בתשובה לגלעד דנבום, 15/10/00 11:25
למה, בכל זאת, צריך לירות 10817
ההצגה שלך של המקרה היא שגויה.

שני החיילים לא "הסתובבו ברמאללה", הם נלקחו אליה, באיומי נשק, על ידי שוטרים פלסטינאיים, בניגוד להסכמים, לאחר שטעו והגיעו למחסום מחוץ לרמאללה.

מהרגע שהיו בידי המשטרה, חובתה הייתה להגן עליהם, גם בנשק חם, מפני כל התנכלות. זו אמנת ז'נבה, דבר בסיסי מאד.

לא רק שהם לא עשו זאת, אלא יש גם עדויות שהשוטרים עצמם היו מעורבים בתקרית. גינויים זה דבר חיובי לכשעצמו, אבל רחוק מלהיות מספיק. כשקרה אצלנו משהו דומה - כשאנשי שב"כ רצחו שני טרוריסטים פלסטינאיים, במתקן ממשלתי, בהחבא ובדם קר - רעשה הארץ. נכון, גם ההתנהגות שלנו הייתה רחוקה מלספק - רוצחי השב"כ קיבלנו חנינה מפוקפקת מאד ללא משפט - אבל אצלנו, הרוצחים הפסיקו להיות חלק ממנגנוני הבטחון, והם פסולים עד עצם היום הזה מלכהן בכל משרה ממשלתית.

סיפור אישי: הייתי במשמרת זמן קצר לאחר שאמנון פומרנץ נשרף על ידי המון זועם, בראש השנה של שנת 90'. הקצין האחראי אצלנו הבין מה קרה, לאחר שדווח לו שיש בריחה המונית ממחנה הפליטים בורייג', בו בוצע הרצח.

הפעם לא הייתה בריחה כזו. הפעם הרוצחים האמינו שיצאו בידיים נקיות. ואסור שזה יקרה. אסור שזה יקרה דווקא אם אתה מאמין בשלום, כי לעולם לא תצליח לשכנע את רוב רובם של הישראלים שיש מקום לשלום עם אנשים שעושים לינץ' קניבלי ומצפים - בצדק - לצאת מכך בשלום.
הרוצה בשלום - יתכונן למלחמה 10829
צודק גם צודק מר גורביץ בתגובתו זו, שכן מדינה ריבונית אינה יכולה ורשאית להסכים עם מעשים מהסוג האמור.

דומה כי באופן מוזר ובלתי נתפס מגיבה מדינת ישראל כקהילה יהודית מפוחדת, ולאו דווקא כריבון דמוקרטי חוקתי - המגלה והמגיב בנדיבות ובנוקשות על מעשיהם השונים של אויביו/יריביו.

בברכה

א. מאן
הרוצה בשלום - יתכונן למלחמה 10905
...וישראל, כידוע, היא גטו עם חיל אוויר (מי אמר את זה? סול בלו?).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים