 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי חוברת ישנה ומתפוררת של פרוזה משנת 1981 שהוקדשה לשירה שחורה. הבית האחרון של השיר בתרגום של יעוז-קסט הוא עלי עץ אמצא סופי לחיק עפר יוּשַב גופי ועשב-מות יִבָּקַע מלבבי כליל-חמדה. מעניין אם למישהו יש את הגליון ההוא מהארץ עם חמשת התרגומים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, אני משוכנע שאצל סערי העשב הרע הופיע בשורה האחרונה דווקא, ואני מנחש שכך זה במקור - כי זה הרבה יותר מוצלח. כאן הפואנטה עברה לשורה הלפני-אחרונה, והאחרונה ממתיקה אותה לרעה. והרי אפשר היה בקלות להחליף: "ומלבבי כליל-חמדה, עשב מוות יבקע". מעניין מה אני מחמיץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את הגשטאלט? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |