בתשובה להפונז, 04/05/25 19:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בספק גדול אם זה נכון, מעט אנשים מתים מעוני, בטח במדינה שיש בה ביטוח בריאות ממלכתי, ולא נשמע לי סביר שלראות אזרחים אחרים משלמים מיסים מאריך חיים אם אתה משלם אותם או לא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. התיזה הרשמית שלי היא בכלל שזה הכל גנטיקה. או לפחות הרוב המוחלט. ב. הטענה היא לא שלראות אחרים משלמים זה מאריך חיים. להיפך - מצוקת הכלכלה והפרנסה והעול שהם שמים על גברים (ונשים, במידה פחותה סטטיסטית) מגבירים סטרס לאורך עשרות שניות חיים, וסטרס מקצר את החיים משלל סיבות ידועות. אבל כמו שאמרתי ב-א' - לדעתי זה כבר אפקט שיורי קטן לסיבה המרכזית של התופעה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, לא לעבוד (גם תמורת משכורת) יכולה להוציא אדם מדעתו. מעניין אם אנשים שעובדים בעבודות ללא סטרסס חיים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה עבודה ללא סטרס? אני רוצה כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר בין אשכול כלכלי לבין תוחלת חיים מובהק מאוד. (נהוג לחשוב ש)1 בישובים מאשכול כלכלי גבוה יש גם שרותי רפואה טובים יותר. אגב, אתמול ראיתי שוב אחרי המון זמן את "פחד ראשוני", הסרט שהפך את אד נורטון לכוכב, והיה שם משפט שקשור: הנוירולוגית שואלת אותו (שבא משכונה עניה) אם הוא הלך לרופא בעניין כאבי הראש ואיבודי ההכרה, והוא עונה- בשכונה שלנו היית הולך לרופא רק אם היית שובר את הרגל. אז אולי בארץ זה שונה כי כאן קופות החולים הן סוציאליסטיות מאוד, אבל אני חושב שבעשירונים העליונים אנשים דואגים יותר לבריאות הגופנית שלהם. ____ 1 הסתייגות עבור אביב, כי התעצלתי לבדוק נתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא 'ונה, ועדיין הכסף מדבר. תנסה למצוא תור לנוירולוג או אורתופד או מומחה אחר ולפעמים תאלץ לחכות חודשים בקופה, שבועות ב"מושלם" למיניהם וימים בפרטי. אני מבין שגם בתור ל-MRI זה דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ, בדיוק אתמול הזכירו שוב גורם סביבתי שלא מופיע בשום סטטיסטיקה כי הוא מחתרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מן הסתם, אנשים עשירים יכולים להרשות לעצמם אוכל בריא יותר ומינוי לחדר כושר, אני מניח שלגבי ישראל זה הרבה יותר רלוונטי מאשר שירותי הרפואה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך האנומליה החרדית (טוב, זאת עליה אנחנו מדברים עכשיו) מתגברת, כי ידוע שבלי משקאות ממותקים קשה לעבוד את השם באמונה שלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד משקאות ממותקים ומצד שני, בלי בייקון, צ׳יזבורגר ועישון בשבת אולי גם החילוניים היו בריאים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, האם נתון שאומר שהם חיים שנה וחצי (או שלוש) יותר בממוצע, זה בהכרח אומר שהם ״בריאים יותר״ באופן כללי? ״להיות בריא״ זה מושג קצת מעורפל/רב משמעי מידי. אני מבין שהאינטואיציה אומרת שכן, אבל נראה לי שלאו דווקא. אני יכול לדמיין מצב מורכב יותר בו החילוני הממוצע בגיל 50-70 יהיה בריא, חסון, יותר בכושר, מקפיד יותר על הליכות, Well being ויוגה, אבל ימות (הסתברותית) קצת קודם בהשוואה לחרדי בגלל סיכוי גבוה יותר לסרטן מסוג מסוים בגלל נטיה לצרוך מזון מסוג מסוים. לא הייתי אומר שאנשים עם סיכוי יותר גבוה לחלות בסוג מסוים של סרטן בגיל מאוד מתקדם הם בהכרח אנשים בריאים פחות לאורך רוב החיים שלהם. יכול להיות שהם פשוט משחקים בקזינו שהוא קטלני יותר בגיל הזהב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויכול להיות גם הפוך, זה שתוחלת החיים שלהם גבוה משל חילוניים "רק" ב-2%, לא אומר שהם בריאים יותר "רק" ב-2% מהחילוניים, יכול להיות שהם בריאים פי שלוש אבל הבריאות הזאת לא מתבטאת בגיל המוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון כאפשרות לוגית, אבל... מהמעט שקראתי בנושא, אני חושב שהייתי מסכם (עם המון נפנופי ידיים ופישוט דברים שהם כנראה יותר מורכבים) את הנתונים שמתוארים במחקרים (כמו זה של מכון טאוב ודומים לו1) כך: על פי המחקרים בהם רפרפתי, החרדים בריאים יותר כאשר מתיחסים למדדים של דיווח סובייקטיבי2. חרדים מדווחים על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון מהחיים ופחות דיכאון וחרדה, גם כשהם עניים יותר או עם פחות נגישות לרפואה. במדדים יותר אובייקטיביים של בריאות המדדים מאוד מעורבים. חרדים לפעמים נמצאים בבריאות פיזית ירודה יותר (למשל פחות פעילות גופנית, השמנה נפוצה יותר, תזונה מפוקפקת הנפוצה בקרב קבוצות ממעמד סוציו אקונומי נמוך), אך נוטים פחות להתנהגות של harmful health behaviors (פחות התמכרויות לסיגריות/סמים/אלכוהול, למשל). אז למרות שאני לא יודע ואין משמעות סטטיסטית לניחוש שלי, אבל אני הייתי שם את הכסף על ההסבר בו החרדים סובייקטיבית יותר ״בריאים״ ואובייקטיבית בריאים באופן שקשה לקבוע אם יותר או פחות כי זה תלוי השאלה באיזה מובן (וההסברים להבדלים בכל תחום הם ההבדלים ההתנהגותיים הרגילים והידועים שמדע הרפואה מכיר באופן אוניברסלי כמו נטיה לעישון, אוכל, פעילות גופנית וכו׳). _________________ 1 וכמובן שלא עשיתי בדיקה אמיתית של אמינות המחקרים. קטונתי. אז כל מה שאני כותב פה זה כמובן עם כוכבית-אין-לי-באמת-מושג. 2 - Self-rated health: שאלה כמו "איך אתה מדרג את מצב הבריאות הכללי שלך?" (נפוץ בסקרים של הלמ"ס). - שביעות רצון מהחיים: כמה אתה מרוצה מהחיים בכלל? - מדדי דיכאון וחרדה: שימוש בשאלונים סטנדרטיים כמו PHQ-9, GAD-7. - תחושת בדידות: מדד חשוב שמקושר חזק לבריאות. 3 - שכיחות מחלות כרוניות (סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר וכו’). - שימוש בשירותי בריאות – כמה פונים לרופאים, כמה אשפוזים וכו’. - תרופות מרשם – לדוגמה, שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. - אינדיקטורים ביולוגיים – במדגמים קליניים נבדקות רמות כולסטרול, BMI, לחץ דם, ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי את הבדיחה על הפולניה: חולה חולה מאוד חולה אנושה אלמנה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |