בתשובה לעדי סתיו, 27/10/02 19:19
איזה אומץ מחשבתי, דני 102497
מתגובתך הראשונה:

הסקתי שאתה בא להמשיך את טיעוניו של דני, לחזק אותם ולהוסיף עליהם. לכן עניתי כפי שעניתי. אם אתה מבהיר שזה לא כך, אני מקבלת.

והווזלין? בסך הכל דרך התבטאות.

(דיסקליימר: כדי שלא אובן שוב שלא כהלכה, אזכיר שהכוונה היתה לווזלין שצלמים נהגו למרוח על עדשות המצלמה בצילומים אירוטיים. רק כמה שנים אחר כך המציאו את הפילטר הרך. כל אסוציאציה אחרת אינה באחריותי).
איזה אומץ מחשבתי, דני 102570
זינקתי לדיון מתוך הבנה שגוייה של עמדתו – חשבתי שכמוני, הוא מנסה לטעון שעונש של שנתיים יכול להיות סביר, אבל מאוחר יותר נוכחתי שלא הבנתי אותו נכון ושהוא טען נגד ההנחה שבהכרח יש להגדיר את המעשה כעבירה בעוד שלדעתו יש להגדירו כעבירה רק אם הוכח שהיה קיים ניצול במקרה הספציפי (בבקשה תקן אותי אם אני טועה, דני). התגובה הראשונה שלי תמכה בהחלטת השופט ("לא אומרת אוטומטית שיש צורך בעונש של עשר שנים ומעלה..."), ואני חושב שכשהיא נקראת בבידוד זה ברור יותר, אבל את קראת אותה (ובצדק) בהקשר של הדיון עם דני ומכאן אי ההבנה. זו טעות שלי ואני מתנצל, וכשאני קורא את תגובתי בהקשר שבה אתם קראתם אותה אני מבין את התגובה החריפה. מאחורי מה שכתבתי בעניין התגובות הלא קונסטרוקטיביות, הרגשות המודחקים וההתייחסות הלא-עניינית לדני (בהתחלה, לפחות) אני עדיין עומד. לעניין הווזלין – טוב לדעת איך להשיג אפקט רך בזול. דימוי נאה, אבל ברור לך הפוטנציאל המיתי המצויין שלו ("תגובת הווזלין") להיות ממוחזר הלוך וצטוט, נכון?
איזה אומץ מחשבתי, דני 102585
1. אם הצלחת לקרוא את הרגשות שלי בהודעה קצרה בטוק באק, סימן שהם לא כל כך מודחקים, נכון?

2. אני מכירה מספיק ביטויים גסים, תודה, ואם ארצה להשתמש בהם במפורש אעשה זאת. ההיצמדות שלך ל"פוטנציאל המיתי" של "תגובת הווזלין", ההתעקשות להיצמד דווקא לפרשנות שאליה לא התכוונתי, מביאות אותי להרהר ב"רגשות המודחקים" שלך עצמך. נראה לך מגוחך? חזור לסעיף 1.
האם זה רק אני? 102588
או שלעוד אנשים נדמה שאפקט הווזלין מיצה את עצמו?
האם זה רק אני? 102594
לא רק אתה. מה שכן, האינטליגנציה הולכת לאיבוד כנראה כשזה מגיע לביטויים חד משמעיים. גם אבירי התייחס בשמחה לא אינטליגנטית לעניין הווזלין.

לו אני הייתי בורה במושג מסוים, לא הייתי מבינה אותו כהלכה והיו מסבירים לי אותו, הייתי קוראת, אומרת תודה ושותקת. ודאי לא הייתי מזילה ריר מכאן ועד הודעה חדשה על מושגים פיזיקליים, למשל, ומייחסת אותם לאיזו שובבות מינית של הכותב.

וזלין על עדשה להשגת אפקט של פוקוס רך:
ברקת מיצתה את עצמה 102622
איזה אומץ מחשבתי, דני 102604
1) *אנחה* איפה אני טוען לידע _כלשהו_ על הרגשות שלך? 2) אין לי פרשנות מיוחדת לעניין הווזלין דווקא (כמו שדורון אומר). אלא יש לי בעיה עם התגובה כולה, שהיא לדעתי יוצאת דופן באייל בכלל ואצלך בפרט (ומכאן "הפונציאל המיתי"), עם או בלי כינויים גסים מסוג כלשהו. Never offend people with form when you can offend them with content, וכאלה.
איזה אומץ מחשבתי, דני 102606
1. כאן, לקראת הסוף ("הרגשות המודחקים")

תגובה 102570

2. זה סגנון הכתיבה שלי. אבל מילא.
איזה אומץ מחשבתי, דני 102614
1. בהודעה המקורית (תגובה 102273): "רגשות מודחקים _בחברה_". לא שלך אישית, חלילה. 2. שלחתי תשובה באימייל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים