|
||||
|
||||
סביר שביתך הייתה יושנת כיוון שכך נהגה לעשות גם הגננת שלה, לא? ובעניין שואל/משאיל, לווה/מלווה או שוכר/משכיר אני כבר התייאשתי מזמן, כשהסתבר שאפילו בין חבריי הטובים יש הנכשלים בכאלה. ולמען האמת, אחרי אחד מחוזי השכירות שראיתי, ששפע במשפטים בסגנון "המשכיר ישכיר לשוכר את המושכר בדמי שכירות...וגו"' הרגשתי שאני לוקה במנת יתר מסוימת של השורש "שכר"... ההצעה שלי לקידום העברית היא להרבות בתוכניות שעשועי לשון ברדיו ובטלוויזיה - חידודים, חידונים וכיו"ב. אגב, הייתה תקופה שבאחת מתוכניות הבוקר ברדיו - אינני זוכרת איזו כרגע - הייתה פינה של הצעות לעברות מונחים לועזיים. אפשר לחדש ולהרחיב גם אותה. |
|
||||
|
||||
''המילה האחרונה''. |
|
||||
|
||||
אהה. אני מבין שאם המילה האחרונה נאמרה כבר, אז יהיה קשה לחזור עליה, מה? |
|
||||
|
||||
דווקא נשמע לי רעיון טוב. נדמה לי שאברי גלעד דורש שבכל "אחד נגד מאה" תופיע גם שאלה הקשורה לאיכות סביבה (או משהו חברתי?). באותו אופן אפשר לדרוש לפחות שאלה אחת הקשורה לעברית נכונה ועשירה. הנה כמה דוגמאות, אפשר בדרגת דקויות עולה מבחינת דרישות השפה: 1. מקרינים (ומקריאים) טקסט רץ. מי שלוחץ ראשון כאשר מופיעה בו שגיאה משמעותית בעברית, זוכה. לחיצה שגויה גורמת למנחה לפלוט קללה לא תקנית לעבר המתמודד (או רק לירידת הניקוד שלו). 2. אותו הדבר, רק שמדובר בקטע עם מספר שגיאות והלחיצות הן על מונה שגיאות שאינו גלוי למתמודד השני. מי שמספר השגיאות שמצא קרוב ביותר לזה הנכון, מנחש בסוף הקטע את השגיאות ומקבל/נגזל נקודה עבור כל ניחוש נכון/שגוי בהתאמה. השני נאלץ לאחריו להסתפק באלו שהראשון טרם עלה עליהן, אם עוד ישנן כאלו. 3. לתרגם קטע קצרצר הכתוב בשפה דלה לעברית עשירה (אך עכשווית!). כאן השיפוט הוא איכותני ולכן גם בעייתי, אך מעניין יותר. אני בכל אופן, מתחייב לצפות בכל העונה הראשונה! |
|
||||
|
||||
אחלה משחקים, אם כי מס' 3 יכול להיות בעייתי מדי. ולגבי השגיאות - אני מציעה בעיקר כאלה שהן שימוש לא נכון במלים/ביטויים שונים. למשל, כפי שכתב מסוים - אינני זוכרת את שמו - איחל פעם לצופים באחד מימי הסקאדים לילה טוב ו"מנוחה נכונה"... ושמעתי יותר מפעם שמשתמשים בביטוי "סגי נהור" כאילו פירושו "לשון המעטה". |
|
||||
|
||||
הפייבוריט שלי זה ''שלא תבין אותי נכון''. |
|
||||
|
||||
זה באמת נשמע כמו גילוי לב מופלא (במקרים מסוימים), וטרם שמעתי אותו:) אם כי, מצד התקינות הלשונית גרידא, אין כאן שום בעיה... |
|
||||
|
||||
חוץ מפרדוקס השקרן ברמה הסמנטית, כמובן. |
|
||||
|
||||
אכן נכון, בתנאי שאתה מוציא את המשפט מהקשרו, כמובן... |
|
||||
|
||||
אני מנסה להבין אותו נכון. |
|
||||
|
||||
ולמה אתה מתכוון ב"נכון"?:) |
|
||||
|
||||
שלא תבין אותי נכון, אני מת על הביטוי הזה. |
|
||||
|
||||
פתאום נזכרתי בכמה פנינים שאספה אחת מחברותיי: "נשרוף את הגשר כשנגיע אליו", "המחמאה הזאת היא ממש קומפלימנט" ו"זה פסביכולוג ענק! ממש פראפסיכולוג"... |
|
||||
|
||||
''נשרוף את הגשר כשנגיע אליו'' וגרסתו החביבה יותר (עלי) - ''כשנגיע לגשר נקפוץ ממנו'' הם סלנג ותיק ומוכר. ''מחמאה ממך'', ככל שאני זוכרת, נולד בסדרת המופת רמת אביב גימל. |
|
||||
|
||||
את זוכרת נכון. הזיכרון שלך - ממורי ממש. |
|
||||
|
||||
באנגלית זה When we'll reach the bridge, we'll double cross |
|
||||
|
||||
בפלמח היינו אומרים כשנגיע לגשר נפוצץ אותו. |
|
||||
|
||||
לא נכון, בכלל לא היינו אומרים את זה. |
|
||||
|
||||
אני מאוד אוהב את ''עושה ימים כלילות''... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |