בתשובה לערן בילינסקי, 20/10/02 1:37
והצד השני של המטבע? 100174
ערן,

אני מניח שאתה ניסחת את הידיעה לעיל, ומבלי לטעון שאמצעי התקשורת הרגילים שאתה משתמש בהם כמו "ויינט" "הארץ" וכו"' הם שיא הדיוק האובייקטיביות ויש לסמוך עליהם בעיניים עצומות, אני תמה בכל זאת מדוע במקרה המסויים הזה הרגשת דחף מיוחד לציין שחסרו לך דיווחים מהמתנחלים? האם יש לצפות שמעתה, בפרסום אחרי פעולת צה"ל שנפגעו בה פלסטינים, למשל, תפנה בבקשה לדיווחים מהשטח מ"הקאסבות" של החמאס, מהאתר של החיזבאללה ומהדוברים של השאהידים?
קוראי האייל, מדווחים מה-ש-ט-ח 100183
האמת? כי הם פשוט חסרו לי. עיכבתי את הידיעה במתכוון משעות אחה"צ לצאת השבת מתוך כוונה לקבל תמונה מלאה יותר של העניינים מתוך הבנה שלא צפוי לקבל תגובות מציבור המתנחלים, שהוא דתי ברובו, לפני צאת השבת. למען האמת, התפלאתי מאד על אתרי החדשות שלא הביאו תגובות "מהשטח" היום, בימים של טלפונים סלולריים. בקיצור, חAסAר לי מידע שנראה היה שקל מאד לקבל. יתרה מזאת, במקרה שלנו סביר להניח שיש גם מי שיתאר לנו מה שקרה בשטח. לעומת זאת, למיטב ידיעתי, אין לנו קוראים מהרש"פ, כך שלא סביר שיהיה מי שיספר לנו מה קורה לאחר פעולות של צה"ל.
קוראי האייל, מדווחים מה-ש-ט-ח 100195
ערן,

בהודעתי לא התכוונתי, כמובן, לבקר אותך, אלא לרמז לזיקה שיש בין קיצוני המתנחלים לקיצוני הפלסטינים: אלא ואלה ממררים את חיינו עם האידיאולוגיה הבלתי מתפשרת שלהם, ראייתם החד-צדדית את הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאמונה שכל האמת כולה נמצאת בכיסם. בקצרה, יש לטפל בקיצוני המתנחלים בלי פשרות, ויש להוקיע אישי ציבור הישראלים מהימין המנסים לטהר את השרץ האלים ופורע החוק הזה בק"ן טעמים.
תשקורת עויינת 100228
האם זה תפקידה של *התקשורת המדווחת* לעשות זאת?
תשקורת עויינת 100253
לעשות מה?
תשקורת עויינת 100258
''להוקיע אישי ציבור הישראלים מהימין המנסים לטהר את השרץ האלים ופורע החוק הזה בק''ן טעמים.''
תשקורת עויינת 100278
את זה אפשר לעשות בעמודי הפובליציסטיקה. בידיעה חדשותית צריך לדווח על העובדות כפי שהן, ככל שניתן (היה לך ספק שלכך התכוונתי? בוא נעזוב).
אידיאולוגיה בלתי מתפשרת 100677
שמעון,

אני מניח שהציטוט הבא מוכר לך (למרות תרגומי הכושל):

"אינני עיוור לעובדה שישנם רבים שעדיין מאמינים שעל עניני העולם שולטים הגורל והאלוהים, בצורה שלא מאפשרת לאדם הזהיר והמפוקח שום יכולת להתערב."

נהוג לחשוב שהמאמינים תולים את מעשייהם בציווי עליון (תרתי משמע) מוחלט ושהאדם חייב לבצע. לכן אי אפשר בכלל להרהר על משמעות או על תוקף הציוויים. אבל זהו טיעון מעגלי, בפרוש ליברלי, או נבואה המגשימה את עצמה, בפרוש מחמיר. המאמין טוען שפרשנותו שלו - הארצית - לציוויים עליוניים שאותם - הוא מניח - העביר לו האל דרך מדיה גשמית, ולכן היא מחייבת "ואמיתית". מכיוון שהיא מחייבת ואמיתית הרי שהוא חייב למצוא לה פרשנות נוספת (דרש עמיק יותר) שתתמוך בפרשנותו שלו.

אך מהן הערכים עליהן מיוסד כל המבנה הערטילאי הזה? האם אין אלה אותם כוחות מוכרים של כוחנות,פחד, דחית השונה, רודנות (פיזית ורוחנית)?

בקיצור, האם אפשר לזהות בהם את אותם יחסי איבה כוחניים שאנחנו מוצאים בכל ההיסטוריה של האדם והחיות. אולי אפשר לראות שבעצם, האמונה מנטרלת באופן דיאלקטי את היכולת האינטלקטואלית האנושית - ככל שמעמיסים פרשנות על גבי פרשנות - כולן מתחום הרוח ,המוסר והאמונה כביכול, הרי הולכים ומתגלים הכוחות הקמאים הבסיסיים ביותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים