בתשובה לירדן ניר, 22/12/02 0:57
חבל על מי שמת 114902
נראה לי שאיפשהו החליק לך הכדור למרזב: "מה המסקנה כאן, קשה לומר; אם אנו מגיעים למסקנה שדווקא טוב שהיא תלד את הילד [נגיע ל]אבסורד". בהמשך ציפיתי לקרוא, בהתאמה, מה יקרה (ולאיזה אבסורד אחר נגיע) אם אנחנו מגיעים למסקנה שדווקא טוב שהיא לא תלד את הילד. אתה מוכן לנסות לפתח את הכיוון הזה? (יכול להיות שעשית את זה בפסקאות הקודמות או בהערת-השוליים, אבל אני לא מזהה את האבסורד).
חבל על מי שמת 114993
המסקנה שטוב שהיא לא תלד את הילד היא לא אבסורד, היא האיטואיציה שלנו (כאנשים רציונליים מערביים חילוניים, נניח, למרות שדתיים לא בהכרח נמלטים מהמלכוד). עיקר הטיעון שלי הוא שקשה מאוד להצדיק אותה, במונחים של ''טובת הילד'' (שלא יוולד), ולא ברור באילו מונחים כן אפשר להצדיק אותה (אם נשים בצד את שיקולי ''טובת האנושות'' של ניר יניב ושל אביב, שהם מאופרה אחרת).
חבל על מי שמת 114996
בכלל אי אפשר להצדיק אותה במונחים של "טובת הילד", וברור שאפשר להצדיק אותה באותם מונחים בהם אנחנו מצדיקים את הדרישה מאנשים שהמכוניות שלהם לא יפלטו יותר מכמות מסויימת של פחמן חד-חמצני: לא צריך לגייס את כל האנושות בשביל זה. לפעמים מספיקה כל השכונה.
חבל על מי שמת 115194
במקרה של הגבלת ילודה, אני לא חושב שהשכונה תספיק לך; לפחות במדינת רווחה, אני בספק אם תוכל ללכת על פחות מהמדינה. אבל זה, כמובן, לא העניין. לפחות המאמר שלמעלה לא מדבר על תועלת הכלל. הוא גם לא מדבר *במפורש* על טובת הילד (בניסוח כזה האבסורד יותר ברור), אבל זו רוח הדברים: אנשים רואים אמא צועקת על בנה ברחוב ונותנת לו סטירה (או, להבדיל, שומעים על אב שרצח את ביתו), וחושבים "צריך רשיון להורות". זה כיוון המחשבה שאני מפקפק בו.
חבל על מי שמת 115249
השאלה היא אם אתה ממשיך לפקפק בכיוון מחשבה זה, לאחר שאתה מודע למקרה בו אם נתפסה והואשמה בכך שהיא מכבה סיגריות על בנה, מתעללת בו מינית ומרעיבה אותו באופן שיטתי. על פי החוק הקיים: ההורות תשלל מאם כזו ע"י שהילד ילקח מרשותה. האם האיסור עליה להביא ילדים נוספים לעולם (שאיתם היא תוכל להמשיך את המסיבה), לפחות עד שתשוקם, הוא דבר כל כך בלתי מתקבל על הדעת? מדוע?
חבל על מי שמת 115420
מקרה כזה, אם אני מנסה (ללא הצלחה מרשימה) לדמיין את חייו של הילד, כבר מתחיל להיות על גבול ה"חיים בעלי ערך שלילי". עדיין, אני לא מרגיש בטחון באמירה כזו. אינטואיטיבית אני אכן מרגיש שנכון לאסור עליה להביא ילדים לעולם. אני בוודאי לא חושב שזה בלתי מתקבל על הדעת. מה שמציק לי הוא ה"מדוע?". כל עוד אין לי תשובה - ולא סתם אין לי, אלא שמערכת המושגים שיש לי‏1 אומרת ההיפך - אני לא מרגיש נוח עם האינטואיציה. אם *אתה* יכול לענות על ה"מדוע?", אני אשמח.

1 ליתר דיוק, כל מערכות המושגים שאני יכול לחשוב עליהן; ממילא כולן מעורערות (אני מתכוון לתורות של מוסר).
חבל על מי שמת 115749
מדוע? מאותה סיבה שאנו נאסור על מדען להנדס גנטית יצור אנושי חרש, עיוור, אילם, שחי חיי סבל ושימות לאחר שנתיים.

"הטבעיות" של דברים לא מורידה אותם מסדר היום המוסרי. האם מחליטה החלטה מודעת שתוצאותיה רעות בודאות. את הבעיה בלהגיד שאין הדבר ראוי, אינני מצליח להבין.
חבל על מי שמת 115793
ועכשיו אתה נותן לי מקרה שבו עוד יותר מתבקש לומר שלילד יש "ערך חיים שלילי". ואני מתעקש איתך דווקא על מקרה כמו זה של הודיה קדם, אילו היינו יכולים לדעת לפני שנולדה על הצפוי לה. האם החלטה ללדת אותה, בהנחה ההיפותטית הזו, היא החלטה רעה? למי?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים