בתשובה לירדן ניר, 03/04/03 22:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נו, ואם כל זה יכול לקרות, איך אפשר להגיד שהתפתחות דרך אבולוציה היא בלתי סבירה בעליל? (דובי, לא משוכנע. מי החליט שכדאי לקחת חיטה ולגרוס אותה כדי ליצור פיתות?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, כאן יש לי תיאוריה לא-מדהימה אחרת: לפני שלמדו לגרוס חיטה, למדו להרטיב אותה (היא מתרככת וגדלה בנפח). עכשיו זה כבר סתם וריאציות קטנות של לאפות אותה, של לטחון את העיסה הרטובה לפני האפיה, ולבסוף של לטחון לפני ההרטבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. בפעם הבאה: איך המציאו את האבוקדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לימדו אותך את הסיפור על ארפכשד, שלמד להכין בצק מהתבוננות בנמלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שזכור לי. אתה רוצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה נראה לך מוזר, מה תגיד על כך שכנראה היה בעולם פופקורן לפני שהיה קלח-תירס? את התירסים הראשונים (שלא דומים במאום לאלו המתורבתים של היום) היו משליכים למדורה ואז אוספים את הפופקורן שהיה קופץ החוצה. רק לאחר תירבות וחמש מוטציות, התקבלה צורת הקלח מרובה הגרעינים אותו ניתן לאכול טרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כילד הייתי אוכל "שלווה" שזה מין פופ קורן מחיטה. כמו כן בתנ"ך ( נדמה לי שמואל א ) מוזכר "קלי" שהסבירו לי שזה חיטה קלויה. ב "רובים פלדה וחיידקים" יש סיפור ארוך על התפתחות התירס, השקדים ושאר צמחים שבצורת הבר שלהם הם כמעט לא אכילים ורק בעקבות תירבות הם נהיים אכילים. המחבר מייחס את ההתחלה למוטציות שניתגלו באקראי ( הדוגמא שהוא נותן זה שקדים שבמקור הם רעילים אבל יש מוטציה אכילה) ושהזרעים התפזרו ב"שרותים" של חברת הציידים. כעבור מספר חודשים מגלים נטעים של שקד אכיל בדרך למשתנה. יש גם ספר של סטניסלב לם( באנגלית נקרא PEACE ON EARTH) בו הוא מזכיר אדם שחוקר את תולדות המאכלים ומעורר שאלות דומות לאילו שמועלות בפתיל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשווה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחלה היה רק קליד אחד לבן גדול. זה יצר כמה וכמה בעיות. ראשית היו צריכים להשתמש בכל הזרוע כדי לנגן. גם כן, זה הגביל מאד את היצירתיות של המלחינים והרסיטלים לפסנתר היו די מונוטוניים. פריצת הדרך באה כשהמציאו את החריצים, אבל הפסנתר המוכר לנו כיום היה צריך להמתין לתנועה לזכויות האזרח. כל הזכויות שמורות לדני הגדול, הוא ויקטור בורגה דיון 387 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו אחר כאן מסקרן אותי. ברור לנו שבתהליך הפיכת חיטה ללחם לא מרוויחים ערך תזונתי. אבל זה בגלל שאנחנו יודעים קצת כימיה. לקדמונים בטח נראה היה שמרוויחים כאן המון: מקצת אוכל מקבלים הרבה אוכל. מה דעתכם? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |