בתשובה לאביב, 09/05/25 15:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תוחלת החיים של החרדים בישראל היא בערך 84 שנים. ז"א, בלי תמותת תינוקות, תמותת חיילים1, ותמותת אנשים בתחילת גיל העמידה, מדובר על אנשים שחיים מעל גיל 85. למיטב ידיעתי, בגיל הזה אנשים רבים סובלים מאד (מכאבים, מאובדן עצמאות, מבעיות בזכרון...). חילוניים רבים בוחרים להתאבד דה-פקטו (מתברר שהפסקת אכילה היא תופעה נפוצה, אבל גם חתימה על טפסים של לא להחיות הולך ונהיה נפוץ). אם אני מבין נכון, הרפואה המודרנית יכולה להחזיק אנשים במצב כזה לא מעט זמן. יכול להיות שגם זה גורם... 1 הייתי חייב... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בינגו. זה בהחלט כיוון מעניין. אולי מתחת המשתנה המאוד אמורפי ושמאוד נשמע נעים לאוזן ״קשרי קהילה חזקים״ מסתתר לו גם הלחץ החברתי (בחברה מסורתית יותר) להמשיך לחיות כמה שיותר ויהי מה, כשמידת הסבל לפרט היא שיקול מאוד משני. לי זה נשמע יותר כמו צער בעלי חיים וסימן לחיסרון שיש בתחושת משמעות מדומה, מאשר שזה סימן לבריאות. אריכות חיים מאולצת יכולה להיות ההיפך מ-Well being. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שהפסקת אכילה בקרב קשישים היא בחירה מודעת ל'התאבדות דה-פקטו' לא ברורה ואין לה תימוכין. למעשה, הפסקת אכילה לקראת סוף החיים היא תופעה מוכרת ונפוצה בקרב קשישים באופן כללי, ללא קשר להשקפתם הדתית. גם אנשים דתיים, כולל חרדים, הפסיקו לאכול בשבועות או חודשים האחרונים לחייהם כחלק מתהליך טבעי של דעיכה גופנית. מבחינה הלכתית, אין איסור גורף על הפסקת אכילה במצב של גסיסה, כאשר הגוף כבר אינו מסוגל או מעוניין לקבל מזון. לא מצאתי נתונים על התפלגות סיבות המוות במגזר החרדי לעומת כלל האוכלוסייה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונטקסט של פתיל ההסתייגויות הוא לא אוסף של טענות שיש יומרה להגיד שידוע שהן נכונות, אלא אוסף של אפשרויות (שלא נבדקו) שהן בפוטנציה הסברים אלטרנטיביים אפשריים ל״הסברות המקובלות״. ככה הטלת ספק עובדת. כל עוד הטענות לחיוב אינן מבוססות מספיק על נתונים ומשתמשות במושגים שיש סביבם ערפל/חוסר בהירות (כמו ״קשרי קהילה חזקים״ /Bonding Social Capital), בעיקר במחקרים שמשתמשים בהם בנפנופי ידיים בלי הגדרה פורמלית ומדידה ישירה, הטלת הספק היא בגדר מענה סביר. המצב של העדר נתונים זה אכן חלק מהעניין ולמה הטלת הספק היא מתבקשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הסבר אלטרנטיבי אליבא ׳האלמוני׳ שבו חילונים ״מתאבדים״ ומכאן ההסבר לתוחלת החיים הקצרה מזאת החרדית. גם השיוויון בין החרדי לחילוני הוא לא נכון, שכן יש הרבה גורמים שמורידים את הממוצע של החילוני ולא בגלל שהוא לא יכל לחיות יותר מהחרדי אלא פשוט שהוא ׳מוותר׳ על המשך ה״חיים״ הנפלאים בטיטולים ומטפל הודי - במקרה הטוב. אצל האדם המאמין - כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן. אצל האדם הלא מאמין, אין מה לתקן שכן הכל נגמר. מכל מקום, האמור לעיל אינו קשור להפסקת אכילה בקרב קשישים ואין בכך משום התאבדות. אני מסכים שההיבט הנפשי משחק כאן תפקיד מרכזי. תחושת משמעות, בין אם היא נובעת מאמונה דתית או ממקורות אחרים, יכולה להשפיע באופן משמעותי על הרצון של אדם להמשיך לחיות גם כאשר הוא מתמודד עם קשיים פיזיים או קוגניטיביים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שרב המוסכם על הלא מוסכם. שום דבר מזה לא סותר את מה שהאלמוני אמר. הוא לא באמת התכוון שהם בוחרים בהתאבדות. הוא כתב ״בוחרים להתאבד דה-פקטו״. כלומר בוחרים בהתנהגות שהתוצאה שלה דומה לבחירה להתאבד (בחירה לעשות משהו ==> מוות כתוצאה ישירה לבחירה). הכוונה (לפחות כפי שאני קראתי אותה) היא לא כדי לטעון שמישהו מתאבד, אלא שיש מרכיב בחירה שהוא תלוי תרבות (ונראה לי שגם אתה מסכים עם זה) שכנראה מוביל למוות מוקדם יותר (מאלה שמגיעים מתרבות בה יש ערך ל-״להלחם על כל טיפת חיים״). אני הוספתי לכך כבר משהו שהוא לגמרי השקפה ערכית (מחוץ לתחום בו למחקרים יש מה לתרום): הרצון של אדם להמשיך לחיות, כאשר הוא מתמודד עם קשיים פיזיים או קוגניטיביים (מעבר לגבול סביר), זה לדעתי Highly overrated. מנקודת מבטי (לא חייבים להסכים) הערך הזה (שהוא בעיני בזוי) של ״תמיד אפשר לתקן״ הוא לא פחות מאשר צער בעלי חיים / אכזריות לשמה של בני אדם כלפי בני אדם. סרט אימה שהאדם הצליח ליצר לעצמו בעולם האמיתי (שמקפיא לי את הדם הרבה יותר מצפיה בסידרת סרטי Alien). בעיני זה ההיפך הגמור מ-Well being. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל''מבחינה הלכתית, אין איסור גורף על הפסקת אכילה במצב של גסיסה'' - מבחינה הלכתית אין איסור גורף על הליכה בפומבי ללא מגבעת (או כיפה) ויש איסור הלכתי גורף על שקר, ובכל זאת, מבחינה סטטיסטית, חרדים משקרים לא פחות מחילוניים אבל לובשים מגבעות הרבה יותר מחילוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסופק אם הפסקת אכילה באמת "נפוצה" במידה שמשפיעה על הסטטיסטיקה (יש לך מראה מקום עם נתונים?), וכמעט לגמרי בטוח שויתור על החיאה בטל בשישים (כמה שנים הוא כבר גורע?). או בטל בשמונים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |