בתשובה למ. השור, 21/02/03 19:13
רגע רגע 432037
א. אני לא חושב שזה נכון שאי אפשר לדעת כלום על מה שקורה בתוך אופק האירועים של חור שחור. אמנם שום דבר לא יכול לצאת משם, אבל הוא משפיע על הסביבה שלו בעזרת כבידה, ובעצם העובדה ששום דבר שנכנס לשם אינו יכול לצאת. כך למעשה ניתן "לראות" חור שחור - אם הוא עובר לפני כוכב, אתה לא רואה את הכוכב שמאחוריו. בדרך זו אתה למעשה מקבל אינפורמציה על מה שיש בתוך אופק האירועים של החור השחור - אין שם חלל ריק ללא כוחות.

ב. ההגדרה הזאת היא לא קצת אגוצנטרית? מזכיר לי את הרעיון שכדור הארץ הוא במרכז היקום. על דברים כאלה יש לי ויכוח עם הרבה פיזיקאים היום (ותסלחו שאני מרשה לעצמי להתווכח איתם למרות שאין לי דוקטורט), שמדברים כאילו האידיאליזם (במובן של קאנט) הוא אקסיומה בפיסיקה.

אני מסכים אם האבחנה שאין לנו שום בסיס או קריטריון אחר לבחון תיאוריות פיסיקליות פרט למה שאנו רואים וחשים בניסויים. אני מסכים גם שתאוריה שלעולם לא יהיה ניתן לאשר או להפריך בניסוי אינה יכולה להיחשב כתאוריה פיסיקלית. אבל יש לי בעייה עם האופן שבו פיסיקאים לא עושים הבדלה בין המציאות עצמה למה שאנחנו יכולים לדעת עליה. זה בולט בעיקר בתורת הקוונטים, והתווכחתי על זה לא מזמן עם אחד המרצים שלי בפיסיקה. הוא אומר שכל עוד לא נמצאה דרך לדעת במדוייק את מיקום האלקטרון באטום, אין לו מיקום מדוייק, אלא קיימת רק פונקציית הגל, שהיא תיאור הסתברותי של מקומו. כששאלתי אותו מה בדבר האפשרות שקיים תיאור דטרמיניסטי, אלא שאנחנו לא יודעים עליו (למשל, משלים הקפה \\סביב הגרעין כל 1/1000000000000 שניות), הוא אמר שחובת ההוכחה מוטלת על מי שאומר את זה (הוא לא אמר שתיאור כזה יסתור ניסויים שנעשו). לפיו, כל עוד לא נמצאה דרך דטרמיניסטית לדעת את זה, מבחינת הפיסיקה היקום הוא הסתברותי. ועם הטיעון שלו באופן ספציפי יש לי מחלוקת גדולה, ואני ממש מתעקש שהניסוח הנכון הוא "אנחנו לא יודעים אם היקום הוא דטרמיניסטי או לא".
כשיהיה לי יותר זמן, אני מתכוון לעשות אנאלוגיה לאדם שמסתכל על מערכת כאוטית, למשל האטמוספירה, דוגם אותה כל שנה, ומודד רק משתנים מסויימים, ומסיק: "זוהי מערכת הסתברותית".

ולעניינינו: למה להגדיר מושג כמו יקום, שהוא אמור להבנתי להיות משהו חיצוני, שאין לו קשר למה שידוע או לא ידוע לנו, כ"מה שאנחנו יכולים לקבל ממנו אינפורמציה"? אפילו "מה שיכול להשפיע על מה שנמצא ביקום שלנו" (כהגדרה רקורסיבית, שהבסיס שלה הוא נניח כדה"א) נראה לי בעייתי, ולו בגלל שחייב להיות לזה בסיס, והבסיס הזה, אם לא יהיה "כל מה שקיים", אין שום דרך להגדיר אותו שהיא טובה יותר מדרך אחרת.

לדעתי הגדרה טובה ליקום היא - כל מה שניתן למקם באותה מערכת צירים של מרחב-זמן.
רגע רגע 432101
האם לאדם ההוא שמציץ באטמוספירה אחת לשנה יש רק תאוריה אחת שמסבירה במדויק מה הוא רואה, ואותה תאוריה מנבאת שהוא לא יכול לצפות באטמוספירה לעתים קרובות יותר מסיבות עקרוניות?
רגע רגע 432121
אין שום בעיה לפתח תאוריה הסתברותית שתהיה נכונה, פשוט על סמך מספר גדול של מדידות.

מהן סיבות עקרוניות? אם הוא מגושם מאד והדברים שהוא יכול לראות הם בסדר גודל כזה שעצם המדידה משפיעה על התוצאה, זאת סיבה עקרונית?
he's not clumsy, he's my brother 432126
מה שעושה את הסיבה לעקרונית זה לא שהאדם מגושם אלא שהיקום מגושם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים