בתשובה לאיל הראשון, 19/11/02 22:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וכמובן, אין זה מפתיע אותי כיום ששירימירי (ביחד עם פואד ושמעון הנצחי שאין לו קיום בלי הכסא) הוא מראשי הרוצים לתלות את מצנע העומד לפי שעה בלחצים להיכנס ל"ממשלת האחדות", לחצים שהולכים וגוברים ונראה שמצנע, כמו כל השמאל, מה שהוא לא יעשה הוא תמיד יצא בסוף האיש הרע. אני מניח שזה לא יעזור, ואנשי מפלגת העבודה לא בדיוק יקראו את השורה האחרונה שבהודעתי הקודמת ובסופו של דבר ממשלת הסחבקיאדה הלאומית קום תקום. ובבחירות הבאות, עם 12 מנדטים, לא תנסה אפילו מפלגת העבודה להרהר על שלא להיכנס לקואליציה. בכנסת שלאחריה תרוץ מפלגת העבודה כחטיבה מאוחדת עם שרנסקי בתוך הליכוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תוכל לוותר על הכינויים הדרוגרטיביים? שמו של חה"כ הנ"ל הוא ויצמן שירי, והנה הדף שלו באתר הכנסת: http://www.knesset.gov.il/mk/heb/exmk.asp?id=205 . במאמר מוסגר אוסיף שאצלי כינויים כאלו יוצרים אנטגוניזם ותחושה של תוכן לא רציני, ע"ע "ביביהו" של סילבי קשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל (ולשמחתי) חה''כ הנ''ל הוא ח''כ לשעבר. הכינויים הדרוגרטיביים הם הדרך שלי לשחרר את מה שאני חש כלפי האנשים האלה, שממילא לא שומעים ולא קוראים אותי, כמו שהם לא שומעים את רוב האזרחים הקטנים. מצטער, זה מה יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, קח בחשבון שאני (ואולי גם אחרים) אתייחס בחסר-רצינות (ההפך מ"יתר רצינות"?) למה שיש לך לכתוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם אתם מתייחסים ברצינות רק לדברים הנכתבים בסגנון אחד, ושופטים רק על פי זה ולא על פי התוכן, אין ביכולתי לעשות כלום. תתייחס אלי בחסר-רצינות, אני דווקא חושב (ביתר-צניעות) שהסגנון שלי מרענן בצורה מסויימת את היבשושיות השוררת פה לפעמים. ואם יש מאחוריו דברים של טעם - אנשים יקראו זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב - דיברתי בשם עצמי, לא בשם אף אחד אחר. כלומר, אין ''אתם''. עם זאת, הוספתי שלדעתי איני היחיד, אבל יכול להיות שכן. בכל מקרה, כמו שאמרתי - לשיקולך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, ובכן נא לקרוא את הודעתי הקודמת, בכל המקומות שבהם דיברתי בגוף שני רבים - בגוף שני יחיד. ניקח זאת לשיקולינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להיות ''מרענן'' לעומת ה''יבשושיות'' הפושה בכל, אתה צריך להיות משעשע ושנון. לקרוא לויצמן שירי ''שירימירי'' זה לא זה ולא זה. ואזכורה של סילבי קשת בנושא היה צריך להיות מספיק כדי להבהיר זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא שמתי לב לזה קודם) אני במקרה כן יודע מהו שמו של חה"כ לשעבר. (פשוט לא בא לי לקרוא לו בשמו המלא). האם באמת חשבת שאני לא יודע? אם לא, אז לשם מה בדיוק "התיקון"? פשוט, סוג כזה של הערות יוצר אצלי, למשל, אנטגוניזם ואולי גם חוסר עניין לקרוא את הודעותיו של בעל ההערה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(האמת היא שלא הייתי בטוח אם כותבים ''ויצמן'' או ''וויצמן'', אז העדפתי להביא את הדף שלו באתר הכנסת, כדי להתלות באילן גבוה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר של קורט וונגוט, הוקוס פוקוס, מסופר על אחד שהיה סא"ל (או דרגה דומה) בוויאטנאם ואח"כ מורה בקולג' קטן לילדי עשירים עם קשיי למידה. הוא אף פעם לא מנבל את פיו, אפילו כשהוא צרח על טירונים או בקרב. הסבא שלו אמר לו שאם משתמשים בניבולי פה זה נותן לשומעים תרוץ שלא להקשיב לך. יש לו גם סיפור קטן שממחיש את זה. הספר מומלץ ביותר. מבחינת התוכן הוא משהו בסגנון של מלכוד 22, אם כי לא כל כך חריף והכתיבה מאד רעננה ובלי שום התיפיפויות ו-וונגוט חף מחשיבות עצמית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |