בתשובה לדורון יערי, 05/01/01 13:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה כי אנחנו יצורים די יחודיים - אין מי שלא מתרבה בקרבנו, אלא אם הוא עקר. אפילו אנשים עם פיגור שכלי יכולים להביא ילדים לעולם. אצל חיות אחרות זה פשוט לא קורה. כך, למשל, קיימת תופעה של גידול בנפח הגוף של בעלי חיים, שנגרם משום שהנקבות נמשכות לזכרים הגדולים (ועל כן חזקים) יותר. אצל בני האדם, לא רק שהקריטריונים השתנו והם כבר לא קשורים לגנים (כסף, פרסום), אלא שלמעשה אין קריטריונים - גם האדם המכוער והטיפש ביותר בעולם יכול למצוא לעצמו מישהי. (והמהדרין ברחמים עצמיים יוסיפו - חוץ ממני, אבל לא נכנס לזה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקריטריונים שמנית אצל בני אדם המביאים (כביכול) למשיכת הנקבות אל האובייקט הם מאוד גנטים,אלו פשוט תנאי השטח שהשתנו. אדם עשיר הוא אדם חכם יותר ושורד יותר, מכאן שלא רק יעביר גנים משובחים לילדיו אלא אף, באמצעות נכסיו, יוכל להבטיח להם התפתחות תקינה. השוני היחיד בינינו לבין שאר החיות הוא שבד''כ בני אדם בעלי יכולות שרידה (או השתכרות- איך שלא נקרה לזה) נמוכות לא נוטים להיכחד בד''כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערנו, עושר כבר הרבה זמן לא מוכיח חוכמה. לרוב זה מוכיח אבא עשיר, או מזל. מה גם שכפי שאמרתי - זה לא משנה למי נמשכות הנשים, בסופו של דבר כל אחד מתרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קל, והערות למיטיבי הרחמים העצמיים: תופעה של גידול בנפח הגוף אצל הזכרים (קיימת במידה מתונה גם בקרב בני אדם) לא נגרמת בגלל שהנקבות נמשכות לזכרים גדלים יותר (אולי גם בגלל זה, אבל כתוצאת לוואי מאוחרת יותר) אלה מפני שהזכרים הגדולים יותר היטיבו להרוג ביריבהם הזכרים האחרים ביעילות רבה יותר (או להביסם באופן שאינו קטלני לחלוטין) ולכן להשיג יותר נקבות ולהרבות צאצאים. עניין עדין של סיבה ותוצאה. בנוגע לשיוון ההזדמנויות בחברה האנושית (גם המכוער ביותר וגו') אחת הסיבות לעובדה זו - (הגם שאינה מדוייקת לחלוטין) היא טיפוח המונוגמיה. היות וכמות הזכרים והנקבות בחברה האנושית פחות או יותר שווה - אם כל זכר יקח *רק נקבה אחת* אזי גם השאר יקבלו. תופעה זו התפתחת ככל הנראה בגלל ש"נמאס" לזכרים החזקים והמצליחים אשר החזיקו הרמונות נשים משגשגים , לחיות תחת האיום של זכרים אחרים אשר לא זכו לזיווג כלל. ומדוע אומר אני כי אין הדבר מדוייק? זאת כיוון שאמנם רוב הגברים, גם הפחות מוצלחים שבהם, זוכים לזיווג, הרי שההבדלים ב*כמות הזיווגים* פר גבר - עודה רבה מאוד. גבר עשיר - עשוי להרשות לעצמו להתגרש, לשלם מזונות, ולהתחתן שוב עם אישה צעירה יותר. או להחזיק פילגש, או לדגול בפוליגמיה ועוד אפשרויות שונות להפרה של הסכם המונוגמיה עם הזכרים האחרים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בחברות אנושיות שאינן מונוגמיות, גבוה אחוז הרווקים מאשר בחברה המערבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה הזאת הייתה יכולה להיות נכונה, אבל היא פשוט שגויה אמפירית. מבחינה אבולוציונית גרידא, התנאי העיקרי כיום, בישראל, להיותך מכונת שכפול גנים מצטיינת, היא היותך חרדי או מוסלמי-דתי. שתי הקבוצות הללו, כידוע לך, זוכות להרבה יותר צאצאים מאשר החילוני הממוצע, וזאת למרות שרבים מהם חיים מתחת לקו העוני, ואפילו יופי אינו תופס בד''כ, שכן בחברה החרדית הזיווגים נעשים ע''י שידוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כשאני אומר יופי אני מתכוון 'כשירות', רוצה לומר - הצלחה, חן, כריזמה, וכו' לאו דווקא יופי גרידא. ב. אין להסיק מהמצב ה'אמפירי' בימינו (ימינו == טווח של מאות שנים בודדות) לגבי התהליכים האבולוציונים שגרמו למצב זה. העובדה ש*היום* אוכלוסיה X מתרבה היטב אינה אומרת שהתכונות שלה היום הביאו לשרידתה. האוכלוסיה היום *קיימת* בזכות תכונות שהגבירו את רביית אבותיה. תכונות אלה נישאות ע"י האוכולסיה היום, גם אם אינן עוזרות לה להתרבות. ג. נקודה מאוד חשובה, התפתחות התכונות הגנטיות היתה בסביבה נטולת אמצעי מניעה. על כן *ההתרבות* בימינו אינן מדד טוב לשרידות גנטית (אנו עוסקים כאן אמנם בסוג מאוד מסויים של שרידות, קרי מציאת זיווג, יש גם תכונות חשובות אחרות. אבל ניחה). אם היית בוחן את מספר הזיווגים, ללא ספירת הצאצאים שנולדו כתוצאה מהעניין, אז כנראה שההבדל בין חברה חרדית/מוסלמית לחברה חילונית היה אחר (אולי הפוך?). יש להבחין היטב בין *רצונו* של פרט (להביא או לא להביא ילדים לעולם) לבין נטיתו המונעת גנטית (לשאוף להזדווג...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זכרים במינים זירתיים, אותם מינים שבהם הזכרים נלחמים כמו משוגעים על שטחי טריטוריות שלפעמים אינן עולות אפילו על כמה מטרים רק כדי שנקבות יציפו אותן כלל לא הורגים אחד את השני, במקרים הנדירים ביותר ישנם מקרי מוות ובעלי החיים מבצעים שורה של מחוות טקסיות לפני הקרב ובזמן הקרב כדי להימנע מקרב בכלל ואם כאשר כבר נכנסים לקרב אזי כדי למנוע פציעות ומוות. בהרבה מקרים הזכרים מנתקים מגע אחרי שלב ההערכה ובמינים שאינם זירתיים הדבר עוד בולט יותר. בעלי חיים שאינם מסוגלים לאותת על כניעה או אינם יכולים לסגת הם אלו שמתים ודבר זה מתרחש בדרך כלל רק במצבי עימות מלאכותיים שיוצר האדם הגודל של הזכרים לא נקבע בגלל שהקטנים מתים! הקטנים זוכים לשרוד ואם יורשה לי לאמר במקרים רבים הקטנים גם מצליחים לשמור על נתחי שטח טובים למשך זמן ולהדוף נסיונות כיבוש דבר שמביא נקבות לשטחם ויוצר הרמונות במינים מסוימים ומשגלים מזדמנים רבים במינים אחרים (כן הנקבות באות מרצונן אל הזכר בעל פיסת טריטוריה טובה) הסיבה לגודל היא קרובה לדבריך - גודל עוזר בהרתעה לפני הקרב ובכך מרחיק זכרים ושומר עליך שלם. גודל עוזר גם כשנכנסת לעימות ועוזר לך לצאת כשידך על העליונה, דבר שעושה רושם על זכרים שחושבים להתמודד איתך ועל נקבות שמחפשות זכר. 2. הסיבה למונוגמיה אינה בשל העובדה שלזכרים "נמאס" מהקרבות הבלתי פוסקים וממאבקי הכוח משום שגם במינים מונוגמיים מאבקי הכוח על הטריטוריה המשפחתית אינם פוסקים ולמעשה גם הנקבה בחלק מהמקרים משתתפת בהם נגד מינים אחרים ובני מינה שלה. מונוגומיה קיימת במינים שזקוקים לשני הורים כדי לקיים את הצאצים נקודה. לכן במינים אלו הזכרים והנקבות מתחברים למשך תקופה מסוימת ולאחר גידול הצאצאים נפרדים, למרות שבמינים מסוימים הזוגות נשארים למשך כל חייהם הבוגרים ביחד. בני אדם שונים מבעלי החיים בדבר אחד בלבד הם כמין שלם משתמשים בשיטות שונות ומגוונות בהתאם לתנאי המחייה שבהם הם חיים כדי לקיים את המין פעם לוקחים מונוגמיה פעם משנים לפוליגמיה ופעם מנסים ...נו ריבוי גברים לאישה אחת איך קוראים לזה, בקיצור האדם הוא יצור גמיש וסתגלתן במנהגיו יותר מבעלי חיים אחרים אבל הוא לא המציא את הגלגל (...טוב בעצם הוא כן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריבוי גברים לאשה מכונה פוליאנדריה. ככל הידוע לי הוא קיים רק בחלקים קטנים בהודו, בצורה מאד מסויימת: האח הבכור בוחר את הכלה המתאימה לו ולכל אחיו. אינני יודע כיצד התגבש מנהג ייחודי זה. הוא כה יוצא דופן שאינני חושב שניתן למצוא הסבר אבולוציוני לגביו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני יודעת, מקור ה''מנהג'' הוא בכך שהאזורים שבהם מדובר הם כל כך קשים למחיה שנדרש יותר מגבר אחד כדי לפרנס אשה אחת וילדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל ידידי ריבוי גברים קיים מימים ימימה בחברות אסקימואיות מסויימות עד ימינו אנו. המדובר בעיקר בחברות הנידחות יותר שמבין החברות האסקימואיות השונות, ואם נוסיף לכך את התייחסותם הכללית של האסקימואים בעבר, ואף באופן מסויים בהווה כלפי זקניהם - נלמד לדעת כי הללו אוחזים בסולם ערכים השונה מאלה המוכרים לנו במסגרת ערכי הדמוקרטיה המערבית. שלך אלכסנדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוליאנדריה - ריבוי בעלים - מייצג הסתגלות לתנאים של מחסור קיצוני במשאבים. בטיבט הקרקע החקלאית זעומה ולכן כמה אחים מוכנים להיות שותפים לאשה אחת על מנת להגביל את מספר היורשים לאדמתם המשותפת. פוליגיניה -ריבוי נשים - קיים במקום בו יש קרקע בשפע ומחסור בכח עבודה. זו גם שיטה להשתלטות על קרקע. כפי שקרה עם המורמונים ביוטה. מונוגמיה מייצגת מצב ביניים של קרקע ולחץ אוכלוסין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוליאנדריה - ריבוי בעלים - מייצג הסתגלות לתנאים של מחסור קיצוני במשאבים. בטיבט הקרקע החקלאית זעומה ולכן כמה אחים מוכנים להיות שותפים לאשה אחת על מנת להגביל את מספר היורשים לאדמתם המשותפת. פוליגיניה -ריבוי נשים - קיים במקום בו יש קרקע בשפע ומחסור בכח עבודה. זו גם שיטה להשתלטות על קרקע. כפי שקרה עם המורמונים ביוטה. מונוגמיה מייצגת מצב ביניים של קרקע ולחץ אוכלוסין. את ההודעה הקודמת רשמתי בטעות ללא שם ולכן אפשר לטעות ולחשוב כי מישהו אחר כתב זאת. רק אני לוקח אחריות על השטויות שאני כותב. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
It appears in places where ground parcels are so small, that are not-devidable for all males. I know it happens in North India and in Nepal.
Dudi |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. טוב, בסדר, אמרתי שלאו דווקא הורגים. נלחמים, מאיימים. מה שזה לא יהיה. (נכון שזה דיון מרתק, שהועלה לדרגת אמנות וולגרית ע"י פרופ' אמוץ זהבי). הנק' היא שדבר ראשון - הזכרים מתמודדים על הנקבות, ו*במאבקים אלה* הגדולים שורדים. (שורדים == מנצחים, אין הכרח שהמפסידים ימותו). עתה, הקטנים שהפסידו - גם אם לא מתו - הרי שיתרבו בהצלחה פחותה, אם בכלל. ולכן תכונת הגודל תתפשט. זה הכל. כתופעה נוספת כמובן הנקבות שמות לב לכך שהזכרים הגדולים מיטיבים להתרבות, ולכן יעדיפו אותם כאבות לילדיהן, בכך הגודל הופך ל'איתות' לנקבות וכו' (שוב - זהבי...) 2. תמיד יש מאבקי כח, הכל עניין של מידה. בקרב בני האדם יש שילוב מעניין של מונגמיה יחד עם מאבקי כח. אבל לא רק בקרב בני אדם, כפי שאמרת. 3. כאן אני כבר לא ממש מסכים. נכון, חברה מודרנית, מדינות רווחה ועוד - אלו תופעות יחודיות לבני האדם. אולם אפילו אותם ניתן להסביר (אני מודה - הסברים דחוקים) ע"י התפתחויות אבולוציונית. דווקא בהתנהגותינו המינית נשארנו די קרובים למקור. אכן - פוליאנדריה נדירה ביותר. אני חוזר - פוליאנדריה כמעט ואינה קיימת. אם כבר היא קיימת, אזי רק במקרים קיצוניים. אחד מהם הוא הדוגמא המצוינת של יובל, בהודו, במקרה זה הזכרים מוכנים לחלוק נקבה, אבל רק בתנאי שמי שמתחלק איתם הוא קרוב משפחה, כלומר בכל מקרה האינטרס הגנטי נשמר. דוגמא נוספת קיימת בקרב אסקימואים - שם בגלל תנאים קיצוניים כאלה ואחרים - נוצר מצב בו יש רוב גברי משמעותי, ועל כן, מספר זכרים מוכנים לחלוק נקבה אחת. אגב, במידה והאיזון המספרי חוזר לתקנו, הפוליאנדריה מתפוררת. אין המין שלנו שונה ממינים שונים במידת האלטוראיזם, או הדאגה ל"חברה" בהקשר להתנהגות מינית. אם כבר - הרי ששכללו את היכולת של זכרים רבים לצאת כנגד זכר אחד רב השפעה. או זכרים רבים אחרים. בקיצור - אם כבר ההתארגות החברתית "תרמה" משהו למען המין האנשי, הרי שהיא באותה מידה הביאה לאסונות רבים ומשונים על אותו מין אומלל. לסיכום - ברור כי אנו שונים (דווקא כן בגלל המצאת הגלגל, כלומר טכנולוגית). אך התנהגותית. בעיקר בתחום המיניות - אנחנו עדיין פרימטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יפה שאתה עושה מהמין האנושי חבורה של בבונים אידיוטים שנמאס להם שאחרים מזדיינים יותר. זאת גם הפעם הראשונה שאני קורא על "מהפיכת הזיונים" של פרולטריון הבתולים. רק שאני חושש שהמציאות היתה שונה. אף פעם לא הסתובבו גברים כשאיבר מינם בידם. לפחות אני לא מכיר מקרים כאלה. בחברות פוליגניות שבהם הגברים היו עסוקים בלשחוט את הגברים של השבט השכן, השיטה הזאת די התאימה ליחס בין גברים לנשים. אני יכול לחשוב גם על מוהר שנעשה יקר מדי בשביל אשה נוספת. על מיצוי המשאבים הכלכליים בחברות מסויימות. ובחברה המערבית - אם גבר יכול לשכב עם כמה נשים במקביל (אשה פלוס מאהבות), מדוע הוא צריך להתחתן עם כמה נשים? הרי רק המחשבה על עצם החתונה גורמת לגבר המערבי לזוע באי נוחות במקום מושבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם המוני בני אדם שאינם מתרבים ולעולם לא יתרבו והם אינם עושים זאת מתוך בחירה זה שהם בעלי יכולת מינית תקינה לא אומר הרבה לאדם שאינו מתרבה ואינו מביא צאצאים, כמו שזה לא אומר הרבה לבעל חיים באותו המצב אדם שאינו מתרבה כתוצאה מהיותו בשולי החברה או בשל סיבות מנטליות מסוימות אינו שונה בשום בחינה מפינגווין מתבודד או מפיל ים שאינו מצליח מפאת יכולתו הפיזית להשיג טריטוריה עם נקבות או אפילו לגנוב ''חפוז'' מנקבה על שטח יריב גדול ממנו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נשים בצד את בעלי הפיגור המוחי הקשה (אשר, לכל צורך פרקטי, אינם בעלי יכולת התרבות אמיתית), מי, בעצם, לא מתרבה בימינו? אתה יודע מה, בוא נשתמש בביטויים וולגריים אך רלוונטיים יותר - כמה אנשים אתה מכיר שלא הזדיינו מעודם, וסביר להניח כי לא יעשו זאת לעולם? אני לא מכיר אף אחד כזה. עברו ימי הבתולה הזקנה, כיום אין יותר כאלו, חוץ מנזירים, והם עושים זאת מבחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אתה צריך להרחיב את מעגל ההיכרויות שלך. ואגב - בעיית קיום הגברים הבתולים היא הסבר טוב מדוע הזנות היא מקצוע נחוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק. אבל לא בתחום הזה, דווקא. אני לא מתמצא בתחום הזנות, אבל נדמה לי שיותר מאשר לספק את צרכיהם של גברים בתולים, זונות יותר מספקות את צרכיהם של לא-בתולים שכרגע לא מצליחים למצוא בת זוג שהתשלום עליה יהיה במסגרת ארוחות ומתנות, ולא בצורה ישירה כל-כך. אוי אוי אוי, איך שאני הולך לחטוף על הראש עכשיו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ננסה את זה ככה - כמה גברים/נשים אתה מכיר שאכן הרבו להזדיין, אבל לא בלי אמצעי מניעה? עברו ימי הבתולה הזקנה. הגיעו ימי הגומי והגלולה. היפ היפ, הוריי. ואתה יודע מה? אולי דווקא המוצלחים יותר מבחינת המשיכה המינית (כן כן, אלה שמזיינים כמו שפנים כל החיים שלהם) נמנעים מהבאת ילדים לעולם, כי הם נהנים מזה, ודווקא הבודדים יותר מחליטים להתרבות ברגע שיש להם הזדמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם כיום גברים בני 60 שמעולם לא שיגלו יצור חי (אפילו לא כבשים) ויש מהם כאלו שכבר לעולם גם לא יעשו זאת אלו אינם נזירים ואינם חולי נפש למרות שאפשר להתדיין על כך כשמדובר באדם שאינו חווה חוויה מינית בחייו למרות יכולת מינית ושכלית נורמליים אני לא מכיר אישית אף אחד מאלו אבל אני יודע עליהם מספרות וממאמרים אלו אנשים נורמלים לחלוטין מכל בחינה פרט לבחינה החברתית וכמו שישנם בעלי חיים שמבחינה חברתית אינם מצליחים להתאקלם ולהתקשר עם נקבות כך ישנם גם בני אדם בקשר לזנות אני מקווה שכיום ישנם יותר אנשים כאלה שפונים לזונות ולא מחכים עד גיל 60 אבל עדיין ישנם כאלה שפשוט אין להם את האומץ או שמחזיקים בדיעות נגד מקצוע הזנות כמו די הרבה אנשים אחרים (אתה מאמין לזה?) זהו בכל אופן המצב עם הבתולים הזקנים (וישנן גם בתולות כאלו ואני חושב שיותר מן הגברים) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |