בתשובה לנגה, 08/01/03 0:22
זו לא אנקדוטה 119393
אלא תאוריה מבוססת היטב שעוסקת במה שקרוי בפסיכולוגיה - מיקום שליטה פנימי ומיקום שליטה חיצוני. התיאוריה נמצאת בשימוש בעיקר בקרב חוקרים הבודקים הפרעות קליניות והתנהגותיות אצל בני נוער.

בני אדם הנוטים בדרך כלל ליחס את הצלחותיהם וכישלונותיהם לסיבה פנימית כלומר- הם עצמם ורואים את הקשר בין מעשה לתוצאה כנתון לאחריותם, מאופיינים במיקום שליטה פנימי. הם מאמינים שכל מה שקורה להם הוא תוצאה של מעשיהם וחשים שליטה גדולה יותר במציאות ולכן יש להם מוטיבציה גדולה יותר לעשות דברים. לעומת זאת, בני אדם הנוטים בדרך כלל ליחס להצלחותיהם ולכישלונותיהם סיבה חיצונית - גורל, מזל, מזג האוויר, נהג האוטובוס וכו' מאופיינים במיקום שליטה חיצוני. הם לא רואים שום קשר בין מעשה לתוצאה וכל מה שקורה להם אינו תלוי במעשיהם אלא בגורמים חיצוניים. הם חשים חוסר שליטה במציאות ולכן יש להם מוטיבציה נמוכה לעשות דברים.

אם נעזרים בתיאוריה בבחינת בני אדם ממעמד בינוני גבוה לעומת בני אדם ממעמד נמוך, מתווספת התיאוריה בנוגע לרצון להצליח והפחד מכשלון. נמצא כי בני המעמד הנמוך שרגילים ש''דופקים אותם'' והם מחוסרי תקוות שמישהו יעזור להם להתנייע חברתית, הם בעלי מיקום שליטה חיצוני ולפיכך לא מנסים כלל לשנות את מצבם.

ובנוגע למספרי הלוטו - ישנם מנויים במפעל הפיס שמחזיקים בשיטת המספרים הקבועים ובמשך שנים ממלאים מדי שבוע בדיוק את אותם המספרים.
זו לא אנקדוטה 119399
מהנסיון הקטן שלי, בני אדם נוטים לייחס את הצלחותיהם לכשרונם ולחריצותם, ואת הכשלונות הם מייחסים למזל הרע. זה הופך את התיאוריה שהבאת על פיה.
זו לא אנקדוטה 119420
זה לא סותר: בוודאי לא את *כל* ההצלחות כל האנשים ייחסו לעצמם, ולא את *כל* הכשלונות הם ייחסו למזל. ואז אפשר, אולי, לאפיין בני אדם על פי מידת יחוס ההצלחות והכשלונות לעצמם או לסביבה, יחסית לממוצע (או בשקלול שונה להצלחות ולכשלונות). זה מסבך את המדד, אבל לא שולל אותו.
זו לא אנקדוטה 119428
אני לא בטוח שהבנתי אותך, והאמת היא שאני גם לא בטוח שאתה הבנת אותי.

אם ההיפותזה שלי נכונה, זה הופך את יחסי הסיבה והמסובב בין מצבו הכלכלי-חברתי של האדם‏1 לבין הערכתו את השפעת אלמנט המזל על חייו. שוב יצא לי ניסוח מסורבל, אנסה להבהיר: עפ"י הרעיון שאני זורק, הסיבה היא החיים בזבל והתוצאה אמונה בחוסר מזל אצל השכבות הנמוכות, ובהתאם עבור השכבות הגבוהות: מאחר והצליחו, הם מייחסים יותר משמעות לכישורים. אפילו מי שזכה בלוטו מברך את עצמו על הבחירה הנבונה שעשה ("וואו, איך ידעתי להכניס את יום ההולדת של הכלב שלי"), בעוד כשלונות ברורים מקללים את המזל הרע שמביא עליהם בוסים בלתי אפשריים, עבודות משעממות והורים שלא הכריחו אותם ללמוד לבגרות.

אוףףף, מאז הדיון על הרצון החופשי אני נתקל בקשיי ניסוח, אולי נשרף לי במוח איזה מעגל. בע"ה אדווח לגילית על שינויים באישיות, אם יאובחנו כאלה ר"ל. כרגע אני רץ לתפילת ערבית.
__________________
1- כמובן לא *כל* האנשים וכל שאר ההסתיגויות
זו לא אנקדוטה 119432
אה. סליחה ותודה.
כלום לא התהפך 119448
בני אדם שמודעים לעצמם וביקורתיים כלפי עצמם מייחסים גם את הכשלונות לעצמם (ואני לא מתכוונת ביקורתיים בצורה הרסנית).

הדוגמא הישראלית הקלאסית הם כל העולים לקברות צדיקים (ויש הרבה כאלה) שמייחסים לסגולות הצדיק גם את ההצלחות וגם את הכשלונות בחייהם.

מעבר לכך, במקרים של בני המעמד הנמוך, האמון שלהם בעצמם הוא לעיתים כל כך נמוך עד כדי שבשום אופן הם לא יסכימו לרעיון שהצליחו להשיג משהו בכוחות עצמם (למשל קידום בעבודה קורה רק כי הבוס אוהב אותו ולהפך - פיטורים הם רק כי הבוס ממש שונא אותו).
כלום לא התהפך 119450
לק"י

טוב, אמרתי שזאת רק ההתרשמות הלא מדעית (לא תקפה ולא מהימנה, הה?) שלי מאינטרקציות מקריות עם מדגם לא מייצג של האנשים מסביבי.
לק"י? 119454
התרשמות אנושית טובה לא פחות ממדעית, גם סייגת מלכתחילה שמדובר בקומץ האנשים שאתה מכיר ולכן אתה בסדר (נכון שעכשיו אתה רגוע?).
בנוגע לתוקף והמהימנות, הגונב מגנב פטור אבל אתה יוצא השלישי בשרשרת כך שאצלך שוב חוזר המינוס, אל תכניס את הראש הבריא והקטן שלך למחוזות חולים.
את קוראת לי ראש קטן? 119565
תמיד המזל המחורבן שלי לוקח אותי לאתרים בהם לא מעריכים אותי.
זו לא אנקדוטה 119564
לאו דווקא. השווה למשחק הפרשנות המשעשע הפופולרי "היא אמרה לי לא, אני כנראה דוחה אותה" / "היא אמרה לי כן, היא כנראה נואשת".
זו לא אנקדוטה 119563
תודה על הסקירה המחכימה והמעניינת. לעניין המספרים הקבועים -- סביר להניח שרבים מבין אלה המהמרים על המספרים הקבועים, אם יזכו וירצו להמשיך להמר, יחליפו את המספרים שלהם מיד לאחר הזכייה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים