בתשובה להפונז, 24/08/25 13:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיפור הקצר של פול אנדרסון משנת 1956. חייל אמריקאי חוזר בזמן ומוצא את עצמו עם וויקינגים באיסלנד של המאה ה-10. הוא מנסה להרשים בידע מודרני ומספר להם על חשמל, מכונות, כלי נשק, חקלאות מתקדמת. ככל שהוא מרבה בסיפוריו ונכשל בהדגמות מעשיות, הוויקינגים מתרשמים פחות ופחות. מבחינתם הוא רק מקשקש סיפורים בלי שום יכולת להביא תועלת. אם אני לא טועה, אני זוכר את זה מהתרגום בכתב עת פנטסיה 2000 (אבל אני לא בטוח. הזכרון ב-2025 כבר לא מה שהוא היה פעם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. וזו אכן המוטיבציה העיקרית של השאלה - מה אני יכול באמת לעשות שיעבוד. דוגמה למה לא (אישית עבורי) - אין לי מספיק ידע בכימיה כדי ליצור חומר נפץ מחומרים נגישים של לפני 2000 שנה. האמת - אפילו בהינתן סופרמרקט נגיש, בלי אינטרנט אני לא חושב שאצליח במשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלא מעט אנשים יודעים שאבק שריפה (המקורי) הוא תערובת של פחם, גופרית ואשלג חנקתי, שלושתם היו מוכרים באימפריה הרומית. להכין מטען צינור מזה (פלוס מסמרים) זה לא מסובך. מי שלמד תואר ראשון בכימיה יוכל אולי אפילו לייצר חומצה חנקתית (קשה) וחומצה גופרתית (קל), ומהן אפשר להכין ניטרוצלולוזה וניטרוגליצרין (בד מכותנה הוא צלולוזה כמעט נקייה וגליצרין אפשר להפיק משומן וסיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא כימאי, אבל) ההתחלה של התהליך של הפקת סבון היא פשוטה, אבל הזיקוק של שיירי גליצרול הוא קצת יותר מורכב במסגרת מה שהיה זמין בתקופה (זיקוק בריק ו/או כרומטוגרפיה), לא? לרומאים היו כלי חרס, מתכת וזכוכית פשוטה ואני לא בטוח שהכלים האלה, עם תהליכי היצור של התקופה, מספיקים למשימה של הפרדה עדינה של חומרים רגישים כמו גליצרין. הכימאי עלול למצוא את עצמו עם תמיסה מימית שהוא יכול להצביע עליה ולהגיד לכולם ״אתם רואים? בזה יש גליצרול!״, אבל האם אנו בטוחים שהוא יצליח לזקק גליצרין טהור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי עוד קצת על מתי התחילו להצליח בתהליכי הזיקוק הללו (המאה ה-19) וזה קצת מחזק לי את האינטואיציה (אני לא באמת יודע). נראה שהידע התאורטי הקדים את הרגע בזמן (אמצע המאה ה-19) בו ההתקדמות הטכנולוגית ביצירת כלי המעבדה המתאימים שאיפשרו את תהליך הזיקוק. כבר כימאים במאה ה־18 הבינו שעקרונית צריך להוריד לחץ כדי לאדות ולזקק, אבל הם יכלו לעשות זאת באופן מעשי רק עשרות שנים מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי התגובה שלך מחזקת את מה שאני אמרתי - בניגוד ל"מי שלמד תואר ראשון בכימיה", לא אני ולא אתה מסוגלים לעשות את זה עם הידע הנוכחי שלנו, בטח לא ביעילות ומהירות סבירים ובלי לפוצץ מעבדה או שתיים. אני למשל לא זכרתי שאלו המרכיבים, וסביר גם שהכמויות היחסיות וצורת ההכנה (אבקה? המסה? ערבוב ובאיזה שלב?) לא טריוויאליות. (ומה זה אשלג חנקתי ומאיפה הם הכירו אותו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשלג חנקתי היה מינרל מוכר עוד לפני הספירה (תחת השם nitrum) ושימש כדשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקסימום, תתייעץ עם מישהו מאייס קנה ובנה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע :-) חלק מהנקודה היא שאין כזה באזור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, נראה לי שמיחסים למה שיש במוח של אינדיבידואל יותר ערך ממה שיש לו. להיות כימאי זה לא רק אוסף של עובדות והבנה תאורטית בראש. העובדות וההבנה שיש לכימאי בראש זה רק חלק (חשוב אך עדיין רק חלק) ממה שהופך אותו לכימאי ומאפשר לו ״לעשות קסמים״ במסגרת המקצועית שלו. דברים נוספים רבים מגיעים עם ה-title: גישה לחמורים, חברים למקצוע, ספרות, ידע וניסיון שעוזר לדעת מה לחפש ואיפה, גישה לכלי עבודה (והבנה איך להשתמש בהם). האינטואיציה שלי אומרת שגם עם תיקח תאורטיקן שיש לו המון בראש, אבל תזרוק אותו מחוץ לרשת החברתית והתשתיות שמאפשרת לו לתפקד במקצועו (למשל לזרוק אותו ללא עזרים, טכנולוגיה, ספרים או כלים ברומא העתיקה), גם הוא מאוד יתקשה (עד יכשל כשלון חרוץ) לספק את הסחורה (גם אם הוא יצליח בוודאי יותר ממני או ממך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים מאד, ולכן מוזמנים לחזור לשאלה ולמצוא דברים מועילים ש*כן* אפשר לעשות לפני 2000 שנה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היגיינה. אבל אני לא ודע איך אפשר להראות שזה עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחד הדברים שגם אנחנו חשבנו. לדעתי שטיפת ידיים לפני לידות/ניתוחים יכולים להראות תוצאות מדידות תוך שבועות/חודשים ספורים, אבל בתנאי שתצליח להגיע לבית חולים\מרפאה והרופאים יהיו מספיק פתוחים והוגנים כדי לספור מספר מקרים מוצלחים מתוך גרועים ולראות שזה עוזר יחסית למה שהיה להם קודם. אני גם חושב ששטיפת ידיים עוזרת, אבל סבון עוזר יותר - רק שאני לא יודע איך לייצר סבון. יש מצב אולי שהיו להם דמויי-סבון ששימשו כתמרוקים, ואולי אני יכול להשתמש בהם. לחילופין - אולי אלכוהול לפני לידה או ניתוח יכול לעזור, וזה סביר שהיה. רק שצריך ריכוז גבוה ולא בטוח שזה זמין או זול (מי שיבוא מהעתיד וידרוש ממני לשטוף ידיים בגלנמורנג'י בן ה-14 מארון המשקאות שלי, לא יתקבל בברכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מספיק פתוחים והוגנים" זה תנאי מורכב, כפי שיעיד מהעולם הבא איגנץ זמלווייס [ויקיפדיה], שממצאיו היו תקפים מדעית אך נגדו את האינטואיציה הרפואית. בכל מקרה צריך לזכור שהשיטה המדעית בעצמה התפתחה רק במאה ה ~16 (תלוי איך סופרים את אבן אל-היית'ם [ויקיפדיה])... בכלל, עצם המחשבה ש"לספור מספר מקרים מוצלחים מתוך גרועים ולראות שזה עוזר" אומרת משהו - היא כשלעצמה קפיצת דרך לא טריוויאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, זה נראה לי תחום שעובד מבחינת הידע הטכני ויכולת ההקניה שלו, אבל החסמים יהיו סוציולוגיים ולכן עם סיכויי הצלחה בינוניים או אפילו נמוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להראות שזה עובד זה קשה (זה בדיוק הקושי שהשיטה המדעית יועדה להתמודד איתו). לשכנע אנשים שאתה רוצה להדגים להם שזה עובד, כאשר אתה מנסה לנמק את הניסוי עם תאוריות מוזרות (בעיני הרומאים) שמדברות על יצורים זערוריים שהעין האנושית לא רואה? זה יהיה אפילו עוד יותר קשה. למרות שהרומאים כן אימצו בסופו של דבר חלקים מהרפואה היוונית, הם עשו זאת עם המון חשדנות (מתועדת) וזלזול בתאוריות המשונות של הרופאים היוונים (עד כדי הצגתם כשרלטנים עם תאוריות מופרכות). טענה: אדם אחד שחוזר בזמן *לא* יצליח לשכנע ולא יצליח להדגים. תהליכי שכנוע וצבירת ידע הם תהליכים חברתיים ודורשים בשלות לקליטת רעיונות חדשים (איש עם רעיונות מוצלחים ופורצי דרך כמו ניוטון, למשל, זה תנאי הכרחי אך נראה לי שלא מספיק לקפיצה מדעית/טכנולוגית קדימה של חברה שמתנהלת תחת פרדיגמות מסוימות). את הכימאי/רופא שמנפנף בידיו וצועק על אנשים על קיומם של מיקרו אורגניזמים ושישתפו ידיים גם כשהן נראות נקיות, כנראה יצלבו או יזרקו לאיזה צינוק עם שאר משוגעי העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים. כששקלתי את זה, הגעתי למסקנה שאני אנסה לשכנע יותר עם נסיון מעשי והסברים מעורפלים (לכלוך גורם זיהום?) ובלי לדבר על חיידקים. (אולי זה זמן טוב לומר שכנראה שכל אסטרטגיה שתתחיל ב"כרגע באתי מהעתיד" תקטין מאד את סיכויי ההישרדות שלי, הרבה לפני הדיבור על יצורים בלתי נראים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרומאים כבר היו מושגים שמשייכים בין רחצה, ניקיון, התרחקות מריחות לא נעימים וזהירות מריקבון לבין נושאים שקשורים ברפואה ובריאות (חוץ מזה שניקיון היה גם סמל סטטוס). לשכנע אותם שסביבות רפואיות צריכות להיות עם רמה מסוימת של ניקיון, זה משהו שאני מנחש שהיה לנוסע בזמן ההיפו שלנו כמו להתפרץ לדלת פתוחה. זה לא באמת היה מקדם משהו בגישה שלהם אם הנוסע בזמן היה ממליץ להם על זהירות מלכלוך. אבל סתם ניקיון, זה לא באמת המושג שיש לנו היום עם סטריליות וחיטוי. הם יבינו מה הנוסע בזמן רוצה כשהוא יצביע על רופא עם ידיים מלוכלכות בבוץ, אבל הם יסתכלו עליו כמו על משוגע או ברברי עם אמונות תפלות אם הוא ירמוז להם שהרופא עם הידיים שנראות נקיות ומריחות נפלא - שגם את הידיים הללו הרופא צריך לרחוץ ולהעביר תהליך של ״טיהור״. אין על הידיים כלום. הנה תראה. ממה הוא צריך לרחוץ אותן בדיוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתמטיקה. לפני 2000 שנה היו רואי חשבון אבל הם עבדו בספרות רומיות רחמנא ליצלן. היו מהנדסים אבל לא היתה להם דרך לכתוב משתנים (טוב, היתה דרך לכתוב מילולית אבל זה הרבה יותר מסורבל). היו הימורים אבל אף אחד לא הכיר את חוקי ההסתברות. אולי אפילו תורת הגרפים היתה עוזרת לתכנון עירוני אבל אני כבר ממש נסחף כאן. אז יש פה אמנם סיכון מחושב .. זה ידע שקל להעתיק. זה לא שהמהנדסים הרומיים היו טיפשים, ההיפך הוא הנכון. אבל זה עדיף מכלום. הכי כדאי להגיע עם הידע הזה לאיזשהו מתמטיקאי/מלומד קדום. הוא היה מתעניין בעצם הידע שיש לך, גם אם זה לא פרקטי. אבל קשה למצוא כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה עניתי כבר בשאלה המקורית שלי. אתה מסכים איתי שמתימטיקאי זה נדיר, אבל גם להגיע לרואה חשבון לא כל כך קל - ועוד לשכנע אותו לשנות מתודולוגיה? חדשנות זה לא בדיוק התכונה הנפוצה בסוגה הזו. גם לגבי מהנדס (לא ברור שהיה אז מקצוע כזה בהגדרתו היום - בטח היו בנאים, מתכנני גשרים ובוני ספינות או משהו כזה) - אני תוהה עד כמה הייתי יכול לשכנע אותו לאמץ מערכת סימנים חדשה לגמרי. לעומת זאת - אם הייתי מראה לו מנוף, הוא היה מתרשם. רק שארכימדס כבר המציא אותו. תהיתי בעצמי לגבי גלגלות - אבל אני חושש שהם כבר הכירו אותן, גם אם לא את החישובים מאחוריהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא דייקתי במונח רואה חשבון. מדובר למעשה ב scribe - שילוב של פקיד אפסנאי ורואה חשבון. זה היה מקצוע נפוץ מאד בעת העתיקה. אי אפשר לנהל אפילו עיר קטנה בלי לעקוב אחרי מלאי, מי שילם מה ומי חייב מה. שלא לדבר על ניהול של ממלכה או של צבא. וקח בחשבון שעצם היכולת לקרוא ולכתוב היתה יחסית נדירה. מתכנני גשרים ואוניות - היו הרבה פחות. בנאים רובם הם עובדי כפיים כמו בימינו. בגלל שזה היה מקצוע כה נפוץ, היכולת להחזיק רישומים בצורה יותר קומפקטית ויותר אמינה היא יכולת מעניינת. בקיצור, במצב בדיוני שאתה מבין את שפת המקום (דיבור, קריאה וכתיבה) - עצם זה שאתה יודע קרוא כתוב וחשבון כבר פותח בפניך דלתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל הייתי מצפה מידע של אלפיים שנה לתת לי קצת יותר leverage מאשר תלמיד תיכון מוכשר. (אולי לחדד - מטרת השאלה היא להביא משהו שלא היה אז. לא לחיות בכפר ולשרוד בעוני כלשהוא כמה שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתן דוגמה למשהו שכן נראה לי אפשרי - בהינתן שתהיה לי גישה לבעלי מקצוע מסוימים, כאלה שיודעים לעצב עץ או מתכות למשל: בורג. לדעתי אוכל ליצור דוגמה של בורג, כנראה מעץ, עם קצת עזרה ממישהו עם גישה לחומרי גלם ולכלי עבודה. אפילו אם הוא יהיה גדול וגס, אני חושב שאוכל להדגים את התועלת שבו בהחזקת קורות ומבנים. עם קצת עזרה מנפח, אוכל ליצור אולי תבנית שתיצור גם ברגים ממתכת. לדעתי יותר קל יהיה להדגים את התועלת העודפת שלו לעוסקים במלאכה, מאשר לעשות סטטיסטיקה על ניתוחים ומתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבנית של הבורג תהיה חד פעמית כי יהיה קשה לחלץ אותו משם. וגם אז לא בטוח שתצליח לייצר ביציקה שוליים עדינים ללא פגמים. מעשית ברגים היו קיימים אלפי שנים, אבל הם הפכו לנפוצים (לצורך חיבור) רק אחרי המפכה התעשייתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. הרעיון של בורג לצורך חיבור היה קיים כבר אצל היוונים והרומאים. הדבר המיוחד שקרה עם ברגים במאה ה-18 הוא לא שמישהו ״המציא את הבורג״ אלא פיתוח היצור התעשייתי של מחרטת הבורג1. החידוש פורץ הדרך היה בעצם הסטנדרטיזציה של ההברגה. ____________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא בטוח שהבנתי את חוקי המשחק. אם הייתי עובר לרומא העתיקה לא היה לי סיכוי לתקשר עם אף אחד בלי שנה של לימודי לטינית עתיקה לפני הנסיעה. אם היו לי את הבגדים שלי, רק הם היו יוצרים מהפכה. ולא ברור לי אם משקפיים נחשב חלק מהבגדים או לא, אבל - ) נראה לי שההמצאה הכי מתבקשת, לפחות מבחינת שינוי סדרי עולם, היא הדפוס. היה להם דיו, היה להם אלפאבית, היה להם יכולת טכנית לייצר תבניות ולייצר לחץ על התבניות, מה שחסר להם זה נייר דומה למה שיהיה להם עוד כמה מאות שנים (שלא מדובר בתהליך קשה במיוחד שמצריך יותר מידי ידע בכימיה אם יודעים מה המטרה הסופית) ואת הרעיון לייצר תבניות לכל אות ומכונת לחץ שמדפיסה על דפים שלמים. אם אוסף של אנשים מוכשרים אפשר היה לייצר מכונת דפוס פרימיטיבית, ואם מספיק מחוייבות, זה רעיון שיכול היה לשנות את העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הדפוס - אם צריך לחכות כמה מאות שנים לנייר, אז לא סביר שהייתי יכול למנף את זה בכוחות עצמי, אפילו אם כמה אנשים מוכשרים היו מוכנים להקדיש לי מזמנם. משקפיים זה מאד טריקי - כי גם בתשובה למישהו שהציע טלסקופ, מה שלא היו להם זה עדשות. גם אני חשבתי שייתכן ואצליח לייצר עדשה אם היתה להם זכוכית גולמית, או לפחות נפחי זכוכית סבירים. זה מסוג הדברים שאני חושב שאיכשהו הייתי יכול ללטש עם קצת עזרה והרבה מאמץ. ואם הייתי מצליח, אפילו עדשה מאד גולמית, אפשר להראות די מהר שימושים מעניינים כמו שהזכרנו כאן. לכן משקפיים מאד מקלים על המשימה (רק שאם הם עם דיופטר שלילי - יהיה הרבה יותר קשה להראות להם שזה עושה משהו מעניין, כמו לרכז קרני שמש למוקד). אני הייתי כולל אותם הפריטים כמו טלפון סלולרי וארנק שלא עוברים איתך בזמן. גרסה שאולי יותר קלה - מראה קעורה. עם מראה קעורה אפשר לעשות טלסקופ לא רע בתור התחלה. אני לא סגור אפילו שהיו להם מראות כמו היום, וגם זה משהו שאני חושב שעם מישהו שיודע להתעסק במתכות ובזכוכית היית יכול לעזור לייצר. והיתרון בטלסקופ קטן, למשל בשדה הקרב, נראה לי משמעותי מספיק כדי שמישהו יקשיב לי בעניין1. 1 בניגוד לטלסקופ שמגדיל כוכבים, שכמו עם מתימטקה נראה לי יעניין רק נישה אזוטרית ולא נגישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שצריך לחכות עוד כמה מאות שנים לנייר, את הידע יש לך והמשאבים היו זמינים גם אז באירופה. אולי אתה (ואני) לא תצליח לייצר נייר איכותי כמו שאפשר לקנות היום בכל סופר, אבל בהחלט מספיק להוכחת הערך שבדפוס. התכוונתי שבאופן אורגני הנייר הגיע מאות שנים אחרי זה. לגבי משקפיים, התעניינתי יותר מסיבות טכניות, אם הם לא עוברים איתי אני לא בטוח שאני אוכל להבדיל בין דוב לאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח היו לרומאים, אבל הייתי יכול לשפר: הימורים. (על סוסים, גלדיאטורים וכו') אולי גם הייתי יכול לשפר להם את הסירות,המפרשים והמפות. כנראה הייתי יכול להמציא את המשקפת (זאת הארוכה, כמו של הפיראטים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה התגובה שלי מעליך לגבי המשקפת. מסכים מאד לגבי התועלת, החסם - שאולי אפשר להתגבר עליו - זה לייצר עדשה סבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכוכית היתה להם, וארכימדס כבר הבעיר ספינות אויב עם מראות מאות שנים קודם. ללטש זכוכית לעדשה פרימיטיבית זה לא סיפור. היום אנשים מלטשים ידנית אפילו עדשה של 60 ס"מ לטלסקופ בסדנאות. אז אני מניח שהייתי יכול לייצר בטכנולוגיה של אז עדשה מרכזת פרימיטיבית של 8 ס"מ ומפזרת של 2 ס"מ ולעשות משקפת של X5 כנראה ששקיפות הזכוכית בהתחלה לא היתה משהו אבל הייתי עובד על זה עם המומחים של התקופה. אני משער שהייתי יכול גם לשפר להם את הכבשנים (גם לזכוכית וגם למתכות). רגע, מה עם מנוע קיטור פרימיטיבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה צריך מטכנולוגיות טובות לעיבוד מתכות. מעניין כמה מסובך לשפר את עיבוד הברזל. אני יודע שצריך להוסיף קצת פחם, אבל לא יודע איך בדיוק, ומה עוד נדרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבשנים טובים כבר היו, מניח שגם ממתכת (הם ידעו ליצור כלי נשק ממתכת למשל). מה שקצת חסר לי זה איפה בדיוק למקם את מיכל המים והיציאה שלו ככה שהיא תפעיל באופן יעיל גלגל/טורבינה, אבל זה נראה לי פתיר אחרי כמה נסיונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. אז אם זכוכית היתה להם, אני בהחלט חושב שאופטיקה - מראות קעורות, עדשות וכן הלאה הן בהחלט אחד הפתרונות הטובים והישימים לשאלה. ואז - משקפות, טלסקופים, בהחלט היו מראים תוצאות מרשימות בזמן סביר. מנוע הקיטור - טושה! אני הייתי מרוצה מעצמי כשחשבתי על זה. והיתרונות שלו ברורים - מנוע לספינות, בתור התחלה (ספינות כבר אז היו גדולות ויכלו להכיל מתקנים גדולים וכבדים כמו מנוע גולמי). אולי גם לטחינת קמח. כן צריך למצוא כמה מומחים במתכות/כבשנים, שיעשו דוד וצינורות כדי שזה יעבוד. אבל זה נראה לי מאד ישים וגם מאד מרשים בתור דמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל שמנוע קיטור יראה שיפור בהנעת ספינות אתה צריך להמציא גם את המדחף, אחרת זה לא מהיר (בהרבה? בכלל?) ממשוטים ידניים. ובשביל מדחף אתה צריך מיסב לחץ. לא נראה לי שיהיה אמין בטכנולוגיה של אז. אבל אחרי שהמצאת מנוע קיטור רכבת משא נראית לי "טריוויאלי". לקחת שיש ונחושת מהמחצבה כמה קילומטרים למקום העיבוד. האדנים יכולים להיות מעץ בהתחלה. הבעיה הטכנולוגית המרכזית לדעתי תהיה בלמים יעילים. תכלס אתה יכול גם רכבת בלי מנוע קיטור- כמו העבדים שחתרו בספינות אתה יכול לשים עבדים שידוושו ברכבת. את התמסורת הם כבר המציאו. ואז תחבורה ציבורית ברחובות רומא. רכבת מונעת קיטור (או עבדים מדוושים אם הקיטור ייראה להם מפלצתי מדי) לאורך ויה סאקרה. אחרי שכבר הייתי נחשב ממציא מפורסם הייתי יכול לשכנע את האימפריה הרומית לחפור את תעלת סואץ או להנהיג משלחת שתפליג מערבה מהים התיכון למצוא את קצה העולם :) אבל ההישג שהיה הכי מועיל לאנושות היה אם הייתי מצליח לשכנע אותם לא לתת לנצרות להשתלט. אולי להזהיר את הקיסר שיגרום לנציב יהודה להרגיע ולא לעצבן יותר מדי את היהודים, כי הם משוגעים ויעשו מרד שיהיה סיפור לדכא אותו. משחק נחמד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון לגבי המדחף! - אז לכן אני חשבתי על Paddle wheel. זה נראה לי פשוט יותר, וקל יותר ליישום. וייתן יתרון לא רע על משוטים ידניים. לגבי רכבת - בכל זאת, כלי רכב אז היו קטנים מספינות, וגם ההעברה של הכח ברכבת נראית לי יותר מרובת שלבים ולכן יותר מסובכת ליישום. לדעתי לא היו נותנים לי מספיק זמן ומשאבים, לפחות לא לפני הדגמה טובה של יכולות המנוע - למשל בספינה. ואם כבר מדחפים ומיסבים - מה דעתך על מיסכ כדורי? מאד פשוט להסבר, ועבור מי שמעבד מתכת באופן סביר - נראה לי ישים ובברור מועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי היא למה אנחנו חושבים שבזמנים קדומים לא ידעו על הרעיון של הנעה באמצעות קיטור? כאילו מה שהיה חסר לרומאים זה אדם מודרני שיעיר אותם משתנתם ויגיד להם ״אבל קיטור! רכבת! ספינות קיטור!״ ובום לטכנולוגיה הזאת יש את כל מה שצריך כדי לפתחה בזמנים קדומים. אבל לא נראה לי שזה טריביאלי כמו שזה מוצג. הרומאים (וגם היוונים לפניהם) כבר הכירו עקרונות בסיסיים של קיטור. ההוכחה המפורסמת ביותר היא ה־aeolipile1 של הירון מאלכסנדריה (המאה ה־1 לספירה) - כד חלול שמסתובב על ציר כאשר קיטור נפלט מזרבוביותיו. זה היה צעצוע ניסיוני ולא מנוע לשימוש מעשי, אבל הראה שהם כבר ידעו שקיטור יכול לייצר תנועה. אבל בשביל מנועי קיטור עוצמתיים שיכולים להזיז ספינות או רכבות, צריך קצת יותר מרעיון של ״הנעה עם קיטור״. צריך גם: - מתכת באיכות גבוהה מספיק כדי לעמוד בלחצים גבוהים. - ידע ויכולות טכניות באטימה והנדסת בוכנות. - תמריצים בכלל לשקול את כל העניין הסבוך הזה. מי צריך את כל הפיתוחים המשוגעים הללו כשאפשר פשוט להשתמש בשרירים של עבדים? הפתיל הזה רק מחזק את דעתי שהסיפור הקצר ההוא של פול אנדרסון קלע בול למה היה קורה אילו אדם מודרני היה מוצא את עצמו בזמנים קדומים. הפער בין היוהרה שלנו לגבי הערך של מה שיש בראש המודרני שלנו (כפרטים) לבין הערך שיש לו למעשה, הוא גדול יותר (לדעתי) ממה שהאינטואיציות שלנו אומרות לנו. _________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הפער המדובר הוא בהחלט חלק מהעניין כאן. ב. לדעתי מצאנו כמה דברים פחות מסובכים ממנוע שיכולים להיות ריאליים. ג. ולרעיון הבא - כדור פורח. יישום מועיל - אמצעי תצפית בשדה הקרב. יישום בידורי - עפים בשמיים מעל רומא המעתירה. יכולת ייצור - מספיק משהו מבדים פשוטים וקלים ומוט שמחזיק חומר בעירה מתחת כדי להדגים את הרעיון. עם תופר בדים גדולים וקצת מוטות מתכת למתקן שמתחת לפתח, הדגמה עם בובות בסל (לפני שעולים אנשים) נראית לי מאד פיזיבילית. 1 אם זה המאה הראשונה, אז בתנאי הבעייה יש סיכוי טוב שנגיע לפני המתקן האזוטרי הנ"ל. לדעתי אפשר לעשות מנוע כזה עוד בלי הבוכנות - גם אני הסכמתי שבוכנות זה קשה. מספיק מיכל קיטור עם לחץ מספיק גבוה שיסובב את גלגל הפדלים ההוא שדיברנו עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. קנית אותי בכדור פורח. ההבנה (והיכולת להדגים די בקלות) שאוויר הוא חומר ושאפשר להפעיל בו את חוק הציפה של ארכימדס אכן עלולה היתה לפוצץ את המוח לאליטות / אנשי מדע של זמנים קדומים יותר. מארכימדס ועד פסקל זה 2000 שנה של התיחסות-ראש-בלטה מוטעת אל אוויר כאל ״יסוד קל" בלי מסה וצפיפות. אז חלוקת תפקידים: אתה תתחיל לעבוד על הכדור פורח (והדגמה מקדימה עם בלוני מימן). האחריות שלי היא פיתוח ה-Flux capacitor. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מה זה Flux capacitor? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה של דוק בראון מסרטי חזרה לעתיד. הרכיב המרכזי שאפשר את המסע בזמן והותקן במכונית הדלוריאן (ולאחר מכן ברכבת מעופפת). הידעתם: בתסריט המקורי של הסרט, מכונת הזמן היתה מקרר ולא מכונית. הם החליטו לשנות זאת כי חששו שילדים ינעלו את עצמם במקררים בעקבות הסרט. הידעתם 2: הסצנה הדבילית של שפילברג בה אינדיאנה ג׳ונס נכנס למקרר בזמן פיצוץ אטומי ושורד היא סצנה שנכתבה במקור לסרט בחזרה לעתיד וזה בדיוק המקרר הנ״ל שנסע בזמן בעזרת אנרגיה מפיצוץ אטומי. שפילברג כנראה לא הצליח לוותר על רעיון גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב! מכונית אכן הרבה יותר שווה ממקרר. וילדים באמת עשו את השטות הזו במקררים של פעם, עוד לפני אינדיאנה ג'ונס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סצנת המקרר הדבילית היא מאינדיאנה ג׳ונס 4 (אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח) מ-2008. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אחרי שכבר היה לו מקרר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם הכדור הפורח מצא חן בעיניך - אני משווה ומעלה: אני מסוגל לבנות טיסן די סביר, ועם קצת עזרה גם דאון מאויש. מעץ קל ובדים, מן הסתם. בשביל הטיסן מספיק עץ קל וכלי עבודה רלבנטיים, ואני מקווה שהוא ייתן הדגמה מספיק טובה כדי לשכנע ולקבל אנשים וציוד לדאון בגודל מלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה מגיע לאזור בעולם שיש בו בלזה... או לחילופין, שיש לך בדים קלים (ע"ע כדור פורח, אם כי כאן אולי הדרישות פחות מחמירות). אתה מדבר על טיסן בלי מדחף, נכון? טיסן מדחף (מה שאני מכיר) דורש גומי. אז, כזה שאתה זורק ממקום גבוה והוא שוהה יחסית הרבה זמן באוויר? מקווה שזה ירשים את מי שמכירים חץ וקשת. (המממ, אולי לירות את הטיסן מקשת?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הכנפיים ניתן לעשות מעץ חלול (עם פרופילים דקים) ולצפות בנייר מסוג כלשהו, זה מקל מאד את המשקל. אכן בלי מדחף. שקלתי תחליפים לגומי (זוג חבלים דקים מלופפים זה סביב זה?), אבל זה נראה לי עם סיכוי פחות טוב. ומקווה שזה ירשים - טיסן כזה אם תזרוק אותו מגבעה, יכול לטוס דקות ארוכות, זה מאד שונה מחץ של קשת. אפשר גם להרים אותו לאוויר עם חוט שמחובר לסוס דוהר :-)1 1 או לסתם איש שרץ מול הרוח. עכשיו אני נזכר שזה בדיוק מה שעשינו עם סוגי טיסנים מסוימים2. 1 כנראה שאני אצא מהארון ואספר שהייתי חניך וגם מדריך בגדנ"ע אוויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך בד מאוד קל בשביל כדור פורח בגודל פיזיבילי? היה להם בד קל דיו? וגם - האם טכנולוגיית התפירה של אז אפשרה אטימה מספיק טובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להסתכל על מה שעשו האחים מונגולפייה ב-1783: בלון ענק מפשתן ונייר, מחוזק ברשת, שהונע על ידי אש של קש וגללי כבשים. לא מדובר בכדור פורח מודרני שאנו מכירים היום עם בדים סינתטיים קלים ועמידים. כל הנ״ל הם דברים שאפשר לטעון שהיו קיימים גם בתקופת רומא העתיקה. אבל! נראה לי שהנוסע בזמן לרומא העתיקה היה נכשל בכל זאת לשחזר את מה שהצליחו ב-1783 בגלל המחסום התרבותי. נסיונות הנדסיים ראשוניים מתאפיינים בד״כ בשיטת הניסוי והטעייה. המון כשלונות ונסיונות חוזרים ולמידה מניסיון בשטח ועם מוכנות ללמוד מכשלונות קולוסאליים בניסיון החוזר. למרות שבראש המודרני שלנו בניית כדור פורח נראת טריביאלית, כשקוראים על הבעיות איתן התמודדו האחים מונגולפייה, מגלים שיש עוד המון פרטים קטנים. למשל: - אכן היתה סכנה של התלקחות או התפרקות של הבד בגלל החום. החומרים לא ממש התאימו למשימה. המעטפת צופתה בתערובת/תמיסות מעכבות בעירה (לא מונעות!) כדי להקטין את הסיכון שהאש תצית אותה. - הם השתמשו במתקן מתכת שתפקד כתנור פתוח, כך שהחום עלה פנימה אך הלהבה לא "ליקקה" ישירות את הבד. אני לא חושב שנוסע בזמן חסר ניסיון ספציפי בבניה של מתקנים בדיוק כאלה, בדיוק למטרה זו, גם אם הוא אדם מלומד שמגיע מתקופה מודרנית, יצליח לבנות דבר כזה שעובד בלי המון ניסוי וטעייה. - למרות שההיסטוריה זוכרת את ״שני האחים״, זה לא פרויקט שהם הרימו בכוחות עצמם. היתה לאחים תמיכה מעמדית־חברתית ופטרונות של האצולה הצרפתית. הם נהנו מתהילה והתלהבות לפני שהם הצליחו. למה הפרטים הללו על האווירה התרבותית סביבם חשובה בעיני? כי אני חושב שזה בדיוק יהיה המחסום שיתקל בו אותו נוסע בזמן שימצא את עצמו עם רעיונות באוויר וראש באדמה, כאשר הוא ינסה להרים את הפרויקט ברומא העתיקה. גם אם הוא יצליח לשכנע מישהו לעשות איזה ניסיון/שניים/אולי שלושה, הוא מאוד מהר יסומן כמשוגע עם תאוריות מוזרות ומופרכות על ״אוויר כחומר שאפשר לצוף בו״, סנטימנט שיקבל חיזוק לאחר שהנסיונות ההנדסיים הראשונים (וזהו תמיד אופיים של נסיונות הנדסיים ראשוניים) יתפרקו או יגמרו בשריפה (או פגיעה בחיי אדם). פריצות דרך כאלה מתרחשות באווירה תרבותית/חברתית מסוימת. המון דברים צריכים להבשיל והדבר תמיד כולל תשתית שכוללת עבודה ותרומה של המון אנשים. למרות הרומנטיקה שבדבר, ״איש עם רעיון בראש״ זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אם אני צריך להמר מה יהיה גורלו של הנוסע בזמן, אני מהמר שזה יהיה גורל דומה למה שתואר בסיפור הקצר מהכותרת, כמעט בכל ניסיון שלו להקפיץ טכנולוגית תקופה קדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא עכשיו מה היה לרומאים 1(Alright! So apart from the sanitation, medication, education, wine, public order, irrigation, , roads, fresh water system, and public health. What has the Romans done for us?!)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, כשאני קורא עכשיו מה היה לרומאים (בטון!) אני קולט עד כמה ימי הביניים תקעו את ההתקדמות הטכנולוגית. אני חושב שמי שהיה מגיע לרומא עם חידושים טכנולוגיים היה מתקבל בברכה. בימי הביניים היו מעלים אותו על המוקד. זה נראה כאילו הרנסנס פשוט המשיך מאיפה שעצרו אלף ושלוש מאות מאות שנים קודם. כאילו ההמצאות של המאה ה 15 וה 16 היו יכולות לקרות באותה מידה במאה השלישית והרביעית אילו האימפריה הרומית היתה ממשיכה לשגשג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית, נכון. למצוא פתיחות לרעיונות חדשים יחסית לימי הביניים זה לא הישג מאוד מרשים. זה נכון שהרומאים היו פתוחים לחידושים טכנולוגיים, אבל זה גם נכון שהתרבות שלהם שמה דגש גבוה על הפרגמטי והפרקטי. אני בספק אם היה ערך פרגמטי/צבאי ברעיונות של כלי תחבורה שקשה לנווט בו, בעלויות אסטרונומיות של בדי משי ענקיים ושהפיטצ׳ לכל זה הוא בואו נחמם את זה ככה שהכל עלול להישרף כל רגע וכולם נופלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב על המודיעין הצבאי של אמצעי שעף גבוה מעל שדות הקרב ייתן לך. לדעתי זה יתרון מאד מאד פרגמטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המיתוס היווני על דדלוס ובנו איקרוס היה ידוע מאוד בתקופה הרומית והפך לפופולרי במיוחד בספרות, באמנות ובחינוך הרומי. ה-Pitch לכלי תחבורה מרחף, מאתגר מבחינת ניווט ועם סכנה סבירה של עליה בלהבות, נשמע לי כמו משהו שיתייג אותך בחברה הרומית כמי שסובל ממקרה קשה של היבריס ולא כמישהו שמציע התקדמות טכנולוגית כמו שינוע מים, התיעלות בחקלאות או כלי נשק אפקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוונים שעוד לא עלו פה, אבל נראים לי אפשריים באמצע הדרך בין מכשיר הדגמה לתיאוריות מתימטיות, היא פתרונות חישוביים לדברים שכבר היו קיימים, רצוי כאלה שאפשר להראות שהם מעלים את היעילות באופן מהיר יחסית. דוגמה שחשבתי עליה - בהינתן בליסטראה, אני יכול לחשב באופן סביר את המרחק שהאבן תעשה, אחרי כמה מדידות של המהירות ההתחלתית והזווית. ואז גם ללמד אותם את התלות בין הזווית למרחק למשל. קורס תותחנים 101. באופן דומה, יכול להיות שחישובים בסיסיים בתחום הבנייה (לאור הבטון שלך) יכולים מאד להועיל לעוסקים בתחום. עומסים, מומנטים, לחצים וחבריהם. לא הצלחתי למצוא דוגמה ספציפית בתחום הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם בטון. לנושא המקורי: עכש"י הרעיון של סיפון בשרותים הוא חדש יחסית, כך שהרומאים בטח היו מעריכים אותו. אגב, כמה אנשים בימינו מבינים את גדולת הרעיון, לא רק מבחינת נקיון האסלה אלא בעיקר מבחינת מניעת הצחנה מהביוב? זה אחד הלקחים הכי חשובים שלמדתי בצה"ל, שני רק ל"תת-מקלע עוזי אינו רובה" שנאלצתי לכתוב 100 פעם אחרי טעות נוראה שעשיתי בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שמשקית לא גדולה ופיסת בד אני יכול ליצור מדגים קטן שמראה את ההיתכנות, ואז לגייס עוד משאבים. עשיתי כזה כשהיינו ילדים וזה אף למרחק של מאות מטרים בתנאים מתאימים. אני ממש מסכים איתך לגבי התיאוריות המופרכות, ולכן מאד בעד מדגימים אמפיריים ולא דיבורים באוויר (הה). אני דוקא חושב שכשאתה מראה משהו שייתן למישהו תמורה ברורה, הוא יהיה מוכן להשקיע קצת כדי להרוויח ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחים מונגולפיה השתמשו בכל מיני בדים, נייר ואלומיניום. הם השתמשו בכפתורים לחבר את היריעות. לרומאים היה משי, מדרך המשי כמובן. הוא כנראה היה יקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משי זה פתרון מעולה למדגים בלון פורח לא גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המדגים אעזה עם עכבר בתור הנוסע, אז מגבלות המשקל יהיו הרבה יותר קטנות. לדעתי ידעו אז לתפור נאדות מים לנסיעה במדבר - מניח שהאטימה שלהם היתה מספיק טובה. (דליפה ממש קטנה בכדור פורח פשוט לא תחסל לגמרי את העילוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה המרכזית שלדעתי הביאה לכך שאירופה השתלטה על האמריקות ועל אוסטרליה היתה המצאת המפרש המשולש (Lateen [Wikipedia]) שאפשר הפלגה בים ללא תלות בכיוון הרוח. לא נראה לי כמו טכנולוגיה מסובכת במיוחד עבור יוון העתיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת מההמצאות החשובות של העת העתיקה המאוחרת - דיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון יפה, אבל אני לא מבין אותו מספיק כדי להסתכן בהתבזות מול ספנים רומאיים קשוחים. (ואני גם סובל בים, אבל ניחא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא לא סתם נקרא מפרש לטיני. ולפי ויקי הוא הומצא בערך באותה תקופה בגלל שהסתבר שעם חצי מהבד של מפרש מרובע אפשר להשיג את אותה התוצאה. קמצנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר שיט בים - מה עם מצפן? האתגר העיקר נראה לי הוא למצוא חומר מגנטי. אבל אולי אפילו מחט ברזל שמשפשפים אותה תספיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי ליצור מגנט על ידי שפשוף, צריך לשפשף במגנט קיים. ניתן ליצור מגנט חלש ממוט ברזל על ידי החזקתו בכיוון צפון-דרום ולהכות עליו בפטיש. חימום של המוט לפני, יכול לעזור. אם זה יספיק כדי ליצור בעזרתו מחט מגנטית, אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הנראה הוא לא הבעיר שום ספינה (ואגב, אני חושב שהמראות באותה תקופה היו מנחושת). הבעיה העיקרית עם המראות היא שאין לאף אחד דרך לדעת לאן המראה האישית שלו מכוונת, כך שאין סיכוי ליצור מוקד של ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני אזכיר שימוש נוסף למראות פשוטות יחסית שמשלב מידע שלא היה להם: איתות באמצעות קוד מורס. לעניות דעתי, אפילו בלי לזכור את כל הסימנים הרשמיים (ואני לא), עצם הרעיון של תקשורת ממרחק על ידי סימני קו-נקודה ושילוביהם ואיתות בעזרת מראות ושמש לטווחים נאים של כמה קילומטרים, יכול לקסום לאנשי צבא שיבינו די מהר את היתרון בשיטת התקשורת הזו. זה יכול לעבוד בלילה אפילו עם פנסים ומחיצה חוסמת ניידת, לשימושים עירוניים יותר. אגב, אם המראות היו מנחושת, אני תוהה אם עצם הידיעה שאפשר על ידי שכבת מתכת שצמודה לזכוכית ליצור מראה טובה, היתה מאפשרת לי לבנות כזו בסיועו של נפח מקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של תקשורת ויזואלית מקודדת ממרחק היא בת אלפי שנים. כבר היוונים פיתחו מערכת תקשורת בעזרת פנסים ומערכת אותיות. הראשונה היא כנראה השיטה הנאיבית שהיא שיטת פוליביוס1 (מטריצה של אותיות ומתקשרים ויזואלית למרחק עם פנסים, מדורה בלילה או אמצעים אחרים מספר עמודה ומספר שורה) אבל היו אחר כך גם שיטות מתוחכמות יותר. ________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! אז הורדתי את המורס מרשימת האופציות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך מראות טובות אתה יכול לייצר קיטור ללא הגבלה (אחרי שכרתת את כל העצים כמו האימפריה העות'מאנית) באמצעות מגדל סולארי. כמו העצם החייזרי באשלים בנגב. אגב כריתת עצים. הטיפ לויקינגים היה צריך להיות להזהר עם כריתת עצים באיסלנד, כי הרוחות החזקות סוחפות את האדמה והעצים לא גדלים בחזרה כמו ביבשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במראות הצלה ימיות יש חריר במרכז מראה עגולה, אתה מותח זרוע ואגודל זקור, מכסה את המטרה באגודל ומתחיל לשחק עם המראה עד שהיא ממקדת את האור על האגודל, הורד במהירות את האגודל ושרוף את הסטי''ל במערב, או לפחות תעורר את תשומת ליבו של אחד החיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שהסבירו בקישור שהבאתי. מישהו אשכרה עשה את הניסוי במאה ה 17 והצליח להבעיר סירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה NYT אינו peer reviewed, וכל מה שידוע על אותו ניסוי הוא שמישהו טען שהוא הצליח וצילם כמה אנשים עם מראות. אני חושב שהם ניסו להעלות באש את המפלצת מלוך נס ולא סתם ספינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אתה מסנוור את החייל באניה מולך אתה אדם אחד כך שקל לך לראות לאן המראה שלך מכוונת. השיטה עם החריר במראה נותנת רק קירוב של המטרה ( הו, הטריגונומטריה), ובלי כוונון עדין של הכתם שנוצר הפיזור של המראות גבוה מכדי להיות יעיל (חשבתי על הרעיון של מראות בצורות שונות (משולש, עיגול וכו') כך שתיאורטית כל כתם יכול להיות מזוהה ע"י האיש בעל המראה המתאימה, אבל החפיפה הגדולה בין הכתמים הפילה את הרעיון). אם מנסיונך האישי מיד אחרי שהסרת את האגודל כתם האור היה בול על הראש של אותו ספן בלי שהיית צריך לתקן, ספר לי בבקשה באיזה מרחק מדובר (ובאיזו יד אתה יורה :-)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרחק היה קילו או שניים, והכיוון הכללי היה גשר הספינה הנעה, זה עבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הפרטים כאן חשובים. בגדול, כשאתה מצליח להאיר על ''גשר הספינה'' יש להניח שקרן האור שלך עוברת על כמה וכמה נקודות שם עד שבמקרה מישהו בגשר מבחין בהבזק או משהו כזה. אחרי הכל, כל תזוזה זעירה של המראה משנה הרבה את מקום הפגיעה במרחק של ק''מ או שניים. הארה רגעית של אזור מסויים מספיקה למשוך תשומת לב אבל לא להצית אותו. בכל מקרה, המידע מעניין. אם הייתי צריך לנחש הייתי בטח חושב שממרחק גדול כזה המצב יהיה יותר גרוע ממה שאתה מתאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלשפר שקיפות של זכוכית זה ממש קשה. חלונות זכוכית שקופים הופיעו רק במאה ה 18-19, אומר ג'מיני, ואני משער שהמוטיבציה לעשות אותם היתה קיימת הרבה קודם (אם לא בשביל כל סיבה אחרת, אז בשביל קתדרלות יפות יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק שהבאת הוא בושה למכון ויצמן והיום פניתי אליהם בבקשה להסירו. אין לי יותר מדי חשק להסביר את הבעייתיות שבו, ורק אציין שהלינק שהם נותנים לניסוי ב MIT אינו עובד (אני מניח ש MIT הסירו אותו), ושהניסוי ב MIT לא היה עם *אנשים* שאוחזים מראות אלא עם מראות קבועות שכווננו מראש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטת הספירה ה''ערבית'' (כולל האפס) היתה יכולה לתת לך שם של גאון מתמטי שמסוגל לבצע חישובים שהיו מביישים את ארכימדס. אני יודע שזה לא מה שאתה מחפש, אבל דומני שזה מה שאני הייתי מנסה לעשות. בשלב הבא הייתי מלמד אותם קצת אלגברה, ודומני שאחרי זה יכולתי לפרוש בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפפפ. (הייתי צריך לדעת!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני פטור מתשובה, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערך. עדיין אני חושב שזה מה שאני הייתי מנסה לעשות: תחילה כמין י̶ל̶ד̶ זקן פלא מתמטי שיושב ב Roman Forum ועונה במהירות יחסית על שאלות כמו "אם יש לך שלוש מאות וארבעה עשר שקי חיטה שכל אחד מהם שוקל 14 ארבע עשרה ליטראות וחצי, ואם מחיר ליטרת חיטה הוא דופונדיוס ושליש, מה הערך של החיטה שלך"? אתה יכול לקרוא לזה "ידע תיאורטי" אבל לא את הידע הייתי מנסה למכור (בהתחלה) אלא את התוצאות המעשיות של הפעלתו. את ההוכחה שלא טעיתי הייתי עושה רק אחרי התערבות1, וכמובן שהייתי שוקל את כל השקים יחד (מאד לא נוח בחיי היום יום לשקול היחד הרבה שקים כבדים, אבל אולי אפשרי באופן חד פעמי. אם לא, אפשר כמובן להקטין את הכמויות בהרבה ועדיין להרשים). אני משער שדי מהר היו סוחרי רומא העשירים מגלים עניין, ואידך זיל. __________ 1- אחרי שהייתי מדגים על מספרים קטנים יותר אולי הייתי מצליח למצוא מממן להתערבות שלי. אם לא, הייתי מתחיל בצבירת מעט הון כגלדיאטור עם כל הידע שרכשתי מברוס לי. בעצם הייתי צריך להתחיל מזה בכל מקרה, כדי להצטייד בקלף ושרף לכתיבה, כי אני לא יודע לחשב את זה בראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיתי עד כמה הידע החישובי שלי היה מצליח להראות רווח כלכלי מדיד בזמן קצר של כמה שבועות. הרווח למתימטיקאי מהתקופה הוא ברור - ולכן טריויאלי - אבל הרווח לסוחר? אני מניח שכפל כמו שאתה הצעת הם ידעו לעשות, גם אם זה היה לוקח להם דקה ולא עשר שניות1. ומעצם הפעולה אין רווח אמיתי. ואגב, לגבי הקלף והשרף שלך - אני תוהה כמה יועיל לנו הידע הטריגונומטרי הנרחב שרכשנו, בלי מחשבון או טבלת סינוסים כלשהיא? פתאום אני מבין שאפילו אם אומרים לי שבליסטראה מטילה אבן ב-80 קמ"ש ובזוית של 52 מעלות, בלי לדעת את קוסינוס הזוית צריך לעבוד קשה יותר כדי לחשב את המרחק שהאבן תעבור. איש סיפור ידוע על האסטרונום של קולומבוס או קוק, שמנע את הגשתם של אנשי הספינה כארוחת ערב לשבט ילידים מסוים על ידי זה שהוא ידע שהולך להיות ליקוי ירח באותו לילה ואיים שאם לא ישחררו את אנשי הצוות הוא יורה למפלצת גדולה לאכול את הירח. בהקשר השאלה הנוכחית, פסלתי את האפליקציה הזו גם בגלל שאני לא זוכר ליקויי ירח, וגם בגלל שהסיכוי לבצע אותה תלוי מדי בתאריך המסוים של הקפיצה בזמן. 1 יש לי זכרון עמום שבו ילדים יפניים עם חשבונית מפליאים בחישובים מסובכים למדי במהירות רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לחשב סינוס (או קוסינוס) עם דף ועט. זה לא כזה מסובך (ממירים לרדיאנים ומשתמשים בטור טיילור), רק דורש סבלנות, ריכוז והרבה זמן פנוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, זה היה השלב הבא גם אצלי. אבל זה ממש מסבך את החיים. זה מגדיל את הסיבוכיות החישובית, למשל של מסלול של קליע, כמעט בסדר גודל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמחשבה שלישית - עדיף היה שאחשב לפני כן בצד, טבלת סינוסים וקוסינוסים בקפיצות של 5 מעלות מ-0 ל-90 מעלות, וכשאני מול אנשי הבליסטראות, אבוא עם טבלה מוכנה ואעשה אינטרפולציה לינארית סבירה לגבי הזוית הנמדדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקירה של הטבלאות שהיו להם בתקופה (כולל גרף שמראה את מרחק הטעות): https://hypertextbook.com/eworld/chords/#equivalence | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יתרון צבאי/מעשי זה היה יכול לספק באותה תקופה על פני שימוש בטבלת מיתרים1? אני מניח שדיוק. אבל האם מה שהיה להם לא היה ״Good enough״ לצרכים שהיו להם? __ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה היה מקדים אותו ב-200 שנה? (וגם - לא בטוח שזה היה נגיש לכל תותחן בשטח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידי פעם ביקשו שאתפקד כרופא בתנאי שטח, והמחשבה שעברה לי בראש היא ש''רופא בלי ציוד לא יכול לעשות יותר מחובש, ולעיתים עוד פחות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל בסדרות שאני רואה רופאים מצילים כל הזמן חולים בשטח עם רפיל של עט שתוקעים בקנה הנשימה או בריאה שקורסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כאן יש היגיון רפואי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידד! ידעתי שהאוס זו סדרה ריאליסטית :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא מומלץ לעשות את זה עם הרפיל. עדיף עם הצינור החיצוני של העט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצינור החיצוני קצת עבה בשביל לדחוף אותו לגרון של מישהו, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כל הרעיון זה לאפשר נשימה. הצינור החיצוני משמש כצינור מאולתר לכניסת אוויר אל תוך קנה הנשימה לאחר החתך. הרפִּיל עצמו (גם אם נניח שהוא ריק) צר מדי, חלש, ועלול להישבר או להיסתם ולכן אינו מתאים. זו אכן פרצדורה קיצונית למקרה חירום. זה אכן כולל אי נעימות ״מסוימת״ לכולם (בלשון המעטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אנחנו כאן, אני מנסה להבין - איזה סוג של חסימה נוצר כתוצאה מפגיעה, שהכנסת צינור לקנה הנשימה פותרת אותה? זו צריכה להיות חסימה מאד ספציפית ב-10 סנטימטר העליונים של מערכת הנשימה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן. פגיעות ראש/לסת, אלרגיות חמורות וכוויות הן העיקר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |