בתשובה להאייל האלמוני, 16/11/02 13:35
לי יש מה לומר על חברון. 107041
יותר נכון לשאול: מה לעזאזל קורה פה? הייתה התקפה של הג'יהאד האיסלמי, בה נהרגו _רק_ חיילי צה"ל, מג"ב ואנשי כיתת כוננות חמושה, ועושים מזה עניין כאילו היה מדובר בפעולת טרור מן המדרגה הראשונה. על התקפות התאבדות על אזרחים חפים מפשע עושים פחות רעש, ואף אחד לא חושב לערב את מזכ"ל האו"ם.

חלילה לי מלהמעיט בחייהם של ישראלים רק בגלל שהם חמושים, אבל התגובה לא מובנת לי כלל.

עזרו לכליל המבולבל להבין מה אירע.
בולבול הקבולבול 107053
אני חושב שהרגישות כלפי האירוע בחברון נובעת מן העובדה שלא בכל יום מתבצעת התקפה מסודרת ומקצועית מצד הפלשתינאים.
לאחר הקרב בג'נין התאמתו החששות שגורמים לבנונים/איראנים חדרו לגדה ועוסקים כיום בהקמת קבוצות לוחמים מן השורה.
האירוע על כביש המערכת בצפון הארץ לפני כחצי שנה הדגים מה ההבדל בין המחבל ה"קלאסי" (חבוש כפיה, טולילה על הלחי ורובה קאלאצניקוב שיורה צרורות לא מדויקים עד שהוא נתקע) לבין חיילי החיזבאלה (מצוידים לא רע, מאורגנים בהיררכיה ויודעים תו"ל).
שים לב שבתחקיר הראשוני מתברר שאותם מחבלים לא ניסו אפילו לפגוע ב"סתם" אזרחים אלא תכננו והוציאו לפועל התקפה צבאית אמיתית שמטרתה (בה הם עמדו) היתה לפגוע בכוחות הבטחון.
החשש בקהילה הבטחונית הוא כי קבוצות אלו יתרחבו ויחלו לפעול בצורה מסיווית ואז במקרה כזה תופתע לדעת כמה המלך הוא עירום.
כשאתה לוקח בחשבון את צורת הפעולה של צה"ל בגדה, את החיילות הממוצעת של יחידת המילואים ומוסיף לזאת את ההגבלות המוסריות החלות על הצבא תוכל להגיע למסקנה שבמידה וכמה חוליות מסוג זה יחלו לפעול במקביל, מאזן ההרוגים בקרבות ישתנה ללא היכר.
מתקפת הטט הידועה מזמן מלחמת ויאטנם יכולה להיות דוגמא טובה לסנריו אפשרי.
עד מתקפת הטט הכח הצפון ויאטנמי נתפס בתודעה האמריקאית (הצבאית והאזרחית) כקבוצות לא מאורגנות במיוחד בעלות יכולת מוגבלת של התקפות גרילה קצרות כאשר לאחריהן הם נאלצים לחזור למקומות המסתור שלהם.
במהלך מתקפת הטט הופיע חייל אויב "חדש", חייל שיודע להלחם במסגרת גדודית, מסוגל לכבוש יעדים ואף להחזיק בהם.
אף כי בדיעבד ידוע כיום כי אותה מתקפה עלתה לצפון ויאטנם ביוקר כה רב עד כי צבאה המדולדל עמד בפני פירוק, המכה הפסיכולוגית שהונחתה על הצבא האמריקאי ובמיוחד על העורף גרמה לכך שמאותו רגע החליט הממשל האמריקאי לסיים את המלחמה ולסגת.
במידה ובכל שבוע לפתע ייהרגו כמה עשרות חיילים יכול להווצר לחץ בלתי נמנע שאחד מן השניים - יגרור את ישראל להגיב בתוקפנות שלא נראתה עד היום או לחלופין לסגת מן הגדה ולהודות (כמו האמריקאים בצורה לא רשמית)בתבוסה.
תודה על הפרספקטיבה. 107056
אם כי כמה שאלות נשארות פתוחות:
א. מדוע מתייחסים להתקפה זו כאל "פיגוע," כאשר מדובר במבצע צבאי לכל דבר?
ב. מדוע פנו אל מזכ"ל האו"ם בעניין זה, כשבמקרים של פיגועי התאבדות בתוך הקו הירוק נגד אזרחים חפים מפשע לא טרחו לעשות כן?
ג. מה יקרה לפרק של "חזרה לעתיד" שהיה אמור להיות מוקרן אתמול?
תודה על הפרספקטיבה. 107088
הלו! הוי! יש עדכון חדשות בנושא. נא להעביר דיונים לשם.
תודה על הפרספקטיבה. 107181
א. כנראה שמשום שכוונת המחבלים הייתה לפגוע באזרחים.
תודה על הפרספקטיבה. 107200
לפחות ב''הארץ'' טענו כי הפעולה כוונה אל החיילים, ולא אל האזרחים.
וזוהי הפרספקטיבה. 107184
באמת, כליל, הרי זה כה פשוט וברור:
דם יהודי נשפך - פיגוע!!
דם ערבי נשפך - חיסול.
ילד יהודי מת - רצח!!
ילד ערבי מת - הריגה.

(ש*מישהו* יסביר לי, למה השרשור הזה אינו נמצא תחת הידיעה החדשותית הראויה לו?? קצת סדר שיהיה)

________
קארל גוסטב, כמה לייקיות.
וזוהי הפרספקטיבה. 107201
כי למשך זמן רב לא הייתה ידיעה חדשותית ראויה. אני ממליץ לך להעביר את שאר תגובותיך לשם.
לי יש מה לומר על סין. 107165
כליל - כל מי שעיניו בראשו תוהה על כך...

התשובה: לשרון צמד-נלווים קיצוניים חדש, לו ולנלווים הללו גם יחד יש פריימריס ואז בחירות כלליות, ושני *אלה* תמיד היוו סיבה טובה אצל פוליטיקאים לנפח הבלים על-מנת לצאת למלחמה....ועיין ערך: פרס, 96'.

ועכשיו, משסילקנו את הבלי המזה"ת, נעבור לעניינים היותר חשובים ומשמעותיים: נשאלת השאלה, מה תהיינה עמדותיו של הו ז'ינטאו בנוגע לזכויות-האדם בסין, לשאלת טיבט ולמעמדה של סין בעולם - האם מי שדיכא בשעתו מרד בטיבט יהיה הוא-הוא האדם, שינהל מו"מ בנוגע אליה? האם ידרוש יתר כח לסין, בהתאמה לגודלה, בזירה העולמית ויקרא תיגר על מנהיגותה, הכופה וחד-הצדדית, של ארה"ב? במקרה מעין זה, האם ניצבים אנו בראשיתו של "המילניום הסיני" - או, למצער, המאה הסינית? האם "הצי השישי של סין" עתיד לפטרל בנמל חיפה? או שמא להיפך - יחזור כאן תקדים גורבצ'וב - ממנו, מן הסתם, חוששים מתנגדי-הרפורמות בסין - קרי, יתר פתיחות למערב שתגרור עמה את החלשת סין, גם אם תביא ליתר חירות לאדם הפרטי?
סין היא ארץ עתיקה, בה שרד, למעשה, עד היום, משטר קיסרי-ריכוזי עתיק. למעשה, לו שרדה מצרים הפרעונית עד ימינו, היתה היא מקבילתה המערבית של סין. יש מיליארד ושלוש-מאות מיליון סינים, ואם רק יקום עם זה על רגליו, יביא הדבר לשינוי (מבורך? מקולל?) בכל דברי-ימיה של האנושות בכללותה.
בלי שום צל של ספק, נודעת להתרחשויות המדיניות שם חשיבות גדולה לאין-שיעור, מאילושהן התנגשויות ותקריות במזה"ת.
לי יש מה לומר על סין. 107203
אני מסכים כי בעולם המערבי, ובחלק ניכר מן העולם המזרחי הקרוב, נהגו לתת ערך מוגזם עד למגוחך להתפתחויות במזה''ת, תוך התעלמות ממה שקורה בדרום מזרח אסיה בכלל, ובסין בפרט. (הפחד מהשתלטות היפנים על הכלכלה העולמית היה הפוגה קצרת מועד בעיוורון זה.) אני רואה שלאור התרחבות הפעילות המזה''תית לכיוון דרום מזרח אסיה, ולאור המודרניזציה וה''פתיחות'' הסינית הגדלה, המודעות לחשיבות דרום מזרח אסיה מתחילה לגדול.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים