בתשובה לבועז, 31/03/03 11:16
מלחמות אידאולוגיות 138274
כדי רק ל"חיות במדינה דמוקרטית ונורמלית במקום בו נולדתי" היית צריך לדאוג להיוולד במקום אחר ולא בלב המרחב הערבי מוסלמי הלא דמוקרטי (והלא נורמלי?).... ברור שהערך הזה שלך לא היה ערך של ההורים שלך (או של הוריהם, אלו שעקרו מהמקום בו נולדו והגיעו לארץ המיוסרת הזאת). אתה נולדת דווקא כאן רק בגלל הטעות הערכית הזאת שלהם.
אז בגלל טעות ערכית של ההורים שווה למות ולהרוג?
אגב, יש לך אפשרות לתקן זאת לגבי הילדים שלך. אתה אולי תסבול קצת מקשיי הסתגלות, אבל תפטור אותם מהצורך להלחם כדי לשרוד במקום בו נולדו. לא שווה?
מלחמות אידאולוגיות 138309
אם הסבים שלי היו נשארים איפה שהם נולדו אז הם היו קרוב לוודאי מתים, כך שאני בכלל לא בטוח שמבחינתם הם הגיעו לארץ מיוסרת, או שהם עשו טעות ערכית כלשהי.

גם אני רוב הזמן לא מיוסר (אולי בגלל שאני בחרתי לגור בתל-אביב ולא בהתנחלות) ודי טוב לי פה. אז נכון שייתכן והסיכוי שלי למות מוות לא טבעי גדול באיזה חצי אחוז ממה שהוא היה אם הייתי גר במקום אחר, אבל לא נראה לי שההפחתה הזו מצדיקה את קשיי ההסתגלות.

אני לא פוסל על הסף את האפשרות שאני אעבור לארץ אחרת. אולם, אם אני אעשה זאת זה לא יהיה בגלל תוספת סיכון של 1% למות. אני אעבור לארץ אחרת אם אגיע למסקנה שיש סיכון של 100% שישראל תהפוך להיות לא דמוקרטית ולא נורמלית.

כרגע אני מאמין שישראל‏1 יכולה להיות דמוקרטית ונורמלית, למרות המרחב שאנחנו נמצאים בו.

-------
1 ולא רק ישראל, אני מאמין שלפחות לטורקיה, איראן, לבנון ופלסטין יש פוטנציאל להיות דמוקרטיות נורמליות בתוך המרחב הזה.
חשבונות מהעבר... 138313
תגובה 87402
מלחמות אידאולוגיות 138329
החשבונות של האייל האלמוני באמת רק מחזקים את טענתי.

בכלל אני רואה שהרבה מהטיעונים האלה כבר נאמרו קודם בויכוחים איתך, גם בפתיל של תגובה 83535 וגם בפתיל של תגובה 121060. גם אני עכשיו קצת מחזרתי את מה שאמרתי בתגובה 121851.
מלחמות אידאולוגיות 138372
החשבונות של האייל האלמוני אינם רלבנטיים לחייל קרבי, הצריך להחליט בזמן אמת האם נכון מבחינתו לצאת כעת לג'נין או לעזה, לפעולה מיוחדת לחיסול קיני הטרור. אין ספק שיש מצבים רבים בהם יכול להתקל צעיר ישראלי, שם הסיכוי שלו להגיע לגיל 76.5 הוא הרבה יותר קטן מהממוצע. מה אז? אם צעיר כזה יעשה רק את החשבון של הסיכון שהוא לוקח עכשיו, לעומת קשיי השפה בהם יתקל עם המעבר לארץ אחרת, נראה לי שמסקנתו תהיה ברורה.
לי ברור שרוב מוחלט של הישראלים (וזה אולי כולל גם אותך) אינם עושים את החשבון הזה באמת. ברור לי שהקשר של רוב הישראלים, והרצון שלהם לחיות כאן, בארץ ישראל, במדינת ישראל היהודית, הוא לא עניין של נוחות בגלל השפה וההרגל, אלא עניין עמוק הרבה יותר. משום מה, ההתמודדות עם הקשר הזה היא בעייתית לרבים מהאנשים שרוצים לבסס את עקרונות חייהם על ערכים "מערביים ליברליים דמוקרטיים מתקדמים"-אז הם מדחיקים אותו ומתעלמים ממנו. הטיעון שלי הוא כמובן "פסיכולוגי", וניתן לטעון שהוא לא לגיטימי. אולם זו התחושה שלי לגבי רבים מאלו שטוענים שהם כאן, ורוצים להשאר כאן, רק בגלל שנולדו כאן ושום דבר אחר. כמו בחור מאוהב, שנשבע שהסיבה האחת, היחידה, והבלעדית שהוא הולך ללמוד למבחן עם שחורת הצמות שיושבת לצידו בשיעורים, היא רק משום שהיא יודעת טוב את החומר....

מהלינק שהבאת, שבאמת מעלה רבים מהטיעונים המקובלים בנושא, ראיתי שבזמנו לא עניתי לך. אני מצטערת. אני אשתדל לעשות זאת בקרוב, שם.
מלחמות אידאולוגיות 138439
ענין ה"נוחות" הוא לא כל כך קטן, ויש בו משהו עמוק מאוד לכל אדם, ולא רק לישראלים. הרבה פעמים ראינו במאה ה20 שאנשים מעדיפים להישאר בארץ שבה נולדו, ואפילו להילחם עבורה גם אם התנאים בארץ הזו מדרדרים הרבה יותר ממה שקורה בארץ. למשל, היהודים שנשארו בגרמניה, רוב אזרחי המדינות הקומוניסטיות שלא ניסו להגר מהם, הפלסטינאים ששומרים על המפתחות הישנים, והעיראקים שנלחמים עכשיו באמריקאים. באופן כללי, אנחנו לא המצאנו את הקונספט של רצון להישאר במקום בו נולדת ונכונות להילחם עבורו.

אולי מה שכן מפתיע הוא שהרבה ישראלים פיתחו קשר למקום למרות שבסה"כ הם 2-3 דורות כאן. בנקודה הזו משחק תפקיד חשוב הסבל שעבר על העם היהודי, והעובדה שישראל בכל זאת נתפסת כמין מקום מקלט ליהודים‏1. כמו כן, דווקא המאבקים עבור מקום גורמים לך לרצות אותו יותר, כמו שאדם לעולם לא יודה שמכונית שהוא מישכן את הבית בשביל לקנות אותה, היא מכונית גרועה.

ככלל, לדעתי הקשר של ישראלים לארץ בעיקר בנוי על הקשר לתרבות שהתפתחה בו והרצון שתהיה קיימת מדינה לעם היהודי ולאו דווקא בנוי על אהבה מיוחדת למקום הגיאוגרפי הזה. הראייה לכך היא המוכנות של הרבה מאוד ישראלים (כולל אני) להשתעשע ברעיון התיאורטי של להעביר את המדינה למקום אחר. כאשר מציעים (כפי שהצעת) להרבה ישראלים להעביר את המדינה כולה בחתיכה אחת לקנדה למשל או לאירופה, אז הרעיון נשמע קוסם להרבה אנשים.

הוא גם נשמע קוסם להרצל (אפילו שהציעו לו יעד הרבה פחות אטרקטיבי). ההשערה שלי היא שגם הציונים שדחו את הרעיון, דחו אותו בעיקר מסיבות פרקטיות: הם רצו להשתמש במטען התנכ"י וההיסטורי של חבל הארץ הזה בתור מנוף ע"מ להקים את מדינת היהודים. עם זאת, הם לא באמת רצו את "שיבת ציון" במובן שאת רוצה בו. לראיה, העובדה שהיום הערבים מרוכזים בחלקים היותר "היסטוריים וקדושים" ליהדות, ואנחנו מרוכזים בשפלה, אינה בגלל הערבים אלא בגלל הציונים שבחרו במודע להתרכז בשפלה.

מה שהציונים האלו לא תיארו, הוא ש"העבד יקום על יוצרו". כלומר, במקום שהמטען התנ"כי ישמש מנוף ע"מ להגשים את השאיפות הפרקטיות שלהם להקים מדינה ליהודים, התפתחה תנועה ציונית-דתית-משיחית שבשבילם הסדר הוא הפוך: מדינת היהודים נועדה להגשים את חזון בית-המקדש השלישי. התהליך הזה תפס תאוצה אדירה לאחר מלחמת ששת הימים, שבסופה מצאנו את עצמנו עם ירושלים המזרחית ויש"ע, ויצרנו חפיפה גדולה מדי בין ישראל הנוכחית והתנ"כית.

המצב היום הוא שישראל עדיין לא החליטה מספיק בבירור מהי "רוצה להיות כשתגדל", ולכן לאנשים כמוך (אם אני מבין נכון את דעותייך) עדיין יש תקווה שהמדינה תתפתח להיות הגשמה של חזון מדינה יהודית ע"פ ההלכה עם בית-המקדש. התקווה שלי היא שבהקדם האפשרי יקרו מספיק דברים (כגון חוקה, הסכם שלום, המשך הגירה חילונית ולא יהודית) שיגרמו לך לזנוח את התקווה הזו כמשהו ריאלי ל100 השנים הבאות, ויאפשרו לנו להמשיך ולבנות את המדינה כמדינה דמוקרטית ונורמלית, עם רוב יהודי (או לפחות רוב שהוא או יהודי או ללא דת) וסממנים ותרבות עברית.

-------
1 כך היא נתפסת עדיין בעיני הרבה אנשים, אפילו אם, כפי שטורחים להזכיר דוברים מהימין, בשנים האחרונות היא היתה דווקא בין המקומות המסוכנים ליהודים.
מלחמות אידאולוגיות 138499
נראה לי שאתה מתאמץ להסתכל בכל הכיוונים ורק לא להתייחס לפיל שנמצא לך מול האף. היהודים חזרו למדינה שהם *לא* נולדו בה. והקשר שלהם אליה היה כל כך עמוק, שהם ניתקו את הקשרים הטיבעיים (שנראה שאתה יודע להעריך את חשיבותם) שיש לאדם עם מולדתו ה"ביולוגית" ועברו אליה. זה קרה להורים שלי, זה קרה להורים או הסבים שלך, וכמעט לכל אדם כאן בארץ יש הורה או סב שעשו זאת, או הוא בעצמו עשה זאת. ברוב המקרים, ההחלטה לבוא לארץ לא היתה אילוץ, אלא בחירה, כאשר היו אופציות נוספות, ובדרך כלל נוחות יותר.
אז בגלל שאתה כן נולדת כאן, ומכיון שלא נוח לך עם הקשר המיסטי הזה של היהודים למולדתם העתיקה, אתה מגמד את הכל לערך של "כאן נולדתי ונוח לי עם השפה הזאת"...כאשר בדיוק על ויתור על ה"ערכים" הללו, למען קשר של שייכות הרבה יותר עמוק ואמיתי של עם ישראל לארץ ישראל בנויה כל הציונות וכל הרצון לעלייה לארץ, אז והיום. זה נראה לי עיוות של המציאות, או לפחות התעלמות ממנה.

אתה צודק שהאופק של הציוניים הראשונים היה יחסית נמוך, והם שמו להם למטרה רק את ההקמה הפיזית של המדינה, תוך בריחה מהמשמעויות האחרות של המעשה. ובאמת, התרכזותם בשפלה אינה מיקרית.(כמו שהתיישבותם של אנשי גוש אמונים ביש"ע אינה מיקרית, וכמו שהרצון ל"פינוי התנחלויות", כמטרה לעצמה, ללא תלות במצב השלום, הטרור, או כל דבר אחר, אינו מיקרי). העניין הוא שאתה קצת מבלבל בין הגולם בין יוצרו. אמנם חלק מהציונים הראשונים חשבו לרתום את הכמיהה של העם היהודי למולדתו, כמנוף למטרותיהם הפוליטיות רציונליות, אולם לא הבינו שהם בעצם הגולם, שנוצר על ידי הכמיהה העתיקה הזאת, כמסלול היכול להביא אותה לידי ביטוי מעשי. הגישה הדתית היתה כל כך שמרנית ומלאה פחד ממשיחיות שקר, שהיא היתה מאובנת, וחסרת יכולת לנצל את ההזדמנות ההיסטורית לחזור למולדת העתיקה של היהודים.לפיכך היה צורך בתנועה חדשה שתצא נגד הממסד הקיים ותוכל להוביל את הצעדים המעשיים הנחוצים לחזרה של העם היהודי לארצו.
גם מבחינה היסטורית, הכמיהה לציון הרבה יותר עתיקה מהציונות, כך שודאי אין הציונות המודרנית היוצר של הכמיהה הזאת...
התייחסות יותר עמוקה ורחבה לכל התהליך, אפשר למצוא בספר של מוטי קרפל " המהפכה האמונית". מומלץ.
מלחמות אידאולוגיות 138512
אני לא רוצה להיכנס לראש של אנשים ולקבוע מדוע הם הגיעו לארץ אם זה מתוך כמיהה עמוקה למקום או מסיבות אחרות. אני רק אטען את הטענות העובדתיות הבאות:

1. רוב היהודים בארץ הגיעו ממקומות שבהם המצב בכלל ומצב היהודים בפרט לא היה מי יודע מה (מזרח אירופה, ארצות ערב). עבור רבים מהם המעבר לארץ היה צעד חכם גם מהבחינה החומרית.

2. בארצות שבהם המצב היה יותר טוב (ארה"ב ומערב אירופה) אחוז העולים הוא קטן הרבה יותר.

3. (כאן זה כבר יותר מבוסס על תחושה אישית) ליהודים אזרחי ישראל יש הרבה יותר נכונות להשתעשע ברעיון של להעביר את כל המדינה למקום אחר, מאשר לאזרחים של מדינות אחרות.

---

לגבי הציונים: האופק של הציונים הראשונים לא היה נמוך יותר משלך, הוא היה שונה. הם רצו להקים כאן מדינה שלא רק תהיה מקלט ליהודים אלא גם תהיה סוציאליסטית דמוקרטית ומבוססת על העקרונות שבהם הם האמינו. כפי שאת בוודאי יודעת, אחד הפתרונות שהרצל שקל לבעית היהודים היה ההתבוללות, אבל לדעתו ההתבוללות לא היתה אפשרית בגלל האנטישמיות, ולכן העדיף את הציונות.

אני לא טענתי שהציונים המודרניים יצרו את הכמיהה לארץ, אלא רק שכמיהה זו לא היתה המניע העיקרי שלהם אלא בעיקר הם רצו לנצל אותה למטרתם. לדעתי, רובם לא הבינו את הסכנה שבסופו של דבר הדת עלולה לנצל את הציונות‏1.

השאלה שלי אלייך היא הבאה: בהינתן ש:

א) רוב היהודים אזרחי הארץ הם חילונים, או לפחות אינם שותפים לחזון של בית המקדש השלישי.

ב) יש גם אחוזים הולכים וגדלים של אזרחים שהם חלק בלתי נפרד מהחברה היהודית בארץ (משרתים בצבא וכו') אבל אינם יהודים.

ג) שאפילו במחנה הימין לרעיונות שלך יש אחיזה מאוד מצומצמת (ע"ע "הישגיהם" של פייגלין וקליינר והתנהלותו של שרון).

איך את רואה את מדינת ישראל בעוד 20 שנה?
-----

1 זה היה כמובן הרבה יותר מאוחר, אבל נדמה לי שחריג אחד היה משה דיין, שקראתי שב67 הוא היה מאוד לא נלהב לכבוש את מזרח ירושלים, אולי בגלל החשש מאותם רגשות דתיים.
מלחמות אידאולוגיות 138610
כבר כתבתי את זה במקום (מקומות..) אחרים אבל אין סבלנות לחפש, אז אכתוב שוב בקצרה. בעשורים האחרונים מתרחשת בארץ ישראל הדרמה המדהימה ביותר בהיסטוריה. דרמה בדיונית ממש. עם שהיה מפוזר ומפורד אלפיים שנה (שזה זמן מדהים בפרספקטיבה של חיי אנוש) בכל העולם, מתאסף מחדש בארצו העתיקה, ויוצר תוך יסורים לא קטנים, אולם במהירות מדהימה, עם מתחדש המדבר בשפה אחת, היוצר ומתפתח במהירות גדולה, ובעל לכידות פנימית אמיתית כפי שנבחנה באתגרים רבים. המדהים בזה הוא שזו התגשמות מדוייקת של נבואות עתיקות שהעם הזה נושא אתו אלפי שנים. ממש חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל.
זה כלל לא משנה אם אתה מאמין באלוקים ובתנ"ך או לא, ובאיזה כלים אתה רוצה לנתח את התופעה הזאת. ההתעלמות ממנה, במיוחד כאשר אתה מהווה חלק אינטגרלי ממנה, היא לדעתי פשע אינטלקטואלי. לא ניתן להתייחס לצדק, למטרות, לסיבות ולפרספקטיבה של מדינת ישראל, כאשר אתה מתחיל את המציאות רק מ"עכשיו", כשהמדינה קיימת ואתה נולדת בה. התייחסות "רזה" כזאת, היא חסרת משמעות ואין לה אחיזה אמיתית במציאות, וכמובן לא ניתן להבין דרכה תהליכים ארוכי (או קצרי) טווח המתרחשים כאן. בין אם מדובר בתהליכים המתרחשים בתוך החברה הישראלית ובין אם מדובר על האינטראקציה שלנו עם שכנינו.

ולהתייחסות יותר ספציפית לטיעונים שלך:
1.לרוב היהודים היו אופציות אחרות נוחות יותר להגירה (ארצות אירופה המערבית- ואמריקה) ובכל זאת הם העדיפו להגיע לכאן.
2. בכל זאת מגיעים עולים מארצות המערב.
3. זה טיבעי, כי ההגירה אצל יהודים היא כמעט טבע שני. (להוציא את היהודים מהגלות זה קשה, אבל להוציא את הגלות מהיהודים זה הרבה יותר קשה...)

אתה צודק לגבי המטרה של חלק מהציונים. אולם מטרה זו לא מחייבת כלל את אלה שהגיעו הנה, מסיבות אחרות לגמרי, ומהווים עכשיו את תושבי המדינה. לדעתי, רובם המוחלט של היהודים שהגיעו הנה, הגיעו בגלל הכמיהה לחיות במדינה יהודית בראש ובראשונה. הדמוקרטיה, המערביות, והליברליות היו משניים, אם בכלל. הרי כפי שאמרתי לעיל, היו לרובם אופציות מערביות ליברליות דמוקרטיות טובות בהרבה מהפחונים והמעברות של מדינת ישראל בראשיתה.

לגבי עוד עשרים שנה: הנבואה ניתנה לגלובליים כפי שמישהו כתב באיזה מקום...
קשה לי לכתוב ממש את מה שאני חושבת לגבי כיצד תתפתח המדינה שלנו במשך הזמן, גם בגלל שזה ארוך מידי וגם מפני שזה מורכב ברובו מאינטואיציה שאיני יכולה לבסס.
אבל בקיצור ניתן לומר שלדעתי, ציבור הולך וגדל יאמץ את הגישה היהודית, פשוט מפני שהאלטרנטיבה המוצעת לו לא מחזיקה מים. במיוחד לאחר קריסת חלומות ה"נורמליות", לאחר שהתגלתה ערוות תהליכי השלום של השמאל, ושל הימין(זה עוד יקרה..). בנוסף, אני מודעת לתהליכי הצמיחה הגדולים המתרחשים בציבור הדתי לאומי, וגם בציבור החרדי. אני מעריכה שבמהלך השנים הבאות תהליכי הצמיחה הללו יבשילו לכדי השפעה גוברת והולכת בציבוריות הישראלית. יש גם עניין דמוגרפי שאי אפשר להתעלם ממנו, שגורם לי לחשוב שעם הזמן יהיו כאן יותר ויותר אנשים שהשפה ה*יהודית* תהיה השפה שהם מדברים בה.
הגויים הרבים המיובאים ארצה (בכוונה???) ייצרו את הבעיה הבאה שנצטרך להתמודד אתה אחרי שנפתור את הבעיות עם השכנים שלנו... אני מניחה שחלקם יתגיירו בדרך זו או אחרת, וחלק יישארו כגויים שייתלוו אלינו. האם הם יתנגדו לאופי היהודי של המדינה? כרגע לא נראה לי, משום שהם מודעים שהם מגיעים למדינה יהודית. אולם אני לא מכירה את האוכלוסיה הזאת מספיק כדי להעריך מה יכולות להיות הבעיות מהחיים אתם.
מלחמות אידאולוגיות 138625
למיטב ידיעתי:
1. חלק ניכר מהיהודים שהיו להם אופציות אחרות אכן היגרו לארצות אירופה המערבית וארה"ב (וגם לדרום אמריקה ואוסטרליה). במשך שנים רבות ונדמה לי שגם כיום, המדינה בעלת האוכלוסיה היהודית הגדולה בעולם באופן מוחלט היא ארה"ב.
2. במאזן הכולל של עליה מול ירידה מארצות המערב ("ארצות הרווחה") יש איזון אם לא עדיפות לירידה. אבל זה שווה בדיקה מעמיקה יותר. בכל מקרה, אא"ט, מספר היורדים מהמדינה(לפחות מאז קום המדינה, והיו גם כאלו שעזבו קודם) נאמד בכחצי מליון, מול כ-‏2 מליון עולים סה"כ (שרובם המוחלט לא ממדינות רווחה).
מלחמות אידאולוגיות 138651
כדאי גם להזכיר את המקרים (למשל יוצאי בריה"מ בשנות ה-‏90), שבהם הממשל הישראלי מתאמץ למנוע ממהגרים פוטנציאליים את האפשרות להגר לארה"ב ודומותיה.
מלחמות אידאולוגיות 138655
הנתונים שאתה מביא מראים שבאמת לבוא לכאן לארץ לא היתה האפשרות היחידה שעמדה בפני העולים.
נכון שארה''ב נחשבת לבעלת האוכלוסיה היהודית הגדולה ביותר (לא נראה שבאמת בדקו בזמן האחרון) אולם אי אפשר להכחיש שכאן במדינה חדשה שמצבה הכלכלי והביטחוני רחוק מלהתחרות עם זה של ארה''ב, בלשון המעטה, הגענו תוך קצת יותר מחמישים שנה לכחמישה מליון יהודים שהתקבצו מכל העולם. זוהי תופעה הדורשת הסבר והתייחסות. מעבר לכך שבתקופה זו נוצר כאן בעצם ''עם חדש'' הדובר בשפה חדשה ויוצר לו הווי ותרבות חדשים, כך שזו לא תופעת הגירה רגילה. אי אפשר להתעלם מהמערכת הערכית והחברתית שהביאה לתופעה המדהימה הזאת.
מלחמות אידאולוגיות 138787
הנתונים שאני מביא מראים יותר מזה. הם מראים שכאשר הייתה ליהודים ברירה, ברוב המקרים הם דווקא העדיפו את ארה"ב או מדינות אחרות על ישראל. בכל מקרה, לא התקבצו כאן (כלומר עלו לארץ) יותר מחמישה מליון יהודים אלא רק 2 מליון, שזה מספר מכובד כשלעצמו. אפשר להשוות אותו למשל לחילופי האוכלוסייה שארעו עם עצמאות הודו/פקיסטן. ודאי שאי אפשר להתעלם מהמערכת הערכית והחברתית שהביא לתופעה הזו (אני מעדיף בלי סופרלטיבים, כי יש להם נטייה לערבב רטוריקה עם לוגיקה, אז בלי "מדהימה"), אבל יש לבחון אותה לאור מכלול של סיבות. להציג את זה כאילו "שיבת ציון" הייתה הסיבה העיקרית נראה לי פשטני מדי ומתעלם מההקשר ההיסטורי והמציאות הספציפית בכל תקופה.
מלחמות אידאולוגיות 138848
אין ספק ששיבת ציון לא היתה יכולה לצאת לפועל ללא הנסיבות ההסטוריות והמציאות הספציפית בזמן ההוא. עובדה שהיא לא קרתה אלפיים שנה קודם, אלא רק עכשיו. זה לא משנה את העובדה שרצון השיבה של העם לארצו הוא המניע היסודי לכך שהיהודים באו דווקא לכאן. המניע הזה היה בהחלט במודעות של הבאים ארצה. הם עשו זאת ברציונליות גמורה- הם באו לארץ לא בגלל ההזדמנויות העסקיות המצויינות שהיו כאן, אלא כדי לחזור למולדתו העתיקה של העם היהודי.
מצטערת על הסופרלטיבים, אבל לדעתי אם מישהו יוצא מהבוץ של היומיום ומסתכל על התהליך בפרספקטיבה היסטורית מאז החורבן והנבואות (אתה זוכר את "מינעי קולך מבכי... ושבו בנים לגבולם") ועד ימינו, רואה שהתהליך באמת מדהים!
מלחמות אידאולוגיות 138637
יש משהו מאוד מטריד בגישה שלך.
אני חושב שהוא מתבטא בכך שאת משוכנעת שאנשים לא יכולים לרצות להשאר בארץ יהודית אם הם לא דתיים.
אני אישית לא אוכל לגור בשום ארץ אחרת בחיי, ואני לא רואה מצב שאני אוכל להיות דתי.
אני חושב שמה שגרם לדבר הזה, הוא תובנה שאני לא רצוי בשום מקום אחר, בכל מקום אני אהיה זר, ואני לא רוצה להיות זר.
לדעתי, לא רק שתפיסה זו מחזיקה מים, אלא שהיא התפיסה המקובלת בישראל כיום, ואין סיבה שהיא לא תמשיך להיות כזו.
מלחמות אידאולוגיות 138652
אני בכלל לא חושבת שמי שלא דתי לא יכול לרצות לחיות בארץ יהודית. כפי שהבהרתי ב תגובה 138372 רוב הישראלים קשורים לכאן ורוצים לחיות דווקא בארץ הזאת, וזה כמבן כולל חילוניים רבים מאוד. מה שמפריע לי הוא שרבים מהם (בעיקר כאן באייל..) לא מוכנים להודות שהקשר שלהם לארץ הוא משום שהם *יהודים*, והם רוצים לחיות במדינה *יהודית*. רבים מתחבאים מאחורי "כאן נולדתי", כאילו שלזהותם הלאומית אין חשיבות בעיניהם. לדעתי "כאן נולדתי" היא לא סיבה מספיק משמעותית כדי לבחור להשאר דווקא בארץ לא פשוטה זאת ולא רק להשאר, אלא להיות מוכן גם להילחם ולמות בשבילה. העובדה שיש יורדים רבים, מראה שאמנם יש לחץ לא קטן לעזיבת הארץ. ואלה שנשארים, באמת צריכים בדרך כלל, סיבה משמעותית כדי להשאר.
מלחמות אידאולוגיות 138656
אז עם זה אני מסכים.
הגורם שבגללו אני נשאר בארץ הוא באמת עצם היותי שייך לעם היהודי, למרות שאיני מכיר את הדת שעליה מבוסס העם.
אני חושב שבלי שייכותי לעם הזה, לא היה לי מה לחפש פה.
מלחמות אידאולוגיות 138686
אוקיי. נניח שהיית נולד ערבי מג'לג'וליה. האם אז היית מרגיש שאין לך מה לחפש פה?

אני לא מבין את העניין התמוה הזה. מה המניע אנשים לחפש קשרים מיוחדים לביתם, למקום בו גרו, מן אידיאולוגיה תפורה, כאשר הרצון האנושי הפשוט להשאר בקהילת הלידה, במקום שמוכר וידוע, מספיק על מנת להסביר את הרצון להשאר? האתיופי נשאר באתיופיה כי הוא חושב שזו מדינה ששייכת ל"עם" שלו? הוא בדרך כלל לא יכול ממש לעזוב. דור שלישי ליוצאי יפן בארה"ב נשאר שם כי זו "הארץ של העם שלו?"
מלחמות אידאולוגיות 138689
מה הקשר? העם של הערבי מג'לג'וליה גם שייך לפה.

אם אני הייתי בטוח שבכל רחבי העולם יקבלו את היותי יהודי ושונה, אז אולי הייתי חושב כמוך, אך אני יודע שהמקום היחידי בעולם בו היהודים מהווים רוב, ועל כן לא מוזרים, הוא מדינת ישראל.

לנו, בתור יהודים יש סוג אחר של הסטוריה מאשר היפני והאתיופי.
מלחמות אידאולוגיות 138690
למה הוא שייך לפה? הרי הוא בכלל החל דרכו בחצי האי ערב?

אני לא יודע שבכל העולם יקבלו אותי בסדר גמור, גם אם משום מה החליטה ההלכה היהודית, לה אין לי קשר ישיר, לקרוא גם לי יהודי תחת הסטנדרטים שלה. אז מה אם אהיה מוזר? אני מוזר גם כאן. אני רגיל להיות מוזר.

צר לי שהצורך שלך לא להרגיש מוזר הוא כל כך משמעותי בחייך.
מלחמות אידאולוגיות 138699
מישהו דיבר על מקום ההתחלה?
הערבי משכם או מג'נין או מאום אל פאחם שייך לעם הפלסטיני, שהוא עם צעיר יחסית לעם היהודי, אבל עדיין עם.

שגיאת ניסוח שלי, מוזר לא מתאים, יותר מתאים זר.

גם אני מוזר, אבל יש הבדל בין מוזרות לבין זרות, פה אתה אולי מוזר, אבל אתה בטח לא זר.

אני מרגיש מוזר, אני לא רוצה להיות דחוי בגלל שאני זר.

אני בטוח שביום שיגידו לך שאתה לא יכול לעלות על מטוס בגלל שאתה לא בדיוק בצבע של כולם, או שיש לך מבטא מוזר תחשוב אחרת על זרות.
מלחמות אידאולוגיות 138701
אז אני שייך לעם הישראלי, אם בכלל. גם כן עם צעיר, אבל עדיין עם.

אגב, אני בטוח שערבים ישראלים יכולים לספר לך סיפורים על זרות.
מלחמות אידאולוגיות 138702
אפילו טוב יותר לדעתי.
אני גם שייך לעם הישראלי.
אבל אין לפסול את מקורותיו של העם הישראלי כעם שבו רוב מוחלט של יהודים.

שיספרו, אז מה?
מלחמות אידאולוגיות 138728
היינו שם פעם.
אבל בכל אופן: איך אתה מסביר שכמעט כל יהודי במדינת ישראל הוא בן או נכד של מישהו שהחליט לעזוב את "קהילת הלידה, מקום שמוכר וידוע", ולהגיע לארץ ישראל דווקא? רבים מאוד מהם ללא אילוצים ותוך ויתורים רבים? למה כל כך הרבה יהודים כולל ההורים או הסבים שלך, היו מוכנים להחליף את שפת האם שלהם, התרבות, ונופי הילדות, בשביל ארץ מסוכנת, שוממה, עם שפה מתה שקמה לתחייה באופן מלאכותי? האם הסיבות לכל הנ"ל נעלמו כאשר נולד כאן הצבר הראשון? האם הגיוני שמעכשיו זה רק "כאן נולדתי"? או שאתה סוגר את העניים חזק חזק כדי לא לראות משהו שלא מוצא חן בעניך?
שוב פעם 138729
עד 33 לא הגיעו לכאן יהודים.לא מיעוט שבמיעוט.
מי שהגר היגר למערב אירופה או לעולם החדש.
מ33 התחילו להגיע לכאן יהודים בעיקר מחוסר ברירה.
זה בנוגע למזרח אירופה.
בנוגע ליהדות אסיה אפריקה עד 48 מגיע לכאן שוב מיעוט שבמיעוט.
מ48 כתוצאה מהסכסוך ערבי-ישראלי מגיעים השאר שוב מחוסר ברירה.
אוי, המורות הטמבליות שלי 138742
אפילו לא מיעוט שבמיעוט? אז למה הן שטפו לנו את המוח שהעליות החלו בשנת 1881? וב-‏1981 היה בכל מערכת החינוך איזה עייסעק גדול ופומפוזי בעניין "מאה שנות התיישבות", ובמסגרתו נאלצנו לכתת רגליים עם התינוקות של בית רבן בכל מיני טיולים מפרכים שהיו אמורים להעמיק את אהבתנו לארצנו, אבל הצליחו לעשות בדיוק את ההיפך. ובאחד הטיולים המזוויעים האלה גם התראיינו לכרמלה מנשה שעדיין לא היתה ממש כרמלה מנשה, ונאלצה לסחוט מאיתנו ביטויי התפעלות מזוייפים מארצנו היפהפיה והטמפרטורות הנפלאות שלה, של שלושים וחמש מעלות בצל. איפה צל. איזה צל. אני חוששת שמישהו שם במשרד החינוך דאג במיוחד לארגן לנו מסלולים כאלה שכל טיפת צל נוטרלה מהם בקפדנות.

והכל היה סתם בלוף?
אוי, המורות הטמבליות שלי 138744
הקריבו קצת מגזים, אבל מבחינה כמותית באותה תקופה, אא''ט, רוב היהודים עברו לארה''ב, וגם חלק מאלו שבאו לארץ-ישראל עזבו לארה''ב. לא צריך להיות אפילו ''היסטוריון חדש'' בשביל להגיד את זה.
אוי, המורות הטמבליות שלי 138748
בואי נראה: בשנת 1948, מנה היישוב היהודי בארץ ישראל 600,000 נפש. בין השנים 1939-1945 נרצחו באירופה 600,000,000 יהודים. גם אם נניח כי בין השנים 1945-1948 לא גדל היישוב היהודי בארץ ישראל, וכי כל היהודים מחוץ לארץ ישראל הושמדו בשואה (שתי ההנחות כמובן אינן נכונות), עדיין, נקבל שבארץ ישראל חיו פחות מעשירית מיהודי העולם, אכן מיעוט שבמיעוט.
אוי, המורות הטמבליות שלי 138749
מבלי להחשב כמכחיש שואה- טעית בפקטור 100.
אוי, המורות הטמבליות שלי 138750
אכן, טעות סופרים. בכל מקרה שש מאות אלף מול ששה מיליון. עשרה אחוז, ולא פרומיל.
הסניליות דופקת שעות נוסספות 138764
פתאום לא ברור לי אם במקור הייתי רוזנת או ברונית, או שמא דוכסית. אמנם יש הקבלה מסויימת בין המונחים, אבל איך זה היה בתרגום? שוייק האהוב איננו מצוי כרגע תחת ידי. היש בכם יודע? (אולי רב"י? אלי? גלבץ?)
אוי, המורות הטמבליות שלי 138823
סכומי מספרים:
העליה הראשונה - בין 25000 ל60000 עולים אחוזי ירידה של בין 50% ל70%
העליה השניה - בין 35000 ל 40000 עולים אחוזי ירידה של 25עד 33.33 אחוז

עוד נתון מענין את הקדאר הסוציאליסטי של בני העליה השניה
מעריכים במספר של 6000 ובתוכם היתה ירידה של 90%

מתוך

הערת שולים מספר 2

מליונים מהגרים באותה תקופה לאמריקה.
אוי, המורות הטמבליות שלך 138869
כן. מערכת החינוך, בהיות משרתת של האתוס הציוני, ממלאת את מוחותינו הקטנים בחצאי-עובדות, בלופים, ושקרים. אנחנו, כמובן, חכמים להם, ובגלל זה רוב התלמידים יגידו לך שהם מעדיפים היסטוריה כללית על תוע''י.

אנשים לרוב לא אוהבים תעמולה.
שוב פעם 138784
זה שרבים מהיהודים לא הגיעו הנה, רק מראה שהיו להם אופציות אחרות. אלו שכן הגיעו, (וזה כמובן שטויות מה שאתה כותב שכלל לא הגיעו יהודים) מה היתה הסיבה שלהם? הם עזבו את המקום בו נולדו, לטובת ארץ שוממה יחסית, המצויה בסכנת קיום תמידית ומצבה הכלכלי רעוע.
להורים שלי, ולרבים מאוד מהסביבה שלהם (צפוןן אפריקה) בהחלט היו אופציות למקומות אחרים (שרבים באמת מימשו אותן) והם הגיעו דווקא לכאן, בדיוק מהסיבות הציוניות יהודיות. אני יודעת את זה ממקור ראשון, ואי אפשר לספר לי סיפורים.
"מעט" היהודים שמגיעים הנה, מצליחים להפוך את מדינת ישראל לריכוז החיוני והתוסס ביותר של היהודים בעולם, המפתח תרבות, שפה, וגם מרכזי תורה הטובים ביותר בעולם היהודי. הרי ללא ספק היהודים בארץ ישראל הם הכוח המוביל והמנהיג בעולם היהודי. כל זה בתנאים קשים ותוך כחמישים שנה. זו נראית לך תופעה שניתן להתעלם ממנה ולהמשיך לטעון שהקשר של העם היושב בציון לארץ ישראל הוא הקשר של מי ש"נולד" במקום, ללא צורך בהסבר נוסף?
שוב פעם 138825
הטענה היא שבשל אידיאולגיה בלבד הגיעו מתי מעט.
הרוב של יהודי צפון אפריקה ומזרח אירופה משום מה לפני התקופה של ערב מלחמת העולם השניה לא בחר לממש את אותם בחירות אידיאולוגיות.
השאלה מה ''עזר'' להם לבחור.
שוב פעם 138831
עזרה להם האידיאולוגיה שיהודי טוב זה יהודי חי.
שוב פעם 138843
לדעתי לא נכון לומר שהגיעו מתי מעט, אבל מה זה משנה? רוב אלו שכן הגיעו, הגיעו בגלל אידאולוגיה. עובדה היא ש"מתי המעט" האלו הפכו כאן להיות הריכוז היהודי השני בגודלו (אולי הראשון?), החיוני והמשמעותי ביותר בעולם.
השורה התחתונה במה שאני רוצה לומר הוא שהקשר של רוב היהודים החיים כאן, לארץ זו, אינו סתמי -"כאן נולדתי"- אלא הרבה יותר עמוק ומושרש. עד כדי שאפשר היה מבחינתם לנתק קשרים "ביולגים" עם מולדת אחרת, כדי לבוא הנה. זה שחלק מהכותבים באייל טוענים שהקשר שלהם מצוי אך ורק ברמה השיטחית- זבש"ם. לדעתי, זה לא מייצג את רוב העם היושב בציון, גם לא את החילוניים שבהם.
שוב פעם 138846
את עדין לא עונה על השאלה
מדוע מ1882 עד 1933 חמישים שנה הרוב לא בחר לממש את האידיאולוגיה שבערה בעצמותיו?
שוב פעם 138847
ולמה הם לא בחרו לנסות לממש את האידיאולוגיה שבערה בעצמותיהם מ70 עד 1882?
שוב פעם 138871
התשובה שלי
היהדות שלהם היתה זהות דתית בעיקרה לא לאומית ציונית
והיהדות שלהם חיה היטב מבלי להגשים את הפאן הלאומי שלה.
שוב פעם 138873
מסכים איתך לחלוטין, רציתי להוסיף לשאלה שלך.
שוב פעם 138850
לא עניתי על השאלה משום שהיא לא רלוונטית לדיון. האם העובדה שהיה קשה לחיות כאן, ורק האמיצים ביותר העיזו לבוא, משנה את העובדה שכאשר הם באו, הם באו בגלל שזו המולדת של העם היהודי?
גם היום יש עולים חדשים שמגיעים. האם זה שהם לא באו קודם, משנה לגבי התחושה שלהם שהם באים למולדתו העתיקה של העם היהודי?
שוב פעם 138872
גם מאלה שבאו
חלק נכבד רצה ליצור כאן יהודי חדש מודרני חילוני ואף סוציאליסטי שלארץ מולדת עבורו לא היתה משמעות דתית.
שוב פעם 138879
גם אם זה נכון,(ולדעתי מבחינה מספרית החלוצים האלו שאתה מדבר עליהם עשו הרבה רעש, אולם לא היו הרוב) אז מה? האם זה משנה את הקשר של העם היהודי למולדתו העתיקה, שבגללו הם באו לכאן ליצור את האידאל שלהם?
שוב פעם 138880
עשו הרבה רעש לא היו הרוב אבל הקימו בדרך מדינה.
זה לא משנה, זה יוצר מערכת קשרים חדשה או זהות ישראלית חדשה.שהיא איננה חופפת את זו הישנה.
שוב פעם 139078
העולים החדשים שבאים עכשיו לא באים בגלל 'התחושה שלהם שהם באים למולדתו העתיקה של העם היהודי'.
שוב פעם 138849
בנוסף, האפשרויות של יהודי צפון אפריקאי הן

א. לעלות לארץ - האפשרות הזו זכתה לקידום חזק מאוד של אנשי הסוכנות היהודית שהסתובבו במקומות הללו ועשו קידום מכירות חזק מאוד לישראל, בנוסף הם אירגנו את על ענייני הנסיעה.
ב. להגר לצרפת (או איטליה) - בניגוד לישראל שפעילי הסוכנות הבטיחו שתהיה שם עבודה, מקום מגורים וכו' באירופה לא חיכה להם אף אחד ורק מי שהיה להם כסף, השכלה או קשרים היה סיכוי להצליח לבנות חיים במקומות האילו. רבים מהאנשים שהאופציה הזו הייתה פתוחה בפניהם בחרו בה למרות שידעו מה קרה ליהודים שחיו בארצות הללו כמה שנים לפני כן.
ג. להגר למדינה אחרת באמריקה או אירופה - האפשרות הזו הייתה פחות זמינה בגלל הקושי היחסי לקבל אשרות הגירה למדינות הללו וגם בגלל ענייני השפה, המרחק הגאוגרפי ועלויות הנסיעה.
ד. להשאר - בתקופה ההיא החל גל פוגרומים ואנטישמיות קשה במדינות הללו בגלל הקמת מדינת ישראל. להשאר במדינות המקור היה מאוד מסוכן ואכן רק מיעוט זבמיעוט בחר שלא להגר.

בקיצור רק חלק קטן מהאנשים שהייתה להם ברירה אמיתית באמת הגיעו לארץ. ורבים מאילו שבחרו לעלות עשו זאת מחוסר ברירה.
שוב פעם 138851
מה זאת הפטרוניות הזאת? תשאל את העולים שהגיעו ארצה (עוד נשארו מהם מספיק אנשים) למה הם באו, ותשמע.
שוב פעם 138860
ברור לי שאף אחד יספר שהוא העדיף להגר למקום אחר אבל בחר לעלות לארץ רק בגלל ששילמו לו על הכרטיס והבטיחו לו בית ועבודה.

הרבה כן יספרו לך על דורות של חיים ביחד עם הערבים בהרמוניה תוך כבוד הדדי וחופש, הרבה יספרו לך גם על האנטישמיות שהתעוררה אחרי קום המדינה ועל הפוגרומים שבצעו בהם.
הפעילות של פקידי הסוכנות שסיירו בכל הארצות הללו וחיפשו קהילות יהודיות להעלות לארץ ישראל תוך סיכון חייהם אינה סוד וגם עליה ניתן למצוא הרבה עדויות.

את הכעס על ההבטחות שהופרו את יכולה למצוא בעירות פיתוח ושכונות מסויימות גם היום.

הרבה אחרים יספרו לך שהאליטה של הקהילות ההן היגרה לצרפת ואיטליה ורק ה''בררה'' עלתה לארץ.

אני לא טוען שיהדות צפון אפריקה היא לא ציונית אלא שהתמונה שאת מציירת כאילו בפני כולם הייתה ברירה להגר למדינה שבה יחיו טוב יותר והם למרות הכל בחרו להגר לישראל מטעמים אידיאולוגיים אינה מדוייקת.
רבים מאילו שהייתה להם אופציה ריאלית נוספת בחרו בה (ורובם ממשיכים להחזיק באידאולוגיה ציונית) ולרבים מהמהגרים לישראל ההגירה הזו הייתה האופציה העדיפה גם מבחינה כלכלית או לפחות כך זה ניראה משם.

זה נחמד כשהתנאים הכלכליים מסתדרים עם האידאולוגיה אבל המציאות מראה שכשהם לא מסתדרים השיקולים הכלכליים הרבה פעמים מנצחים.
שוב פעם 138881
לא מבינה למה שהם יתביישו?
אין ספק שאנשי הסוכנות עודדו את העליה וכו' אבל זה לא משנה את המציאות שקהילות שלמות נטשו את כל שהיה להם, בגלל הבטחות מעורפלות של שליחי סוכנות למדינה, שאפילו הקיום שלה, שלא לדבר על מצבה הכלכלי, היה בספק. הם לא היו טמבלים, וכבר היה דואר והם יכלו לדעת מה קורה כאן בארץ. בלי העובדה שקמה כאן, בארץ ישראל, המדינה של היהודים, לא היה שום כוח מצליח להזיז את האנשים הללו.
אגב הפוגרומים, יש לי דוד שנשאר בטוניס עד שנות השבעים. לא זכור לי שהוא דבר על פוגרום כלשהו. סבתי ז"ל היתה גם נוסעת מטוניס לצרפת (ומשם מגיעה לארץ תוך שהיא מבקשת לא להחתים את דרכונה- דבר שכנראה היה מקובל) וחזרה, ללא שום בעיות. בקיצור, לא נראה לי שמצב היהודים בארצות ערב אחרי קום המדינה היה כל כך גרוע. בלי ספק היו הצקות (ואפילו רצחו שם את הרב מצליח מזוז הי"ד) אולם לא ברמה שתצדיק בריחה המונית.
ולגבי נצחון השיקולים הכלכליים על האידיאולוגיה: אין ספק שאתה צודק שפעמים רבות השיקולים הכלכליים מנצחים, וההסטוריה היהודית מלאה בדוגמאות. אולם זה לא משנה את העובדה שיש אידיאולוגיה אצל רבים מאוד מאלה שעלו לארץ, ואפילו אצל אלו שלא עלו. אידיאולוגיה האומרת שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ובה, ורק בה, יכול העם היהודי להקים את ישותו הלאומית.
שוב פעם 138883
הם עזבו מפני שמצאו את עצמם בצד הלא נכון של הסכסוך הערבי ישראלי וזוהו עם האויב.
שוב פעם 138885
רגע, מדוע אתה קובע קטגורית שהעליה נבעה מנוחות אישית ותו לא? אני חושב שהאמת נמצאת איפושהו באמצע - הם סבלו מזיהוים כיהודים אבל במקביל, הקמת מדינת ישראל סיפקה להם מקום אחר שבו הם חשבו שלא יהיו מיעוט אלא בקרב אנשים שהם מרגישים מזוהים איתם במישור הלאומי והדתי. העובדה שהאשלייה של חלקם הגדול נופצה עם הגיעם לארץ היא כבר תוצר לוואי.
שוב פעם 138887
ושוב השאלה מדוע ב 1909 1919 1929 1939 זהותם במישור הדתי והלאומי לא הציקה להם עד שקמו ועזבו, וב1949 הכוון כבר היה ברור.
שוב פעם 139007
כי עד 1949 האפשרות המעשית להגיע לארץ, ולחיות בה, היתה קשה מאוד. תחשוב על משפחות ענפות עם ילדים וזקנים. התופעה של עזיבת צעירים (ובעיקר צעירות) את המשפחה ומעבר לארץ אחרת, היא כנראה תופעה די אשכנזית ודי חילונית. (מה שמסביר את העובדה שההתחלנות היתה מעין תנאי מוקדם לעליה לארץ..)
לגבי ב. 138854
מעניין שחלק מהיהודים שהגרו מצ. אפריקה לצרפת, מגיעים היום לארץ. ונראה שלפחות חלקם עשירים, לפי הוילות ודירות הפאר שהם קונים/בונים לעצמם כאן.
נראה גם שלחלקם זו עלייה מוחלטת לארץ, כלומר העברת מרכז הפעילות והחיים לכאן, ולאחרים זו מעין הכנת מקלט, או מעבר בשלבים. כל זאת בגלל גל האנטישמיות הנוכחי בצרפת.

כלומר, אנשים אמידים בעלי אזרחות צרפתית (כלומר, ביכולתם לעבור לכל מדינה אחרת ב-EU) בוחרים דווקא לעלות לארץ.
מלחמות אידאולוגיות 138789
בנפרד מהויכוח שמתנהל למעלה, האם כל כך רבים מאלו שבאו לכאן באמת העדיפו זאת, אני חושב על שניים ששייכים למגזר הזה: סבא וסבתא שלי. הם היו פעילים ציוניים בפולין בשנות העשרים, והעדיפו לבוא לכאן על פני חיים סבירים ונוחים (כך היה נראה אז) במולדתם.

בעצם, עכשיו אני כבר לא בטוח מה את רוצה לטעון בקשר לזה, אבל יש כמה דברים שאת לא יכולה לטעון (והסבים שלי מייצגים הרבה מאוד, נדמה לי, מבין העולים האידאולוגיים). קשה לטעון שהעליה שלהם היתה המשך ישיר לחלום היהודי בן שנות האלפיים. זאת מהסיבה הפשוטה, שהם מרדו במשפחתם ובמסורת שלה. דווקא להם (יותר מאשר לרוב עמיתיהם לדור מייסדי הקיבוצים) היה עוד שמץ של סנטימנט לדת היהודית, אבל הרבה פחות מלהוריהם.

כשאני חושב מה הניע אותם לעזוב את שפת האם, התרבות ונופי הילדות בשביל ארץ מסוכנת, ושוממה ועם שפה זרה, אז עולה בדעתי משהו שאולי הם עצמם לא היו ששים להודות בו: זהו להט אידאולוגי-מרדני שמאפיין לעתים קרובות אנשים צעירים, והוא יכול ללבוש פנים אידיאולוגיות שונות. בארצות אחרות ובזמנים אחרים תראי את אותם צעירים מוותרים על חיי הנוחות שנולדו אליהם כדי להיות קומוניסטים, או היפים, או נוער גבעות, או פעילי אנטי-גלובליזציה.

מן הסתם הסבים שלי, כמו כל מי שמאמין באידאולוגיה כלשהי, לא היו מתארים זאת כך, אלא מסבירים את הדברים במונחים ובנימוקים של האידיאולוגיה הספציפית (הציונית); איני יכול ואיני רוצה לבטל את זווית הראיה הזו. מכל מקום, תאלצי להסביר לי למה זה מחייב אותי, אם לדעתך זה מחייב אותי למשהו.
מלחמות אידאולוגיות 138795
היו רבים בתקופה ההיא, שהונעו על ידי להט נעורים ומרדנות. זהו הדלק של המהפכה. אולם האפיק אליו כל זה מנותב הוא האידיאולוגיה. לי אין ספק שהרעיון היהודי העתיק של שיבה עתידית של העם לארצו היה הרקע האידאולוגי לבואם של סביך לכאן. זה לא מחייב אותך לכלום. זה רק מאפשר לך להבין שהקשר של בני עמנו לפיסת ארץ זאת, אינו בנוי רק על תמונות נוף ילדות וזכרונות צלילי שאיבת המים מן הבאר, אלא יש כאן משהו הרבה יותר עמוק ועתיק.
עקרונית, אפשר להתעלם מכך. אדם יכול לטעון ש*אצלו* זה רק השפה והחברים. אין לי דרך להוכיח לו שזה אחרת, אפילו שאני אישית לא קונה זאת. מכל מקום, אם אדם טוען כך, אני מרגישה חבל בשבילו משום שהוא בעצם מהווה חלק מסיפור מופלא וחסר תקדים היסטורי, והוא בוחר להתעלם ולהיות עיוור לתהליכים אלו, דבר שאני חשה כפיספוס. דבר נוסף הוא שאני מצפה שגם אדם כזה יבין שאפשר שאצל אחרים הקשר לארץ הוא ברמה אחרת משלו. אני מצפה שהוא יבין את הקשר שאנשים כמו המתנחלים, נוער הגבעות, ואנשים רבים אחרים, חשים כלפי הארץ הזאת, ולא יצפה שהם יתייחסו אליה באמות המידה שלו.
מלחמות אידאולוגיות 138799
אתה יכולה לטעון שהיית רוצה שבנותייך ינשאו אך ורק ליהודי, אבל אני אישית לא קונה את זה. אין לי דרך להוכיח לך שזה אחרת, אך לדעתי בתת המודע שלך היית רוצה שהן ינשאו אך רק למוסלמים החברים בארגון אל קאעידה.
מלחמות אידאולוגיות 138801
באמת שלא צריך ללכת כל-כך רחוק. אני חושב, כמו ניצה, שמתחת לפני השטח קיימים אצל רובנו רגשות לאומיים, גזעיים וכולי. אני מתאר לעצמי שאם בנותיי (לעתיד) תחלטנה להתחתן עם לא-יהודי אני אקבל את זה ברגשות מעורבים. הפרשנות שלי לרגשות אלה היא שונה: אני חושב שהם לא רלוונטיים, ומרגיז אותי שהם קיימים בתוכי (ומצד שני, אני רואה בעצמי אדם תבוני ולכן אני מחליט אילו חלקים באישיותי יקבלו ביטוי בעולם החיצוני).
תמונת מראה 139030
זאת בסך הכל הייתה ''תמונת מראה'' לויכוחים הארוכים שניצה מנהלת כאן בעקביות (מילא אם זאת הייתה ''מעידה'' חד-פעמית) על הזיקה בין אזרחי ישראל למדינת ישראל. לאחר שה''אייל התורן'' מסביר לה בצורה מנומקת את אופי זיקתו למדינת ישראל, היא מסכמת את הדיון ב''אני אמנם לא יכולה להוכיח שזה אחרת, אבל אני לא קונה זאת'' (ציטוט לא מדויק).
לכן, באותו אופן, גם אני לא קונה את זה שניצה לא באמת רוצה שבנותייה ינשאו לפעילי אל קאעידה. כעת כל שנותר לי הוא רק לבנות תילי תילים של מיסטיקה חדורת להט ע''ב ''אי קנייתי'' זו. אני חושב שאני אלך על הוכחה ניצחת לקיומו של אללה, אבל אני עדיין מתלבט בינו לבין הקמטליצ'קים.
תמונת מראה 139032
אה, ברור לי לחלוטין למה התכוונת. כשכתבתי ש''לא צריך ללכת כל-כך רחוק'' ניסיתי להגיד שאתה אפילו לא זקוק לתמונת מראה. אפילו אם ניצה צודקת, הטענה שלה לא גוררת את מסקנותיה.
אה. 139035
טוב, זה באמת הרבה יותר הגיוני שאני לא אבין למה אתה התכוונת, מאשר שאתה לא תבין למה אני התכוונתי.
ושבו בנים לגבולם 139042
בגלל עוינות וחשדנות של הממשל המרכזי של האמפריה, יצאה הוראה מהשליט העליון לרכז ולגרש לגלות את כל תושבי המדינת שהאמפריה כבשה וסיפחה בכוח כמאתיים וחמישים שנה לפני הגירוש.

כל האוכלוסיה גורשה כמעט בן לילה לארץ לא נושבת זרה, שתושביה המעטים מנוכרים, אקלימה קשה וקר. רבים מהגולים מתו במחלות, ברעב וכנראה גם מצער ועבודה קשה. אולם, בלבם הם המשיכו לשמר ולטפח געגועים לארץ מכורתם.

לימים, קרסה האמפריה והתפוררה, שארית הפליטה וצאצאיהם שבו לארצם תוך מאבק לחידוש ימיהם כקדם, לשקם את תרבותם ואת אדמתם.

מדובר כמובן על שליט בריה"מ סטאלין, שבמחמת העולם השניה ציווה על גרוש העם הטטרי מחצי האי קרים לסיביר ומרכז אסיה. רוסיה סיפחה את קרים לממלכתה במאה ה17, וכהתמוטטה המאפריה הרוסית בשלהי המאה ה20, הטטרים שבו לחצי האי קרים.

לא 1900 שנה אבל, מי יודע?
מלחמות אידאולוגיות 138760
מה הכוונה שלך כשאת אומרת "מדינה יהודית"?
האם את מתכוונת למדינה שמונהגת ע"פ משנתם של כהנא ופייגלין?‏1

אם זאת כוונתך אז בטח מי שלא דתי, וגם הרבה אנשים שהם כן דתיים, לא ירצו לחיות במדינה כזו, ויעדיפו לחיות במקום אחר.

-----
1 ע"ע לינקים בתגובה 138529
מלחמות אידאולוגיות 138786
מדינה יהודית היא מדינה שהעקרונות המנחים אותה נובעים מתוך היהדות.
את יכולה לפרט יותר? 138788
בפרט:

1) האם במדינה יהודית יוכלו גם לא יהודים לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון בדיוק כמו יהודים?

2) האם במדינה יהודית יכולים יהודים ולא יהודים להתחתן זה עם זה?

3) האם במדינה יהודית מותר לפרסם טקסט ביקורתי או לעגני על התורה?

4) האם במדינה יהודית אפשר לחוקק חוקים שסותרים את חוקי ההלכה? אם לא, אז למי יש סמכות לבטל חוקים שסותרים את חוקי ההלכה?

5) האם נשים יכולות במדינה יהודית להיות בכל מוסדות השלטון, כולל במוסדות שאחראים על פירוש התורה?
מלחמות אידאולוגיות 138773
הביטי באמריקאים - לא רק שרובם מהגרים מרחוק או מקרוב מארצות זרות, רבים רבים מהם מתעקשים להמשיך ולהחזיק במסורת ובמנהגים (ולפעמים גם בשפה) ממולדת אבותיהם. רק מה? למרות כל זה - הם רואים בארה"ב את ארצם, הם מוכנים להלחם למען הגנתה ולמות בשבילה. למרות שיש להם ארצות מוצא מוכרות ויציבות, הם לא חושבים בכלל לחזור לשם - הם אמריקאים. למה? כי הם נולדו באמריקה. סה טו.

אז למה אותו דבר לא יכול להיות במקרה של ישראל? נכון, הקהילה שהתקבצה בישראל עשתה זאת ממניעים אתניים או דתיים, אבל המניעים הללו אינם מחייבים אותי, כאדם שנולד במדינה הזו וחי בה.
מלחמות אידאולוגיות 138796
אני מנסה לחשוב על תשובה ולא מוצאת משפט שלא כתבתי כבר פעם באייל. הפתיל הזה בכלל התחיל עם ניתוחים של המלחמה בין האמריקאים והעירקים, למה תמיד אני מגיעה בסוף לאותן שאלות ואותן תשובות?
בקיצור, מתנצלת שאני לא עונה לך לעניין. מכל מקום התינוק שלי בוכה ואני חייבת לגמור.
הערה קטנה 139077
רוב הציונים לא באו לכאן בגלל 'מערביות' ו'ליברליות' אלא דווקא עם תפיסות סוציאליסטיות ואף קומוניסטיות. זה נכון לגבי הרוב הגדול של עולי רוסיה ופולין, שהיוו את רוב העלייה עד 1930. העולים שהגיעו ב- 1930-1948, מגרמניה ומרכז אירופה, הגיעו כנרדפים, כאשר האופציות להגר לארה"ב לא היו ממש פתוחות בפניהם כפי שאת מציגה זאת. הנקדוה המעניינת היא העולים מארצות אסיה ואפריקה, שהגיעו לאחר קום המדינה. אינני בטוח בכך, אך יש לי תחושה שכאן את צודקת: עולים אלו *באמת* הגיעו כדי לקיים את 'שיבת ציון' הדתית-היסטורית.

האם ייתכן, אם כך, שהקרע הספרדי-אשכנזי אינו טמון רק ברגשות הקיפוח, אלא בהבדל משמעותי בהתייחסות לארץ ולסיבה לחיות בה?
הערה קטנה 139110
אני חולקת לגבי האמירה שרוב העולים מאירופה היו ללא המחשבה של שיבת ציון. ממה שקראתי על התקופות הללו נראה לי שרבים מהם היו מודעים מאוד ל''שיבת ציון''.
הנקודה שהעלת לגבי ההבדל בין הקרע האשכנזי ספרדי היא מאד מעניינת. נראה לי שאתה צודק מבחינה זו, שאצל היהודים הספרדים הזהות היהודית שלהם ולפיכך גם הקשר והשייכות לארץ היא טיבעית וללא סיבוכים, גם אם הם לא ממש מדקדקים במצוות. בעוד שאצל האשכנזים היחס שלהם ליהדות דומה לזה של נער מתבגר המורד בהוריו.
ההבדל בגישות הללו, גרם להבדל גדול בציפיות ההדדיות. בעוד שהספרדים באו לכאן, לארץ היהודים, בציפיה למצוא אחים ושותפים לתחושות הלאומיות, האשכנזים ראו אותם כפרולטריון הצריך למלא פונקציות מסויימות ב''תוכנית'' של הקמת המדינה, ללא רגשות אחוה רבים, ותוך התחושה שעשו להם טובה בכך שהביאו אותם הנה (לכן גם צריך היה להעצים את סיפורי הפוגרומים שסבלו היהודים בארצות ערב מהם ''הצילו'' אותם). בעוד הספרדים ציפו להתקבל כשותפים מלאים ושווים בארץ היהודים.
יפה. 139936
למרות המחלוקות בינינו על הרבה עניינים מהותיים, אני מסכים אתך לגבי הנקודה האחרונה.
מלחמות אידאולוגיות 138774
הטיעון הזה הוא אכן בלתי לגיטימי בעליל (לדעתי זהו טיעון די חוצפני).

הלעולם לא תימאס ההתנשאות על אנשי האמונה (כל אמונה)? זה לא מנומס להגיד לאנשים אחרים "במה הם מאמינים באמת" ומה המניעים ה"אמיתיים" והנסתרים להתנהגותם.

הרבה אנשים אוהבים ורוצים להשאר בישראל משום שהם נולדו פה, גדלו פה, למדו פה את השפה ובנו *פה* את חייהם. התעלמות מהעובדה הפשוטה הזו (ע"י הסברים של פסיכולוגיה בגרוש), לא תעלים אותה.

אין גם שום סתירה בין רצונו של פלוני להישאר כאן מסיבות עמוקות יותר מהאמור מעלה, לבין רצונו לחיות חיים המבוססים על עקרונות "מערביים ליברליים דמוקרטיים מתקדמים". אלו שאומרים שיש סתירה בין הלאום היהודי לבין ערכים "מערביים ליברליים דמוקרטיים מתקדמים" מוציאים שם רע ליהדות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים