIK גם היום חלק ניכר מאוד מה Compensation לא מועבר דרך משכורת.) אנחנו נראה אנשים בורחים לחו"ל (או אפילו עובדים בארץ בשביל "חברות זרות") במספרים הרבה יותר גדולים, ואנחנו נראה המון בכירים עובדים בצורה קבלנית דרך חברות ייעוץ ו What have you.

הרעיון, לדעתי, מגוחך (במגזר הפרטי) ואני לא מאמין שיצליח:
1. אני לא מאמין שהבכירים יסכימו לחשוף את משכורתם.
2. אני לא מבין מדוע יש צדק במשוואה המתמטית הזאת בין הבכיר לזוטר. (למה 15? למה לא 1.5?)
3. אני לא חושב שזה מה שיסגור את הפער.
לא במגזר הפרטי 53943
עם כמה עידכונים של מדרגות המס זה יהפוך ל 1.5 בנטו.
יוזמה ברוכה. 53878
רבים מהמגיבים בynet מעלים את הטענה, שעובדים לא מקצועיים יפוטרו ויועסקו מחדש דרך חברות כוח אדם, כדי להמשיך לשלם להם שכר נמוך. מה דעתך?
יוזמה ברוכה. 53915
גם אני חשבתי על הבעיה הזו. אבל בשביל זה חוקקו את חוק חברות כוח-אדם, לא? (היתכן כי לעמיר פרץ יש אסטרטגיה שלמה, והוא לא סתם זורק חוק פופוליסטי מפעם לפעם?!)
יוזמה ברוכה. 54458
החוק הזה לא יכול להתקיים במגזר הפרטי מהסיבה הפשוטה, שמנהלי החברות פשוט יפטרו את כל העובדים שמקבלים משכורות נמוכות ויעסיקו אותם באמצעות קבלני משנה (לא חברות כוח אדם - כי החוק מגביל אותם). לדוגמא: מפטרים את כל המנקות בחברה ומעסיקים חברת ניקיון, מפטרים את כל הקלדניות ומעסיקים חברת הקלדה וכו'.
זה נקרא אאוט סורסינג או בעיברית "מיקור חוץ". לא צריך להעסיק את הבן אדם שפיטרת , אפשר להעסיק חברה שתבצע את העבודות שהוא ביצע...
יוזמה ברוכה. 54470
זו בהחלט עלולה להיות בעיה שתנבע מהחוק הזה, אבל אז עולה תהייה:

האם מנהלי חברות כוח האדם יהיו מחויבים לקבל רק שכר מינימום כפול 15? אם כן, זו עשויה להיות מכה קשה לאנשים אלו, ולתעשייה שהם עומדים בראשה, אשר מנצלת פועלים פשוטים וקשי-יום ביד גסה, ומרוויחה על חשבונם סכומי עתק.
יוזמה ברוכה. 54482
עמיר פרץ אינו מציע להגביל את הרווח שמותר להפיק ממפעל שבבעלותך. כך שהבעלים של החברה יוכל עדיין למשוך את הרווחים בכל שיעור, כדיבידנד -- גם אם לא יוכל לקרוא להם ''משכורת''.
יוזמה ברוכה. 54513
אבל כבר הסברתי שזו לא בעיה - גם חברת ה- outsourcing עושה outsourcing, כך שמנהל "קבוצה" בחברה זו מרוויח פי 15 מהעובדים, והמנהל האמיתי הוא השכיר היחיד ב"חברת הניהול".
יוזמה ברוכה. 54480
ישנה מגמה משפטית נמשכת לראות בעובדי מיקור החוץ (ובעובדי קבלני כ''א) עובדים של המשתמש, ולא של קבלן-המשנה.

הדבר תלוי בהרבה פקטורים, בעיקר של השאלה כמה פיקטיבית עסקת מיקור החוץ (כאשר השאלה מי משלם את המשכורת אינה השאלה העיקרית כלל). אם בפועל המעביד המקורי משמר את מלוא השליטה, סביר שבית-המשפט יראה בו את המעביד.

למרבה השמחה, מגמה זו אינה מושפעת מאינטרסים של בעלי הון כלל, מכיוון שהיא מתרחשת באולמות המשפט ולא בחקיקה.
יוזמה ברוכה. 54520
מה ההבדל מבחינת החוק בין חברה קבלנית אשר משכירה עובדים לעבודה מקצועית ממושכת באתר הלקוח לבין חברת כוח אדם?
53873
בהינתן שכר מינימום (אפריל 2001) העומד על 3226 שח, אנחנו מגיעים שמקבל השכר הגבוה ביותר מקבל עד 49 אלף שח. זאת בהנחה שבהרבה מקומות עבודה, השכר הנמוך ביותר הוא שכר המינימום.
זה יצור עידוד המשך הפרטת פונקציות תעסוקתיות לא מקצועיות כדוגמת ניקיון ואוכל.
53874
טעות, 3266.
שטות, הבל ורעות רוח 53884
א. בצירוף עם החוק הקובע שעובדים זמניים הופכים לקבועים לאחר פרק זמן מסויים, יתקבל מצב בו עבודי ניקיון, מזון, שירותים וכו' יועסקו דרך חברות כ"א ויוחלפו בתדירות גבוהה מאוד (משום שכעת יש למעסיק אינטרס כפול ומכופל להמנע מהפיכתם לעובדים קבועים). זוהי פגיעה קשה בעובדים אלה.

ב. אם מנכ"ל בנק משתכר חצי מליון ש"ח לחודש (ומר סיוון, למשל, משתכר יותר), הרי שכל פקיד זוטר (שאינו עובד חברת כ"א) זכאי לשכר של מעל 33 אלף ש"ח בחודש. תאמרו: נו! יוריד נא המנכ"ל הנכבד ממשכורתו. אבל גם אם נניח שהפקיד הזוטר ביותר משתכר "רק" 10,000 ש"ח בחודש, הרי שהגבלנו את משכורתו של המנכ"ל ל- 150 אלף; ירידה של כשני-שליש בשכרו. אלא מה? המנכ"ל חתום עם הבנק על חוזה, ובו מתחייב הבנק לשלם לו חצי מליון לחודש כאמור. מדוע שיסכים להפרת חוזה שכזו? האם יכולה המדינה לכפות הפרת חוזה שכזו?

ג. הפירצה "בונוסים לעובדים מצטיינים" רחבה מספיק בשביל טנק לעבור דרכה. איך מגדירים "מנכ"ל מצטיין", למשל? ומה לגבי חברה פרטית עם מנהל (בעלים) ושבעה עובדים בשכר מינימום - מי יקבע שהמנהל אינו עובד מצטיין, וזכאי לבונוס בשווי כל רווחי החברה באותו חודש, מדי חודש בחודשו?

ד. פירוק למיקרו-חברות: חברה גדולה, עם שתי דרגות ניהול, יכולה בקלות לפתור את הבעיה ע"י רישום כל חטיבה (כל קבוצה בניהול מנהל דרג-שני) כחברה בפני עצמה (חברה-בת). מנהלי הדרג-השני יהיו גם עובדים בחברת ה"הנהלה" (חברת האם). כך, אם עובד זוטר מקבל שכר מינימום (נאמר 3000 ש"ח), המנהל שלו זכאי לשכר של עד 45 אלף ש"ח, והמנכ"ל (מנהל המנהלים) לשכר של עד 675 אלף ש"ח. אנו עדיין עומדים בדרישות החוק, ובכל-זאת המנכ"ל משתכר פי 225 (כלומר, 15 בריבוע) מהעובד הזוטר. ובחברות גדולות במיוחד אפשר תמיד ליצור יותר מרמת פירוק אחת כדי להגיע לכל רמת הבדל רצויה.

ה. ומדוע שנחשיב את המנהלים מהדרג השני כעובדים בחברה האם? אפשר לדאוג שהמנכ"ל יהיה העובד היחיד שם, וחסל סדר מגבלות. לבנק הפועלים תהיה חברה-בת בשם "פועלים ניהול מתקדם", שתשלם שכר לעובד אחד בלבד - המנכ"ל, שעם שכר של כמה מאות-אלפי שקלים בחודש בלבד, יהיה מקבל השכר הנמוך ביותר בחברה זו, וחסל סדר מגבלות.

היחידים שירוויחו הם עורכי-הדין ורואי-החשבון. אני בטוח שהם יאהבו את החוק הזה בכל ליבם.
שטות, הבל ורעות רוח 53892
ב. נדמה לי שכן. אותו הדבר חל על תוספות יוקר (זוכרים שהייתה פעם אינפלציה והיו דברים כאלו?), ששר האוצר מוסמך בצו הרחבה להחיל על כל המשק. יש כאן סימטריה מסויימת.

ג. על המעביד אמורה לחול חובת שקיפות. לצערי, אני מסכים שהניסוח הזה הוא כה מעורפל ומנוקב ככברה, ולמי בכלל יהיו את המשאבים לאמת את כל המידע הנ"ל?
שטות, הבל ורעות רוח 53911
א. אני לא בטוח שזו תוצאה מחוייבת. בהרבה מקומות, עובדי הנקיון והאוכל הם עובדי חברה קבלנית חיצונית ואין יחסי עובד מעביד בינם לבין המקום שאותו הם מנקים או בו הם מגישים מזון.
פועלים בשבילך טוב יותר 53917
יפה שהזכרת דווקא את עמירם סיוון ובנק הפועלים. לא הרבה יודעים את זה, אבל בבנק הפועלים כבר מתקיימים שני מעמדות של עובדים מזה שנים רבות. המעמד העליון הוא עובדי הבנק, אנשים שמרוויחים משכורות הרבה מעל הממוצע, עם עשרות תוספות מיוחדות, תשלומים שלא מן המניין, בונוסים שנתיים גבוהים, קביעות לכל החיים, פנסיה בתנאים מעולים ופיצויי פרישה עצומים. המעמד התחתון בבנק הפועלים הוא עובדי חברת ההשמה נתיב 2, חברה שעיסוקה הוא רק השמת עובדים מקצועיים לבנק הפועלים. העובדים של נתיב 2 עושים בדיוק את אותה עבודה שעושים עובדי הבנק, אך קידומם המקצועי חסום, משכורותיהם נמוכות בהרבה, התנאים הסוציאליים שלהם זהים למינימום שהחוק דורש, ואם זה לא מספיק, כל שנה פג חוזה העבודה שלהם ושאלת המשך העסקתם עולה לדיון. על מנת שלא ליצור תקדימים בעייתיים לבנק, עובדי נתיב 2 לא יכולים להפוך להיות עובדי בנק בשום נסיבות (למעט, אולי, מקרים חריגים מאד שפרטיהם נשמרים בסודיות רבה).
פועלים בשבילך טוב יותר 53944
לגמרי במקרה, אני מכיר את פרטי התעסוקה של עובדי בנק-פועלים (ישנם *שלושה* סוגים של עובדים; עובדי בנק, עובדי "חוזה" בבנק - שיכולים להפוך לעובדי בנק, ועובדי נתיב 2). היות שחברת נתיב 2 מספקת, למיטב ידיעתי, אך ורק שירותי עובדים עבור בה"פ, כבר שמעתי עובד או שניים מהרהרים לגבי חוקיות המצב, לאור החוק הקודם של פרץ (עובדי חב' כוח-אדם). או בלשונם: "מעניין אם זה יחזיק בבג"ץ".
שטות, הבל ורעות רוח 53965
ניסיון מאולץ קצת לסנגר על החוק:
ייתכן שמבחינה מעשית אמנם אין לו שיניים. מצד שני, זה גם מונע את הנזקים שאנשים ציינו (אנשים צובאים על נתב"ג עם כפיות כסף בפה).
אבל אולי יש לו ערך הצהרתי. עד עכשיו מנהלים משכו לעצמם משכורות עתק ובעיתונים צקצקו בלשון, אבל מבחינת אותם המנהלים, לא היה גבול ברור: תמיד היה מישהו שהרוויח יותר (ואם לא בארץ, אז בחו"ל).
כאן יש אולי ניסיון לקבוע סטנדרט. כל הטריקים שהזכרת הם טריקים די ברורים, והמנהל יעמוד במצב שבו הוא מאוד במפורש ובמוצהר עושה טריקים כדי להמשיך ולמשוך לעצמו משכורת מופרזת לחלוטין ביחס לעובדיו.
שטות, הבל ורעות רוח 54110
זה כמובן יעבוד רק אם לא יקרה התסריט הגרוע, לפיו כל המנהלים הבכירים, חיש מהר ובו זמנית יעשו את הטריקים המלוכלכים וייצרו נורמה עוד יותר חזקה, לפיה מנהל שעומד בדרישת רוח החוק הוא לא מנהל שמכבד את עצמו...
שטות, הבל ורעות רוח 54487
הנקודה הבסיסית היא, שהשוק תמיד יותר חכם מהחוקים (ולא רק בגלל שנבחרי העם הם ברובם... אהם... לא מבריקים).
או שימצאו דרך לעקוף את החוק בקלות (ובפתיל מעלי יש מספיק הצעות), או שמי שתיפגע תהיה הכלכלה (חוץ מעו''דים ורו''חים - אני מסכים עם טל כהן בזה). כלכלנים מדברים הרבה על החשיבות של ''גמישות בשוק העבודה'' כתכונה חיונית ליציבות המשק. הרעיון הוא, שהיכולת של עסקים לצמצם את מצבת העובדים שלהם בתקופה קשה, ולשכור עובדים בתקופת גאות, מאפשרת למשק לצאת מהר יותר ממיתון ולהמריא לצמיחה. שאיפה זו לגמישות מתנגשת עם השאיפה להקניית בטחון לעובדים ואזרחים, אבל צריך להתחשב בה. אחת הסיבות שיפן לא מצליחה להשתחרר ממיתון כבר הרבה שנים, היא מדיניות ההעסקה לכל החיים שהיתה נהוגה שם. ישנם מספיק ארגונים בארץ (חברת החשמל, בתי זיקוק) שבהם מקפידים על שכר גבוה לכולם וקביעות, ועקב כך הם ארגונים בזבזניים ומושחתים. אלה הם, דרך אגב, גם האנשים שעומדים מאחורי עמיר פרץ.
החוקים הפופוליסטיים של פרץ, שנועדו להציג אותו כאביר הפרולטריון, לא פותרים דבר, ורק פוגעים במשק, ואני מסכים שהם מהווים רק שטות, הבל, ורעות רוח.
הלב והראש 54102
אינטואיטיבית, זה לא נשמע כמו משהו שיכול להצליח, למרות הקסם המסוים שיש ב"אחת, שתים, שלוש, עולם הפוך" המוצע. הרמז האינטואיטיבי הראשון הוא שאין חוקים כאלה במדינות אחרות, או ליתר דיוק: המשטר הכלכלי היחיד שתחתיו היה חוק דומה (רק עם פקטור 1 במקום 15) הוא המשטר הקומוניסטי. הרמז האינטואיטיבי השני הוא שאם השוק החופשי מעניק כאלה משכורות עתק, בניגוד לכל הגיון של צורך אישי אצל מקבלי המשכורות, כנראה שזה מונע על ידי כוחות חזקים מאוד.

המפתח להבנת הבעייתיות הוא לדעתי לא להתייחס לשכר המנכ"ל כנמצא במעגל סגור של פּוּל כללי של שכר בחברה. אין שום תלות בחברה בין שכר מנקה לשכר המנהל. שכרו של כל אחד נקבע לפי קריטריון כלכלי עצמאי של תפוקה שולית, וכל אחת מקטגוריות השכר עומדת (בנפרד) בתחרות שבה מתמודד הארגון עם ארגונים אחרים על החומר האנושי המגיע אליו. אם פותחים את חוג ההשפעות למעגל רחב יותר (וכוללים את בעלי הארגון וצרכניו), אפשר לחשוב על ניתוח אחר של הסוגיה. אני לא כלכלן, ואם יש כלכלנים, יופיעו מייד...

נניח שני תרחישים קיצוניים, אחד שבו עולה שכר המינימום בארגון, והשני שבו יורד שכר המקסימום.

אם שכר המינימום בארגון עולה, עולה סך כל השכר המשולם בארגון, ויורדת הרווחיות של הארגון (יחס רווח/הכנסה), בלי שינוי בסיכון שבו הוא פועל. ירידה כזו ברווחיות משמיעה שינוי במערך הכדאיות של היזם בהפעלת הארגון. המשמעות היא ירידה בכמות ההשקעות במשק, ומעבר ממיזמים לרווחי הון או להשקעה בחו"ל (שזה אומר: הקטנת הצמיחה, הגדלת האבטלה, ובקצרה: מיתון).

אם שכר המקסימום בארגון יורד, יוצא שהמנהלים מרוויחים פחות, ומי שמרוויח מכך הוא לא העובדים.... אלא הבעלים: הוא נדרש לשלם פחות שכר בסך הכל, ורווחיו גדלים. בישראל, שלא כמו בארצות הברית, הבעלות אינה בידי הציבור הרחב, אלא בידיים פרטיות, עשירות, ומצומצמות. כלומר, לוקחים מהעמירם סיוונים ונותנים לדנקנרים, לתשובות ולפישמנים. התוצאה היא גידול (מתון) בפער ההכנסות במאיונים העליונים.

אני לא מבין מספיק בשביל להציע ניתוח מה ההשפעה של התרחישים האלה על מחירי המוצרים של הארגון, אבל יש לי תחושה שהאפקטים של המחיר לא יקזזו את אלה של השכר.
השוק הפרטי 54104
עד כמה שאני יודע, העוקץ טמון בכמה הבדלים בין שוק ההון הישראלי ולמשל האמריקאי.

(1) הוא חובת והיקף השקיפות של חברות ציבוריות (לא אלו בבעלות ממשלה אלא אלה הנסחרות בבורסה).

(2) היא מידת האחריות האישית והפלילית של מנהלים וחברי דירקטריון על ביצועי החברה, על אמינות הדיווחים, על נכונות תחזיות וכו'.

(3) מידת ההשפעה שיש לבעלי מניות על הנהול של החברה, כמו אופן ההנפקה וכמותה

(4) עד כמה חדות השיניים של גופי הפיקוח והבקרה הממשלתיים על פעילות חברות ציבוריות

(5) הסימביוזה ההדוקה והמעבר התכוף של עובדים בין גופים שמטרתם לפקח ובין החברות המפוקחות
השוק הפרטי 54108
לא הבנתי איך זה מתייחס לשאלת השכר.. אני מסכים עם רוב ההיגדים.
השוק הפרטי 54116
לא בטוח לגבי (1). תוכל(ו) לפרט?
השוק הפרטי 54135
(1) היה שורש ההסתייגות שלי, אבל יש דרך מסוימת שבה הוא נכון. בארץ ישנה סלחנות אדירה כלפי הפרה של חובות שקיפות של חברות ציבוריות. גם אם, נומינלית, החובות הן דומות (במובנים טכניים מסוימים חובות הדיווח של החוק הישראלי נוקשות יותר מאלה של החוק האמריקאי; במקרים רבים השופטים בישראל מאמצים באופן צמוד את הפרשנות של חובות הדיווח מחו"ל), מבחינה מהותית הציבוריות הישראלית לא נותנת את מלוא המשקל להפרה של החובות האלה.

אחת הדוגמאות שקל להראות הוא הבעיה שיש בארץ בתחום של תביעה ייצוגית של מי שהיה בעל מניות ורוצה להעניש את החברה על ששיקרה לו. אחרי מספר שנים לא מועט, הוא ייתקל ביחס שאומר "צ'מע, יפה שכתבת לנו מסמכי תביעה המשתרעים על 300 עמודים. אתה צודק, הם באמת היו מאנייקים. תודה שהשקעת שנים בנסיון להוכיח את זה ולעמוד ברפש האישי שהוטל בך ובמניעיך. זכית. אנחנו מורים להם להפסיק להיות מאנייקים, לאלתר. וגם לשלם לך שקל ועשרים. שוב תודה שבאת."

מובן שהמנהל שסרח ימשיך לכהן, וכו'. להשוואה בארה"ב זה עשוי להיגמר בכלא.
הכצעקתה? 81900
האם אתה עומד מאחרי סעיפים 1-4 גם היום, אחרי אנרון, וורלדקום, זרוקס ומרק (וסליחה אם שכחתי מישהו) ?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים