![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				איך אתה שומר עליו עכשיו? איזה מידע יאבד בהכרח בליטון? אקדים ואומר: שום דבר לא מחייב אותך לכתוב דווקא shana, וברט להמיר ש' ל-sh. זו בסך הכל (עוד) קונבנציה מוזרה משהו של האנגלית. אפשר, נניח, s עם איזו נקודה מעליה, כך שהסימן יזוהה בלדעית עם ש'. (ומי, חוץ מבלשנים ומשוררים, חושב היום על כך ש"שנה" קשורה לשינוי ושניות?)  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				(מה זה "וברט"?) השינוי בליטון של ה-ש' לא ישנה מאומה בעניין השנה. חוצמזה, יש המון דברים כאלה. מה יהיה על "מאזניים" הנגזרות מ"אזניים"? ריגול מרגל? חילוץ מחולצה? ... ... ובאשר לסייפא - אני, למשל. וסביר שעוד כמה.  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				שוב, בשיטתו של אורנן הליטון אינו גורם לאיבוד הקשר. אפשר לתמצת את שיטתו כך: קח את העיצורים במילה והחלף אותם וסימנים נוחים מהמקלדת (לא שלב עקרוני). הכפל עיצור שמופיע בו דגש חזק. הוסף סימנים לתנועות. יחסית לכתיב המקובל, הליטון הזה *מוסיף* מידע היסטורי/מורפולוגי ולא גורע. לדוגמותיך: mo^znayim/^oznaym xulca/xilluc riggul/mraggel  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			איך זה יכול ל*הוסיף* מידע אינני מעלה בדעתי אפילו. בכל אופן, זה נראה נורא... | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				הוספת מידע מעבר לכתיב העברי המקובל היא כבוד מפוקפק מאוד: בקריאת רצפים כמו "הרכבת" אנחנו עוסקים בעיקר בניחוש; האותיות עצמן אינן מגלות אם זה ha-rakebt או שמא harkabat. ולגבי האסתטיקה - גם אתה לא כל כך יפה...  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
			  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות
		 | 
		© כל הזכויות שמורות |