בתשובה להאייל האלמוני, 09/05/25 13:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון כאפשרות לוגית, אבל... מהמעט שקראתי בנושא, אני חושב שהייתי מסכם (עם המון נפנופי ידיים ופישוט דברים שהם כנראה יותר מורכבים) את הנתונים שמתוארים במחקרים (כמו זה של מכון טאוב ודומים לו1) כך: על פי המחקרים בהם רפרפתי, החרדים בריאים יותר כאשר מתיחסים למדדים של דיווח סובייקטיבי2. חרדים מדווחים על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון מהחיים ופחות דיכאון וחרדה, גם כשהם עניים יותר או עם פחות נגישות לרפואה. במדדים יותר אובייקטיביים של בריאות המדדים מאוד מעורבים. חרדים לפעמים נמצאים בבריאות פיזית ירודה יותר (למשל פחות פעילות גופנית, השמנה נפוצה יותר, תזונה מפוקפקת הנפוצה בקרב קבוצות ממעמד סוציו אקונומי נמוך), אך נוטים פחות להתנהגות של harmful health behaviors (פחות התמכרויות לסיגריות/סמים/אלכוהול, למשל). אז למרות שאני לא יודע ואין משמעות סטטיסטית לניחוש שלי, אבל אני הייתי שם את הכסף על ההסבר בו החרדים סובייקטיבית יותר ״בריאים״ ואובייקטיבית בריאים באופן שקשה לקבוע אם יותר או פחות כי זה תלוי השאלה באיזה מובן (וההסברים להבדלים בכל תחום הם ההבדלים ההתנהגותיים הרגילים והידועים שמדע הרפואה מכיר באופן אוניברסלי כמו נטיה לעישון, אוכל, פעילות גופנית וכו׳). _________________ 1 וכמובן שלא עשיתי בדיקה אמיתית של אמינות המחקרים. קטונתי. אז כל מה שאני כותב פה זה כמובן עם כוכבית-אין-לי-באמת-מושג. 2 - Self-rated health: שאלה כמו "איך אתה מדרג את מצב הבריאות הכללי שלך?" (נפוץ בסקרים של הלמ"ס). - שביעות רצון מהחיים: כמה אתה מרוצה מהחיים בכלל? - מדדי דיכאון וחרדה: שימוש בשאלונים סטנדרטיים כמו PHQ-9, GAD-7. - תחושת בדידות: מדד חשוב שמקושר חזק לבריאות. 3 - שכיחות מחלות כרוניות (סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר וכו’). - שימוש בשירותי בריאות – כמה פונים לרופאים, כמה אשפוזים וכו’. - תרופות מרשם – לדוגמה, שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. - אינדיקטורים ביולוגיים – במדגמים קליניים נבדקות רמות כולסטרול, BMI, לחץ דם, ועוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה החשובה לדעתי היא שהם היו אמורים לכאורה להיות בריאים *פחות* לאור הרגלי הכושר והתזונה שלהם. אז או שיש משהו שפספסנו בקריסטל הירוק, או שהדברים האחרים (קשרי קהילה, משמעות, התנדבות) הרבה יותר מאשר מחפים על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדדים מסוימים הם אכן בריאים פחות (השמנה). במדדים אחרים הם אכן בריאים יותר (עישון/סמים/אלכוהול). - אורך חיים זה לא מדד זהה לבריאות. בריאות בגיל צעיר זה לאו דווקא בריאות בגיל זיקנה. כמו כן, לא תמיד מה שנראה כמו בריאות, הוא באמת בריאות במובן של אורך חיים. ספורט (למשל) זה טוב, אבל תלוי איך. פעילויות מסוימות יכולות להוסיף לאנשים המון בריאות בגילים 20-40, אבל להחביא פגיעות אחרות שרואים אותן בצורה ברורה רק בשלב מאוחר יותר של החיים (פגיעה בלב, במפרקים, במערכת ההורמונלית, ואולי גם במערכת החיסון). לא ראיתי התיחסות במחקרים שקישרו אליהם (או בחיפושים שלי) בהשוואות בין החרדים לאוכלוסיות אחרות, שמתיחסים גם להתנהגויות מזיקות לאורך חיים בקרב חילונים בכל התרבות הזאת של חדרי הכושר, ריצות המרתון, דיאטות מזיקות והרצון להיראות כמו האנשים מהוליווד/אינסטגרם. יכול להיות שזה עוד הבדל שיכול להסביר למה החילוני החסון מת לפני החרדי השמנמן. - הדברים האחרים הם אכן סברות פופולריות. לדעתך זה משכנע. יכול להיות שזה נכון. לדעתי זה לא מאוד משכנע (וניסיתי לנמק מדוע ע״י דוגמה נגדית של חברה שיש בה קשרי קהילה, משמעות, התנדבות ובכל זאת פחות מאריכת חיים וגם הוספתי תהיה לגבי מנגנונים אחרים שיכולים להסביר את הנתונים1). ________ 1 שהם גם ככה קצת Dodgy בפני עצמם, אפילו בלי קשר לסברה זו או אחרת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |