האם לינקולן היה עריץ? 11670
זה "משפט" מהמם. עבורי בכל אופן.
אני אוחז בידי שני ספרים שאולי אתה יכול להשיג או לקרוא
החדש יותר "החוקה האמריקאית" של צ'רלס הרמן פריצ'ט
והישן "אברהן לינקולן וארצות הברית" בהוצאת "הדר"
ספרי מופת להיסטוריה מתורגם על ידי עליזה נצר

אכתוב אנדוקטה מעניינת מהישן עמוד 90.
לינקולן החל לגדל זקן בהיותו בגיל 51 . הוא קיבל מכתב מנערה
קטנה שהציעה לו לגדל זקן כדי שתהיה לו הדרת כבוד.
והוא קיבל את הצעתה. מה אתה אומר יוסי גורביץ?

בעמוד 94 בספר הישן אומר יועץ הנשיא בוקאנן(הקודם ללינקולן)
שהפרישה אינה חוקית, אך אינו רשאי לכפות את דעתו על הפורשת.
הנשיא בפועל בוקאנן מגנה את הפרישה ועורר לפשרה בדרכי שלום.

קדם ללינקולן נשיא נמרץ בשם אנדריו ג'קסון שפנה בשנת 1832
לקרוליינה הדרומית כאשר אישרה המדינה הזו תקנה המבטלת את
חוק המכס של הקונגרס. ואמר הנשיא שחובתו להשגיח שחוקי ארה"ב יוצאו
אל הפועל .
מתוך החדש עמוד 27 "הרסנית למטרה הגדולה שלמענה נוסדה החוקה" ושיגר
אוניות פדראליות לנמל צ'ררלסטון לאכוף את מסי המגן. בסוף
אישרו חוק מגן שאיפשר לקרוליינה לבטל את הפרישה.
אומנם ג'ון קלהון מבית משפט העליון פירש את החוקה
בצורה הנוגדת את דעת הנשיא(שם עמוד 28)
אבל ממשיכו הבהיר בשנת 1866 לאחר המלחמה במשפט
"טקסס נגד וייט" "לפיכך כאשר היתה טקסס לאחת מארצות הברית,
היא יצרה קשר שאין להתירו .....הצעד שהשלים את צירופה לברית
היה יותר מהסכם , זה שילובו של אבר חדש לגוף הפוליטי.
הברית בין המדינות הוא סופי ולא ניתן לפירוק
ממש כמו ברית שנכרתה בין המדינות המקוריות".

אלו מילים שנאמרו על ידי בית משפט.

אף על פי שאותו בית המשפט מחה בו על ביטול ה"ביאס קורפוס"(עמ' 65)
לא נחלק עליו בהפעילו כוח נגד ביטול הברית.
בכלל ישנם שתי השקפות נוגדות בתוככי ארה"ב מה גבול סמכות הנשיא.
מה שהוגדר על ידי תיאודור רוזוולט "חובתו לעשות כל מה שדרוש
לאומה , אלא אם כן נאסר צעד זה על ידי החוקה או על ידי חוקים".
לעומתו ויליאם הוארד טאפט הגדיר את סמכויות הנשיא
"אינו זכאי להשתמש בסמכות שאין למצוא את שורשיה בהאצלת
סמכות מפורשת, או שאינה משתמעת בצדק והכלולה בהאצלת סמכויות
.....אין עודפי סמכויות לא מוגדרים ,שהנשיא יכול להפעילם
מפני שנראה לו שזה נעשה לטובת הציבור".(עמוד 59)

גם השופט העליון סלמון צ'ייז סיכם את העיקרון הנדון:
"החוקה על סעיפיה ותקנותיה, רואה ברית שאינה ניתנת לפירוק,
המורכבת ממדינות שאינן ניתנות לפירוק".

ובכלל, סיבות המלחמה נתונות עדיין במחלוקת בתוככי
ההיסטוריונים האמריקאיים.
ראה נא שם בספר הישן עמוד 101. לבוא ולומר בהחלטיות
שהמניע לצאת לינקולן למלחמה "כרודן" או "עריץ"....
זה עיוות היסטורי יותר מאשר הסיבות לרצח רבין.
האם לינקולן היה עריץ? 11674
הקפד לקרוא רק את מה שכתבתי. לא כתבתי שהמניע למלחמה היה עריצותו של לינקולן, כתבתי שהוא ניהל אותה כעריץ.

שים לב שאתה מצטט את החלטת בית המשפט של המנצחים... כיום, כאשר אנחנו מקבלים את עקרון ההגדרה העצמית, יהיה בלתי אפשרי להגן על מלחמת האזרחים, מצדה הצפוני. הטענה הדרומית העיקרית - לפיה המדינות לא איבדו את עצמאותן, *לא יכלו* לותר על עצמאותן, כשחתמו על החוקה - נותרת בעינה. ואותה דרום קרוליינה שנסוגה ב-‏1832 מול איומיו של ג'קסון, רפול האמריקני, הייתה הראשונה לפרוש ב-‏1861. הטענה שאין אפשרות חוקית ומוסרית לחייב את צאצאיך בהסכם שאתה חתמת עליו מופיעה בכתבי ג'פרסון, שאף הרחיק לכת והציע שהחוקה תאושר מדי דור מחדש - וזו טענה שגם מצדדי הצפון עדיין לא מצאו לה תשובה.

אינני פטריוט דרומי - העבדות היה עוול נורא, *שביטולו הצדיק, מבחינתי לפחות, את המלחמה*, ואף אינני רואה במלחמה את "מלחמת התוקפנות הצפונית", כפי שיש דרומיים הקוראים לה עד היום; אבל היא בעייתית ביותר מבחינת זכות ההגדרה העצמית.
אני צמוד לטקסט!! 11715
"לינקולן היה עריץ וחוקיות המלחמה נתונה המחלוקת"
היכן כתובה כאן המילה עריצות בניהול המלחמה??
הגדרת אותו סתם "עריץ" לא כתבת היכן!!

ובחוק האמריקאי יש סמכות מלאה לנשיא,
להיות המפקד העליון על הצבא ולפרש
את המהלכים.
לא ניכנס לטרומן # מקארתור,
אבל ודאי שמצד החוק, היה לצידו של לינקולן.
ודרך אגב, יציאת לינקולן למלחמה לא היתה בגלל
העבדות. זו טעות נוראה לומר זאת.
נכון שיש יסוד של ביטול העבדות בפרישת הדרום,
אבל הכרזת המלחמה של לינקולן על הדרום
היתה כדי לשמור על אחדות הברית.

לגבי הגדרה עצמית.....זו בעצם מהות החוקה האמריקאית,
יש סמכויות לאומיות או פדראליות שבהן מדינת העל מטפלת,
ולא המדינות שנכנסו לברית.
ג'פרסון הרי כתב שלמדינות יש "זכות שווה" לזו של הממשל הפדראלי
ב]ירוש החוקה, ומדיסון טען שהמדינות יכולות להציב את
סמכותן כחוצצות בעד דרישות הממשל.
אבל לא היתה כוונה בדברים אלו להפעלת התנגדות
כנגד סמכות הממשל , וכל מדינה יכולה לפרוש ממנה בכל עת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים