בתשובה לירדן ניר, 01/11/02 17:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואני חולק על המשפט האחרון שלך. דוקא מכיוון שאולי ייקח לשומע איזה פרק זמן קצר עד שיבין, הצחוק יהיה חזק יותר בגלל שהוא יפרוק יותר מתח (תסלח לי אם אני אדלג על האנאלוגיה המתבקשת להתפרקות קבל). זאת, אגב, גם הסיבה שאני מוסיף להחזיק בדעתי שהמשפט שאני הבאתי (תגובה 102202) מצחיק יותר, כיוון שכשאתה מסיים לומר אותו יש רגע של שתיקה בו כולם מחכים לשמוע מהי הקטגוריה השלישית, ורק אחריו באה חוויית ה"א-הה!" המשחררת. נסה ותהנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המתח קיים גם בגרסה הטקסטואלית, עבור רוב האנשים שבכלל מבינים את הבדיחה, כי לוקח זמן מה להבין. הניחוש שלי, שהגרסה האורלית תהיה פחות מצחיקה, מבוסס על ההשערה שיקח *יותר מדי* זמן עד ה"א-הה!", והאפקט יתמסמס קצת; וגם (יותר חשוב), הרעיון יובן אבל הניסוח שלו יראה פחות הדוק, מהסיבות שציינתי קודם (זה "לא נכון", במובן מסוים, שעשר זה 10 גם בשבתו כמספר העיניים של רובנו). אני לא יכול, כמובן, לנסות ולהנות, כי על כל אדם אפשר לנסות את הבדיחה רק באחת הגרסאות. אפשר לעשות ניסוי סטטיסטי, אבל אני לא מתכוון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |