בתשובה לאפופידס, 29/06/23 9:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ידעתי שיש מתחרים לחומר האפל, ועכשיו שאני יודע גם אני אחזיק להם אצבעות. יש אולי גם מישהו שטוען שיש קוואנטום של זמן ומרחב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך, אבל טרם נמצאו תימוכין ראויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי קשור, אבל האם מישהו יודע מה - על פי התיאוריה - מונע מהחומר האפל1 להתקבץ לכוכבים או חורים שחורים או להצטבר בתוך מסות קיימות של חומר רגיל? ____ 1. מדוע חומר שאין לו יחסי גומלין עם הכוחות הידועים שאינם גרביטציה נקרא ״אפל״ ולא ״שקוף״? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהידע המזערי שיש לי בנושא: א. לגבי גלקסיות, הן דוקא כן מהוות מוקד להצטברות חומר אפל - נדמה לי שהעדות הראשונה לחומר אפל היתה שהוא משנה את התפלגות המהירויות של כוכבים בשולי הגלקסיה. ב. לגבי יצירת כוכבים ודומיהם - נראה שבגלל שהחומר הזה לא עושה אינטראקציות מלבד גרביטציה, זה מונע מחלקיקים שלו לאבד אנרגיה בתהליכים מוכרים כמו חימום, קרינה וכדומה, ולכן כששני חלקיקי (או ענני, גושי וכו') ח"א חולפים אחד ליד השני, מלבד עיקום מסלול גרביטציוני, הם לא מאבדים אנרגיה ומאיטים מספיק כדי להתחיל ליצור גוף יציב. ראה למשל תשובה בקואורה בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוקי מהדרין: א. למיטב ידיעתי ניסוח עדיף הוא שהגלקסיות נוצרו במקומות בהם היתה צפיפות גבוהה יותר של חומר אפל (למשל בצמתים של רשתות קוסמיות). ב. "הם לא מאבדים אנרגיה ומאיטים" -> הם לא מאבדים אנרגיהקינטית ומאיטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה משהו אנחנו יודעים? ב. כמובן, אבל זו כמעט טאוטולוגיה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לפחות כך חשבתי. ב. אכן, זה היה ניטפוק לשמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה יפה! ומכאן עולה השאלה - למה החומר האפל מצטבר בגלקסיות? __ שכ״ג כתב ״שהגלקסיות נוצרו במקומות בהם היתה צפיפות גבוהה יותר של חומר אפל״, אך האם סביר שלחוסר אחידות אקראי במפץ הגדול יש שונות מספיק גדולה כדי להסביר את התצפיות הקיימות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
___________ אם לא, ייתכן שנעוץ כאן רמז לכך שהאפל אינו אפל לגמרי (לפחות לגבי אינטרקציות עם עצמו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שמוכן להסתפק בהצגה הפשטנית של pbs על צבירי החומר האפל בכלל ועל כוכבי הח״א שווב (אולי) גילה - https://www.youtube.com/watch?v=zUhOL38346Y ספוילר - אחד התנאים לתיאוריה המוצגת כאן היא השערת שכ״ג (א״ק, תשפ״ג) שאליה אני מגיב. שמישהו יתרגם אותה לשוודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא באמת יודע. אבל הבה נספקלץ - למרות מה שאמרנו לגבי "חיכוך" ואיבוד אנרגיה הנדרש ליצירת כוכבים ממש, ניתן לשער שעבור סקלות יותר גדולות, מספיק שהרבה חלקיקים של חומר אפל יתחילו בלהסתובב סביב איזה מרכז כובד לוקאלי1, ואז כן יהיה תהליך דינמי כלשהוא שיגביר את המשיכה מול עוד אחרים מהסביבה. עכשיו, מאחר ואין אינטראקציות ורוב האנרגיה נשמרת, ייתכן ורדיוסי הסיבוב יהיו עצומים - שנות אור - אבל עדיין הם ישמרו את "ענן הגז הלא-אינטראקטיבי" הזה כך שרוב החלקיקים שבו ממשיכים להסתובב ולא נפלטים בשיוט לאינסוף. 1 זה מצריך חוסר אחידות כלשהוא, כי במרחב אחיד לגמרי אין מרכזים כאלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נספקלץ עוד קצת - בהינתן מצב ראשוני בו חלקיקי הח״א מקיפים מרכז כובד כלשהוא, אין שום תהליך1 שיגרום להם לאבד אנרגיה ולצמצם טווח לעבר מרכז המסה או לצרף אליהם לצמיתות חלקיקים נוספים שסתם עברו בסביבה. כלומר, לא ניתן להבדיל בין מצבים שונים על ציר הזמן. ___ 1. ממ... גלי כבידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שים לב שמספיק ממש מעט חומר 'רגיל' באזור הזה כדי שהוא כן ימשוך יותר חלקיקי חומר אפל וישבור את סימטרית הזמן (והמרחב) שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני מפספס משהו, אבל נראה לי שכשהחומר הרגיל מושך אליו חלקיקי חומר אפל הוא גורם להם להאיץ לכיוונו (בכל כיוון אליו ינועו), אך אין שום תהליך שיגרום לחלקיקים האלה להישאר בקירבתו או במסלול סביבו אם לא היו שם מלכתחילה. אם הבנתי את זה נכון, זה משול לכדור המקפץ על הרצפה ללא שום איבוד אנרגיה ומגיע בכל ניתור בדיוק לאותו הגובה. הצופה הקפדן לא יכול לדעת אם קלטת הווידאו מורצת קדימה או אחורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדוייק.. ההתנהגות של ענן חלקיקים בשדה גרוויטציה מתוארת על ידי משוואות ג'ינס. זה יכול להיות חומר רגיל (נגיד גז), או חומר אפל או אפילו אוסף כוכבים בצביר כדורי. אז בשדה גרוויטציה כל סוגי החלקיקים מתקבצים עד שהם מגיעים לשיווי משקל ולא יכולים להתקבץ עוד. מה שמיוחד בחומר רגיל הוא שיש מנגנון אחר, לא קשור לגרוויטציה, שגוזל אנרגיה קינטית מהמערכת - כאשר 2 חלקיקי גז מתנגשים הם פולטים קרינה א"מ1. וזה מאפשר לקריסה להמשיך2. בחומר אפל המנגנון הזה לא קיים. כל זה מתואר כאן. למנגנון שבו ענן חלקיקים מאבד אנרגיה תחת השפעת הגרביטציה בלבד יש תיאור יפה כאן. זה כמו התקררות של כוס מים באמצעות אידוי. באופן אקראי, חלקיקים אחדים יקבלו אנרגיה גבוהה (כתוצאה מאינטראקציה עם חלקיקים אחרים) - גבוהה מספיק כדי לעוף החוצה מהמערכת. וכך הם יורידו את האנרגיה הממוצעת של יתר החלקיקים. 1 וחלק ניכר ממנה לא נבלע שוב, אלא מסתלק מהמערכת 2 לא תמיד.. יש תנאי סף של מסה/טמפ/צפיפות כדי שענן גז יקרוס להיות כוכב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר יפה, תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה ושלישית, נראה לי [עם כל גרגרי המלח הנדרשים] שהסבר ה״התקררות דרך אידוי״ אינו מספק שום דרך לקבוע חץ זמן. חלקיק שנזרק במהירות מהמערכת ובכך גורע אנרגיה מחלקיקים אחרים (וגורם לחלקם, לפחות, להישאר במערכת) שקול לחלקיק שנכנס במהירות למערכת ומוסיף אנרגיה לחלקיקים אחרים (וגורם לחלקם, לפחות, לצאת מהמערכת). (בתשובה השניה אליה קישרת מופיעה גם האפשרות שהיקום נוצר מלכתחילה עם ריכוזי החומר האפל - לא הבנתי אם יש לזה סימוכין או שזאת השערה פרועה למדי). (בתשובה הראשונה אליה קישרת, הצלחתי (אולי) להבין את משוואת ג׳ינס, אבל לא הבנתי למה הכותב מניח יחס כלשהו בין האנרגיה הקינטית לזאת של הכבידה ( 2𝐾<−𝑊)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון חץ הזמן זה נושא אחר לגמרי שנכתבו עליו ספרים רבים. זה לא קשור לחומר אפל. אבל במילה אחת, ההסבר הקצר לחץ הזמן הוא אנטרופיה. כאן יש הסבר חמוד וקצר של שון קרול שאם אני לא טועה כתב את אחד הספרים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר אכן חמוד, אך זאת לא מה ששאלתי :) אם לא ניתן לקבוע את חץ הזמן בתנועת חומר אפל, גם אין סיבה שהוא יתקבץ לענן גלקטי. (חומר רגיל המתקבץ לכוכב, עכש״מ, פולט תוך כדי התהליך מספיק קרינה כדי להגדיל את האנטרופיה ולקבוע כיוון ברור לזמן). אני מבין שיש תאוריות על אינטראקציה בין חלקיקי החומר האפל, או על היווצרותו מלכתחילה בגושים (בקישור שהבאת, במידה וההשערה מעוגנת במאמר כלשהוא), או על אי קיומו. אבל לא השתכנעתי1 שחלקיקים שתכונתם היחידה היא מסה יתרכזו בצבירים כלשהם סתם ככה2. _____ 1. כן כן אני יודע. הקהילה המדעית עוצרת את נשימתה או משהו. 2. האם מערבולת ענקית של ח״א תייצר גלי כבידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער אם לא הבנתי את השאלה. אולי השאלה שלך היא האם תהליך "קירור" כמו שתארתי מגדיל את האנטרופיה. אז בהחלט כן. בגלל זה אנחנו צופים בכוסות מים חמים מתקררות ולא צופים בכוסות מים קרים מתחממות באופן אקראי. למעשה, מבחינת אנטרופיה, אין הבדל בין איבוד אנרגיה על ידי קרינה לבין איבוד אנרגיה על ידי חלקיקים מהירים. פליטת קרינה היא הפיכה לחלוטין מבחינת חץ הזמן. כמו שחלקיק פולט פוטון, והאנרגיה הקינטת שלו יורדת - כך פוטון יכול להתנגש בחלקיק ולהעלות את האנרגיה הקינטית שלו. אם אתה מסתכל על תורת הקוואנטים *כל* האינטראקציות הפיכות בזמן. ההבדל היחיד הוא ברמת האנטרופיה הכללית של המערכת. האנטרופיה של המצב הסופי (ובמצב הזה כוללים גם את מה שנפלט) גדולה יותר מזו של ההתחלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמחק את המשפט בנוגע לתורת הקוואנטים (יש יוצאי דופן) אבל יתר התשובה מדוייקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל תודה על הסבלנות והנכונות לחלוק ידע! אם השאלות שלי נשמעות קנטרניות אני מתנצל על כך. כשמדובר בויכוח על פיזיקה עם מי שמבין בנושא הרבה יותר ממני אני מודע לכך שאני בוודאות גמורה טועה לחלוטין, ובעיקר מנסה ללמוד למה. ובנוגע לאיבוד אנרגיה על ידי חלקיקים מהירים - אילו המצב ההתחלתי היה צביר ח״א תחום במרחב ריק, אזי חלקיקי ח״א הנורים מתוך הצביר אל המרחב הריק מבלי לשוב היו גורמים לנשארים בצביר (הנאמנים) לאבד אנרגיה. במקרה שכזה גם האנטרופיה היתה גדלה ולא היתה בעיה לקבוע את כיוון הזמן. אך אם המצב ההתחלתי הוא חלקיקי ח״א בפיזור אחיד (פחות או יותר) בכל היקום, והצביר הוא כמות מסויימת של חלקיקים נאמנים שבנקודת זמן מסויימת נעים במסלול מחזורי סביב מרכז המסה של גלקסיה או של עצמם, אני לא רואה סיבה מיוחדת שעל כל חלקיק נאמן שנורה החוצה מהצביר (ויגרום לו לאבד אנרגיה) לא ימצא החלקיק הסורר (שאולי אף נורה בעברו מצביר אחר) שנקלע לסביבה ובמסלול פתלתל הצטרף לנאמנים תוך כדי שהוא מעניק להם בחדווה את חלק מהאנרגיה הקינטית שהביא עימו. להבדיל מהמקרה הקודם, כאן לא ניתן יהיה לקבוע על פי פיזור הח״א את כיוון הזמן. אם נחזור לאנלוגית כוס המים, כמה אפקטיבי יהיה הקירור באמצעות אידוי כאשר כל שאר היקום מורכב ממים באותה צפיפות וטמפרטורה כמו אלה שבכוס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ננסה להתייחס לזה מזווית אחרת. אולי מתוך האינטואיציה שלך לגבי חומר רגיל ופוטונים, ניתן יהיה לבנות הסבר מספק לגבי חומר אפל. כתבתי שגם חומר רגיל שקורס תחת השפעת גרביטציה, סובל מאותה תכונה שאתה מתאר. שאם אתה מסתכל על חלקיק בודד, לא ניתן לזהות את חץ הזמן. באותה מידה שחלקיק פולט פוטון ומאט, חלקיק יכול לקלוט פוטון ולהאיץ. האם אתה מסכים? אם לא, למה לא? בתגובה האחרונה, כתבת: "אני לא רואה סיבה מיוחדת שעל כל חלקיק נאמן שנורה החוצה.. לא ימצא החלקיק הסורר שנקלע לסביבה..". את אותו משפט בדיוק אפשר לכתוב על הפוטונים! היקום מלא בפוטונים סוררים. האם אתה מסכים? אם לא למה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא המאזן. גלקסיה פולטת הרבה יותר פוטונים מהכמות שהיא קולטת. וכוכב - על אחת כמה וכמה. ותוך כדי כתיבה אני מבין את החור בטענה שלי - זה המצב שכבר יש גלקסיות וכוכבים. אבל ביקום הקדמוני הפעוט, בו כבר נוצרו חלקיקי חומר רגיל צפופים וחמים בצורה כמעט אחידה, מה יגרום למערבולות אקראית של חלקיקי ח״ר הממירה אנרגיה קינטית לקרינה אלקטרו-מגנטית לא להמיר חזרה לקינטית את הקרינה השווה בעוצמתה המגיעה מהמערבולות השכנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאי-אחידויות מקומיות מספיקות כדי להוציא את המערכת משיווי משקל, וברגע שנוצרת 'מערבולת' כזו, היא דוקא סוחפת עוד ןעוד חלקיקים שרק מגבירים את אי האחידות ונוצר משוב חיובי לכיוון קריסה מקומית לענן/כוכב שצפיפותו גבוהה בהרבה מהסביבה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומר אפל או רגיל? עד כמה שאני מבין, מערבולת של חומר רגיל סוחפת חלקיקים ומתכווצת (כלומר מתאימה בהתמדה את מהירותם וכיוונם הממוצעים של החלקיקים לחלק הפנימי של המערבולת) במחיר פליטה קרינה אלקטרומגנית. השאלה שלי האם מערבולת של חלקיקי חומר אפל1, שבה התאמת מהירות וכיוון החלקיקים נעשה במחיר פליטת חלקיקי ח״א החוצה, יכולה - במאזן הכללי - לספח אליה יותר חלקיקי ח״א ממה שהיא פולטת. ___ 1. חלקיקי חומר אפל תיאורטים - כאלה שהתכונה היחידה שלהם היא מסה. אם יש אינטראקציה שאינה גרוויטציה בין החלקיקים הנ״ל אז הכל אפשרי2. 2. או אם המרחב מתפשט מהר יותר באיזורים דלילי ח״א, או שיש איזורים של אנטי גרוויטציה, או אלוהים יודע מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> כמעט אחידה מדוייק, בדגש על המילה כמעט. אם בוחרים להסתכל על הרגע שבו נפלט ה cmb. ברגע זה הצפיפות היא כמעט אחידה, אבל יש איזורים שהם חמים יותר ואיזורים שהם קרים יותר. האסטרופיזקאים טוענים שיש התאמה בין האיזורים החמים/קרים לבין ריכוז הגלקסיות ביקום המודרני (האיזורים הקרים יותר מכילים את רוב הגלקסיות). האם זה מסתדר לך (אך ורק אם מתייחסים לחומר רגיל; נעזוב לשניה את החומר האפל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומר רגיל - כן. אם אני מבין נכון את המאזן, איזורים צפופים מעט יותר מאחרים התכווצו במחיר פליטת יותר קרינה ממה שקיבלו מאיזורים פחות צפופים (והעלאת האנטרופיה הכללית) ומשם התהליך רק המשיך. האם יתכן תהליך דומה של חומר האפל, שאינו פולט קרינה אלה (בהינתן פערי צפיפות קטנים התחלתיים) חלקיקים של עצמו ובכך מעלה את צפיפות החומר באיזורים הדלילים יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, לפני שמדברים על חומר אפל.. אני רוצה לראות שאנחנו מבינים זה את זה. אז יש ענן גז התחלתי בנפח מקורי k. ואז הוא מתכווץ לנפח קטן מ k. כחלק מהתהליך, (בנטו, אחרי קיזוזים), יש קרינה שמסתלקת החוצה מאותו נפח מקורי k. אם אני מבין נכון, כתבת שהאנטרופיה הכללית גדלה במצב הזה. מן הסתם בזכות העובדה שהקרינה שהסתלקה מאכלסת עכשיו נפח יותר גדול. האם זה מה שאתה אומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לדעתי העיקרון דומה עבור חומר אפל. מבחינת אנטרופיה זה לא משנה אם החלקיקים שהסתלקו הם פוטונים או חומר רגיל, או חומר אפל. הפרטים יכולים להיות שונים.. קצב ההסתלקות הוא שונה, האנטרופיה פר חלקיק אולי אחרת, עוצמת "הכח שמתנגד" לגרביטציה היא שונה וכו. האם זה הגיוני בעיניך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הפרש הצפיפות ההתחלתי גדול מספיק, אז כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________ 1. כי עד שהדבילים קראו את תגובה 744661 כבר היה מאוחר לתקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____ הייתי אומר חרפמ אבל יש סיכוי לא רע שתגובה 744661 היא המקור הנשכח לתהיה שלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מי היה מאמין, אבל איך ששאלת, תוך שבוע, יש סיכוי שיתברר - הודות לטלסקופ ג'יימס ווב1 - שדוקא אולי יש כוכבים של חומר אפל! [אימוג'י mind blown] 1 טהג'ו בקיצור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם הסבר יותר מתומצת בעברית, אבל הוא ברוטר, אז אני חושש לקשר מכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אפשר גם כאן להסבר יותר פופולרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאד! הסבר בויקיפדיה, ומסתבר שמעורב פה חלקיק היפותטי אפילו יותר איטלקי מניוטרינו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט מעניין. בהסבר הפופלרי שהבאת מצויין ש״.known as dark matter. And they’re powered by collisions between dark matter particles....״. האם האתר הוא אמין מספיק כדי לרמוז שלדעת האסטרונומים חלקיקי ח״א מסוגלים ״להתנגש״ אחד בשני או להגיב אחד לשני ללא כוח אלקטרומגנטי, או שסביר יותר שמדובר בפירוש מוטעה של העיתונאי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי תשובות אפשריות עולות במוחי (בלי שום ידע נוסף): א. גם חלקיקים שמושפעים רק מכח המשיכה, עדיין יכולים להשפיע זה על זה, כשהם קרובים מספיק. "התנגשות" יכולה להיות 'מעבר מספיק קרוב שמאפשר לאנרגיה לעבור בין החלקיקים". ב. מאחר ואנחנו עדיין לא יודעים באמת ממה חלקיקי ח"א מורכבים - ייתכן שהם (או חלק ממרכיביהם) כן עושים אינטראקציות, למשל של הכח הגרעיני החלש, מה שמאפשר גם הוא צורה של "התנגשויות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין. כל החלקיקים של החומר האפל היו קיימים פעם ואינם עוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי איך מצאת את המסקנה הזו במשהו שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא במה שכתבת. סתם נדחפתי וקישרתי להודעה האחרונה. השאלה שלי היא אם את כל התצפיות של חומר אפל אנחנו עושים מאוד רחוק, כלומר מאוד מזמן, מה קרה לו מאז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי שום טענה על מה שקרה לו מאז. הוא אמור להיות עדיין כאן, כמו תמיד. חלק מהתצפיות אני מבין שהן מהגלקסיה שלנו, כולל התצפית העיקרית של מהירות סיבוב הכוכבים שהתחילה את כל הענין הזה. זה כבר אומר שהתצפית הזו היא לא מזמן בכלל (במושגים קוסמיים), כמה עשרות אלפי שנים אחורה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערך הויקי יש דווקא <קישור https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A... עוגה> שאומרת שכשהיקום היה צעיר הרכבו היה שונה לגמרי ובין היתר היה גם הרבה יותר חומר אפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבאיזה אופן התיקון לחוקי ניוטון (עם קבוע התאוצה שפועל עבור תאוצות מאוד קטנות) מתכתב יפה עם קוואנטומיזציה של המרחב. ה MOND בעיני הוא פתרון הרבה יותר אלגנטי מהחומר האפל. למה להניח סט שלם של חלקיקים חדשים במקום לתקן משוואה יסודית אחת או שתיים בקצוות שלהן? וזה עוד אחרי שכבר תיקנו פעם את ניוטון בהצלחה מרובה. תכלס אפשר לדעתי לפתור את בעית המסה החסרה באמצעות ארבע אופציות בלבד: 1. להניח את קיומו של החומר האפל 2. לתקן את חוקי התנועה 3. להניח שיבוש עקבי של התצפיות (כלומר שישנו איזה קבוע נוסף שגורם לתצפיות להראות כאילו יש בעיה בזמן שאין) 4. להניח חוסר עקביות של קבועי הפיזיקה. מבין כל האופציות האלה תיקון חוקי התנועה נראה לי הכיוון המתבקש לפי תער אוקהם. מוזר שהוא לא זוכה ליותר תמיכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש עכשיו ניסיונות מכריעים לגלות את החומר האפל. קשה להאמין שבעוד עשר שנים, אם לא יגלו אותו, מדענים ימשיכו לדבוק בזה". פרופ' מילגרום בראיון לדה מרקר, 2014 הא. למרות שתוצאות הניסויים ירו לסופרסימטריה בחזה שוב ושוב, היא עדיין רחוקה מלמות. בזמן הראיון עם פרופ' מילגרום ניסוי LUX שניסה למצוא WIMPS נתן תוצאה שלילית. בשנים האחרונות LUX-ZEPLIN הגדול ורגיש פי כמה מקודמו ממשיך לתת תוצאות שליליות, שפסלו בעצם את טווח המסות שבו ציפו למצוא WIMPS, ועדיין פיזיקאי החלקיקים אומרים- אולי בכל זאת. אבל הקונצנזוס המדעי מתמוטט בדרך כלל כמו סכר- בהתחלה כמה סדקים קטנים שזרזיף יוצא מתוכם, ואחרי הרבה זמן לפתע פתאום קריסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים שתיקון חוקי התנועה עשוי להיות יותר אלגנטי. אני כן חושב (ואחכים יותר אחרי שאשמע את דעתה של סבינה הוסנפלד בענין), שבניגוד לרעיונות וההסתייגויות שלך מ-QCD, דוקא בנושא הנוכחי תאוריות MOND למיניהן הן נושא מחקר קיים ולא אזוטרי לחלוטין, כך שגם חלק מהממסד המדעי שותף לתחושות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אין מה להשוות להסתייגויות מ QCD, שהן בגדר נפנופי ידיים, ועדיין הקונצנזוס ממה שהבנתי (ולפי הכספים שנשפכים עליו) נוטה להמשיך ולחפש WIMPS. בתקווה לא להיות ויטגנשטייני מדי, אומר שניסוח הבעיה כ"בעית המסה החסרה" הוא הנחת המבוקש. הבעיה היא לא שחסרה מסה, אלא שתוצאות הניסויים לא מתאימות לתאוריה. כאשר הבעיה מנוסחת כבעיה של מסה חסרה, מתבקש כמובן להוסיף מסה כדי לפתור אותה. אפשר לקרוא לזה הפתרון על שם דודי אמסלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה מה שיש לסבינה הוסנפלדר לומר בענין. מתאבן - לדעתי תשמח לשמוע את דעתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר אמפירי חדש על זוגות בינאריים שולל את MOND ברמת בטחון של 16 סיגמא - סיכום של דר בקי. סיפור ארוך והרבה פרטים "טכניים" אבל שווה את הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח להקשיב לד"ר בקי לכשיסתייע. אבל בכל מקרה, לפי הסיכום שלך נראה ש , things just got darker
don't they? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם אכן יש קואנטומיזציה של המרחב אז מן הסתם הקואנטום מתרחב כאשר היקום מתפשט, וזה יכול לגרום לחוסר עקביות של קבועי הפיזיקה. אולי לא משהו שניתן להבחין בו עכשיו, אבל בטח היה משמעותי מיד אחרי המפץ הגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב חוסר עקביות של קבועי הפיזיקה, מתברר שהמיליארד הראשון הוא לא רק הכי קשה, אלא גם הכי איטי: בראשית, נע הזמן בקצב איטי בהרבה מהיום. אני מנסה להבין מה זה אומר פיזיקלית, מעבר למדידה שמצויינת במאמר. האם המשמעות אינה שמהירות האור היתה שונה מאוד מגודלה דהיום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את זה שלצופה של היום הזמן של אז נע לאט יותר. מהירות האור אולי נשארה קבועה כי גם המרחב היה קטן יותר. דרך-מהירות-זמן אני עוד יודע :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר גם האטומים היו קטנים יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם. מסתדר לי עם מטריצת מרחב זמן קבועה שמתרחבת. כמו רשת שמותחים אותה והחורים נהיים גדולים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רק לצופה של היום. אז פשוט יחידות המידה היו קטנות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, נסחפתם לגמרי. הזמן אז *נראה* לנו קצר יותר, כי הקואזרים האלה זזים במהירות מאד גבוהה מאד יחסית אלינו. הוא לא באמת זז אז לאט יותר במערכת הייחוס של הקוואזר עצמו, מהירות האור לא היתה שונה, והאטומים היו אותם אטומים. נראה אפילו מהמאמר שרוב האפקט היה בגלל יחסות פרטית, לא צריך אפילו יחסות כללית בשביל זה (ראו ציטוט מהמאמר למטה). לגבי גודל האטומים - זה בכלל מופרך, עד כמה שאני מבין, גודל האטום נקבע על ידי פונקצית הגל של האלקטרון שמאופיינת על ידי המטען שלו ושל הפרוטון והמשיכה ביניהם. כדי לשנות את זה, צריך לשנות עוד כמה קבועים של המודל הסטנדרטי, לא מספיק לזוז במהירות גבוהה. To be clear, time didn't really run slow in those quasars relative to everything around them — in their frame of reference, time ran normally. Einstein's theory of relativity and how he described the passage of time is based on the concept of frames of reference, and that these frames can be distinguished by their velocity relative to each other.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שם את הדגש על ''לנו'' ולא על ''נראה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע יותר הגיוני. אז מדובר בקואזרים שעקב התפשטות היקום נעו אז ביחס אלינו היום ב-98% ממהירות האור, מה שנותן לזמן פקטור התמתחות של 5. ידיעה לא ממש מעניינת, אולי מלבד את הקואזרטוגרפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע שכאשר היקום היה הרבה יותר קטן האטומים אז לא היו יותר קטנים (לצופה מהיום), כלומר שהקבועים היו שונים בהתאמה (לעינינו)? גם זה יכול להיות פתרון יותר אלגנטי מאשר לשנות את היחסים של חומר רגיל, אפל ואנרגיה אפלה בצורה כל כך דרסטית כמו בעוגה ההיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לפתח את זה קצת. כהדיוט אני בכלל לא יודע אם זה ייתן תשובות טובות יותר או גרועות יותר. נניח לדוגמה יקום שהמרחב שלו קוואנטי, כלומר שיש לו מטריצת מרחב סופית, ורק החורים ברשת הולכים וגדלים מאז המפץ הגדול. זאת אומרת שגם כשהיקום מאוד קטן מהירות האור היא אותה X חורים בשניה כמו היום אלא שעבורנו כצופים מרחוק היא נראית קטנה יותר כי אז החורים היו יותר קטנים. לצופה "מבפנים" זה לא משנה. מהירות האור קבועה עבורו, ס"מ נשאר ס"מ וכו'- משום שהוא מתרחב בעצמו. אבל נניח שכשאנחנו צופים באירועים מזמן שהיקום היה יותר קטן אנחנו צריכים להתחשב בהפרש הגודל. האם זה עוזר במשהו? או שאני מדבר שטויות והיחסות בכלל אומרת שעבור הצופה מהיום חורי הרשת הקטנים מהעבר ייראו לו באותו גודל כמו היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הזה אמור איכשהו "לפתור" את שאלת החומר האפל? כי חומר אפל (או שקוף או מסה בלתי נראית) קיים (לכאורה) גם בסביבה הקרובה, לא רק בגלקסיות רחוקות מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שכל חוסר ההתאמה בין התאוריה לתוצאות שהתחילה את החיפוש אחר חומר אפל קיימת בתאוצות זעירות של שולי גלקסיות. קוואנטומיזציה של המרחב מחייבת גם קוואנטומיזציה של תאוצה. אולי קוואנטום תאוצה יפתור את חוסר ההתאמה הזה? שלוש הערות אגב: 1. קשה להתחרות בחומר האפל כי זה שם מגניב. שתי מלים רגילות ומוכרות, שהשילוב ביניהן יוצר תחושת מסתורין. לחפש חומר אפל נשמע כמו quest ראוי מאוד. 2. קוואנטומיזציה של המרחב פותרת גם את אכילס והצב וגם את החץ. 3. כמה זמן ימשיכו לחפש WIMPS? יש תנאי עצירה לחיפוש כזה? (ועל הדרך מזכיר שגם גלואונים טרם נמצאו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שתאוצות לא כל כך זעירות, כי היה צריך פי 2 מהחומר הנראה כדי להתאים אליהן. יכול להיות שאין חומר אפל, אבל לפחות בוא לא נמזער את הבעיות שהביאו לחיפוש אחריו. איך אתה יודע שקוואנטומיזציה של המרחב או התאוצה יפתרו את זה? (אפילו בשביל אכילס והצב הן לא דרושות :-) ) שאלה טובה לגבי הווימפים. לגבי הגלואונים למיטב הבנתי הם מתאימים למודלים בצורה טובה מאד, זה שלא "מצאו" מישהו מהם מסתובב לבד בפארק הירקון זו לא סיבה מספיק טובה באנרגיות האלה. בלי לגגל אני מניח שהם "נמצאו" באותה מידה שההיגס "נמצא" - בתור איזה פיק או רזוננס או תופעה-סטטיסטית-מדידה-אחרת-שמעבר-להשכלתי-הפיזיקלית של תהליכים והתנגשויות באנרגיות גבוהות. והרי כך גם הקווארקים "נמצאו" - גם הם לא מסתובבים לבדם בפארקים חשוכים1. 1 יש בזה משהו פואטי - חלקיק כל כך קטן ואפילו הוא לא מסוגל אף פעם להיות לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אקח את אכילס והצב - בתור משהו שהיה קשה לפני אלפיים שנה ופתור היום - לכיוון אחר1, שיצא לי לשחק בו בארוחת צהריים לאחרונה: נניח ויוצא לכם במקרה לקפוץ אחורה בזמן 2000 שנה. נניח לרומא העתיקה או מקום אחר באותה תקופה. איתכם לא מגיע שום ציוד מודרני, לא נייד ולא ארנק ולא מפתחות. רק הבגדים שעל גופכם כדי למנוע מבוכה ולא להסיט את הדיון למחוזות מלודרמטים מיותרים. מה ממאגר הידע העצום שיש לך (השאלה היא בגוף יחיד - את/אתה מגיעים לבד) אפשר לנצל כדי לשרוד בסביבה מספיק זמן ולשכנע מישהו לספק לכם פרנסה עבור המידע המועיל הזה. מדובר כמובן לא רק על ידע תיאורטי2 אלא גם על יכולת מעשית להראות משהו עובד/מועיל/נחוץ. לפחות בשיחה שעשינו הסתבר שזה יותר קשה ממה שחושבים מלכתחילה. מצד שני, עלו כמה רעיונות שנשמעים עם סיכוי הצלחה סביר. משאיר את זה כאן. 1 בטח גם בזה כבר דנו פה פעם, אני יודע. 2 הפתרון הכי קל הוא לדבר עם מתימטיקאי - אבל היו אז מעט מאד כאלה והסיכוי לפגוש מישהו מהם בזמן אקראי ומקום אקראי קלוש. אז נוריד את זה מהשולחן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור הקצר של פול אנדרסון משנת 1956. חייל אמריקאי חוזר בזמן ומוצא את עצמו עם וויקינגים באיסלנד של המאה ה-10. הוא מנסה להרשים בידע מודרני ומספר להם על חשמל, מכונות, כלי נשק, חקלאות מתקדמת. ככל שהוא מרבה בסיפוריו ונכשל בהדגמות מעשיות, הוויקינגים מתרשמים פחות ופחות. מבחינתם הוא רק מקשקש סיפורים בלי שום יכולת להביא תועלת. אם אני לא טועה, אני זוכר את זה מהתרגום בכתב עת פנטסיה 2000 (אבל אני לא בטוח. הזכרון ב-2025 כבר לא מה שהוא היה פעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. וזו אכן המוטיבציה העיקרית של השאלה - מה אני יכול באמת לעשות שיעבוד. דוגמה למה לא (אישית עבורי) - אין לי מספיק ידע בכימיה כדי ליצור חומר נפץ מחומרים נגישים של לפני 2000 שנה. האמת - אפילו בהינתן סופרמרקט נגיש, בלי אינטרנט אני לא חושב שאצליח במשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלא מעט אנשים יודעים שאבק שריפה (המקורי) הוא תערובת של פחם, גופרית ואשלג חנקתי, שלושתם היו מוכרים באימפריה הרומית. להכין מטען צינור מזה (פלוס מסמרים) זה לא מסובך. מי שלמד תואר ראשון בכימיה יוכל אולי אפילו לייצר חומצה חנקתית (קשה) וחומצה גופרתית (קל), ומהן אפשר להכין ניטרוצלולוזה וניטרוגליצרין (בד מכותנה הוא צלולוזה כמעט נקייה וגליצרין אפשר להפיק משומן וסיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא כימאי, אבל) ההתחלה של התהליך של הפקת סבון היא פשוטה, אבל הזיקוק של שיירי גליצרול הוא קצת יותר מורכב במסגרת מה שהיה זמין בתקופה (זיקוק בריק ו/או כרומטוגרפיה), לא? לרומאים היו כלי חרס, מתכת וזכוכית פשוטה ואני לא בטוח שהכלים האלה, עם תהליכי היצור של התקופה, מספיקים למשימה של הפרדה עדינה של חומרים רגישים כמו גליצרין. הכימאי עלול למצוא את עצמו עם תמיסה מימית שהוא יכול להצביע עליה ולהגיד לכולם ״אתם רואים? בזה יש גליצרול!״, אבל האם אנו בטוחים שהוא יצליח לזקק גליצרין טהור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי עוד קצת על מתי התחילו להצליח בתהליכי הזיקוק הללו (המאה ה-19) וזה קצת מחזק לי את האינטואיציה (אני לא באמת יודע). נראה שהידע התאורטי הקדים את הרגע בזמן (אמצע המאה ה-19) בו ההתקדמות הטכנולוגית ביצירת כלי המעבדה המתאימים שאיפשרו את תהליך הזיקוק. כבר כימאים במאה ה־18 הבינו שעקרונית צריך להוריד לחץ כדי לאדות ולזקק, אבל הם יכלו לעשות זאת באופן מעשי רק עשרות שנים מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי התגובה שלך מחזקת את מה שאני אמרתי - בניגוד ל"מי שלמד תואר ראשון בכימיה", לא אני ולא אתה מסוגלים לעשות את זה עם הידע הנוכחי שלנו, בטח לא ביעילות ומהירות סבירים ובלי לפוצץ מעבדה או שתיים. אני למשל לא זכרתי שאלו המרכיבים, וסביר גם שהכמויות היחסיות וצורת ההכנה (אבקה? המסה? ערבוב ובאיזה שלב?) לא טריוויאליות. (ומה זה אשלג חנקתי ומאיפה הם הכירו אותו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשלג חנקתי היה מינרל מוכר עוד לפני הספירה (תחת השם nitrum) ושימש כדשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקסימום, תתייעץ עם מישהו מאייס קנה ובנה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע :-) חלק מהנקודה היא שאין כזה באזור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, נראה לי שמיחסים למה שיש במוח של אינדיבידואל יותר ערך ממה שיש לו. להיות כימאי זה לא רק אוסף של עובדות והבנה תאורטית בראש. העובדות וההבנה שיש לכימאי בראש זה רק חלק (חשוב אך עדיין רק חלק) ממה שהופך אותו לכימאי ומאפשר לו ״לעשות קסמים״ במסגרת המקצועית שלו. דברים נוספים רבים מגיעים עם ה-title: גישה לחמורים, חברים למקצוע, ספרות, ידע וניסיון שעוזר לדעת מה לחפש ואיפה, גישה לכלי עבודה (והבנה איך להשתמש בהם). האינטואיציה שלי אומרת שגם עם תיקח תאורטיקן שיש לו המון בראש, אבל תזרוק אותו מחוץ לרשת החברתית והתשתיות שמאפשרת לו לתפקד במקצועו (למשל לזרוק אותו ללא עזרים, טכנולוגיה, ספרים או כלים ברומא העתיקה), גם הוא מאוד יתקשה (עד יכשל כשלון חרוץ) לספק את הסחורה (גם אם הוא יצליח בוודאי יותר ממני או ממך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים מאד, ולכן מוזמנים לחזור לשאלה ולמצוא דברים מועילים ש*כן* אפשר לעשות לפני 2000 שנה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היגיינה. אבל אני לא ודע איך אפשר להראות שזה עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחד הדברים שגם אנחנו חשבנו. לדעתי שטיפת ידיים לפני לידות/ניתוחים יכולים להראות תוצאות מדידות תוך שבועות/חודשים ספורים, אבל בתנאי שתצליח להגיע לבית חולים\מרפאה והרופאים יהיו מספיק פתוחים והוגנים כדי לספור מספר מקרים מוצלחים מתוך גרועים ולראות שזה עוזר יחסית למה שהיה להם קודם. אני גם חושב ששטיפת ידיים עוזרת, אבל סבון עוזר יותר - רק שאני לא יודע איך לייצר סבון. יש מצב אולי שהיו להם דמויי-סבון ששימשו כתמרוקים, ואולי אני יכול להשתמש בהם. לחילופין - אולי אלכוהול לפני לידה או ניתוח יכול לעזור, וזה סביר שהיה. רק שצריך ריכוז גבוה ולא בטוח שזה זמין או זול (מי שיבוא מהעתיד וידרוש ממני לשטוף ידיים בגלנמורנג'י בן ה-14 מארון המשקאות שלי, לא יתקבל בברכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מספיק פתוחים והוגנים" זה תנאי מורכב, כפי שיעיד מהעולם הבא איגנץ זמלווייס [ויקיפדיה], שממצאיו היו תקפים מדעית אך נגדו את האינטואיציה הרפואית. בכל מקרה צריך לזכור שהשיטה המדעית בעצמה התפתחה רק במאה ה ~16 (תלוי איך סופרים את אבן אל-היית'ם [ויקיפדיה])... בכלל, עצם המחשבה ש"לספור מספר מקרים מוצלחים מתוך גרועים ולראות שזה עוזר" אומרת משהו - היא כשלעצמה קפיצת דרך לא טריוויאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, זה נראה לי תחום שעובד מבחינת הידע הטכני ויכולת ההקניה שלו, אבל החסמים יהיו סוציולוגיים ולכן עם סיכויי הצלחה בינוניים או אפילו נמוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להראות שזה עובד זה קשה (זה בדיוק הקושי שהשיטה המדעית יועדה להתמודד איתו). לשכנע אנשים שאתה רוצה להדגים להם שזה עובד, כאשר אתה מנסה לנמק את הניסוי עם תאוריות מוזרות (בעיני הרומאים) שמדברות על יצורים זערוריים שהעין האנושית לא רואה? זה יהיה אפילו עוד יותר קשה. למרות שהרומאים כן אימצו בסופו של דבר חלקים מהרפואה היוונית, הם עשו זאת עם המון חשדנות (מתועדת) וזלזול בתאוריות המשונות של הרופאים היוונים (עד כדי הצגתם כשרלטנים עם תאוריות מופרכות). טענה: אדם אחד שחוזר בזמן *לא* יצליח לשכנע ולא יצליח להדגים. תהליכי שכנוע וצבירת ידע הם תהליכים חברתיים ודורשים בשלות לקליטת רעיונות חדשים (איש עם רעיונות מוצלחים ופורצי דרך כמו ניוטון, למשל, זה תנאי הכרחי אך נראה לי שלא מספיק לקפיצה מדעית/טכנולוגית קדימה של חברה שמתנהלת תחת פרדיגמות מסוימות). את הכימאי/רופא שמנפנף בידיו וצועק על אנשים על קיומם של מיקרו אורגניזמים ושישתפו ידיים גם כשהן נראות נקיות, כנראה יצלבו או יזרקו לאיזה צינוק עם שאר משוגעי העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים. כששקלתי את זה, הגעתי למסקנה שאני אנסה לשכנע יותר עם נסיון מעשי והסברים מעורפלים (לכלוך גורם זיהום?) ובלי לדבר על חיידקים. (אולי זה זמן טוב לומר שכנראה שכל אסטרטגיה שתתחיל ב"כרגע באתי מהעתיד" תקטין מאד את סיכויי ההישרדות שלי, הרבה לפני הדיבור על יצורים בלתי נראים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרומאים כבר היו מושגים שמשייכים בין רחצה, ניקיון, התרחקות מריחות לא נעימים וזהירות מריקבון לבין נושאים שקשורים ברפואה ובריאות (חוץ מזה שניקיון היה גם סמל סטטוס). לשכנע אותם שסביבות רפואיות צריכות להיות עם רמה מסוימת של ניקיון, זה משהו שאני מנחש שהיה לנוסע בזמן ההיפו שלנו כמו להתפרץ לדלת פתוחה. זה לא באמת היה מקדם משהו בגישה שלהם אם הנוסע בזמן היה ממליץ להם על זהירות מלכלוך. אבל סתם ניקיון, זה לא באמת המושג שיש לנו היום עם סטריליות וחיטוי. הם יבינו מה הנוסע בזמן רוצה כשהוא יצביע על רופא עם ידיים מלוכלכות בבוץ, אבל הם יסתכלו עליו כמו על משוגע או ברברי עם אמונות תפלות אם הוא ירמוז להם שהרופא עם הידיים שנראות נקיות ומריחות נפלא - שגם את הידיים הללו הרופא צריך לרחוץ ולהעביר תהליך של ״טיהור״. אין על הידיים כלום. הנה תראה. ממה הוא צריך לרחוץ אותן בדיוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתמטיקה. לפני 2000 שנה היו רואי חשבון אבל הם עבדו בספרות רומיות רחמנא ליצלן. היו מהנדסים אבל לא היתה להם דרך לכתוב משתנים (טוב, היתה דרך לכתוב מילולית אבל זה הרבה יותר מסורבל). היו הימורים אבל אף אחד לא הכיר את חוקי ההסתברות. אולי אפילו תורת הגרפים היתה עוזרת לתכנון עירוני אבל אני כבר ממש נסחף כאן. אז יש פה אמנם סיכון מחושב .. זה ידע שקל להעתיק. זה לא שהמהנדסים הרומיים היו טיפשים, ההיפך הוא הנכון. אבל זה עדיף מכלום. הכי כדאי להגיע עם הידע הזה לאיזשהו מתמטיקאי/מלומד קדום. הוא היה מתעניין בעצם הידע שיש לך, גם אם זה לא פרקטי. אבל קשה למצוא כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה עניתי כבר בשאלה המקורית שלי. אתה מסכים איתי שמתימטיקאי זה נדיר, אבל גם להגיע לרואה חשבון לא כל כך קל - ועוד לשכנע אותו לשנות מתודולוגיה? חדשנות זה לא בדיוק התכונה הנפוצה בסוגה הזו. גם לגבי מהנדס (לא ברור שהיה אז מקצוע כזה בהגדרתו היום - בטח היו בנאים, מתכנני גשרים ובוני ספינות או משהו כזה) - אני תוהה עד כמה הייתי יכול לשכנע אותו לאמץ מערכת סימנים חדשה לגמרי. לעומת זאת - אם הייתי מראה לו מנוף, הוא היה מתרשם. רק שארכימדס כבר המציא אותו. תהיתי בעצמי לגבי גלגלות - אבל אני חושש שהם כבר הכירו אותן, גם אם לא את החישובים מאחוריהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא דייקתי במונח רואה חשבון. מדובר למעשה ב scribe - שילוב של פקיד אפסנאי ורואה חשבון. זה היה מקצוע נפוץ מאד בעת העתיקה. אי אפשר לנהל אפילו עיר קטנה בלי לעקוב אחרי מלאי, מי שילם מה ומי חייב מה. שלא לדבר על ניהול של ממלכה או של צבא. וקח בחשבון שעצם היכולת לקרוא ולכתוב היתה יחסית נדירה. מתכנני גשרים ואוניות - היו הרבה פחות. בנאים רובם הם עובדי כפיים כמו בימינו. בגלל שזה היה מקצוע כה נפוץ, היכולת להחזיק רישומים בצורה יותר קומפקטית ויותר אמינה היא יכולת מעניינת. בקיצור, במצב בדיוני שאתה מבין את שפת המקום (דיבור, קריאה וכתיבה) - עצם זה שאתה יודע קרוא כתוב וחשבון כבר פותח בפניך דלתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל הייתי מצפה מידע של אלפיים שנה לתת לי קצת יותר leverage מאשר תלמיד תיכון מוכשר. (אולי לחדד - מטרת השאלה היא להביא משהו שלא היה אז. לא לחיות בכפר ולשרוד בעוני כלשהוא כמה שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתן דוגמה למשהו שכן נראה לי אפשרי - בהינתן שתהיה לי גישה לבעלי מקצוע מסוימים, כאלה שיודעים לעצב עץ או מתכות למשל: בורג. לדעתי אוכל ליצור דוגמה של בורג, כנראה מעץ, עם קצת עזרה ממישהו עם גישה לחומרי גלם ולכלי עבודה. אפילו אם הוא יהיה גדול וגס, אני חושב שאוכל להדגים את התועלת שבו בהחזקת קורות ומבנים. עם קצת עזרה מנפח, אוכל ליצור אולי תבנית שתיצור גם ברגים ממתכת. לדעתי יותר קל יהיה להדגים את התועלת העודפת שלו לעוסקים במלאכה, מאשר לעשות סטטיסטיקה על ניתוחים ומתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבנית של הבורג תהיה חד פעמית כי יהיה קשה לחלץ אותו משם. וגם אז לא בטוח שתצליח לייצר ביציקה שוליים עדינים ללא פגמים. מעשית ברגים היו קיימים אלפי שנים, אבל הם הפכו לנפוצים (לצורך חיבור) רק אחרי המפכה התעשייתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. הרעיון של בורג לצורך חיבור היה קיים כבר אצל היוונים והרומאים. הדבר המיוחד שקרה עם ברגים במאה ה-18 הוא לא שמישהו ״המציא את הבורג״ אלא פיתוח היצור התעשייתי של מחרטת הבורג1. החידוש פורץ הדרך היה בעצם הסטנדרטיזציה של ההברגה. ____________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא בטוח שהבנתי את חוקי המשחק. אם הייתי עובר לרומא העתיקה לא היה לי סיכוי לתקשר עם אף אחד בלי שנה של לימודי לטינית עתיקה לפני הנסיעה. אם היו לי את הבגדים שלי, רק הם היו יוצרים מהפכה. ולא ברור לי אם משקפיים נחשב חלק מהבגדים או לא, אבל - ) נראה לי שההמצאה הכי מתבקשת, לפחות מבחינת שינוי סדרי עולם, היא הדפוס. היה להם דיו, היה להם אלפאבית, היה להם יכולת טכנית לייצר תבניות ולייצר לחץ על התבניות, מה שחסר להם זה נייר דומה למה שיהיה להם עוד כמה מאות שנים (שלא מדובר בתהליך קשה במיוחד שמצריך יותר מידי ידע בכימיה אם יודעים מה המטרה הסופית) ואת הרעיון לייצר תבניות לכל אות ומכונת לחץ שמדפיסה על דפים שלמים. אם אוסף של אנשים מוכשרים אפשר היה לייצר מכונת דפוס פרימיטיבית, ואם מספיק מחוייבות, זה רעיון שיכול היה לשנות את העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח היו לרומאים, אבל הייתי יכול לשפר: הימורים. (על סוסים, גלדיאטורים וכו') אולי גם הייתי יכול לשפר להם את הסירות,המפרשים והמפות. כנראה הייתי יכול להמציא את המשקפת (זאת הארוכה, כמו של הפיראטים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידי פעם ביקשו שאתפקד כרופא בתנאי שטח, והמחשבה שעברה לי בראש היא ש''רופא בלי ציוד לא יכול לעשות יותר מחובש, ולעיתים עוד פחות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל בסדרות שאני רואה רופאים מצילים כל הזמן חולים בשטח עם רפיל של עט שתוקעים בקנה הנשימה או בריאה שקורסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כאן יש היגיון רפואי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידד! ידעתי שהאוס זו סדרה ריאליסטית :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא מומלץ לעשות את זה עם הרפיל. עדיף עם הצינור החיצוני של העט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצינור החיצוני קצת עבה בשביל לדחוף אותו לגרון של מישהו, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |