בתשובה לאביב, 24/08/25 14:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נחמד. וזו אכן המוטיבציה העיקרית של השאלה - מה אני יכול באמת לעשות שיעבוד. דוגמה למה לא (אישית עבורי) - אין לי מספיק ידע בכימיה כדי ליצור חומר נפץ מחומרים נגישים של לפני 2000 שנה. האמת - אפילו בהינתן סופרמרקט נגיש, בלי אינטרנט אני לא חושב שאצליח במשימה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלא מעט אנשים יודעים שאבק שריפה (המקורי) הוא תערובת של פחם, גופרית ואשלג חנקתי, שלושתם היו מוכרים באימפריה הרומית. להכין מטען צינור מזה (פלוס מסמרים) זה לא מסובך. מי שלמד תואר ראשון בכימיה יוכל אולי אפילו לייצר חומצה חנקתית (קשה) וחומצה גופרתית (קל), ומהן אפשר להכין ניטרוצלולוזה וניטרוגליצרין (בד מכותנה הוא צלולוזה כמעט נקייה וגליצרין אפשר להפיק משומן וסיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא כימאי, אבל) ההתחלה של התהליך של הפקת סבון היא פשוטה, אבל הזיקוק של שיירי גליצרול הוא קצת יותר מורכב במסגרת מה שהיה זמין בתקופה (זיקוק בריק ו/או כרומטוגרפיה), לא? לרומאים היו כלי חרס, מתכת וזכוכית פשוטה ואני לא בטוח שהכלים האלה, עם תהליכי היצור של התקופה, מספיקים למשימה של הפרדה עדינה של חומרים רגישים כמו גליצרין. הכימאי עלול למצוא את עצמו עם תמיסה מימית שהוא יכול להצביע עליה ולהגיד לכולם ״אתם רואים? בזה יש גליצרול!״, אבל האם אנו בטוחים שהוא יצליח לזקק גליצרין טהור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי עוד קצת על מתי התחילו להצליח בתהליכי הזיקוק הללו (המאה ה-19) וזה קצת מחזק לי את האינטואיציה (אני לא באמת יודע). נראה שהידע התאורטי הקדים את הרגע בזמן (אמצע המאה ה-19) בו ההתקדמות הטכנולוגית ביצירת כלי המעבדה המתאימים שאיפשרו את תהליך הזיקוק. כבר כימאים במאה ה־18 הבינו שעקרונית צריך להוריד לחץ כדי לאדות ולזקק, אבל הם יכלו לעשות זאת באופן מעשי רק עשרות שנים מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי התגובה שלך מחזקת את מה שאני אמרתי - בניגוד ל"מי שלמד תואר ראשון בכימיה", לא אני ולא אתה מסוגלים לעשות את זה עם הידע הנוכחי שלנו, בטח לא ביעילות ומהירות סבירים ובלי לפוצץ מעבדה או שתיים. אני למשל לא זכרתי שאלו המרכיבים, וסביר גם שהכמויות היחסיות וצורת ההכנה (אבקה? המסה? ערבוב ובאיזה שלב?) לא טריוויאליות. (ומה זה אשלג חנקתי ומאיפה הם הכירו אותו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשלג חנקתי היה מינרל מוכר עוד לפני הספירה (תחת השם nitrum) ושימש כדשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקסימום, תתייעץ עם מישהו מאייס קנה ובנה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע :-) חלק מהנקודה היא שאין כזה באזור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, נראה לי שמיחסים למה שיש במוח של אינדיבידואל יותר ערך ממה שיש לו. להיות כימאי זה לא רק אוסף של עובדות והבנה תאורטית בראש. העובדות וההבנה שיש לכימאי בראש זה רק חלק (חשוב אך עדיין רק חלק) ממה שהופך אותו לכימאי ומאפשר לו ״לעשות קסמים״ במסגרת המקצועית שלו. דברים נוספים רבים מגיעים עם ה-title: גישה לחמורים, חברים למקצוע, ספרות, ידע וניסיון שעוזר לדעת מה לחפש ואיפה, גישה לכלי עבודה (והבנה איך להשתמש בהם). האינטואיציה שלי אומרת שגם עם תיקח תאורטיקן שיש לו המון בראש, אבל תזרוק אותו מחוץ לרשת החברתית והתשתיות שמאפשרת לו לתפקד במקצועו (למשל לזרוק אותו ללא עזרים, טכנולוגיה, ספרים או כלים ברומא העתיקה), גם הוא מאוד יתקשה (עד יכשל כשלון חרוץ) לספק את הסחורה (גם אם הוא יצליח בוודאי יותר ממני או ממך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים מאד, ולכן מוזמנים לחזור לשאלה ולמצוא דברים מועילים ש*כן* אפשר לעשות לפני 2000 שנה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היגיינה. אבל אני לא ודע איך אפשר להראות שזה עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחד הדברים שגם אנחנו חשבנו. לדעתי שטיפת ידיים לפני לידות/ניתוחים יכולים להראות תוצאות מדידות תוך שבועות/חודשים ספורים, אבל בתנאי שתצליח להגיע לבית חולים\מרפאה והרופאים יהיו מספיק פתוחים והוגנים כדי לספור מספר מקרים מוצלחים מתוך גרועים ולראות שזה עוזר יחסית למה שהיה להם קודם. אני גם חושב ששטיפת ידיים עוזרת, אבל סבון עוזר יותר - רק שאני לא יודע איך לייצר סבון. יש מצב אולי שהיו להם דמויי-סבון ששימשו כתמרוקים, ואולי אני יכול להשתמש בהם. לחילופין - אולי אלכוהול לפני לידה או ניתוח יכול לעזור, וזה סביר שהיה. רק שצריך ריכוז גבוה ולא בטוח שזה זמין או זול (מי שיבוא מהעתיד וידרוש ממני לשטוף ידיים בגלנמורנג'י בן ה-14 מארון המשקאות שלי, לא יתקבל בברכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מספיק פתוחים והוגנים" זה תנאי מורכב, כפי שיעיד מהעולם הבא איגנץ זמלווייס [ויקיפדיה], שממצאיו היו תקפים מדעית אך נגדו את האינטואיציה הרפואית. בכל מקרה צריך לזכור שהשיטה המדעית בעצמה התפתחה רק במאה ה ~16 (תלוי איך סופרים את אבן אל-היית'ם [ויקיפדיה])... בכלל, עצם המחשבה ש"לספור מספר מקרים מוצלחים מתוך גרועים ולראות שזה עוזר" אומרת משהו - היא כשלעצמה קפיצת דרך לא טריוויאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, זה נראה לי תחום שעובד מבחינת הידע הטכני ויכולת ההקניה שלו, אבל החסמים יהיו סוציולוגיים ולכן עם סיכויי הצלחה בינוניים או אפילו נמוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להראות שזה עובד זה קשה (זה בדיוק הקושי שהשיטה המדעית יועדה להתמודד איתו). לשכנע אנשים שאתה רוצה להדגים להם שזה עובד, כאשר אתה מנסה לנמק את הניסוי עם תאוריות מוזרות (בעיני הרומאים) שמדברות על יצורים זערוריים שהעין האנושית לא רואה? זה יהיה אפילו עוד יותר קשה. למרות שהרומאים כן אימצו בסופו של דבר חלקים מהרפואה היוונית, הם עשו זאת עם המון חשדנות (מתועדת) וזלזול בתאוריות המשונות של הרופאים היוונים (עד כדי הצגתם כשרלטנים עם תאוריות מופרכות). טענה: אדם אחד שחוזר בזמן *לא* יצליח לשכנע ולא יצליח להדגים. תהליכי שכנוע וצבירת ידע הם תהליכים חברתיים ודורשים בשלות לקליטת רעיונות חדשים (איש עם רעיונות מוצלחים ופורצי דרך כמו ניוטון, למשל, זה תנאי הכרחי אך נראה לי שלא מספיק לקפיצה מדעית/טכנולוגית קדימה של חברה שמתנהלת תחת פרדיגמות מסוימות). את הכימאי/רופא שמנפנף בידיו וצועק על אנשים על קיומם של מיקרו אורגניזמים ושישתפו ידיים גם כשהן נראות נקיות, כנראה יצלבו או יזרקו לאיזה צינוק עם שאר משוגעי העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים. כששקלתי את זה, הגעתי למסקנה שאני אנסה לשכנע יותר עם נסיון מעשי והסברים מעורפלים (לכלוך גורם זיהום?) ובלי לדבר על חיידקים. (אולי זה זמן טוב לומר שכנראה שכל אסטרטגיה שתתחיל ב"כרגע באתי מהעתיד" תקטין מאד את סיכויי ההישרדות שלי, הרבה לפני הדיבור על יצורים בלתי נראים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרומאים כבר היו מושגים שמשייכים בין רחצה, ניקיון, התרחקות מריחות לא נעימים וזהירות מריקבון לבין נושאים שקשורים ברפואה ובריאות (חוץ מזה שניקיון היה גם סמל סטטוס). לשכנע אותם שסביבות רפואיות צריכות להיות עם רמה מסוימת של ניקיון, זה משהו שאני מנחש שהיה לנוסע בזמן ההיפו שלנו כמו להתפרץ לדלת פתוחה. זה לא באמת היה מקדם משהו בגישה שלהם אם הנוסע בזמן היה ממליץ להם על זהירות מלכלוך. אבל סתם ניקיון, זה לא באמת המושג שיש לנו היום עם סטריליות וחיטוי. הם יבינו מה הנוסע בזמן רוצה כשהוא יצביע על רופא עם ידיים מלוכלכות בבוץ, אבל הם יסתכלו עליו כמו על משוגע או ברברי עם אמונות תפלות אם הוא ירמוז להם שהרופא עם הידיים שנראות נקיות ומריחות נפלא - שגם את הידיים הללו הרופא צריך לרחוץ ולהעביר תהליך של ״טיהור״. אין על הידיים כלום. הנה תראה. ממה הוא צריך לרחוץ אותן בדיוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתמטיקה. לפני 2000 שנה היו רואי חשבון אבל הם עבדו בספרות רומיות רחמנא ליצלן. היו מהנדסים אבל לא היתה להם דרך לכתוב משתנים (טוב, היתה דרך לכתוב מילולית אבל זה הרבה יותר מסורבל). היו הימורים אבל אף אחד לא הכיר את חוקי ההסתברות. אולי אפילו תורת הגרפים היתה עוזרת לתכנון עירוני אבל אני כבר ממש נסחף כאן. אז יש פה אמנם סיכון מחושב .. זה ידע שקל להעתיק. זה לא שהמהנדסים הרומיים היו טיפשים, ההיפך הוא הנכון. אבל זה עדיף מכלום. הכי כדאי להגיע עם הידע הזה לאיזשהו מתמטיקאי/מלומד קדום. הוא היה מתעניין בעצם הידע שיש לך, גם אם זה לא פרקטי. אבל קשה למצוא כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה עניתי כבר בשאלה המקורית שלי. אתה מסכים איתי שמתימטיקאי זה נדיר, אבל גם להגיע לרואה חשבון לא כל כך קל - ועוד לשכנע אותו לשנות מתודולוגיה? חדשנות זה לא בדיוק התכונה הנפוצה בסוגה הזו. גם לגבי מהנדס (לא ברור שהיה אז מקצוע כזה בהגדרתו היום - בטח היו בנאים, מתכנני גשרים ובוני ספינות או משהו כזה) - אני תוהה עד כמה הייתי יכול לשכנע אותו לאמץ מערכת סימנים חדשה לגמרי. לעומת זאת - אם הייתי מראה לו מנוף, הוא היה מתרשם. רק שארכימדס כבר המציא אותו. תהיתי בעצמי לגבי גלגלות - אבל אני חושש שהם כבר הכירו אותן, גם אם לא את החישובים מאחוריהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא דייקתי במונח רואה חשבון. מדובר למעשה ב scribe - שילוב של פקיד אפסנאי ורואה חשבון. זה היה מקצוע נפוץ מאד בעת העתיקה. אי אפשר לנהל אפילו עיר קטנה בלי לעקוב אחרי מלאי, מי שילם מה ומי חייב מה. שלא לדבר על ניהול של ממלכה או של צבא. וקח בחשבון שעצם היכולת לקרוא ולכתוב היתה יחסית נדירה. מתכנני גשרים ואוניות - היו הרבה פחות. בנאים רובם הם עובדי כפיים כמו בימינו. בגלל שזה היה מקצוע כה נפוץ, היכולת להחזיק רישומים בצורה יותר קומפקטית ויותר אמינה היא יכולת מעניינת. בקיצור, במצב בדיוני שאתה מבין את שפת המקום (דיבור, קריאה וכתיבה) - עצם זה שאתה יודע קרוא כתוב וחשבון כבר פותח בפניך דלתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל הייתי מצפה מידע של אלפיים שנה לתת לי קצת יותר leverage מאשר תלמיד תיכון מוכשר. (אולי לחדד - מטרת השאלה היא להביא משהו שלא היה אז. לא לחיות בכפר ולשרוד בעוני כלשהוא כמה שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתן דוגמה למשהו שכן נראה לי אפשרי - בהינתן שתהיה לי גישה לבעלי מקצוע מסוימים, כאלה שיודעים לעצב עץ או מתכות למשל: בורג. לדעתי אוכל ליצור דוגמה של בורג, כנראה מעץ, עם קצת עזרה ממישהו עם גישה לחומרי גלם ולכלי עבודה. אפילו אם הוא יהיה גדול וגס, אני חושב שאוכל להדגים את התועלת שבו בהחזקת קורות ומבנים. עם קצת עזרה מנפח, אוכל ליצור אולי תבנית שתיצור גם ברגים ממתכת. לדעתי יותר קל יהיה להדגים את התועלת העודפת שלו לעוסקים במלאכה, מאשר לעשות סטטיסטיקה על ניתוחים ומתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבנית של הבורג תהיה חד פעמית כי יהיה קשה לחלץ אותו משם. וגם אז לא בטוח שתצליח לייצר ביציקה שוליים עדינים ללא פגמים. מעשית ברגים היו קיימים אלפי שנים, אבל הם הפכו לנפוצים (לצורך חיבור) רק אחרי המפכה התעשייתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. הרעיון של בורג לצורך חיבור היה קיים כבר אצל היוונים והרומאים. הדבר המיוחד שקרה עם ברגים במאה ה-18 הוא לא שמישהו ״המציא את הבורג״ אלא פיתוח היצור התעשייתי של מחרטת הבורג1. החידוש פורץ הדרך היה בעצם הסטנדרטיזציה של ההברגה. ____________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא בטוח שהבנתי את חוקי המשחק. אם הייתי עובר לרומא העתיקה לא היה לי סיכוי לתקשר עם אף אחד בלי שנה של לימודי לטינית עתיקה לפני הנסיעה. אם היו לי את הבגדים שלי, רק הם היו יוצרים מהפכה. ולא ברור לי אם משקפיים נחשב חלק מהבגדים או לא, אבל - ) נראה לי שההמצאה הכי מתבקשת, לפחות מבחינת שינוי סדרי עולם, היא הדפוס. היה להם דיו, היה להם אלפאבית, היה להם יכולת טכנית לייצר תבניות ולייצר לחץ על התבניות, מה שחסר להם זה נייר דומה למה שיהיה להם עוד כמה מאות שנים (שלא מדובר בתהליך קשה במיוחד שמצריך יותר מידי ידע בכימיה אם יודעים מה המטרה הסופית) ואת הרעיון לייצר תבניות לכל אות ומכונת לחץ שמדפיסה על דפים שלמים. אם אוסף של אנשים מוכשרים אפשר היה לייצר מכונת דפוס פרימיטיבית, ואם מספיק מחוייבות, זה רעיון שיכול היה לשנות את העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידי פעם ביקשו שאתפקד כרופא בתנאי שטח, והמחשבה שעברה לי בראש היא ש''רופא בלי ציוד לא יכול לעשות יותר מחובש, ולעיתים עוד פחות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל בסדרות שאני רואה רופאים מצילים כל הזמן חולים בשטח עם רפיל של עט שתוקעים בקנה הנשימה או בריאה שקורסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כאן יש היגיון רפואי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידד! ידעתי שהאוס זו סדרה ריאליסטית :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא מומלץ לעשות את זה עם הרפיל. עדיף עם הצינור החיצוני של העט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצינור החיצוני קצת עבה בשביל לדחוף אותו לגרון של מישהו, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כל הרעיון זה לאפשר נשימה. הצינור החיצוני משמש כצינור מאולתר לכניסת אוויר אל תוך קנה הנשימה לאחר החתך. הרפִּיל עצמו (גם אם נניח שהוא ריק) צר מדי, חלש, ועלול להישבר או להיסתם ולכן אינו מתאים. זו אכן פרצדורה קיצונית למקרה חירום. זה אכן כולל אי נעימות ״מסוימת״ לכולם (בלשון המעטה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |