בתשובה לרותי אברבנאל, 11/04/03 13:23
חדירה לפרטיות 140253
מכיוון שכל ראיון עבודה אמור להיות למעשה ראיון דו צדדי, המעביד בודק את המועמד והמועמד בודק את המעביד, האם מעסיקים פוטנציאליים לא אמורים לספק חוות דעת גרפולוגית על מנהלי החברה וגם לפתוח את ספרי החשבונאות והתוכניות העסקיות בפני כל מועמד. כמו שמעסיק מעוניין לבקוד תאימות של מועמד, כך על מועמד לבדוק אם הוא לא הולך להשקיע את נפשו בעסק כושל של שרלטנים אלימים או שוטים.
חדירה לפרטיות 140255
רון יקירי

כל מועמד שמעוניין בכך רשאי לברר על החברה אליה הוא מתעתד להצטרף ככל אוות נפשו, אם הוא מוכן לשלם על כך. ניתן למשל לקבל תחקירים מעמיקים בתשלום על מצבה הפיננסי של החברה בדן אנד ברנדסטריט.

ולגבי חוות דעת גרפולוגיות על המעסיקים, במידה ומועמדים יחפצו בכך, אנו - ציבור הגרפולוגים התעסוקתיים - נשמח כמובן לעזור.
חדירה לפרטיות 140259
מר לנדאו (אני לא מכיר אותך ולכן נבצר ממני
לכנות אותך באופן הדדי ''יקירי'', ח''ב).

מנסיוני הקט בחברות ענק בינלאומיות וישראליות לא נתקלתי ולו בפעם אחת של בדיקה גרפולוגית. אין צורך לציין שכל החברות הללו עדיין מתפקדות לא רע, למרות העובדה שהן לא נזקקות לשרותיך.

כמובן שאתה תשמח לעזור בחוות דעת, ועל היוזמה העסקית הזו תבורך. השאלה שלי היא מדוע אין מודעות לצד השני של המטבע, והוא שגם על מנהלי החברה לספק חוות געת גרפולוגית למועמדים.
חדירה לפרטיות 140292
לאור הסקפטיות שלך, מדהימה אותי ההתלהבות שלך מראיונות עבודה ככלי למיון עובדים.
מחקרים מראים על חוסר תקפות וחוסר מהימנות מוחלטים של ראיונות.
בסוף ממילא מגייסים את הבלונדינית או את השכנה של בן-הדוד.
אז מהו הקריטריון המוצק לפיו תמיין עובדים?
רחלי
חדירה לפרטיות 140293
ההבדל הוא ביומרה. ראיון עבודה הוא לא דבר ממש תקף, אבל בסך הכל מדובר בבוס שמראיין אנשים, לשם ההתרשמות. ההתרשמות הזאת היא לא מדעית והיא לא מתימרת להיות כזאת. הגרפולוגיה לעומת זאת...

העניין הוא ש*אין* קריטריון מוצק, מעבר לרמזים כלליים כגון השכלה, ניסיון, מבחנים רלבנטיים, המלצות והתרשמות כללית (ללא תוקף) מן האדם אותו רוצים להעסיק. הדרך היחידה לבדוק אם עובד הוא באמת עובד טוב, כמו שנדמה לנו, היא פשוט להעסיק אותו.

חיי המעסיק קשים ומלאי אי ודאות. זאת לא סיבה שהוא יתחיל להוציא כספים על קוראים בקלפים, זורקי עצמות, מרגישי הילות, בוחשים בקפה, מנחשי אופי עפ"י עיצוב כף הרגל או מנתחי אישיות עפ"י צורות של אותיות.

מילא אדם עוסק בפעילויות שכאלה לשם מילוי צרכים אמוציונליים או "רוחניים", אבל אין בכך שום הגיון כלכלי.
ישר כוח רון! 140313

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים