![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה מזכיר את חוק הופשטטר: Hofstadter's Law: It always takes longer than you expect, even when you take into account Hofstadter's Law. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הופשטטר לא יכול בלי self-reference. אפילו החוקים שלו הם לולאות מוזרות. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואגב, כהנמן בספרו מביא גם דוגמאות אמפיריות לחוק הזה - או באופן כללי יותר לזה שידיעת ההטיה שלך לא מעלימה אותה לחלוטין. נדמה לי שהוא מדבר על זה בדוגמה עם גילו של גנדי1. 1 נבחנים נדרשים לנחש מה היה גילו של גנדי כשמת. רק שלקבוצה אחת שואלים האם זה היה פחות מ-140 שנה, ובכמה, וקבוצה אחת שואלים אם זה היה יותר מ-35 שנה. גם כשהנבחנים כבר יודעים שה'עוגן' בשאלה גורם להם להטיה, עדיין ההטיה בסיום הניסוי היא ניכרת2, גם אם קטנה מההטיה בלי הידיעה הזאת. 2 אני מצטט מהזיכרון, אז בהחלט סביר שיש כאן אי דיוקים בתיאור. |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |