בתשובה לטלי, 16/02/03 1:43
פנקס הקטן היה רק נער מעלית כחוש כמו כעך 129866
יום אחד הודיעה,''קר לי פנקס,
בוא נסע לדרום החם''
''ארוכה הדרך ואין כסף למסע''
''דחוף אותי לשם''
הוא דחף ברגל את כסא הגלגלים אפילו לא רטן
הוא דחף ברגל אלף שלוש מאות מילין
זה פנקס הקטן
היא לא העיפה בו מבט
והוא ימים רבים צעד ועם כסא הגלגלים
מכפר לכפר ללא מילים
כי בשבילו היא עוד היתה
הוד מעלתה...

(דן אלמגור)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים