בתשובה לליאור חיימוביץ', 30/10/02 23:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה כל מה שמעניק הסקר האחרון של מינה צמח (שפורסם השבוע) לליכוד. אמנם עליה של עשרה מנדטים לעומת הבחירות האחרונות (בשיטת 2 הפתקים, כידוע), אבל לא ממש מספר שמאפשר הקמת קואליציה יציבה ללא סיעות נוספות רבות. בכלל, הסקר הזה די מעודד (אותי). השמאל מגיע שם לקצת יותר מ50 מנדטים (בעיקר תודות ל"שינוי"1, שלאור החזרה לשיטה הישנה, השמאל צריך להודות כל יום לאלוהים (ולש"ס) על המצאתה), ועם עוד קצת מאמץ, רצון טוב ומזל, אפשר יהיה לסגור על הפסד בכבוד אי שם באזור ה55 מנדטים. 1ואל תתחילו לי עכשיו עם שינוי זה לא שמאל. כל עוד הם יתמידו בגישה של לא לשבת באותה ממשלה עם החרדים, יש להם רק אופציה אחת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שינוי טובה לשמאל כאשר מצביעים לה מצביעים ימניים במקום לליכוד, למפד''ל וכו'. כאשר מצביעים לה במקום מפלגת העבודה היא אסון לשמאל. (בלי קשר לכך שהעבודה היא אסון בפני עצמו, אבל מבחינת שמאל טהור היא עדיפה על שינוי.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שינוי" טובה לשמאל מכיוון שחלק ניכר מן המנדטים שלה (הייתי מהמר על לפחות 5 מתוך ה10 שהסקר מנבא) באים מאנשים שלא סביר להניח שהיו מצביעים למפלגות המסורתיות של גוש השמאל. בטח לא בסיטואציה הנוכחית אשר בה גם אנשים שכן הצביעו בעבר למפלגות המסורתיות של הגוש, מחפשים אופציות אחרות. בזכות "שינוי" אותם מאוכזבים, מביעים את מחאתם, אך משאירים, במודע או שלא, את הקול שלהם בתוך הגוש במקום להיעצר במפלגה כמו "צומת" ז"ל. אני לא חושב שיש הרבה אנשים שמצביעים ל"שינוי" במקום למפד"ל. כאשר מצביעים ל"שינוי" במקום למפלגת העבודה אין הרבה הבדל. המנדטים ממילא נשארים בתוך הגוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימי ברק כאשר היתה הצבעה בנושא הגולן, שינוי נמנעה.(סיעת ''עם אחד'' של עמיר פרץ הצביעה בעד הסדר טריטוריאלי למרות שפרץ נזהר לא להזדהות עם המחנה היוני משיקולי גיוס קולות. במובן זה סיעת ''עם אחד'' היא יותר ''בתוך הגוש'' מאשר שינוי.) בבחירות לנשיאות שבהן התמודד פרס, הצבעת זנדברג ובריילובסקי עבורו מוטלות בספק. אפשר לסמוך עליהם שיצביעו ''בתוך הגוש'' רק בנושאים דתיים אבל לא בנושאים מדיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון ששינוי היא לא בדיוק בתוך הגוש, אבל הדוגמאות שהבאת לא ממש מראות איך מעבר של מצביעים מהעבודה לשינוי הוא "אסון לשמאל". מה עוד שאותן דוגמאות מתייחסות למצב שבו שינוי לא היוותה חלק מקואליציית שמאל. אם וכאשר היא תהיה שותפה לקואליציה כזאת: אז א. סביר שלא יווצרו יותר מידי בעיות (אם כי כנראה שאם הייתי צריך לבחור גם אני הייתי מעדיף שכמה שיותר קולות ילכו לעבודה ולא לשינוי, למרות שאם נסתכל על השנה ושמונה האחרונות מי שתמך בממשלה בראשות שרון הייתה העבודה, ומי שהיווה לה אופוזיציה הייתה שינוי) ב. קואיליצה כזאת תהיה אפשרית בכלל (בעתיד הנראה לעין, כלומר (כאשר מדובר בפוליטיקה הישראלית) בכמה שנים הקרובות) רק בזכות קיומה של שינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקר של מינה צמח (למרות שאין לי שום ידע מקצועי בעריכת סקרים) נשמע לי מאוד תלוש מהמציאות כרגע. לא בגלל המספר הנמוך, לכאורה, שהוא מעניק לליכוד אלא בגלל שהתקופה הנוכחית היא תקופה לא יציבה, שבה כל התבטאות של מועמד זה או אחר יכולה לשנות את הנוף הפוליטי לחלוטין. ואם ביקשת, אני לא אתחיל. אבל אני בהחלט מייחל ליום שבו שינוי ישבו בממשלה אחת עם הליכוד, וללא מפלגות חרדיות1. דרך אגב - גם שרון מייחל ליום הזה. 1 אני מניח שלפיד יאות לשבת עם המפלגות הדתיות בממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ... איך אתה יודע שגם שרון מייחל ליום זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית? מתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, הוא היה עקבי שנה אחר שנה - בפעם הראשונה שמעתי ממנו על כך בסוכות אשתקד, ובפעם השניה בסוכות האחרון. הנוכחות היתה קהל מצומצם (כ-40 איש), ושרון אמר שאחרי הבחירות הוא מקווה שיוכל להקים ממשלה חזקה שלא תיאלץ להישען על מפלגות סקטוריאליות. הוא חזר על עמדתו שממשלת אחדות היא הטובה ביותר לעם, ולכן הוא מעדיף את מפלגת העבודה כשותפתו הקואליציונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שינוי, לצערי, נתפסת כמפלגה סקטוריאלית. יתכן שהוא הכליל גם אותה בתוך הקבוצה הזו? אגב, אם אנחנו בעניין שינוי-עבודה, שינוי חזקה יותר יכולה ליצור מצב בו פרס ושאר מרעין בישין בתוך העבודה לא יוכלו לדחוף לכיוון ממשלה עם החרדים. לכן, אני מעדיף שאנשים (גם מהשמאל) יצביעו לשינוי ולא לעבודה. טוב, אבל זה לא חוכמה, אני תומך בהם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה שניה של תגובתי שמתי לב שלא הייתי כל כך ברור בעניין - שרון דיבר, כמובן, על ממשלה ללא חרדים. אני בספק אם שרון באמת מעוניין בשינוי בתוך הממשלה. כשהיא בחוץ, הוא יכול להכניס גם את החרדים וגם את הדתיים-לאומיים (או רק אחד מהם), ועדיין לסמוך על שינוי שתתמוך בקואליציה מבחוץ (הרי בסה''כ שינוי היא סיעת מרכז מרוב הבחינות). כשהיא בפנים, שרון לא רק מחסל את האפשרות של כניסת החרדים והדתיים לממשלה, הוא גם מסתכן במלחמת חורמה עליהם. ציבורית הכנסת שינוי לממשלה נחשבת צעד אסור לראש ממשלה שמייצג ציבור מסורתי ודתי כה גדול. מה גם ששינוי, לדעתי, בחרה בכמה צעדים אסטרטגיים לא נכונים כשיצאה כנגד היהדות בכלל ולא רק נגד הכפייה הדתית כפי שהיא מתיימרת להצטייר בפני הציבור. הצעד הזה השניא אותה על רבים בציבור והפך אותה לבאמת לא רלוונטית כשמדובר במפלגת הליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שלאור המקרה של זנדברג אני שוקל להסיר את תמיכתי במפלגה ולעבורה למרץ (''אם הימין ואשמאילה'' בראשית יג' ט'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המקרה של זנדברג"? מה אני אגיד לך, אני לא מתכוון להגן על עמדותיו של זנדברג. רק אומר שחשיבותה של שינוי היא ביכולתה להיות מפלגת ציר, בדומה למפלגות החרדיות - כלומר, היא באמצע בין שתי ה"גדולות" (היום כבר צריך מרכאות בשביל זה...), ויכולה ללכת לממשלה, באופן עקרוני, עם כל אחת מהן. למה זה טוב? מטרתה של שינוי היא עידוד ממשלות ללא החרדים, כדי שתוכלנה להתחשב באינטרסים של רוב הציבור, ולא לתת אתנן לאוכלוסיות קטנות אך בעלות כוח פוליטי. מרצ אף פעם לא תוכל לעמוד בעמדה הזו. אין לך את הכוח להשפיע על ממשלת שמאל שלא לכלול מפלגות חרדיות בתוכה, ובטח שאין לה כוח כזה לגבי ממשלת ימין. שינוי גדולה (עם 12-15 מנדטים, דבר שיקרה, אם בכלל, רק עוד ארבע שנים) דווקא כן יכולה להשפיע לכיוון הזה. שינוי שמאלנית יכולה להתאחד חזרה עם מרצ - אין טעם להפרדה הזאת אם שתי המפלגות יושבות על אותו מקום ברצף הבטחוני. אבל אולי מוטב שנקרא לגילית, והיא תשכנע אותך שוב להצביע שינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שבועיים דיברתי עם ברילובסקי על העניין (זה היה לפני שהעניין עם זנדברג עלה לכותרות) והרושם שקיבלתי הוא שהוא תומך בהסדר שכולל החזרת שטחים אבל מתנגד למשא ומתן עם הפלסטינים בשלב זה. אם זה היה הקו המנחה של המפלגה הייתי יכל לחיות איתו אבל ברילובסקי מייצג את האגף השמאלי של המפלגה והמפלגה עצמה הולכת ימינה. אז מבחינה מדינית היא כבר לא ממש מתאימה לדעות שלי. וסיף לזה אי התאמה בנושא הכלכלי, נשארנו רק עם התנגדות לכפיה הדתית. זה נושא מאוד חשוב אבל זה לא הציר המרכזי שעל פיו אני אבחר במפלגה. מה גם ששינוי מחזיקה בעמדות קיצוניות מידי לטעמי בנושא. אני לא חובב גדול של מרץ ולמעט פעם אחת בבחירות מונציפליות מעולם לא הצבעתי בעבורה, אבל בקונסטלציה הנוכחית, היא הכי קרובה לדעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברילובסקי דווקא משויך לאגף הימני של שינוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה הוא איים לפרוש כששירינו לזנדברג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אולי הוא חשב שזה לא הוגן שמשריינים את זנדברג ולא אותו? או שסתם הוא מתנגד לשיריונים מטעמים דמוקרטיים? (אגב, סתם שתדעו - אני לא חושב שדמוקרטיזציה בתוך המפלגות פנימה היא כזה שוס גדול) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאתה צודק, לזנדברג רצו לשריין מקום חמישי והוא מקום שישי ברשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבתוך ממשלת האחדות שלו הוא כלל את ש"ס ואף נתן לה 5 תיקים? האיש משקר לך בפנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברים יש רק בהסתדרות, אמרו פעם, וגם ה''חברות'' בין ש''ס לליכוד אינה שונה. לא צריך להסביר לך שהיא נעשית מטעמים קואליציוניים ותועלתנים לשני הצדדים. שרון אמר, ואני מאמין לו, שהוא היה מעדיף ממשלה עם חופש פעולה גדול יותר, ללא מפלגות סקטוריאליות סחטניות, ובפרט ללא ש''ס. העדיפות הראשונה של שרון היא, מן הסתם, קיום הממשלה. אם משמעות הדבר התפשרות על העדפתו והכנסת ש''ס לממשלה, זה מחיר שהוא מוכן לשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד להם שם במרכז הליכוד שאסור להם לתת לנתניהו לנצח את שרון! הרבה אנשים מהמרכז וגם ממאוכזבי העבודה יצביעו לליכוד, אבל רק בראשות שרון. להחליף אותו במישהו אחר יהיה טירוף. תגיד להם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והסקר מהיום כבר נראה פחות טוב, כשהליכוד עולה ל31 מנדטים (אמנם 31 יותר מידי, אבל עדין מספר נמוך מאוד למפלגה גדולה בעידן הפתק האחד), אחרי שהוא מאבד מנדט-שניים לאיחוד הלאומי (עולה ל10), אבל לוקח יותר מש"ס (יורדת ל11), וממפלגת העבודה (יורדת ל19). גוש השמאל חוזר אל ימי ה50 מנדטים (לא כולל "עם אחד" עם 3 מנדטים), כשכאמור, רק קיומה של "שינוי" (גונבת מנדט למר"צ(9) ועולה ל11), מצליח לחפות על מצבו העגום באמת. תוכנית לשיקום: לשבת באופזיציה, לשבת באופוזיציה ועוד פעם לשבת באופוזיציה. הנצח בפוליטיקה הישראלית הוא משהו כמו שנתיים-שלוש (שנה לפני המהפך ב92 נהנה שמיר מפופולאריות אדירה, אחרי מלחמת המפרץ. רק ה"תרגיל המסריח" של פרס, שהוביל לממשלת ימין צרה, איפשר לרבין לנצח) ואחרי ההפסד בבחירות הקורבות (שצריך להאיבק על כך שהוא יהיה כמה שיותר מצומצם) לאפשר לליכוד להקים ממשלה צרה (לשבת באופוזיציה כבר אמרתי?). ככה יהיה על מה לדבר בבחירות 05/06. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שינויים של מנדט לפה ומנדט לשם מסקר אחד למשנהו אינם עקרוניים ואינם מראים על דבר. מה שחשוב הוא המגמה לאורך זמן. ב. קשה להסתמך על סקרים בתקופה זו. מדובר על זמנים של סערה פוליטית קשה, וסביר שיקח איזה חודש עד שהעמדות תתייצבנה, ואנשים לא יגידו לסוקר שהם מעדיפים את מרצ על העבודה כדי להעניש את פואד, או משהו כזה. מה גם שזהות מנהיגי המפלגות עדיין לא ידועה, והיא יכולה להביא לשינוי ממשי בדפוסי ההצבעה. ג. וכל זה עוד לפני שהזכרנו שאנשים עדיין לא הפנימו שהם מצביעים בפתק אחד. זה יגיע בערך חודשיים לפני הבחירות, ואז נוכל לדבר ברצינות על סקרים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |