בתשובה לאפופידס, 21/02/03 14:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא רואה בעיה בהגדרת תוך אופק האירועים של חור שחור כ"מחוץ ליקום". כנ"ל לגבי אופק אירועים של כל אירוע אחר. שים לב שאני לא אומר שיש שם "יקום אחר", עצם העובדה שאיננו יכולים לקבל משם אינפורמציה אומר שאי אפשר לדעם אם יש שם יקום אחר או עדר פלמינגו. כך אולי נוצרת בעיה מושגית: אם אי אפשר לדעת מה קורה בתוך אופק האירועים של חור שחור, איך יודעים שבאמת יש שם חור שחור? אני חושב שהתשובה היא שלא יודעים, פשוט רואים התנהגות שנראית כמו ההתנהגות המצופה תיאורטית מחור שחור וכך מסווגים את התופעה. שוב אפשר לראות זאת כשימוש במושג "חוץ יקומי" על מנת לפשט הסברים. לגבי מעבר האינפורמציה החד כיווני, אנחנו משערים שזה מה שקורה. כאמור אי אפשר לדעת שבאמת "הם בצד השני" מקבלים איזשהו מידע (ומבחינתנו זו שאלה חסרת משמעות). בעיה נוספת היא שלכל אדם יש צורך להגדיר יקום נפרד לפי קונוס האור שלו אבל זו בעיה זניחה מבחינה מעשית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה אינו מדוייק לומר שאיננו יכולים לדעת על מקום ממנו לא מגיע אלינו מידע. זו גישה מאוד מחמירה מבחינה מדעית. מבלי להתייחס כאן למהות הידיעה, ובפרט במדע, כדאי שתדע שהקוסמולוגיה המודרנית קובעת ברמת וודאות גבוהה כי היקום הומוגני ואיזוטרופי. בפרט נכון הדבר בין חלקים שלו שבינהם לא עובר ולא יעבור עוד מידע. במקרה זה הדבר הוא עקב תקופה קצרה בתחילת היקום בה הם כן היו בקשר. לגבי חורים שחורים כדאי להבין שהם נחזו ע''י התאוריה עוד הרבה לפני שנתגלו חשודים פוטנציאליים בשנים האחרונות. זאת, ע''י תאוריה מתמטית, תורת היחסות, שחיזוייה אושרו בכל פעם מחדש. כך שניתן לומר שאנו כן יכולים לדעת מה קורה בחורים שחורים, שכן לפחות כרגע, כל מהותם באה לידי ביטוי בחישובינו. הנקודה כאן היא שבמדע עושים הסקה מן הפרט לכלל ואף אקסטרפולציות לא מעטות, גם אם זהירות מאוד, וזאת אף ללא קבלת מידע לגבי כל אחד ממושאי התורה. לבסוף, ההגדרות שהצעת אינן תואמות את מה שאנו נוהגים לחשוב כיקום. לא שזה פוסל אותן, הרי אין אנו יודעים מימיננו ומשמאלנו (ותאמין לי, אני פוגש אנשים ומתבונן במראה), אבל להגדרות צריך להיות איזה שימוש או שהן צריכות ליצור איזה פישוט של עולם המושגים שלנו ואיני רואה כיצד אלו עושות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום משמעות לייחס תכונות כמו הומוגניות לחלקים ביקום שאינם מעבירים אלינו מידע. לכל היותר אתה יכול לומר שהם היו פעם הומוגניים. אם יש התייחסות להומוגניות של חלקים ביקום שלא נוכל לקבל מהם מידע הרי זה לצרכי פישוט ההסברים בלבד (שימוש לגיטימי בעיני בהיפוטזות "חוץ יקומיות"). מה "אתם" נוהגים לחשוב כיקום? ואם כבר, מה יש בקצהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הפיסקה הראשונה והשאלה האחרונה ניסיתי לענות. כנראה ששוב כשלתי בהסברת עצמי. בעניין מהו יקום, גם שם נראה לי שגישתך הנסיונית המחמירה לא תקבל את ההגדרה המקובלת, לפחות על קוסמולוגים מודרניים. מדובר ביריעה מתמטית ארבע מימדית, שלה "אנו" קוראים הspacetime. למרות קשירותה של יריעה זו, במונחים של מעבר מידע, שאגב הינו מונח כרונוצנטרי (על משקל אתנוצנטרי), אין מעבר של חומר או של אור בין כל חלקיה. לדוגמא: אין מעבר של חומר לַעָבר 1, שגם הוא חלק שווה זכויות ביריעה. כך שעניין העברת המידע, אינו משחק כאן תפקיד. יותר מזה, ובמושגים קצת שונים, בקרוב. 1 גם העבר זה לא מה שהיה פעם. אפילו הבנתו והגדרתו דורשים ידע והסבר נוספים כדי שיתאימו לידע הנוכחי שלנו על העולם! ככה זה, היום זה לא מה שהיה פעם. פעם, הכל היה אחרת והיום זה לא אותו דבר וגם זה הולך להשתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ליריעה הזו יש נפח סופי (כלומר, האם אפשר לרצף את היקום במספר סופי של קוביות מטר*מטר*מטר*שעה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע היום, היקום מאיץ את התפשטותו, התפשטות שכנראה לא תחדל. מכאן שהיריעה אינה בגודל סופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש משמעות לשאלה מה נפח היקום עכשיו? אם כן - האם הוא סופי? אם כן - מהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השאלות צריך לשאול בסדר ההפוך. נתחיל ב-"מהו?" ונמשיך משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. התכונת למהו הנפח ולא למהו היקום. אז נתחיל בלקבוע מהו היקום (או - מה אנחנו רוצים למדוד) ונמשיך משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במובן בו הגדרת נפח קודם, ביחידות נפח 4 מימדיות, נפחו של היקום אינו תלוי ב"זמן" והוא אינסופי כעובדה מתמטית באופן בלתי תלוי בשיעור קואורדינטת הזמן ממנה אתה שואל. ניתן להגדיר נפח באופן התלת-מימדי הרגיל, אך עקב מורכבותה של קואורדינטת הזמן, צריך להגדיר היטב על איזו פרוסה תלת מימדית מדברים וישנה יותר מאפשרות אחת. אני כבר לא זוכר, ואולי אחד הפיסיקאים האחרים יתקן אותי, אבל נדמה לי שיש איזו הגדרה מקובלת לפרוסה המבוקשת (שהיא אגב "דמויית מרחב", בז'רגון היקומאי המקובל) ולפיה הנפח התלת מימדי של היקום סופי בכל נקודת זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא חושב שזה נכון שאי אפשר לדעת כלום על מה שקורה בתוך אופק האירועים של חור שחור. אמנם שום דבר לא יכול לצאת משם, אבל הוא משפיע על הסביבה שלו בעזרת כבידה, ובעצם העובדה ששום דבר שנכנס לשם אינו יכול לצאת. כך למעשה ניתן "לראות" חור שחור - אם הוא עובר לפני כוכב, אתה לא רואה את הכוכב שמאחוריו. בדרך זו אתה למעשה מקבל אינפורמציה על מה שיש בתוך אופק האירועים של החור השחור - אין שם חלל ריק ללא כוחות. ב. ההגדרה הזאת היא לא קצת אגוצנטרית? מזכיר לי את הרעיון שכדור הארץ הוא במרכז היקום. על דברים כאלה יש לי ויכוח עם הרבה פיזיקאים היום (ותסלחו שאני מרשה לעצמי להתווכח איתם למרות שאין לי דוקטורט), שמדברים כאילו האידיאליזם (במובן של קאנט) הוא אקסיומה בפיסיקה. אני מסכים אם האבחנה שאין לנו שום בסיס או קריטריון אחר לבחון תיאוריות פיסיקליות פרט למה שאנו רואים וחשים בניסויים. אני מסכים גם שתאוריה שלעולם לא יהיה ניתן לאשר או להפריך בניסוי אינה יכולה להיחשב כתאוריה פיסיקלית. אבל יש לי בעייה עם האופן שבו פיסיקאים לא עושים הבדלה בין המציאות עצמה למה שאנחנו יכולים לדעת עליה. זה בולט בעיקר בתורת הקוונטים, והתווכחתי על זה לא מזמן עם אחד המרצים שלי בפיסיקה. הוא אומר שכל עוד לא נמצאה דרך לדעת במדוייק את מיקום האלקטרון באטום, אין לו מיקום מדוייק, אלא קיימת רק פונקציית הגל, שהיא תיאור הסתברותי של מקומו. כששאלתי אותו מה בדבר האפשרות שקיים תיאור דטרמיניסטי, אלא שאנחנו לא יודעים עליו (למשל, משלים הקפה \\סביב הגרעין כל 1/1000000000000 שניות), הוא אמר שחובת ההוכחה מוטלת על מי שאומר את זה (הוא לא אמר שתיאור כזה יסתור ניסויים שנעשו). לפיו, כל עוד לא נמצאה דרך דטרמיניסטית לדעת את זה, מבחינת הפיסיקה היקום הוא הסתברותי. ועם הטיעון שלו באופן ספציפי יש לי מחלוקת גדולה, ואני ממש מתעקש שהניסוח הנכון הוא "אנחנו לא יודעים אם היקום הוא דטרמיניסטי או לא". כשיהיה לי יותר זמן, אני מתכוון לעשות אנאלוגיה לאדם שמסתכל על מערכת כאוטית, למשל האטמוספירה, דוגם אותה כל שנה, ומודד רק משתנים מסויימים, ומסיק: "זוהי מערכת הסתברותית". ולעניינינו: למה להגדיר מושג כמו יקום, שהוא אמור להבנתי להיות משהו חיצוני, שאין לו קשר למה שידוע או לא ידוע לנו, כ"מה שאנחנו יכולים לקבל ממנו אינפורמציה"? אפילו "מה שיכול להשפיע על מה שנמצא ביקום שלנו" (כהגדרה רקורסיבית, שהבסיס שלה הוא נניח כדה"א) נראה לי בעייתי, ולו בגלל שחייב להיות לזה בסיס, והבסיס הזה, אם לא יהיה "כל מה שקיים", אין שום דרך להגדיר אותו שהיא טובה יותר מדרך אחרת. לדעתי הגדרה טובה ליקום היא - כל מה שניתן למקם באותה מערכת צירים של מרחב-זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לאדם ההוא שמציץ באטמוספירה אחת לשנה יש רק תאוריה אחת שמסבירה במדויק מה הוא רואה, ואותה תאוריה מנבאת שהוא לא יכול לצפות באטמוספירה לעתים קרובות יותר מסיבות עקרוניות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום בעיה לפתח תאוריה הסתברותית שתהיה נכונה, פשוט על סמך מספר גדול של מדידות. מהן סיבות עקרוניות? אם הוא מגושם מאד והדברים שהוא יכול לראות הם בסדר גודל כזה שעצם המדידה משפיעה על התוצאה, זאת סיבה עקרונית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעושה את הסיבה לעקרונית זה לא שהאדם מגושם אלא שהיקום מגושם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |