|
||||
|
||||
איזו תולעת נוטה להיעדר מתוכניות הזמר העברי, ובאשמת מי? |
|
||||
|
||||
הקשה המקשה כבר פתר. כאילו שהיה לכם ספק. רמז, למי שרוצה את האתגר ללא התהילה: עוד בנעדרים, יחד עם התולעת, גם שקדים, ואין הכוונה לפירות. |
|
||||
|
||||
והתשובה היא: רחל סיימה את שי (שיר) [ויקיפדיה] בשורות: "זוֹ תְּרוּעַת הָאֹשֶׁר בַּעֲלוֹת יָמַי; כְּבִשְׁנִי-תוֹלַעַת בָּהּ אֶקְשֹׁר הַטֶּנֶא וְאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ – הֲתִשְׂמַח לַשַּׁי?" כשהדודאים והפרברים ניגשו לשיר את לחנו של לוי שער, ביצוע שמושמע חזור והשמע, בני אמדורסקי אמר שהתולעת נתקעת לו בגרון, והוא שכנע את החבר'ה1 לחזור במקום זאת על "זו תרועת האושר". בויקי אפשר לראות שרחל גם השתמשה במילה "שקדים", ולא במשמעות הנפוצה; כנראה שכאן הפריע לדודאים החשש לבלבול, והם שרים "וקדים". בביצוע הישן והנשכח, של חוה אלברשטיין ודני גרנות ללחן של אמריליו, אפשר לשמוע גם את השקדים וגם את התולעת. 1 על פי הזיכרון שלי ממה ששמעתי פעם בתוכנית רדיו כלשהי, לא שיא האמינות. |
|
||||
|
||||
שלוש חידות בקיאות בזמר העברי - אחת קלה: איזו מילה נגמזה בהלחנה של "מסביב למדורה"? אחת בינונית (לזכר רב"י הי"ד): איזו ציפור הוחלפה במהלך תרגום שיר ידוע לעברית? אחת שמאד אופתע אם תפתרו: איזו דמות משונמכת בהפרש של שורה אחת? (רמז: מהשירים שהיו נפוצים בתנועות הנוער) |
|
||||
|
||||
את התשובה לשאלה הראשונה אני חושב שמצאתי ע"י השוואת הטקסט המקורי של אלתרמן לטקסט של הביצוע המושר. יש אכן הבדל של מילה אחת (שלא אכתוב אותה כאן, כדי לא לקלקל למי שיכול להסתדר בלי גוגל). |
|
||||
|
||||
מקשה נכבד - או רמזים, או פתרון. |
|
||||
|
||||
לא נכבד. יקר. ;) את החידה הראשונה פתרת. מי שאוזנו1 רגישה לענייני משקל, יכול להבחין בחריקה הקלה בביצוע שנגרמת מהשמטת ההברה. רמז לשניה: השיר נכתב במקור באידיש. פתרון השלישית: "עמדה לבדה צוענית יפהפיה. עמדה לבדה צוענית יפה." 1רמז לחידה של ירדן |
|
||||
|
||||
תודה. הפתרון לחידה השנייה זה מקדונלד קשישא שהפך לדוד משה? חוץ מזה שההחלפה היא לא של ציפור ושהתרגום הוא לא מאידיש, נראה לי שפגעתי בול. |
|
||||
|
||||
אין צורך, מה ששוקי כתב הספיק לי בשביל לגלות את התשובה. |
|
||||
|
||||
השיר באידיש נכתב ע"י אהרון צייטלין? |
|
||||
|
||||
כן. כשכתבתי את הרמז, הערכתי שזה יספיק לך. |
|
||||
|
||||
אז לפתור או לתת עוד רמז ממש טוב? |
|
||||
|
||||
בגלל שאני סקרן לגבי ה''ממש טוב'', אז רמז |
|
||||
|
||||
קשור לג'ון באאז. |
|
||||
|
||||
לא צריך רשות. מי שפותר בוחר בעצמו אם לכתוב את הפתרון או להסתפק ברמז שמעיד על פתירה (אפילו כשאינו הראשון). תתכבד. |
|
||||
|
||||
אני מרשה לעצמי להדחק לפודיום מפני שהנושא קרוב לליבי. יש כאן ד"ש מתור הזהב האידישאי של העיר היהודית הגדולה בעולם. מדובר בשיר המחאה האידישאי דונה דונה שמוכר לנו בעברית בתרגום ובביצוע של נחמה הנדל. במקור "דאנא דאנא דון" נכתב ע"י אהרון צייטלין והולחן ע"י שלום סקונדה למחזמר האידי 'אסתרק'ה'. בתור הזהב האידישאי של ניו יורק, היומון הסוציאליסטי באידיש היה הרביעי בתפוצתו בעיר ותנועת הפועלים האידישאית הבונד היתה דומיננטית בתרבות העיר שכללה סרטים, מחזות ותזמורות ג'אז באידיש. השיר הוא שיר מחאה המשווה בין גורלם של העגל (קאלבאל באידיש) המובל לשחיטה והסנונית (שוואלבל) העפה לחופשי. שלום סקונדה תרגם את השיר לאנגלית השומרת על השורש הגרמני ממנו שם הציפור (swallow). במסורת דור לדור יביע אומר, הזמרת ג'ון באאז עם הסופראן הדרמטי שלה (אז) העבירה את השיר ממחאת השמאל הבונדיסטי על גורל העם היהודי, לנוער הפרחים של שנות ה-60 המוחה על המלחמה בוייטנאם. כאשר תרבות שנות ה-60 הגיעה לישראל, תרגמה את זה יפה נחמה הנדל מלהקת הנח"ל, אלא שהציפור הפכה מסנונית לעפרוני בהתאמה מלאה למעוף המתרונן של ציפור השיר אל החופש. |
|
||||
|
||||
במדור הטריוויה של איתי הרמן במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות הופיעה היום השאלה מי כתב את השיר. מזה תקופה אני חושד שהנקניק גונב ממני בלי לתת קרדיט. |
|
||||
|
||||
אגב תיכון צייטלין ברח' צייטלין בת''א קרויים ע''ש הלל צייטלין, אביו של אהרון צייטלין, מחבר שיר העגל. |
|
||||
|
||||
לחידתך השניה. האם זהו ליבו של יוסי שכאב? |
|
||||
|
||||
אם התכוונת לתוכי, אז זה לא הכיוון. שוקי שמאל כבר פתר. אפשר לגשת לויקיפדיה עם המידע שהוא כתב, ולקבל את התשובה באופן די טריוויאלי. |
|
||||
|
||||
התכוונתי ליוסי בנאי שאמר ליגאל בשן שיבוא מחר כי יש לו ציפור (כאב) בלב. תודה על ההבהרה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |