בתשובה לאבירי, 29/10/02 9:02
רגע, מה עם החצי השני?? 102776
לא, זה לא *כל* העניין.

אני חושב שזאת טעות לדבר המונחים של "*רק* טוב" או "*כל* העניין". העסק מורכב מכדי ליפול לאיזו אמת פשוטה שאין בלתה.
רגע, מה עם החצי השני?? 102791
זו לא הכוונה שלי. אין ויכוח על זה שיש הסתה, שההנהגה הפלסטינאית מושחתת ומעוניינת להמשיך לשלוט והיא עושה את זה דרך הסתה של הכעס והתסכול של הפלסטינאי הממוצע נגד ישראל.

אבל הפתיל הזה התחיל מטענות שהיו בנוסח "זה הכל ההסתה". כלומר אנחנו הישראלים היינו טלית שכולה תכלת לאורך כל הסיפור הזה, שלושים וחמש שנה אחורה ועד עכשיו, וכל השנאה של הפלסטינאים כלפינו היא כולה במאה אחוז תוצאה אך ורק של ההסתה של ההנהגה הפלסטינאית.

אני (ועוד כמה איתי) טענו שזה אבסורד חסר בסיס. לא ייתכן שאין לנו שום נגיעה בדבר. כל הנסיונות לסובב ולעוות, ליצור סטטיסטיקות ולהעלות תיאוריות לא ישנו את העובדה הפשוטה ש{פלסטינאי=עבד טיפש ונחות שמותר לנצל} בתפיסה הישראלית מאז 67.

יותר מזה, לדעתי האישית, דמגוגיה פוגעת בצד שמעלה אותה. כשמראים פלסטינאים בחדשות והם מזיינים את השכל ואומרים את השקרים הבוטים והמופרכים שלהם על ישראל, זה יכול לגרום רק לסלידה מהם. רק טיפש גמור יכול להאמין להם, או מי שלא רוצה להאמין לנו. הסיבות היחידות שבגללן יש כאלו בעולם המערבי שמוכנים להאמין להם זה בגלל שהם מיעוט, שלנו יש טנקים, שאנחנו כבשנו את השטחים האלו, ובעיקר העדפה להקריב את היהודונים המלוכלכים האלה כדי לרצות את הבריון הערבי העולמי, שגם יש לו נפט ונשק לא קונבנציונאלי. אם היית מנטרל את כל הסיבות האלה, אף אחד לא היה מאמין לשקרים שלהם.

עכשיו על אותו, משקל דמגוגיה בצד שלנו לא תורמת לנו. אנחנו לא יכולים לעמוד כאן בשטח שנכבש, עם טנקים ורובים, מול אוכלוסייה שנמצאת במצוקה כבר שלושים שנה, ולטעון שהיינו בסדר. אנחנו יוצאים שקרנים בדיוק כמוהם. הדמגוגיה הזאת לא משרתת שום אינטרס שלנו, ולא נותנת לנו כלום. לכל היותר לא מאמינים לנו, ובמקרה הגרוע זה מנטרל את הסימפטיה שנוצרת כלפינו אחרי פיגועים.

עדיף לנו לקחת קו הגנה של בערך "טעינו, אבל היו לנו סיבות טובות לטעות." אחרי הכל זה לא שהיינו נאצים פה. כבשנו את השטח הזה במלחמה שלא אנחנו יזמנו, בלעדיו המדינה הגם ככה קטנה שלנו הייתה כמעט שסועה לשניים ואנחנו נמצאים בחיסרון אסטרטגי מול האוייבים שלנו. לא היה שום הגיון בלתת למיליון ערבים שזה עתה נכבשו אזרחות ישראלית במקום כי היה זה לתקוע לעצמנו כדור ברגל, לא רק מהבחינה הדמוגרפית. כן טעינו כשגררנו את העם הפלסטינאי שלושים שנה במצב ביניים של פליטים, כבושים ועבדים, אבל לא מצאנו פתרון. היו לנו כוונות טובות, רצינו להראות שאפשר לחיות בדו-קיום, אבל טעינו.

עכשיו אתה מבין למה אני קורא *כל* העניין ?
רגע, מה עם החצי השני?? 102826
אני עדיין מתקשה להבין את ההתעקשות על עניין ה*כל* שהוא עצמו נופל באותה מלכודת דמגוגית נגדה אתה יוצא חוצץ, אבל לעצם העניין חושבני שאין בינינו ויכוח.

הבעיות עם "סליחה, טעינו" הן שתיים: ראשית, חלק גדול מהציבור הישראלי, וודאי מהממשלה הנוכחית אינו חושב כך, ושנית גם בקרב אלה שחושבים כמוך יש היסוס מהודאה כזאת שממש מזמינה לחץ לתיקון הטעות ע"י נסיגה חד-צדדית ובלתי מותנית.
רגע, מה עם החצי השני?? 102833
חס וחלילה. שאנחנו נתקן טעויות? לא יותר כיף ליצור כמה חדשות במקום? ככה יותר מעניין. יש על מה לדבר באייל הקורא.
רגע, מה עם החצי השני?? 102838
אכן, ליצור טעויות חדשות יותר מעניין, אבל אנחנו מעדיפים להתמקד במה שאנחנו טובים בו, ולהמשיך בטעויות המוכרות.
רגע, מה עם החצי השני?? 102855
נא לקרוא את המשפט בשלמותו. גם בין אלה שמכירים בטעות יכול להיות ויכוח על אופן התיקון שלה.

החיים, בהרבה מקרים, הם כמו משחק שחמט: נגעת - נסעת, וחזרה למצב הקודם היא בלתי אפשרית. בשחמט זה בגלל חוקי המשחק, בחיים זה בגלל החוק השני של התרמודינמיקה. למשל, יוכל מישהו לטעון ש*עכשיו*, אחרי ש(בגלל הטעות שלנו) מפלס השנאה הגיע למקום שהגיע, ואחרי שהצד השני בחר בדרך שבחר, חזרה למצב הקודם בלי הסדר היא נטילת סיכון מופרז.
מסכים 102865
לא הייתי רציני בהודעה הנ''ל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים