בתשובה למאור גרינברג, 12/11/02 21:03
תחליט 106618
דיאגרמת הצבעים המקובלת לראייה האנושית נראית כמו משולש פחוס על גרף דו-מימדי. בקדקדי המשולש נמצאים האדום, הכחול והירוק. בצלעות הנגדיות נמצאים הציאן, הצהוב והמג'נטה. באמצע יש איזור לבן בוהק, וכל הצבעים הנראים נמצאים איפשהוא בתווך. הרי אדום בהיר אינו אלא צבע יסוד אדום פלוס שיעורים זהים משלושת צבעי היסוד, כלומר אדום פלוס לבן.
אז כל הצבעים הנראים מתוארים על גרף דו-מימדי - שתי דרגות חופש. אבל במציאות יש אין-סוף דרגות חופש. נאמר שהיו רק שלוש דרגות חופש - אז הצבעים הנראים היו הטלה של מחזות עם שלוש דרגות חופש של צבע על גבי מישור דו-מימדי. כבר אז היה אפשר לומר שאנחנו די מוגבלים, כי (3, 2, 1) ו(19, 2, 1) נראים לנו כמו אותו צבע בדיוק - (2, 1).
אבל אנחנו עוד יותר שטחיים, כי בעצם יש אין-סוף פרמטרים חופשיים:
(...,23,234,235985,5867498,837958,87349,2,1)
נראה לנו בדיוק כמו:
(...,342,4556,75,8765,5474,4765,2,1)
106625
אתה פשוט טועה. גם אם השחור נמצא בדיאגרמה שלך (מחוץ למשולש הפחוס?) אני לא רואה איפה אתה הולך לשים שם את האפור (או חצי אדום חצי אפור, למשל)‏1. לראיה האנושית יש שלוש דרגות חופש.

אולי תענה לי ותגיד אם כל העניין עם ה"אינסוף דרגות חופש" מתייחס לצורות הפילוג השונות של הפוטונים שיוצרים צבע מסויים?
אם לא, אנא הסבר.
אם כן, זה קצת שטחי לקרוא לזה דרגת חופש. זה כמו לומר שלמספרים הממשיים יש אינסוף דרגות חופש בגלל שהן ממוצעים של אינסוף התפלגויות.

1 לדוגמא: גוון מסויים של צהוב יכול להופיע ברצף של דרגות "רוויה" - מה שמודד אפרוריות. זאת אומרת: ברצף שנע בין צהוב בוהק לאפור (בלי לשחק עם הגוון והבהירות).
מה טועה? מי טועה? 106637
שחור הוא בסה''כ היעדר קרינה א.מ. בתחום הנראה. כשלא רואים כלום רואים שחור. אם הלבן במרכז, אז האפור מסביב. אין לי את הדיאגרמה כאן, אך היא אמורה להיות מוכרת לכל מי שלמד אי-פעם משהו על מערכות ראיה אנושיות.
אני לא כ''כ מבין מה זה צורות פילוג שונות של פוטונים, ולכן התשובה מן המותן תהיה לשלילה. אני אומר שוב - קרינה בתדרים שונים מתפרשת על-ידי מערכת הראיה האנושית כאותו סוג של צבע. לא מדובר רק ברזולוציה סופית של העין מבחינת יכולת הפרדה בין תדרים שונים - יש אין-סוף צירופים שונים של פוטונים שנראים לנו כמו סגול, אין-סוף כנ''ל שנראים כמו צהוב, אין-סוף שנראים כמו שזיף מטאלי, וכן הלאה.

ניסוי לצורך המחשה שכבר סיפרתי לך עליו - עצמו את העיניים והביטו אל השמש. עתה פתחו קמעה קמעה את אחת העיניים, ממש קצת כך שמעט אור יתפזר פנימה מבעד לריסים. אם תעשו זאת בזהירות מספקת, כשעוד לא רואים ממש את השמש כי אם משחקים של אור וצל בין הריסים, תוכלו להבחין בכתמי צבע ליד הפסים השחורים שנוצרו בין הריסים. מצדו האחד של השחור תראו צהוב ומצדו האחר - סגול. עתה נסו להבחין בצבעים נוספים במחזה הזה, קצת ירוק או אולי אדום. אחרי הכל, צבעה הלבן של השמש מורכב בין היתר ממלוא הספקטרום הנראה.

אל תעבדו קשה מדי, אתם לא אמורים לראות אפילו קמצוץ של ירוק. שום כלום. התופעה בה אתם מבחינים אינה קשורה כלל לנפיצה של אור, ולכן אינה מאפשרת הפרדה של הצבע הלבן לכל מרכיביו. הפסים השחורים אינם אלא פסי התאבכות בין אור השמש לבין עצמו, בעוברו דרך מערך הסדקים הצרים שיצרו ריסיכם. כל מינימה כזו היא נקודה סינגולרית בפאזת הגל, כך שחזית הגל סביבה מקבלת את כל ערכי הפאזה האפשריים - מאפס עד שני פאי. חישובים משמימים במיוחד מלמדים שכל התדרים הבאים לידי ביטוי ליד מינימה כזו מתמפים לאליפסה מאד צרה על דיאגרמת הצבעים האנושית. קדקדה האחד של האליפסה נמצא מעבר לצלע הצהובה, ואילו קדקדה האחר - מעבר לאיזור הסגול שבין האדום לכחול. וזאת התורה כולה.
המנגנון של העין 106849
פעם שוחחנו על המנגנון של העין לזיהוי צבעים בתגובה 17893, כולל התוספת של איזי.
המנגנון של העין 106883
המרצה שלנו למערכות ראיה ושמיעה טוען שמנגנון הראיה האנושי מסוגל להפריד בין משהו כמו 10^10 גוונים שונים, ולא רק 10,000 כפי שכתבת שם. עם זאת, איננו מסוגלים לעשות זאת בעת ובעונה אחת, כי אם באופן הדרגתי בהתאם לעוצמת האור במקום.
כך למשל, בחדר מואר נוכל להפריד בין הרבה דרגות שונות של אפור בהיר, אך החדר החשוך ליד יראה לנו כמו חושך מצרים.
אח"כ נעבור לחדר ליד, ואז נוכל להפריד בין הרבה דרגות שונות של אפור כהה שחור משחור, אך החדר ליד יראה לנו לבן בוהק. וכן הלאה עם צבעים שונים ומשונים.

בכל אופן, אני לא יודע מה מן ההסברים ששטחתי בפני ידידנו מאור הם נכונים ומה מהם בולשיט. אני רק יודע שטענת המפתח בדבר אין-סוף דרגות חופש המתמפות למרחב צבעים אנושי דו-מימדי מצוטטת מהרצאתו של פרופ' ברי מאוני' בריסטול בפני סגל הפקולטה לפיסיקה בטכניון. כיוון שברי הוא פיסיקאי משכמו ומעלה ואיש לא סייג את דבריו אלה, אני מניח כי הם נכונים, גם אם זה לא טיעון תקף מבחינה לוגית.

אני רק לא בטוח אם הוא אמר תת-מרחב דו-מימדי או תלת-מימדי... מצד אחד יש שלושה צבעי יסוד, מצד שני דיאגרמת הצבעים שהזכרתי היא דו-מימדית

כן, זהו ברי מפאזת ברי (Berry Phase), שמקרה פרטי שלה הוא אפקט אהרונוב-בוהם.
וכן, הוא יהודי.
106910
לכל המעוניין (שישלח לי אימייל או ישאיר כאן הודעה) אני יכול לשלוח איימייל עם אטאצ'מנט שמראה יפה ובבירור שלושה מימדים אורתוגונליים:

- משחור לצהוב ללבן - גוון קבוע, אפרוריות קבועה, בהירות משתנה.
- מצהוב לאפור - גוון קבוע, בהירות קבועה, אפרוריות משתנה.
- מצהוב וסביב ה"ספקטרום" (המרכאות הן בגלל שיהיו שם גוונים שאי אפשר לייצג על ידי פוטון בודד - הצבעים שבין אדום לסגול) - אפרוריות קבועה, בהירות קבועה, גוון משתנה.

מי שרוצה צבע אחר שאינו צהוב ו/או אינו טהור יכול לשלוח לי קוד RGB, ותודה לרון על ההפניה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים