בתשובה לערן בילינסקי, 19/12/02 20:27
חם שם ויפת ? 114576
לא התכוונתי ממש *לסתור* את מה שאמרת. כמובן שאם החללית אינה משתמשת בערוץ שלה באופן מושכל, מאד יתכן שהאות נקלט כאן אבל אינו מכיל שום מידע מעניין.
אילו היתה רוצה החללית להעביר מידע כזה, היא היתה יכולה להשתמש לשם כך במעט הסיביות שכן נקלטות. מבחינת תורת האינפורמציה המידע הוא פשוט רצף של ביטים, ולכן כל שידור שנקלט יכול (בעקרון) לשאת מידע.
חם שם ויפת ? 114614
יש גם עניין ההקשר. עצם זה שהגיע ביט אחד מהחללית מספק את המידע שהיא עוד שם ושחלק מהמערכות שלה עדיין פועלות. אם היו דואגים לכך מראש אפשר היה לענות על הרבה שאלות שתוכנתו מראש בעזרת ביטים בודדים ("אם פגשת חייזר שדרי רצף של "1" במשך שלוש שניות" וכד').
דחיסה מילונית 114661
היא לא רעיון חדש, אבל:

1. המילון עשוי להיות גדול למדי וכשהחללית שוגרה כמות הזיכרון הזמין וכמות האנרגיה שהוא צרך לא היו מלהיבות.

2. ככל שהמידע דחוס יותר, כך הוא רגיש יותר לטעויות. אם למשל משדרים תמונה בתור רצף של 786432 ביטים (1024 על 768) ו 30 אחוז מהם שגויים, עדיין נוכל להבחין בקלות בתבניות. אם לעומת זאת משדרים את האות "תמונה מספר 47", מספיק ביט אחד שגוי כדי שנחשוב שלא מדובר על תמונת הכוכב פלוטו אלא על תמונה של כלבלב מקיבוץ מגידו.
דחיסה מילונית 114678
אם אינני טועה, לפיוניר 10 הייתה מערכת קידוד Reed-Muller, בדיוק למטרה זו (של גילוי ותיקון שגיאות בתקשורת). כיום היה ניתן, לכל הפחות, להשתמש בשיטת Reed-Solomon, שאמורה להיות הרבה יותר יעילה (אוף אני צריך לחזור על החומר שלי מצפינה, לא נגעתי בזה כבר חצי שנה לפחות), אך דורשת כוח מחשוב רב יותר, עבור כמות דומה של מידע.
דחיסה מילונית 114688
בלי קשר לשיטת גילוי ותיקון השגיאות, הדחיסה מגדילה את הרגישות להן, למרות שבמקרים של מידע יתיר מאד, כמו תמונה של חלל שחור ולא מעניין, אפשר להגיע לתוצאות טובות יותר על ידי דחיסה ושימוש בקודי תיקון בעלי יתירות גבוהה מאד.
דחיסה מילונית 114690
כמובן. אז מה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים