מכתב גלוי לעורך העיתון 13355
עורך יקר

אבקש לחלוק על החלטתך בפרסום המאמר.

כפי שכבר נאמר לעיל, המאמר מביע דעות רעות ומפיץ רוח רעה, אולם, זו איננה עילה לפסילתו אלא עילה לדון אותו ברותחין כפי שנעשה כאן באופן נרחב.

עם זאת, המאמר, לאחר קריאה חוזרת הוא פשוט גרוע- כתיבה גרועה, בלי קו או מסר, רובו פשוט גיבוב עובדות (שחלקן ניתנות לויכוח).

אני חושב שאם המאמר לא היה כל כך מקומם, לא היית מפרסם אותו אלא פוסל אותו בתור כתיבה שאינה מגיעה לרמה המקובלת והראויה למגזין המשובח כאן.

יד על הלב, האם ההחלטה לפרסם את המאמר לא נבעה, במידה מסויימת לפחות, מהרצון שלא לכפות צנזורה ? אם כן, הרי שבעקיפין המחבר השיג את מטרתו וזכה לפרסם בלי שיטרח לתקן ולשפר את איכות הכתיבה. הצעקנות הועילה והורידה את מסננת האיכות שלך.
מכתב גלוי לעורך העיתון 13358
אני מוכן לקבל את הטענה שאין מדובר כאן בפאר היצירה העברית, וגם לא מדובר כאן במסמך מחקרי חשוב, אבל חבר'ה - זו לא כתיבה גרועה. לדידי, לפחות. נתחיל מכך שכבר קראתי מאמרים מגובבים יותר מהמאמר הזה, ומהבחינה הזאת, אני חושב שיש לו מקום לא רע באמצע. מבחינת ההצגה, לדעתי היא הוגנת למדי (עד כמה שאפשר להיות הוגן כשאתה גזען). עצם העובדה שמר נתניהו הציג הסתייגות מדבריו שלו בדוגמאות שנתן על קוריאה וגרמניה מראה שאין פה חוסר הגינות מצד הכותב.

בקיצור - פסלתי בעבר מאמרים שלא הסכמתי איתם, ופסלתי גם מאמרים שכן הסכמתי איתם, ובשני המקרים הסיבות היו עריכתיות ולא תוכניות. אני אאלץ לבקש מכם להאמין לי בנושא זה, כי אינני יכול, מן הסתם, להביא הוכחות לכך.

המאמר עבר עריכה שלי, ולפחות מבחינתי, הוא מאמר נהיר וברור במידה מספקת. הוא אינו מאמר מדעי, מכיוון שהמגזין אינו מגזין מדעי. באמת הגיע הזמן שאנשים יפסיקו לצפות לביבליוגרפיה ומראי מקומות בסוף המאמרים כאן. לא יהיו. חבל על הזמן.

זהו, פחות או יותר, מה שיש לי להגיד בנושא. אחרים יכולים לטעון ששגיתי, אבל אני מרגיש שלם לגמרי עם עצמי. להפך, הטענות כנגדי רק מגבירות את הנחרצות שלי לאפשר כמה שיותר חופש דיבור בכתב-העת, למרות הדרישות החוזרות ונשנות לצנזורה. אני גאה להצהיר שלמיטב ידיעתי אין כיום קורא אחד שלא התרגז על פרסומו של מאמר אחד לפחות באייל. מבחינתי - זוהי הצלחה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים