משפט חוזר לעמוס ברנס 925
שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, הורתה הבוקר (ה') לקיים משפט חוזר לעמוס ברנס שהורשע ברצח רחל הלר.

בפסיקתה כתבה השופטת דורנר כי "אין לחלוק עוד על כך שבטיפול בחקירת הרצח בו הורשע ברנס נפלו פגמים חמורים", וציינה כי קיים חשש של ממש לעיוות דין. עוד קבעה השופטת כי "עודף הרצון של המשטרה והתביעה לסגור את פרשת הרצח של רחל הלר, גרם להם לא פעם להימנע מלדבוק באופן מלא באמת". לדבריה, "חוקרי המשטרה, שהיו מתואמים ביניהם, העידו שקר במשפטו של ברנס. לכך יש להוסיף את רשלנות המשטרה שאיבדה את הראיות שיכלו לסייע להוכחת חפותו של ברנס".

היועץ המשפטי אלייקים רובינשטיין טען כי אין מקום לקיים משפט חוזר כי כל הטענות המועלות בבקשה החדשה כבר הועלו בדיונים הקודמים ונידחו, אך עמדתו לא התקבלה.

הפרשה החלה כאשר גופתה העירומה של רחל הלר, בת 19, תושבת בת ים, נמצאה באוקטובר 1974 בחולות קיסריה, ועליה סימני התעללות קשים. שני צוותי חקירה שהוקמו נכשלו בעבודתם, וצוות חקירה שלישי, בראשותו של סגן־ניצב שאול מרכוס, עצר את עמוס ברנס, תושב עכו, וחילץ מפיו הודאה ברצח. הוא אף שחזר את הרצח לפני מצלמות המשטרה.

במשפטו, בבית המשפט המחוזי בחיפה, כפר ברנס באשמה וטען כי החוקרים היכו אותו והכתיבו לו את ההודאה. עם זאת, השופטים הרשיעו אותו, בעיקר על סמך ההודאה והשחזור, ודנו אותו למאסר עולם. ברנס ערער לבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה.

במהלך שנותיו בבית הסוהר המשיך ברנס לטעון שהוא חף מפשע. לאחר 9 שנות מאסר קצב נשיא המדינה את עונשו והעניק לו חנינה, אך כאשר ביקש שירות בתי הסוהר לשחררו, סירב ברנס להשתחרר והתעקש להישאר בבית הסוהר עד שיקבל זיכוי מוחלט. בסופו של דבר ביקר אותו בכלא רמלה השופט חיים כהן ושכנע את ברנס לצאת מהכלא ולנהל את מאבקו להוכחת חפותו מחוץ לכתלי בתי הסוהר.

זהו המקרה השלישי בשנים האחרונות בו בית המשפט העליון מורה על קיום משפט חוזר. קדמו לו משפטם של רוצחי דני כץ ומשפט "כנופיית מע"ץ"
קישורים
הארץ
Ynet
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

61046
מאז מתן פסק-הדין במשפט החוזר של רוצחי דני כץ אני מצפה לדיון בנושא באייל, ואין. יתכן שהמקום המתאים לדיון בזה הוא דווקא עדכון-החדשות על פסק-הדין בתביעת הדיבה של שרון נגד "הארץ" ובנזימן - בשני המקרים הצד ש"לא מרוצה" מההכרעה המשפטית מעלה את ההבחנה בין "האמת המשפטית" לבין איזו "אמת" אחרת (נגיד "היסטורית").

תגובות?
כל מני 'צדק' 61061
השופט חיים כהן (שהוזכר בידיעה) כתב בספרו "צדק במשפט" (אונ' משודרת) שלמושג 'צדק' לא ניתן ליחס משמעות אחת בלבד. לדוגמא הוא אומר שבתנ"ך המילים 'צדק' מופיעות ב-‏13 מובנים שונים. הוא מסווג 'צדק' לשלושה קטגוריות עקריות
1. צדק אנושי - מעשי האדם
2. צדק חוקי - נורמות המחוקק
3. צדק משפטי - שפיטת השופט

עוד הוא מוסיף את חוש-הצדק הפנימי ומידת-הצדק החיצונית. למשל ששניים מתדיינים, כל אחד חש שהצדק איתו, ובית המשפט קובע צדק שלישי, לצד זה או אחר, או משהו באמצע.
61362
אני מבין שהתגובה שלי למטה, לא הגיעה למסה הקריטית הדרושה להתנעת הדיון שבקשת.
61373
כך זה נראה. שמא נכתוב כאן תגובה פרובוקטיבית שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום?
אמת משפטית גרידא 61379
עדיין לא קראתי את זה, אבל נראה לי שברנס דווקא משחק בתוך תחומי המגרש של האמת המשפטית. כשהשופטת מדברת על פגמים פרוצדורליים, היא מדברת על שיטות לקביעת האמת המשפטית.

למעוניינים: http://207.232.15.135/Files/99/320/030/l19/99030320....
אמת משפטית גרידא 61399
כאמור, נראה כי לא זה המקום לדיון הזה, אלא דווקא הידיעה על פס"ד שרון-"הארץ" או הידיעה-שלא-פורסמה על פס"ד דני כץ. הדיון המבוקש הוא הדיון בתפיסה הציבורית של האמת המשפטית - האם היא חזות הכל או לא. התשובה "לא" באה לידי ביטוי בצורה הברורה ביותר בססמא "הוא זכאי", שהמשיכה ללוות את אריה דרעי לאחר שהורשע בדין, גם בארכעת הערעור. נדמה לי שניסו לשוות לקריאה הזו אופי של כפירה בסמכותו של בית המשפט, אולם אולי ניתן לקרוא אותה גם ככפירה בבלעדיותה של האמת המשפטית? בשרון-"הארץ" היה זה בית המשפט עצמו שסימן את גבולות-הגזרה של ה"אמת" בה הוא עוסק. לגבי פס"ד דני כץ, התכוונתי לחזור לדברים שכתב תום שגב (היסטוריון ועתונאי) בעקבותיו, כדי לראות אם גם בהם יש הבחנה בין האמת המשפטית לבין האמת ההיסטורית (ואולי אף האמת העתונאית), אך משום מה לא שמרתי לי קישור למאמר שלו מאותו שבוע. מישהו זוכר?
אמת משפטית גרידא 61430
במשפט הפלילי, התוצאה המשפטית המרשיעה אמורה להיות חזות הכל. אם לא, זה צריך להיזקף לחובתה של המערכת. לכן דרעי הוא קריאה נגד המערכת.

לדיון הזה יש באמת הרבה מאוד היבטים.
אמת משפטית גרידא 61404
עיינתי בהחלטה.

מוזר שכל הדמויות נזכרות בשם משפחתן (קרפ, ברנס, מרקוס) פרט לאחת, הנזכרת שוב ושוב בשמה הפרטי - רחל הלר.

דבר מעניין שנתקלתי בו הוא שהעובדה שברנס שוחרר לאחר 8 שנות מאסר בלבד נמצאה ראויה לאזכור ע"י השופטת כאחד הדברים החותרים תחת הרשעתו. האם השופטת חושד בקונספירציה, או שיש הסבר אחר למה שכתבה?
אמת משפטית גרידא 61428
שני הדברים אכן מוזרים. לגבי הראשון, יש ז'אנר מעניין של משפט וספרות, שעוסק בקריאת הנרטיב שמאחורי ההכרעה המשפטית. נראה לי שרחל הלר היא לא פרסונה בסיפור. היא עצם, למרות ש''עושים לה כבוד'' בשם פרטי (נועד להראות רגישות). אין כאן רוצח ונרצחת-נאנסת, אלא נאשם שאשמתו מוטלת בספק מול ''משטרת ישראל''. זה מאוד מעניין, ואין ספק שזו בחירה נראטיבית, והשאלה אם מסכימים איתה או שמוצאים נקודת מבט אחרת.

לגבי השני, זה מעיד שמערכת אכיפת החוק (במובן הרחב) ראתה ספק ניכר בהרשעה שלו. זו אותה מערכת שהעמידה את חוקריו של ברנס לדין על עדות שקר, ואותה מערכת ששינתה את העילות למשפט חוזר (שמעתי טענות שגם זה הומרץ בזכות ברנס). ועדיין האזכור של זה מוזר.
תוספת 62058
משה גורלי מותח ביקורת על ההחלטה בעיתון "הארץ":
גורלי מציין כי המקרה כבר נדון בפני שופט עליון בעבר, והפסיקה החדשה בידי שופטת אחרת מהווה תקדים מסוכן. זאת מפני שהיא עלולה לגרום לכך שפסק הדין יהיה תלוי בשופט, ולכל הפחות יראה כך.
תוספת 62126
הדין כן תלוי בשופט – במידה מסוימת. אין מנוס מכך. כל מי שאומר אחרת מוכר משהו.

בהינתן זאת, אפשר לשאול מה עושים. השיטה של המשפט היא בין היתר סופיות הדיון ועקרון התקדים. פשוט לא מרשים להביא את זה בפני שופט אחר, וזהו. המקרה הזה הוא בחירה מודעת של דורנר לדון בבקשה מחדש. מצער שלגורלי אין הגינות בסיסית לצטט את נימוקה, גם אם הוא אינו מסכים לו (אני סבור שכפרשן איו לו רשות להניח שאתה קורא גם את האידך-גיסא, כלומר את פסק הדין). הנימוק שלה היה שבין פסיקת השופט לוין לפסיקתה נשתנתה באופן דרסטי ההלכה המשפטית בקשר לעיוות דין. את זאת עשה ברק בעניין דני כץ לפני מספר שנים. אני לא יודע אם הנימוק של דורנר הוא מספיק, אם כי אינטואיטיבית הוא לא נראה לי שגוי.

אני לא יודע איך לוין הגיע למסקנה שלו, קראתי את ההחלטה שלו רק ברפרוף. אולם ברור ממנה שהוא השקיף על ההליך במשקפיים שקדמו להחלטה בעניין דני כץ. ומכאן אפשר למצוא (אבל לא חייבים) צידוק לנימוקה של דורנר. אני חושב שדורנר היתה מחליטה כך לפני שנים ארוכות, לו נדרשה לכך, והיא לא נזקקה לשינוי ההלכה של ברק. ועדיין.

מכל מקום, טוב שהחלטתה ניתנה. האם באמת "מוטב שחמישים אנשים חפים מפשע יישבו בכלא מאשר שמערכת המשפט הבריטית תוצג ככלי ריק", כדבריו של לורד אנגלי? החלטתה נכונה, וזה לא מעט. בדבר אחד גורלי טועה לחלוטין לדעתי, בסיפא של המאמר: ההחלטה של דורנר לא נובעת כהוא זה מרצון פופוליסטי כלשהו.
תוספת 77899
אגב שינויים בפסקי דין בערכאות שונות:

תוספת 78179
תיקים שרואים מכאן לא רואים משם. קשה מאוד מאוד לדעת מה קורה בתיק משפטי מן התיאורים העיתונאיים שלו. זה לא שהעיתונות לא יכולה, זה פשוט בדרך כלל לא חשוב לה.

מכל מקום, כמה עובדות נוספות, לאחר שקראתי את פסק הדין שניתן בבג"ץ. ראשית, אוזיק עצמו הסכים לביטול פסק הדין הראשון (ההוא עם ה-‏210,000 דולר). עוד דבר הוא, שבית הדין שאל את הצדדים אם הם מסכימים שפסק הדין יינתן בשתי חתימות, וקבע כי אי-תגובה ייחשב כהסכמה; והצדדים לא הגיבו. בנסיבות אלה, היה סיכוי מסוים שפסק הדין (שניתן בהרכב חסר) יאושר בערעור או בבג"ץ, והשופטת ביניש אף רומזת על כך בפסק-דינה. אבל אוזיק כבל את השופטים, מאחר שהסכים לביטול פסק הדין הראשון. אכן אסופת טעויות מרגיזה (של אוזיק, של השופטת הראשונה ועוד).

לגבי ההבדל בין הפסיקות, כמה ספוקלציות: ראשית, לא מן הנמנע שהדין השתנה מאוד ב-‏12 השנים שחלפו; שנית, לא מן הנמנע שההוכחות שהוצגו בסיבוב השני היו שונות מאלה שהוצגו בסיבוב הראשון; שלישית, לא מן הנמנע שפסק הדין השני נכון יותר, משום שקשה להבין איך הפרת חוזה עבודה _כלשהי_ תזכה את הנפגע במאתיים ועשרה אלף דולר פיצויים(!).
תוספת 78195
רגערגערגע, מה ז"א "לא מן הנמנע שהדין השתנה"? האם לא פוסקים לפי הדין התקף בעת שהדברים קרו, או למצער בעת שהתביעה הוגשה?
תוספת 78201
התכוונתי לפסיקת בתי המשפט, אשר מפרשת את החוק, והפרשנות חלה רטרואקטיבית (בעייתי אך נכון). יש שינויים בתחום דיני העבודה, ורובם אינם שינויים חקוקים.
עוף תופיק - SPAM מחב' LTP 61395
נראה שמישהו בשם אריה, מהחברה הזו שנמצאת בכוכב יאיר 067-580062 או 09-7492131
ltp@netvision.net.il שולחים פרסומת לכתובות מהאייל הקורא. אם הבניזונות האלה לא יפסיקו
אני מקווה שהמרכזיות שלהם יסתמו.
עוף תופיק - SPAM מחב' LTP 61400
אני ממליץ לכולם לדווח על ספאם כזה באתר http://www.spamcop.net .

אני משתמש בשירותי האתר כבר שנים הן לצורך דיווח והן כפילטר של דואר זבל (החלק הזה הוא כבר בתשלום), והם אמינים ומצוינים. מנגנון הדיווח של האתר מנתח לעומק באופן אוטומטי את ה-headers של ההודעה הבעייתית כדי להגיע למקור האמיתי שלה, ואז שולח הודעות תלונה לכתובות המתאימות (abuse@isp.com) אצל ספקי האינטרנט שאיפשרו להודעה זו להישלח דרכם. הדיווח הוא תהליך פשוט שלוקח כמה שניות, והוא בהחלט עשוי לגרום לסגירת חשבונות הגישה של המפציצים ולהוספת שרתי SMTP פתוחים לרשימות שחורות בינלאומיות, מה שאומר שעד שבעלי השרת לא יסגרו את האפשרות להשתמש בו באופן חופשי, כל הדואר שיצא מהם לא יעבור ברשת.

הודעות התלונה, אגב, נשלחות ללא אזכור פרטי המתלונן, כך שאין חשש שהתלונה תגרום בדרך עקיפה כלשהי לכך שתקבלו עוד ספאם. למי שלא ידע, הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות עם הודעת ספאם מעצבנת היא לענות לה (בהודעות remove me או נאצות למיניהן). הסיבה לכך היא שתגובתכם מאשרת לשולח שמאחורי הכתובת שלכם קיים אדם שבאמת קורא את הדואר שלו, ומשדרגת אתכם מיד לרשימת הפראיירים שיקבלו מעכשיו את כל הזבל בעדיפות ראשונה.
עוף תופיק - SPAM מחב' LTP 61405
תודה. לקח מעט יותר מכמה שניות בגלל שצריך להתרשם אצלם.

אלה התוצאות שקיבלתי:

Parsing input:ltp@netvision.net.il
[show] "dig netvision.net.il mx" (digging for mail exchanger) Found mailserver:mx20.netvision.net.il. = 194.90.9.19
abuse.net netvision.net.il = wanabuse@netvision.net.il
[show] "nslookup netvision.net.il" (checking ip) ip = 194.90.1.6
abuse.net shortcut:wanabuse@netvision.net.il

Statistics:
194.90.9.19 is not currently blocked by bl.spamcop.net
More Information..
Note, this is not necessarily a reflection on the specific address given. It is rather based on the overall ISP score.
Found abuse address:wanabuse@netvision.net.il

אזהרה נוספת היא לא לפתוח דואר ממקור לא ידוע. בעיקר מסכנת וירוסים, אבל גם מהסכנה שהדואר נשלח עם אופצית "תשובה אוטומטית". במקרה הזה התוכנה של המקבל תשלח תשובה כך שהספאמר יוודא שהכתובת שלכם אמיתית.
עוף תופיק - SPAM מחב' LTP 61409
בדרך כלל ניתוח ההודעה הרבה יותר ארוך ומפותל (ומעניין, למי שעונה על הגדרת מבקרי האייל כפי שהופיעה ב-ynet), אלא אם כן לא סימנת את המשבצת שבה מבקשים לראות את כל תוצאות הניתוח, או שבאמת לא היה במקרה הזה שום נסיון להסוות את זהות השולח, שזו כבר חובבנות לשמה מצידו.

ההרשמה לאתר, אגב, היא תהליך חד-פעמי וכמובן שזה חינם. לגבי הערתך על התשובה האוטומטית, ברוב תוכנות הדואר ניתן ומומלץ לקבוע שהתוכנה תבקש אישור לפני שתחזיר הודעה כזו. נדמה לי שב-Outlook Express זו אפילו ברירת המחדל.
חוצפה ישראלית 77264
זה עתה קיבלתי דואל-זבל שנשלח דרך "בזק בינלאומי"‏1, הכולל פרסומת לאיזה שרות שלא דרוש לי, לא הבעתי בו עניין, ואין לו קשר לאייל הקורא. הדואל נשלח לכאורה מהכתובת tabodirect@msn.com (ראיתם את זה, ספאמבוטים? רישמו היטב) והוא מפנה לאתר www. tabodirect co.il (הדומיין רשום על שם אחד **** *** מת"א), ומכיל את מספר הטלפון 035615668. ברוב חוצפה, הדואל כולל קישור unsubscribe וגם הודאה בזו הלשון:
We have got your e-mail from: דיון 1033

1 לצערי, הבנתי שספקי אינטרנט בארץ אינם מנתקים לקוחות המשתמשים בשירותיהם להטרדת אחרים, תוך הפרת ההסכם עם ספק האינטרנט, וכי למעשה כולם מתגאים כי "מעולם לא ניתקנו לקוח בגלל ששלח ספאם". במקרה זה, בכל זאת אדווח לspamcop, אולי לפחות msn לוקחים את העניין ברצינות.
חוצפה ישראלית 77365
מספר הטלפון מוביל ל"טאבו דיירקט". אין שם "**** ***" (זה כנראה מי שהקים להם את האתר, והטמבלים לא דאגו שהדומיין יהיה רשום על שמם). ה"אחראי על האינטרנט" בחברה, "יובל", הודה שהם משתמשים בבוטים לאיסוף כתובות, ואפילו התגאה בכך. עם זאת, הוא התחייב בפני שמי שמבצע unsubscribe אכן מוסר מהרשימה. דרשתי ממנו להסיר את כל הכתובות מהדומיין haayal.co.il, וכולם מוזמנים (מתבקשים!) להתקשר אליו ולדרוש להסיר את כתובתכם, או את כל הכתובות מדומיין שבבעלותכם. *עדיף* לעשות זאת טלפונית, כמובן, על מנת להטרידם במידת האפשר.
חוצפה ישראלית 77366
תודה. האם התכוונת שדרשת להסיר את כל הכתובות שנאספו מהאייל, או רק כתובות שמסתיימות ב haayal.co.il (מיעוט קטן יחסית של הכתובות שמופיעות באתר)?

כפי שציינתי במקום אחר, עצם שליחת הבוט שלהם לשוטט באתר עשויה להיות הפרה של תנאי השימוש בו ו/או עבירה על חוק המחשבים הישראלי.
חוצפה ישראלית 77368
השני - הראשון אינו ניתן לביצוע, לצערי.

אשמח לשמוע חו''ד מעו''ד לגבי האפשרות שאתה מעלה (עבירה על חוק המחשבים הישראלי). אם למישהו מכם יש את הציוד לעשות זאת, אשמח גם את תקליטו את מר ''יובל'' מודה בפה מלא בכך שהם שולחים רובוטים לאיסוף כתובות, ותשלחו אלי את ההקלטה.
חוצפה ישראלית 77369
טל, שלחתי לך את כתובת ה- IP שממנה פועלים החצופים. אינני יודע עד כמה ה- logs של השרת מהווים ראיה לכאורה למשהו, אבל בכל זאת - האם ניתן להבחין בדפוס גישה בלתי-שגרתי מאותה כתובת?
חוצפה ישראלית 77381
בפירוש כן. כמעט אלפיים ביקורים בדפים שונים ומשונים בשבוע האחרון. (לכל מי שתוהה: לא, פעילות זו לא השפיעה על מה שכתבתי במקום אחר לגבי מספר המבקרים השונים באתר. כל הביקורים הם מאותה כתובת IP וללא קוקיות, ולכן לא ניספרו אפילו פעם אחת במניין הקוראים השונים).

חסמתי את הבוט הספציפי הזה מכניסה לאתר; מעט מדי, מאוחר מדי, אבל עדיף על כלום.
חוצפה ישראלית 77418
האמת היא שמה שמגיע לבוט הזה לקבל אינו חסימה אלא דף html תמים למראה, עתיר כתובות דואל בלתי-תקפות או של-המנוול-עצמו, אבל חבל על הטורח.
חוצפה ישראלית 170759
או שאולי לא חבל?
חוצפה ישראלית 170888
אז לשלוח לך מועמדים?
חוצפה ישראלית 170891
זה לא אני, ואין לי מושג איך הרשימה הזו נוצרת.
חוצפה ישראלית 170927
הכתובות אקראיות. ה-domains הם מתוך רשימה של spammers ידועים.
חוצפה ישראלית 170926
ששש... לא צריך לספר לכולם.
חוצפה ישראלית 78092
''אם למישהו מכם יש את הציוד לעשות זאת, אשמח גם את תקליטו את מר ''יובל'' מודה בפה מלא בכך שהם שולחים רובוטים לאיסוף כתובות, ותשלחו אלי את ההקלטה'' - חשוב להזכיר שיש לומר מראש למר-בחור, לפני ההקלטה, כי הולכים להקליט אותו. אחרת זו האזנת-סתר לא חוקית, אני חושב.
תחשוב שוב 78098
האזנת סתר לא חוקית היא כאשר המקליט (או המאזין) הוא צד שלישי, שאינו משתתף בשיחה. לכל אחד מהצדדים בשיחה שמורה הזכות לזכור מה נאמר בה, לרשום מה נאמר בה ולהקליט את הנאמר בה, גם מבלי שיודיע על כך לצד האחר.
תחשוב שוב 78099
אתה בטוח?
טוב, אני לא בטוח, ולכן אני מניח שאני הוא הטועה. חשבתי שלא משנה איזה צד אתה, תמיד צריך להודיע לאדם לפני שמקליטים אותו. אבל כאמור, לא לחינם ציינתי "אני חושב". סורי.
אגב, בויכוחים כאלו, מן הסתם ישנה דרך קלה להכריע. להסתכל בחוק. השאלה היא האם "ספר החוקים" של מדינת ישראל מקוון?
יש למישהו לינק?
דווקא אתה צודק. 78102
זה קשור איך שהוא לזכותו של האדם לא להפליל את עצמו.
קצת הרגזת אותי 78107
הנה לכאורה חוק האזנת סתר:
ולפיו "האזנת סתר" היא האזנה (ובכלל זה האזנה, קליטה או העתקה, והכל באמצעות מכשיר) ללא הסכמה של *אף אחד* מבעלי השיחה. אם המאזין הוא אחד מבעלי השיחה, הרי שברור שהוא מסכים לכך שהוא יאזין, ולכן אין זו האזנת סתר.
קצת הרגזת אותי 78110
יפה מיץ, הוכחת שאתה צודק. אבל למה נתת את הקישור לאלמוני ולא לי?
אני שאלתי קודם, וחוץ מזה הוא סתם אלמוני...
בכל אופן, והרבה יותר חשוב, הכיצד אין עותק מקוון‏1 של ספר החוקים הישראלי; האזרחים זכאים לדעת את החוקים, ונראה לי שזו דרך ראויה לעשות כן.
שנחתים עצומה?

-------------

1 אלא אם כן יש, ואני מקווה שכך הדבר.
זהו, נרגעתי 78114
קודם כל, הוכחתי לכאורה, כי זה רק לכאורה החוק (האם פרסום באינטרנט של מה שנחזה להיות החוק אך למעשה איננו הוא עבירה?). שנית, מה לעשות – מי שקצת מרגיז אותי זוכה ליחס מיוחד (אבל אני לא ממליץ לנסות), וממילא שיערתי שתעבור כאן ותראה את הקישור.

אני מסכים איתך, ונדמה לי שכל החקיקה החדשה מתפרסמת באתר הכנסת, אך זה בהחלט לא מספיק. אני תומך בפרסום כל ספר החוקים הישראלי וחקיקת-המשנה באינטרנט. חוששני שהדבר יפגע במישרין ובעקיפין בגילדת עורכי הדין, וכי זו הסיבה שהדבר נמנע (ואגב, למיטב ידיעתי, לא רק בישראל).
זהו, נרגעתי 78116
אני חושב שזה כמעט תנאי של משטר תקין; די מפתיע אותי שמשרדי הממשלה מרושתים ודווקא פרסום פשוט של ספר החוקים נעדר. אולי סדר העדיפויות שלי שגוי, אבל נראה לי שזה היה אחד הדברים הראשונים שהייתי עושה. אי-פרסום (או פרסום מוגבל / מועט) רק כדי לא לפגוע ברווחי עורכי הדין מחשש שבורות הציבור תרד - נראה לי כמעט כהתנהגות פושעת.
עצומה עכשיו!
זהו, נרגעתי 78218
יש למישהו מידע על ההיקף של "ספר החוקים הישראלי" (האם יש ספר בודד בשם זה?) וכמה זיכרון נדרש כדי להכילו?
זהו, נרגעתי 78237
החקיקה הראשית מקיפה כמה אצטבות בודדות, כמדומני (אם יצא לך לראות פעם את פקודות מטכ"ל, אמור להיות לך ברור שחוקי המדינה לא נכנסים בכרך בודד). אני מעריך שמדובר לכל היותר בעשרות מגהבייט (ה CD-ROM של "תקדין" מכיל "מאגר חקיקה ראשית ומשנית מקיף ומעודכן": http://www.takdinet.co.il/takdin.shtml )
זהו, נרגעתי 166440
1. החקיקה שמתפרסמת באתר הכנסת אין בה די, לא רק מהטעם שהיא איננה מקיפה את כל החוקים, אלא שהחוקים, כדרכנו אנו, מתפרסמים טלאי על טלאי, תיקון על גבי תיקון. לפיכך גם אדם מיומן ומקצועי יתקשה באיתור כלל התיקונים לחוק מסויים שלא לדבר על הסיזיפיות הכרוכה בהבנת חקיקה כגון‏1 : "בסעיף 3, לאחר המילים "אינו רשאי" יש להוסיף, ו"בתנאי שהוא הודיע על כך כאמור בסעיף 13".

2.חוששני שיותר מהפגיעה‏3 בגילדת עורכי הדין הרי שהסיבה העיקרית, שאני מוצא, להעדר חקיקה ישראלית‏4 ברשת היא כלכלית גרידא. השאלה היא איזה גוף יהיה מוכן, ברמה סבירה של עדכונים‏5 להרים פרוייקט כזה. מצד אחד מדובר להערכתי בעלויות לא קטנות, כאשר מנגד עומד צמצום מקורות ההכנסה, של החברות לאחזור מידע משפטי. בשלב זה לא הייתי סומך על תקציב משרד ממשלתי כזה או אחר למימון פרוייקט שכזה.

____________________
1 למה"ס‏2 - אני ממציא את הדוגמא.
2 למען הסר ספק.
3 ייתכן גם שלא רק שלא תהיה פגיעה אלא הצורך בעורכי דין יעלה, כאשר המודעות והנגישות לחוק תהיה גבוהה יותר בקרב ההדיוטות.
4עכש"י - חקיקה זרה, בעיקר אנגלוסקסית נמצאת ברובה על הרשת. מידיעה אישית סטודנטיאלית: בעיקר על ידי אוניברסטאות.
5 לפחות פעם ברבעון.
זה מדינת חוק זה? 166445
אם בעצם אין קובץ מסודר של החקיקה, איך בעצם יודעים מהו ה"חוק" בנושא מסויים? ממה שאתה כותב משתמע שהחוק הוא מאד אמורפי בתחומים מסויימים ולא ממש מוגדר היטב, או בר אכיפה, שכן אתה כותב שאפילו אדם מיומן ומקצועי יתקשה באיתור כלל התיקונים לחוק מסויים.
זה מדינת חוק זה? 166450
אבל יש קובץ מסודר של החקיקה, והוא קיים גם בצורה אלקטרונית. כל מה שצריך לעשות הוא לשלם למו''ל (גילדת העו''דים).
זה מדינת חוק זה? 166457
בשביל זה משלמים הרבה מאד כסף‏1.
החוק הוא לא אמורפי. יש ספר חוקים‏2 שמתפרסם על ידי הכנסת. החוק בראשיתו מתפרסם במלואו‏3. אחר בא תיקון‏4 ועכשיו לך תוסיף ותוציא ותיישם את התיקון.
לצורך כך האוגדנים והתקליטורים מביאים את החוקים כאשר התיקון משולב בהם. אם ניקח חוק אחר‏5, תוכל לראות למשל לידי סעיף 1 שכתוב "(תיקון: תשנ"ז)" משמע - סעיף 1 לחוק מופיע כאן בנוסח לאחר הכללת התיקון שהיה לחוק בשנת תשנ"ז. באוגדנים ובתקליטורים יופיע גם הפניה להיכן פורסם החוק והתיקונים.

יש לציין, כי הנוסח הקובע הוא הנוסח שפורסם בספר החוקים ועל כן, ההסתמכות על המאגרים על אחריות המשתמש. דהיינו אם ביצעת מעשה בהסתמך על החוק שמופיע במאגרים ולבסוף יתברר שנוסח החוק שונה אתה עלול, איך לומר, "לאכול אותה".

____

1 ראה למשל: חקיקה ע"ג דיסק: http://www.takdinet.co.il/search/TitleInfo.asp?fromT... בעמודה מנויים שנתיים.
אוגדן חקיקה (חלקי, לפי נושאים): http://www.machshavot.co.il/form_legislation.html
חקיקה מלאה: http://www.halachot.co.il/shop/products.asp?producti...

2 שגם עליו עושים מנוי וגם הוא עולה כסף והוא נקרא רשומות והוא כולל את כל הפרסומים של המדינה: ספר חוקים, הצעות חוק, קובץ התקנות, ילקוט פרסומים ועוד כמה.
3 לצורך הדוגמא ניקח את חוק ההלוואות לשכר לימוד. ככה נראה החוק בס"ח, ממש כמו שאתה רואה. http://www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp?Type=1&...
5 חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים): http://labour.haifa.ac.il:8070/shil2/jsp/general/Art...
זה מדינת חוק זה? 166459
ועכשיו אני קצת מבולבל. אז למה התכוונת כשכתבת ש"שאפילו אדם מיומן ומקצועי יתקשה באיתור כלל התיקונים לחוק מסויים"? לא לאדם שיש בידיו את מערכת "תקדין", נכון? האם הכנסת דואגת לפרסום של החוקים שיהיה נגיש לכל אדם ובחינם? למשל, על ידי חלוקת "רשומות" לספריות הציבוריות? האם אין מקום שהחקיקה המסודרת תהיה זמינה לציבור (דהיינו, ש"תקדין" תפשוט את הרגל...)?
זה מדינת חוק זה? 166464
המשפט שציטטת מתייחס לחקיקה שמתפרסמת על ידי הכנסת וכוונתי הייתה, כי אפילו אדם מקצועי ומיומן (=עו"ד) יתקשה - הן מבחינת הזמן והן מבחינת הוודאות - לעיין בנוסח החוק, כפי שהוא מתפרסם בספר החוקים ולהיות בטוח שהז החוק העדכני מולו. ברור, שאם יש לך את נוסח חוק שכולל את התקונים, אין בעיה להתמצא בחוק. כמובן, שמאגרי מידע, כמו תקדין ודינים נותנים לך אפשרויות חיפוש רבות ומגוונות ומהירות.
בוא אני אגלה לך סוד. אפילו השופטים מסתמכים על תקדין/דינים או כל אוגדן אחר ולא על הנוסח הרשמי שבספר החוקים, שהוא לא ידידותי בעליל, כפי שהספקת לראות. כך שאם נפלה טעות באוגדן ואף אחד לא בדק את הנוסח הרשמי, הרי שהחוק, באופן מעשי, יהיה כפי נוסחו באוגדן‏1.

אין לי מושג כיצד הכנסת מפרסמת את "רשומות" אבל אני מניח שבספריות ציבוריות יש‏2.

בהחלט יש מקום לחקיקה מסודרת וזמינה לציבור. כאמור, אני מתקשה לראות איך גוף פרטי עסקי עושה את זה ואין ספק שיש כאן צורך בהתערבות של גוף ציבורי. הנה למשל היום הגדילו בכנסת את תקציב הקשר עם הבוחר, אז אולי בפעם הבאה זה יהיה על סדר היום?‏3.

___________
1 לזכותם יאמר שהם בדרך כלל מדוייקים ואפילו מביאים את השגיאות שבהדפסה שברשומות, בציון הערה שכך הודפס במקור.
2 עכש"י בבית אריאלה בת"א, יש, אבל באמת שאינני יודע האם זה מעיד על הכלל.
3 אהה..[להנהן בראש בקצב]
אני, ולא האלמוני למעלה, צודק 78105
אני בטוח. כשאתה מדבר עם מישהו, אין הבדל, מבחינת החוק, בין אם אתה רק זוכר מה הוא אמר לך, לבין אם אתה מקליט את הנאמר.

למיטב ידיעתי אין גרסא מקוונת של ספר החוקים המלא, ואף לא של חוק העונשין.
אלע''ד 78106
אבל מיץ פטל צודק.
חוצפה ישראלית 170758
חו"ד אין לי, אבל ynet מספר ש"מפיץ דואר זבל ישראלי שהשתמש בתוכנה כדי "לקצור" כתובות דואר אלקטרוני פעל בניגוד לחוק, קבע שופט בית משפט השלום בתל אביב וחייבו לשלם פיצויים":
חוצפה ישראלית 170928
מרבית הפיצויים על-סמך נזק שנגרם מנפילת האתר. ''האייל'' טרם נפל בשל קצירת דואל... אבל התקדים, כשלעצמו, חיובי ומעודד. כן ירבו.
חוצפה ישראלית 337167
"ביהמ"ש: מותר לאסוף מיילים מפורומים"

"ניר סוויסה, בעלים של אתר פורנו הפעיל תוכנה לאיתור כתובות דואר אלקטרוני ברשת; בית משפט לתביעות קטנות פסק נגדו, אך המחוזי קיבל את ערעורו
אם אתם גולשים בפורום מסוים, ובוחרים לחשוף את כתובת האימייל שלכם שם, אל תתלוננו אחר כך אם פתאום תתחילו לקבל דואר פרסומי מגורמים לא מוכרים. השופטת יהודית שטופמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, קבעה כי איסוף כתובות של דואר אלקטרוני שמשתמשי פורומים פירסמו מרצונם, ושליחת דואר אלקטרוני אליהם מטעם גורם חיצוני - איננה אסורה. "

חוצפה ישראלית 337209
ניחוש: כב' השופטת אינה משתמשת בדואר אלקטרוני.
חוצפה ישראלית 337212
לא הייתי ממהר לנחש ניחושים כאלה. השופטת היא לא מחוקקת, היא רק מפרשת את החוק. החוק, ככלל, לא מגן מפני שימוש בידע שיש לאדם ושהשיג ע''פ החוק. בפרט, חוק המחשבים לא מכיל שום סעיף רלוונטי. הכעס, במקרה הזה, צריך להיות מופנה למחוקק.

אגב, אולי אפשר לפרש את שליחת הספאם כ''שיבוש פעולתו התקינה של מחשב'', שהיא כן עבירה פלילית.
חוצפה ישראלית 337288
או זהו, שהחוק כן מתייחס לניהול מאגרי נתונים ממוחשבים, ויש איסורים שונים לגבי ניהול מאגר נתונים עם פרטי התקשרות לאנשים. ברור שאספני הכתובות מנהלים מאגר נתונים.

(כן, גם האתר הזה מפעיל מאגר נתונים. ההבדל: מי שנמצא במאגר הנתונים של האתר הזה ביקש, באופן מפורש, להמצא בו).
חוצפה ישראלית 337301
צודק, שכחתי אותו. בכל אופן, עברתי (די ברפרוף) על החוק ואני לא רואה בו אף סעיף על פיו איסוף כתובות אינו חוקי.
חוצפה ישראלית 337306
הליקוט - חוקי, האוסף (ובשפת בני אדם - מאגר הנתונים) לא.
רוצה לומר, אם אינך מחזיק מאגרי מידע, אלא מלקט כתובות מאתרים, משגר אליהן את ספמך, ושוכח - הרי שלכאורה לא עברת על החוק.
חוצפה ישראלית 337309
אני גם לא רואה על פי איזה סעיף המאגר לא חוקי. עכש"מ, המאגר הזה חייב רק ברישום, ולרשם מאגרי המידע אין זכות לסרב לבקשה ‏1.

1 בקבלת שתי הטענות האחרות שאתה טענת, ששליחת הדואר ואיסוף הכתובות שתיהן חוקיות.
חוצפה ישראלית 337333
ומה מונע ממך לשכוח "עד המשלוח הבא"?
חוצפה ישראלית 77407
גם אני קיבלתי מהזונות שידול דואלי
הודאה במשטרה 61417
מקרה ברנס הוא מקרה אחד מתוך קבוצה שבה ההרשעה התבססה בעיקרה על הודאת הנאשם בחדרי החקירות, ואי הודאה במשפט עצמו.
לדעתי יש בעיה בחוק שנותן משקל כה רב להודאה בחקירה. אם הנאשם רוצה להודות הוא יכול לעשות זאת במשפט עצמו לעיני כולם. הודאה בחדרי החקירות, כאשר לא ברור כלל מה בדיוק היה שם פסולה לדעתי. ואכן חוק זה גרם לעוולות חמורות. "כנופית מע"ץ" הורשעה לפי חוק זה בהצתות ואחר כך זוכתה זכוי מלא.
היה גם מקרה בירושלים של אדם שהורשע ברצח, על סמך הודאתו במשטרה, ושוחרר אחר כך כשנתפסו הרוצחים האמיתיים.
מעניין שבמשפט העברי לא ניתן משקל להודאת הנאשם אפילו במשפט עצמו, ולהרשעתו דרושים שני עדים אחרים.
(העובדה הזאת נודעה לי מקריאת ספר של השופט חיים כהן על משפטו, כביכול, של ישו בידי הסנהדרין בזמנו. האם חכמנו הקדומים ראו כבר אז דברים שאנו פספסנו היום ?)
הודאה במשטרה 61429
במשפט העברי הם מאוד לא החשיבו את ההרשעה. הרציונלים של ההליך הפלילי היו שונים לחלוטין מאלה המוכרים לנו. לכן, כשהיתה שליטה עברית עצמית, התפתחה מערכת פלילית מקבילה, לא-דתית (שכחתי את שמה).
הפרקליטות מרימה ידיים 91033
הפרקליטות הבינה שאין סיכוי לזכות במשפט אחרי זמן רב כל כך, והודיעה שכתב האישום מבוטל:

אופס 91034
אופס 91038
רגע, אז מה זה אומר לגבי מר ברנס? האם הוא מעתה נחשב חף מפשע? אמנם הידיעה מציינת שנמחקו האישומים ברצח נגדו אולם פסק הדין הקודם בעניינו (זה שהרשיע אותו, ובעקבותיו ישב בכלא) עדיין עומד, לא?
אופס 91041
הוא נחשב חף מפשע.
כנראה שעכשיו הוא מכין תביעת ענק.
אופס 91050
אתה יודע אולי מה בדיוק תהיה התביעה שלו? כנגד המדינה? כנגד אישים במשטרה? בפרקליטות?
הוא זוכה 152035
בית המשפט המחוזי בנצרת הורה היום (ב') למדינה לשלם 1,200,000 שקלים פיצויים לעמוס ברנס, וכן לשלם לו הוצאות הגנה בסכום של 200 אלף שקלים נוספים. תדהמה בפרקליטות.

הוא זכאי 112232
לאחר 28 שנה, עמוס ברנס זוכה הבוקר מכל אשמה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים