בתשובה לדובי קננגיסר, 21/11/02 14:57
צ'מע ספור 108098
נכון.
כל קבלן, או פרילנסר או חברה קבלנית גובים תשלום לפי התמורה שהם מספקים.
אבל
כשהם באים לתמחר את המוצר אותו הם מוכרים, ולא משנה אם מדובר בנעלי בלט, קירות מסוידים (לא כולל הקירות), שרותי הנדסה או קובץ ספורים, ברשימת העלויות אשר הם לוקחים בחשבון על מנת לתמחר את המוצר, כלולים פרט לבד ממנו מיצרים את הנעליים, הסיד, הבלאי של המברשות והסולמות, ניר, דיו פלוס זה וזה, גם מרכיב, שהוא לא כל כך שולי בתמחור, שנקרא ''שכר עבודה''.
צ'מע ספור 108139
אבל זה רק במקרים שהם צריכים לשלם "שכר עבודה" לאנשים, לפי שעות. אז קבלן מעסיק פועלים שהוא צריך לשלם להם לפי שעה, ולא (רק) לפי תפוקה. אבל מה עם הסופר שלנו? אצלו כל השכר הוא "שכר עבודה" - אין לו חומרי גלם, והבלאי של המקלדת הוא לא ממש משהו שאפשר לתמחר. העובדה הפשוטה היא שעיתונאים מקבלים תשלום לפי תפוקה בלבד (מילים), ולא לפי שום דבר אחר. אין סיבה שסופרים יקבלו תמורה בצורה אחרת.
אין ויכוח 108141
על כך שסופרים (אשר עובדים כעצמאיים ולא כשכירים), יקבלו תמורה לפי תפוקה, ועדיין, על מנת להשיג תפוקה עליהם להשקיע אמצעי ייצור (קרי שעות עבודה), אשר הינם משאב בעל ערך כלכלי, וכך יש להתיחס אליו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים