בתשובה לגיא, 13/02/03 20:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"גם לי לא". היה לי רשיון למשך מספר חודשים עד שהחלטתי לוותר עליו. שללתי לעצמי את הרישיון מטעמי "מה אני צריך את זה" (שיקול דומה לשיקול שלי לסרב להשתמש בפלאפון). לשלוט ולשבת בתוך מכונה שכופה עליי "לדחוף מרפקים" ללא הרף, לעמוד בתורים ארוכים ולהיות עירני במקום להביט הצידה מן החלון, סתם לחלום או לתפוס תנומה עד שמגיעים, ניראת לי כמו פריבלגיה מפוקפקת. כשרכב אוטומטי יכיל היגוי אוטומטי בעזרת GPS וחישנים, בעיקר לשימוש בתוך העיר (שם הנהיגה משעממת רצח), אני אחדש את הרישיון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר אתה. א. נהיגה זה דבר די מהנה1. ב. כל עוד יש לך מוזיקה באוטו, אתה לא יכול להשתעמם (להתרגז אפשר, אבל גם להוציא אגרסיות זה דבר טוב). ג. אם יש לך מוזיקה *טובה* באוטו, אפשר בכלל להשתולל תוך כדי נהיגה (אבל זה לא מומלץ בעת שאתה אוסף מישהי לדייט ראשון. הן לא מקבלות את זה יפה במיוחד). 1 כשרק קיבלתי את הרישיון שלי, נהגתי להתווכח עם אבא שלי בנושא. הוא טען שהנהיגה עצמה היא פעילות מהנה, אני טענתי שנהיגה עבורי היא דבר אינסטרומנטלי לחלוטין. כעבור כמה חודשים נאצלתי להודות שהוא צודק. טוב, אבל זה לא הוגן - כשהייתי תינוק ולא נרדמתי הורי נהגו לקחת אותי לסיבוב באוטו עד שאני ארדם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר אני נוהג לא מעט ולא ממש נהנה מזה, אם כבר להיות ליד הנהג זה יכול להיות מהנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא נהנתי לנהוג בהטחלה כי לוקח זמן לקרוא את הכביש וזה מלחיץ נורא. אבל אם הזמן נהיה יותר קל ואכשיו זה לא בעיה בשבילי בכלל וזה נורא מרשים בנות. גם לא קשה לי יותר לנהוג בלילה או ביום הכל אוטו דבר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאמת, איך אתה נוהג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף לדובי. לנהוג זה חביב בדרך כלל. זה קצת כמו לטייל; לפעמים אנשים יוצאים לטייל ברגל בעיר, סתם כך, כדי לראות אנשים, ונהיגה אינה שונה מזה בהרבה. במובן זה העיר דווקא מעניינת למדי, הרבה יותר מאשר הכביש המהיר. לעמוד בפקקים זה לא נחמד, אבל עם מוסיקה או רדיו או ספר (כן, כן) זה לא נורא. אני מודה שבישראל האווירה הקשה והמלחמתית בפקקים מקשה על העניין, אבל זה לא חייב להיות כך. החופש שבנהיגה תורם רבות להנאה. אתה רואה משהו יפה מהחלון? אפשר לעצור ולצלם. רעב? אפשר לעצור לקנות משהו. גם אם רוב האנשים לא עושים זאת, הידיעה שזה אפשרי נותנת הרגשה טובה. הביטויים השליליים "לשבת בתוך מכונה" או "קופסת פח" נשמעים לעיתים קרובות בפי מתנגדי המכוניות, אך ראשית במכוניות רבות דווקא נעים לשבת, והן גם נותנות תחושה של הגנה ופרטיות, ושנית - באוטובוס או רכבת יותר נחמד לשבת? שכחת לציין את הצדדים השליליים של התחבורה הציבורית בישראל, שבעדה ויתרת על רשיונך. אוטובוסים ישנים, חורקים ורועשים, נהגים עצבניים, קהל שאינו תמיד נעים, עצירות ותחנות, נסיעה לא-ישירה אל היעד, לחכות בגשם עד שהאוטובוס יגיע, פיגועים... אשמח לשמוע הסבר מפורט יותר על שיקוליך, במיוחד לאור העובדה שזהו לא דיון היפותטי (אתה -באמת- ויתרת על רשיונך). איך אתה מסתדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי, למשל, יש רשיון, אך אין לי רכב, ואני מסתדר מצוין. הנקודה החשובה היא שאני גר במרכז ת"א, כך שרוב הדברים הנחוצים נמצאים במרחק הליכה / אופניים /מונית במחיר סביר. אני נוסע מחוץ לעיר לא מעט, אבל הרכבת לחיפה וקו 480 לירושלים מספקים בד"כ, מהירים למדי ולא מטרידים ברוב הימים. אני לא אוהב לנהוג בגלל שזו מעמסה מוחית, לחץ, ותחושה שבכל רגע עלול לקרות לך משהו לא נעים (תאונה, משטרה וכו'). כמו-כן, בשנה שהייתה לי מכונית היא עלתה כל-כך הרבה כסף ובלבול מוח (חניה, תיקונים, קנסות, טסט, ביטוח) שאני בהחלט מרגיש שאיכות חיי עלתה בעקבות המעבר לתחבורה ציבורית. המצב היה מושלם לגמרי אילו רק הייתה בישראל תחבורה ציבורית בשבת, ותחבורה ציבורית מוגבלת בשעות הלילה המאוחרות (כמו בלונדון וערים דומות בעולם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחבורה ציבורית נוחה? תלוי מאוד, אם אתה קצר רגליים אוהב לשבת במקומות אם ריחות משונים , מאוהב במסטיקים של מי שישב לפניו על הספסל, אוהב בעיקר מוזיקה של אוזניות של מי שהתיישב לידיך או משהו שהנהג בחר (כמו תחנה חרדית ששמו לי פעם.) אתה מרוויח זמן של עצירות לאיסוף אנשים + סיבוב שממש לא קשור למקום שאתה מעניין להגיע אליו. אתה אף פעם לא מגיע בדיוק לנקודה שאתה רוצה להגיע אליה אלא בקירוב. אז אולי באמת יש משהו בתחבורה הציבורית שלך. עשיתי זאת הרבה מאוד זמן עד שקניתי רכב , ואני היום מקצר את זמן ההגעה שלי לעבודה וחזרה בשני שליש לפחות. אני לא מחכה בגשם או בשמש, זמן היצאה לעבודה וחזרה מותאם בדיוק למה שנוח לי, מרווח לי מאוד ברגליים , הריח חבל על הזמן (טוב הרכב עובר ניקיון לפחות אחת לשבוע) הרדיו או הדיסקים הם בדיוק מה שאני רוצה לשמוע, אם אני צריך להביא איתי תיק גדול תמיד יש מקום נוח. (או קניות או כל דבר אחר) כמובן ששעות הערב לא מהוות בעיה, אני יכול להמשיך לחבר שגר בסביבה ולחזור ממנו בשעה 1בלילה כאשר אין תחבורה ציבורית. וכמו שציינת אני יכול לעשות זאת גם בשבת. נכון ההוצאה הרבה יותר גדולה אבל הנוחות ואיכות החיים.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עושה אותו דבר (מחזיקה רשיון אך לא נוהגת), מאותן סיבות. נוסעת חצי במוניות, חצי באוטובוסים, וזה סידור לא רע בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאין אנשים שעושים זאת, אבל האם אין נכון במה שהעלתי שבסופו של דבר יש כן חשבון של נוחות מול עלות, יש כאילו שמעדיפים או שאין להם ברירה והם חוסכים, ויש כאילו שמעדיפים להוציא יותר על מנת שיהיה להם נוח יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור. שימוש במוניות מבטל חלק גדול מהחסרונות שציינת, ועדיין יכול להתברר כיותר זול מאחזקת רכב פרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימוש במונית יותר זול תלוי כמו שנאמר פה בכמות הנידרשת. כל עוד מדובר בנסיעות עירוניות יתכן והצדק איתך, כאשר הנסיעות מתחילות לצאת מהעיר כבר מדובר בהפסד בדרך כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב - הכל תלוי איפה אתה גר ולאן אתה צריך להגיע. אני, למשל, גר במרכז ת"א, לומד באוניברסיטה, עובד ברמת-אביב. יחד עם זמן חיפוש חניה, פקקים ושטויות כטלה, אין הבדל משמעותי בין תחב"צ לרכב מבחינת זמן ההגעה. ומבחינת הנוחות, צריך להעמיד זו מול זו את הדרישה לעירנות/תחמנות/התמודדות עם לחץ שבנהיגה בישראל בתוך העיר ואת חוסר הנוחות שיש לפעמים באוטובוסים (אני קצר רגליים; מסטיקים לא מזיזים לי, וגם לא אוזניות; כדי לא לשמוע את המוזיקה של הנהג אפשר לשבת מאחור; ומנסיוני באוטובוסים אין בעיה של ריחות משונים). אז נכון שיש ימים, בעיקר בגשם ובשעות העומס, שהנסיעה עלולה להיות בלתי נעימה; אבל רוב הזמן היא סבירה לחלוטין, והנסיעה בפקקים בשעות העומס /בגשם אינה טובה ממנה בהרבה. אבל שוב, זהו עניין אישי מאוד, שתלוי בהעדפות בילוי הזמן שלך, כמו גם במצב היחסי של הבית ומקום העבודה: כשגרתי בראשל"צ ועבדתי באוניברסיטה הייתי בעל רכב, ולא הייתי מוותר עליו בשום אופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן ישנה עיר בישראל שבה לא הייתי מוכן לגור ובטח לא להיות אם רכב, שמה תל-אביב, אני מהאנשים שאינם יכולים לסבול את העיר תלאביב מסיבות רבות, ביניהן גם הפקקים בכמעט כל שעות היממה, חוקי התנועה מוזרים שנישכחים להעקיף על ידי המשטרה, חוסר חניה מטורף , נהיגה פרועה ברוטלית, ריח של עשן אוטובוסים ומכוניות במרבית היום בחלקים נירחבים בעיר, רעש צפצופים של מכוניות שאוהבים להראות כי הצופר שלהם עוד עובד ומה לא. כמובן שאני יכול למצוא עוד הרבה חסרונות לעיר הזו אבל אני משאיר את זה לתושביה . אכן אם יש עיר שמוטב להכנס אליה בתחבורה הציבורית היא תל אביב, אולם במידה וצריך ךצאת מידי פעם מתל אביב (ואני יודע שתל אביבים לא מצליחים להבין מדוע) אז כמו שציינת גם אתה רצוי מאוד רכב. באוטובוסים בקיץ אין ריחות משונים? צר לי אבל באילו שאני נסעתי בהם יש ריחות חזקים ביותר של זיעה , משום מה אנשים בעלי צמיגים רחבים נוהגים להתיישב לידי כי אני רזה , מה שמשאיר להם הרבה מקום להזיע לאחר המאמץ שבעליה לאוטובוס , בעיקר כמובן להזיע עלי. התרבות הישראלים של חלקים נירחבים מהם הוא שמיקלחת טובה זה רק בערב, ובבוקר לא מבזבזים את האפטרשייב אלא אם יש חתונה וגם אז לא תמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובבניין רכבת לאילת ננוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמידה בפקקים (למי שאינו נוהג לעשות זאת מדי יום), יכולה להיות חוויה אנתרופולוגית מעניינת. צפיה באנשם אחרים העומדים בפקק יכולה לספק אינספור רגעים משעשעים. מה אנשים עושים בפקק? מחטטים באף, אבל זה בנאלי. קוראים עיתון - הארץ, עיתון לאנשים שחושבים שהאוטו שלהם מספיק רחב (הוא אף פעם לא. מספיק לכל היותר לידיעות). שותים קפה, או אוכלים סנדוויץ' - אבל עדיין לא ראיתי מישהו שממש אוכל ארוחת בוקר כמו שצריך, כולל ביצה עין, סלט ומיץ תפוזים טרי. מתגלחים - אבל רק באמצעות מכונה חשמלית. מאד רציתי לראות מישהו מושח את פניו בקצף, מבריש במגל"ר, ומעביר תנועות תער חדות כאשר רגלו לוחצת על הבלמים, אבל לא זכיתי. מקיימים יחסי מין - כולם נוסעים לחיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע. לא הבנתי את השורה האחרונה. אנא פרשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיחה הזאת כל כך עתיקה, שהיא כבר הספיקה להשכח (כנראה בצדק). חפש מישהו שעבר את גיל הארבעים, אולי הוא זוכר אותה. ואגב, השבוע ראיתי עיסוק חדש לעומדים בפקק: נהגת שהשתרכה בין ג'למה ליגור ניצלה את הזמן לפלית כינים. (לא, היא לא נראתה בבון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיהיה. רשיון נהיגה, כמו פלאפון, זה משהו שטוב שיהיה לך בכיס. אף פעם לא הבנתי אנשים שלא מוכנים בעקרון שיהיה להם פלאפון, כי הם "לא רוצים שימצאו אותם בשום מקום". שיכבו את המכשיר! ואז יהיה להם פלאפון אם הם במקרה תקועים באמצע הלילה באיזה חור עם אוטו מקולקל. אולי אם אין רשיון לא צריך גם פלאפון בעצם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בטח, גם כל מכור לסמים יגיד לך שזה בשליטה והוא מפסיק מתי שהוא רוצה. עוד לא ראיתי בעל סלולרי שמכבה אותו אם הוא לא מוכרח. (ולמעשה רבים לא מכבים אותם גם כשהם מוכרחים - קונצרטים, בתי קולנוע וכד') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכבה את הסלולרי שלי לעתים. (אבל זה לא חוכמה, אני יכול גם להפסיק את צריכת ההירואין ברגע שארצה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסלולרי שלי מפורק על המדף, ואני מרכיבה אותו רק פעם בכמה חודשים 1 1 נו, טוב, דוגמא גרועה. אני מרכיבה אותו רק כשאני נוסעת לאזור הקליטה שלו - ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצליח יופי לא לענות לשיחות שאני לא רוצה לענות להן. בשביל זה יש תא קולי ושיחה מזוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלי כבוי דרך קבע, ומופעל רק במיקרים הנדירים יחסית בהם אני צריך להתקשר, או מצפה לשיחה ספציפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסלולרי שלי תמיד על שקט , מה שאומר שאני שומע אותו רק כאשר הוא בדיבורית, מי שלא מצליחו להשיג אותי יכול תמיד להשאיר הודעה ואני אחזור אליו. בדרך כלל בגלל המנהג המגונה אני מגלה ביום א כי השאירו לי יותר מהודעה אחת בסוף השבוע . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד והרגליו. יתכן שלא קיבלתי את הרושם הנכון אבל הדיאלוג הבא כבר נשמע עשרות פעמים: מישהו: מה הסלולרי שלך?/יש לך סלולרי? (בד"כ אחרי שמסרתי לו מספר טלפון בבית לצורך כלשהו) אני: אין לי סלולרי. מישהו: איזה כיף לך./אני מקנא בך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, לפעמים אני לא מבינה אנשים. אני מנחשת שהחברים שלך אינם ראשי השב''כ, אשר ברוב אומללותם נאלצים לשאת פלאפון ממקום למקום, כיוון שעתיד המדינה מונח על כתפיהם. אם מישהו אומר לי שאין לו פלאפון אני מיד חושבת על כמה הוא מסכן, כי כשהוא ייתקע בחדר המדרגות לא יהיה לו איך לקרוא לעזרה, ואז אני נזכרת כמה מסכנה אני הייתי כשזה, ומקרים דומים, קרו לי. והנה נסיון לפסיכולוגיה בגרוש - התגובה השטותית של ''כמה אני מקנא בך'' באה בדיוק כדי לתת את הרושם של ''גורל המדינה מונח על כתפיי'', ו''כמה הייתי רוצה להיות כמוך, סתם אדם רגיל, שיכול להיעלם לו לשעה-שעתיים ושום מבצע סודי לא יתמוטט בגללו''. אה, כמה טובים הם חייהם של האנשים הקטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקנא ? ממש לא. מאוד נוחה לי האופציה להתקשר למי שאני צריך כאשר נוח לי אם לאחי כי שכחתי לקנות משהו או לברר משהו בעבודה או אצל חבר. קרה כבר יותר ממקרה אחד שכבר יצאתי מהעבודה וניזכרתי ששכחתי משהו, ללא הסלולרי אני צריך לחזור ולסדר זאת או להתקשר מהבית בתיקווה שאני לא אשכח זאת עד שאגיע לשם. בסלולרי אני יכול לדאוג שמשהו יעשה את זה בחמש דקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לחזק את ידיך - גם אני הייתי מאלה שלא מבינים למה כולם צריכים פלאפונים, והתנגדתי נמרצות לפלאפון משלי. עד שבטעות ננעלתי בחדר המדרגות, במרחק של 10 מטרים מהמשרד שלי, אבל בלי יכולת להיכנס או לתקשר עם מי מהאנשים במשרד 1. תוך שבוע היה לי פלאפון. 1 למי שממש סקרן לדעת איך ניצלתי, דפקתי על הדלת בכח בכל הקומות עד שבקומה 4 שמעו אותי ופתחו לי. ולמי שממש סקרן לדעת איך בנאדם ננעל בחדר מדרגות - הם נועלים אותו מלמטה ומלמעלה ביום שישי אחה"צ, כך שאם איתרע מזלך להימצא בו, תופתע לגלות שאין דרך החוצה. באותה סיטואציה הנ"ל, הייתי משוכנעת שעכשיו אני אהיה נעולה בחדר המדרגות במהלך כל סוף השבוע, וביום שני בבוקר ימצאו את גופתי מול השער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהלך לבדוק משהו אצל אחד הלקוחות שלנו, ומצא את עצמו נעול במשרד שלהם ללא כל יכולת לצאת. לא היה לו פלאפון. אז איך הוא יצא? נו, זה היה משרד, היו להם טלפונים משלהם על השולחנות. הוא הזעיק את הפרשים, והם הגיעה והוציאה אותו החוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח יישמע יומרני מצידי, אבל אני מרשה לעצמי להסיק שאותו קולגה הוא אידיוט לא קטן. יתר על כן, הטלפונים שהיו להם במשרד היו מחוברים דרך מרכזיה, ואותו אויל לא ידע את קוד החיוג החוצה, כך שרק שלשול מחצית גופו החוצה מהחלון וקריאות נואשות לעובר אורח מזדמן הצילו אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מישהו יכול לא לדעת שצריך ללחוץ על 9? בקיצור, עסוק לך בבקשה בענייניך, ועזוב אותי לענייני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל המרכזיות פועלות באותה דרך. הנ"ל ניסה 9, 8 וכל קומבינציה אפשרית של שתי ספרות (כולל 17!) ללא הצלחה, והגיע למסקנה שאולי המרכזיה מנותקת לגמרי אחרי שעות הפעילות. לאלה שתמהים על בקיאותי בחומר, אותו טמבל אינו אחר מאשר עבדכם הנאמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסרים טמבלים בעולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים נתקע אדם במעלית של אחד מהבנינים במרכז רוקפלר בניו יורק. הוא נתקע בקומה הארבעים ומשהו ביום שיש אחה''צ, ללא טלפון. למרות שהוא צלצל באזעקה ויש טלויזיה במעגל סגור בתוך המעלית, השומרים לא שמו לב ורק ביום שני בבוקר הוציאו אותו. לא יודע בכמה כסף הוא זכה אבל קראתי שהוא עובר טיפול פסיכיאטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדאלאס היה פרק בלתי נשכח שבו ג'יי. אר. ובובי נתקעים במעלית ומחסלים את מלאי היינות שריי שלח לבובי מצרפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תקוע באמצע הלילה, עם אוטו מקולקל, אם אין לי רשיון נהיגה? IPAQ איכותי - זה משהו שטוב שיהיה לך בכיס, לא פלאפון (שהוא בעצם בוס בכיס - עבדו במת"ם שנה שנתיים וגם אתם אולי תשליחו את הקולר הזה לפח הקרוב). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |