|
||||
|
||||
ראה מה "מרשים אותי במיוחד" בתגובה שלי שפתחה את הפתיל הזה, והסבר לי, במטותא, כיצד אני מנסה לסובב את מהלך הדיון כולו. וזה שמשהו הוא מסוכן לא אומר שלא ראוי לעשות אותו. אני עומד מאחורי דבריי. אבל בשביל להימנע מהתנצחות לשם התנצחות, מטרתי בפתיל הזה לא הייתה לציין את מידת הדמיון (או השוני) האנושי - אלא לעסוק בהבדלים בין התפיסה הפופולרית של ערך הייחוד לבין המצב בפועל. זה עובד גם בכיוון ההפוך: גם בחברות בהן האידיאל הוא להיות כמו כולם קיימת מידה של ייחוד אנושי, רק ששם האשליה פועלת בכיוון ההפוך. |
|
||||
|
||||
א. ציטוט מתגובתו של דורון- "במערב, רוב בני האדם אינם מתגאים בהיותם יוצאי דופן" ב. מהרושם שאני קיבלתי, אנשים מארצות המערב אינם מחפשים את האינדיבידואל כפרט אלא כחברה, דבר שאני מזהה בדבריו של דורון. ג. הסיכון שהתכוונתי אליו אינו ביצירת איבה אלא בהכבלות\התחייבות לדברים שאמרת שיתכן וחורגים מדעתך ומידיעתך האישית ועלולים לכבול אותך, בדיון זה לדוגמא, לשרשרת של התנצחויות על חודה של מילה. ד. שמת לב שה-ע' נמצאת בדיוק ליד ה-י'? ה. לא הייתי מגיב אילולא ראיתי שאתה נוטה דווקא להשתמש במילים רכות ומרככות. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שכל האנשים במערב מתגאים בהיותם יוצאי דופן - אבל אני בהחלט חושב שהשאיפה להיות יוצא דופן היא אידיאל תרבותי נפוץ מאוד במערב, ונפוץ מעט מאוד ברוב המקומות האחרים בעולם (כן, ברובם). רגע, לא, ראוי להוסיף הסתייגות - אידיאל תרבותי נפוץ מאוד בקרב המעמד הבינוני והמעמד הגבוה במערב, לכל הפחות. זאת אומרת, אני די בטוח - וגם מכיר כמה מחקרים שאפשר לפרש אותם כתומכים בכך - שהאידיאל הזה קיים גם בקרב המעמדות הנמוכים, אבל לא בטוח באותה המידה. |
|
||||
|
||||
אני מאוד מסכים עם ההסתייגות שלך אבל לא הייתי מחיל אותה רק על תרבות המערב. כמובן שכדאי לבחון פה מהי תרבות המערב ומיהם אותם אנשי המערב. אני לא בטוח שבהגדרת המערב קיים נושא האדם כלפי החברה אלא אותו אפשור של ליברליות שלא היה קיים כמוסכמה קודם לכן ולכן אותה החצנה של האני השונה, האקסטרווגנטיות. בהבדל מדבריך עד כה, הכוונה שלי היא שהם יכולים להראות את שונותם בפומבי מבלי חשש לפגיעה במעמדם. יופי של ניסוח דרך אגב |
|
||||
|
||||
מעניין. אם אני ממשיך את קו המחשבה שלך (נדמה לי), יש כאן הסטה של הדגש מדיון על שונות/דמיון לדיון על שינוי חברתי: בחברות מערביות (בהסתייגויות הנדרשות, בעיקר בהקשר מעמדי והיסטורי) שינוי חברתי יכול לפעול במהירות גדולה בהרבה, כי זה החסמים התרבותיים על חדשנות ושוני התרופפו. במלים אחרות, בכל חברה יש אנשים יוצאי דופן, אבל בחברות רבות הם צריכים להסתיר את היותם יוצאי דופן, או לצקת את השונות שלהם לתוך ערוצים מקובלים; ואילו במערב הם יכולים לנפנף בה בראש חוצות. |
|
||||
|
||||
...אבל כל זה תלוי עדיין בשאלה במה ועד כמה הם שונים. עד כמה, למשל, השוני הזה מפריע להם לתפקד (תפקוד הוא בהחלט אחת ממילות הקסם בחברה שלנו). וכמובן, אם השוני הגדול הוא בתפיסת העולם, אותם "משונים" עלולים למצוא את עצמם באשפוז כפוי. כולל כאלה שבחברה שהייתה שמרנית יותר - זו של ימי הביניים, למשל - היו נתפסים אולי כקדושים. ועוד עניין: פרויד די "ריבע" את החברה המערבית. עיצוב המודעות העצמית על פי הפסיכולוגיה מרחיק אנשים מאוד משונות ממשית. אנשים שהיו בגוש הקומוניסטי לשעבר מיד לאחר נפילתו אמרו שאנשים שם היו הרבה יותר אינדיווידואלים מאשר אצלנו: חפים לחלטין ממכבש הפסיכולוגיה. |
|
||||
|
||||
באיזו חברה תפקוד לא חשוב? |
|
||||
|
||||
Sorry for writing this in English, but my current keyboard is missing Hebrew lettering (that is, stickers).
My impression from Oz is that here people try to combine conformity with pseudo-uniqueness by giving their child a "wrongly-spelled" name. So they take a name normally written with an "I" and replace it with a "Y" and so forth. That way the name is still pronounced the same, but the poor "unique" child needs to keep correcting his/er teachers' and colleagues' spelling. Many Asian people (typically Chinese) living here give their child a common English name (Kevin, Vincent, etc) but leave the surname intact (Kevin Wang, Vincent Yam, Windy Wu - all people I know) - I think they believe this will help their children to fit in better. |
|
||||
|
||||
גם סינים החיים בסין, נותנים לילדיהם, פרט לשם הסיני (ולשם המשפחה אליו הם נולדו) גם שם מערבי (או "שם נוצרי" כפי שהם מכנים זאת). כך 徐树刚Robinson, או (Lu (Andy או Xuan(Jade). |
|
||||
|
||||
האם השם האחרון נהגה "חואן"? |
|
||||
|
||||
לא. זה השם הסיני. זה משהו כמו ז'יאן. השם הנוצרי הוא ג'ייד (למרות כל מאמצי, הסוגריים התחרבשו שם). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |