בתשובה לewilde, 01/01/01 16:51
כן 13855
לדעתי חסר שלב בין חשוד לבין מורשע, והוא: "נאשם". חשוד זה בשלב החקירה, נאשם זה מצב ראייתי חזק יותר מאשר סתם חקירה, מצב של ראיות לכאורה לביצוע העבירה (אם כי חשוב לזכור את חזקת החפות). לא כל חשוד בעבירה נאשם בה בסוף (נגד חלקם נסגרים התיקים מחוסר ראיות...). ומכיוון שכתבי האישום, כמו הדיונים בבית הדין, הם פומביים (אלא מקום בו נסגרו דלתיים) לא הבנתי מדוע ראוי להימנע מפרסום שמו של הנאשם.
על הדוכן 13863
1. נראה לי כי המערכת המשפטית מסובכת מספיק גם ללא הוספת עוד שלבי ביניים, על שלל התקנות, החוקים, הנהלים והנייירת הנובעם מהם.
2. פרסום שמו של הנאשם גורם לו נזק עצום. ראוי למעט ככל האפשר בפרסומים כגון הא, למעט, אולי, במקרה של אנשים העובדים בשירות המדינה ואשר עבירתם קשורה לכך.
על הדוכן 13865
1. לא מדובר בסוגיה משפטית, אלא בסוגיה עתונאית. מדובר בצורך לאזן בין זכות הציבור לדעת ובין הגנה על מי שטפלו עליו האשמות-שווא. הסטנדרט שנקבע בזמנו היה כי מפרסמים את שמו של חשוד כאשר המשטרה מבקשת את הארכת מעצרו (ובכך מאותתת על כוונתה להגיש כתב אישום). אינני יודע עד כמה העתונות (ואתרי האינטרנט) עומדים כיום בסטנדרט הזה.
2. כאמור, בשלב בו מוגש כבר כתב אישום - עקרון פומביות הדיון מחייב את פרסום השם, בכפוף לסייגים הידועים (לגבי קטינים, למשל). רצוי, ככל האפשר, להדגיש את חזקת החפות. גם לעתונות - אבל לא רק לה - יש חלק בכך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים