בתשובה לדובי קננגיסר, 05/01/01 16:43
תיקון קל 14084
תיקון קל, והערות למיטיבי הרחמים העצמיים:
תופעה של גידול בנפח הגוף אצל הזכרים (קיימת במידה מתונה גם בקרב בני אדם) לא נגרמת בגלל שהנקבות נמשכות לזכרים גדלים יותר (אולי גם בגלל זה, אבל כתוצאת לוואי מאוחרת יותר) אלה מפני שהזכרים הגדולים יותר היטיבו להרוג ביריבהם הזכרים האחרים ביעילות רבה יותר (או להביסם באופן שאינו קטלני לחלוטין) ולכן להשיג יותר נקבות ולהרבות צאצאים. עניין עדין של סיבה ותוצאה.
בנוגע לשיוון ההזדמנויות בחברה האנושית (גם המכוער ביותר וגו')
אחת הסיבות לעובדה זו - (הגם שאינה מדוייקת לחלוטין) היא טיפוח המונוגמיה. היות וכמות הזכרים והנקבות בחברה האנושית פחות או יותר שווה - אם כל זכר יקח *רק נקבה אחת* אזי גם השאר יקבלו. תופעה זו התפתחת ככל הנראה בגלל ש"נמאס" לזכרים החזקים והמצליחים אשר החזיקו הרמונות נשים משגשגים , לחיות תחת האיום של זכרים אחרים אשר לא זכו לזיווג כלל.
ומדוע אומר אני כי אין הדבר מדוייק?
זאת כיוון שאמנם רוב הגברים, גם הפחות מוצלחים שבהם, זוכים לזיווג, הרי שההבדלים ב*כמות הזיווגים* פר גבר - עודה רבה מאוד.
גבר עשיר - עשוי להרשות לעצמו להתגרש, לשלם מזונות, ולהתחתן שוב עם אישה צעירה יותר. או להחזיק פילגש, או לדגול בפוליגמיה ועוד אפשרויות שונות להפרה של הסכם המונוגמיה עם הזכרים האחרים...
תיקון קל 14110
האם בחברות אנושיות שאינן מונוגמיות, גבוה אחוז הרווקים מאשר בחברה המערבית?
תיקון קל 14120
הטענה הזאת הייתה יכולה להיות נכונה, אבל היא פשוט שגויה אמפירית. מבחינה אבולוציונית גרידא, התנאי העיקרי כיום, בישראל, להיותך מכונת שכפול גנים מצטיינת, היא היותך חרדי או מוסלמי-דתי. שתי הקבוצות הללו, כידוע לך, זוכות להרבה יותר צאצאים מאשר החילוני הממוצע, וזאת למרות שרבים מהם חיים מתחת לקו העוני, ואפילו יופי אינו תופס בד''כ, שכן בחברה החרדית הזיווגים נעשים ע''י שידוכים.
עובדות אמפיריות - אז והיום 14142
א. כשאני אומר יופי אני מתכוון 'כשירות', רוצה לומר - הצלחה, חן, כריזמה, וכו' לאו דווקא יופי גרידא.
ב. אין להסיק מהמצב ה'אמפירי' בימינו (ימינו == טווח של מאות שנים בודדות) לגבי התהליכים האבולוציונים שגרמו למצב זה. העובדה ש*היום* אוכלוסיה X מתרבה היטב אינה אומרת שהתכונות שלה היום הביאו לשרידתה. האוכלוסיה היום *קיימת* בזכות תכונות שהגבירו את רביית אבותיה. תכונות אלה נישאות ע"י האוכולסיה היום, גם אם אינן עוזרות לה להתרבות.
ג. נקודה מאוד חשובה, התפתחות התכונות הגנטיות היתה בסביבה נטולת אמצעי מניעה. על כן *ההתרבות* בימינו אינן מדד טוב לשרידות גנטית (אנו עוסקים כאן אמנם בסוג מאוד מסויים של שרידות, קרי מציאת זיווג, יש גם תכונות חשובות אחרות. אבל ניחה). אם היית בוחן את מספר הזיווגים, ללא ספירת הצאצאים שנולדו כתוצאה מהעניין, אז כנראה שההבדל בין חברה חרדית/מוסלמית לחברה חילונית היה אחר (אולי הפוך?).
יש להבחין היטב בין *רצונו* של פרט (להביא או לא להביא ילדים לעולם) לבין נטיתו המונעת גנטית (לשאוף להזדווג...)
עוד שטויות 14129
1.
זכרים במינים זירתיים,
אותם מינים שבהם הזכרים נלחמים כמו משוגעים על שטחי טריטוריות שלפעמים אינן עולות אפילו על כמה מטרים רק כדי שנקבות יציפו
אותן
כלל לא הורגים אחד את השני,
במקרים הנדירים ביותר ישנם מקרי מוות
ובעלי החיים מבצעים שורה של מחוות טקסיות לפני הקרב ובזמן הקרב כדי להימנע מקרב בכלל
ואם כאשר כבר נכנסים לקרב אזי כדי למנוע פציעות ומוות.
בהרבה מקרים הזכרים מנתקים מגע אחרי שלב ההערכה
ובמינים שאינם זירתיים הדבר עוד בולט יותר.
בעלי חיים שאינם מסוגלים לאותת על כניעה או אינם יכולים לסגת הם אלו שמתים
ודבר זה מתרחש בדרך כלל רק במצבי עימות מלאכותיים שיוצר האדם

הגודל של הזכרים לא נקבע בגלל שהקטנים מתים!
הקטנים זוכים לשרוד ואם יורשה לי לאמר במקרים רבים הקטנים גם מצליחים לשמור על נתחי שטח טובים למשך זמן ולהדוף נסיונות כיבוש
דבר שמביא נקבות לשטחם
ויוצר הרמונות במינים מסוימים ומשגלים מזדמנים רבים במינים אחרים
(כן הנקבות באות מרצונן אל הזכר בעל פיסת טריטוריה טובה)

הסיבה לגודל היא קרובה לדבריך - גודל עוזר בהרתעה לפני הקרב ובכך מרחיק זכרים ושומר עליך שלם.
גודל עוזר גם כשנכנסת לעימות ועוזר לך לצאת כשידך על העליונה, דבר שעושה רושם על זכרים שחושבים להתמודד איתך
ועל נקבות שמחפשות זכר.

2.
הסיבה למונוגמיה אינה בשל העובדה שלזכרים "נמאס" מהקרבות הבלתי פוסקים וממאבקי הכוח
משום שגם במינים מונוגמיים מאבקי הכוח על הטריטוריה המשפחתית אינם פוסקים ולמעשה גם הנקבה בחלק מהמקרים משתתפת בהם נגד מינים אחרים ובני מינה שלה.
מונוגומיה קיימת במינים שזקוקים לשני הורים כדי לקיים את הצאצים נקודה.
לכן במינים אלו הזכרים והנקבות מתחברים למשך תקופה מסוימת ולאחר גידול הצאצאים נפרדים,
למרות שבמינים מסוימים הזוגות נשארים למשך כל חייהם הבוגרים ביחד.

בני אדם שונים מבעלי החיים בדבר אחד בלבד
הם כמין שלם משתמשים בשיטות שונות ומגוונות בהתאם לתנאי המחייה שבהם הם חיים כדי לקיים את המין
פעם לוקחים מונוגמיה
פעם משנים לפוליגמיה
ופעם מנסים ...נו ריבוי גברים לאישה אחת איך קוראים לזה,
בקיצור האדם הוא יצור גמיש וסתגלתן במנהגיו יותר מבעלי חיים אחרים
אבל הוא לא המציא את הגלגל
(...טוב בעצם הוא כן)
ריבוי גברים 14130
ריבוי גברים לאשה מכונה פוליאנדריה.
ככל הידוע לי הוא קיים רק בחלקים קטנים בהודו, בצורה מאד מסויימת:

האח הבכור בוחר את הכלה המתאימה לו ולכל אחיו.

אינני יודע כיצד התגבש מנהג ייחודי זה. הוא כה יוצא דופן שאינני חושב שניתן למצוא הסבר אבולוציוני לגביו.
ריבוי גברים 14152
ממה שאני יודעת, מקור ה''מנהג'' הוא בכך שהאזורים שבהם מדובר הם כל כך קשים למחיה שנדרש יותר מגבר אחד כדי לפרנס אשה אחת וילדיה.
ריבוי גברים 14159
יובל ידידי

ריבוי גברים קיים מימים ימימה בחברות אסקימואיות מסויימות עד ימינו אנו. המדובר בעיקר בחברות הנידחות יותר שמבין החברות האסקימואיות השונות, ואם נוסיף לכך את התייחסותם הכללית של האסקימואים בעבר, ואף באופן מסויים בהווה כלפי זקניהם - נלמד לדעת כי הללו אוחזים בסולם ערכים השונה מאלה המוכרים לנו במסגרת ערכי הדמוקרטיה המערבית.

שלך

אלכסנדר
ריבוי גברים 14167
פוליאנדריה - ריבוי בעלים - מייצג הסתגלות לתנאים של מחסור קיצוני במשאבים.
בטיבט הקרקע החקלאית זעומה ולכן כמה אחים מוכנים להיות שותפים לאשה אחת על מנת להגביל את מספר היורשים לאדמתם המשותפת.
פוליגיניה -ריבוי נשים - קיים במקום בו יש קרקע בשפע ומחסור בכח עבודה. זו גם שיטה להשתלטות על קרקע. כפי שקרה עם המורמונים ביוטה.
מונוגמיה מייצגת מצב ביניים של קרקע ולחץ אוכלוסין.
ריבוי גברים 14168
פוליאנדריה - ריבוי בעלים - מייצג הסתגלות לתנאים של מחסור קיצוני במשאבים.
בטיבט הקרקע החקלאית זעומה ולכן כמה אחים מוכנים להיות שותפים לאשה אחת על מנת להגביל את מספר היורשים לאדמתם המשותפת.
פוליגיניה -ריבוי נשים - קיים במקום בו יש קרקע בשפע ומחסור בכח עבודה. זו גם שיטה להשתלטות על קרקע. כפי שקרה עם המורמונים ביוטה.
מונוגמיה מייצגת מצב ביניים של קרקע ולחץ אוכלוסין.

את ההודעה הקודמת רשמתי בטעות ללא שם ולכן אפשר לטעות ולחשוב כי מישהו אחר כתב זאת. רק אני לוקח אחריות על השטויות שאני כותב.
:)
ריבוי גברים 14415
It appears in places where ground parcels are so small, that are not-devidable for all males. I know it happens in North India and in Nepal.

Dudi
עוד שטויות 14151
1.
טוב, בסדר, אמרתי שלאו דווקא הורגים. נלחמים, מאיימים. מה שזה לא יהיה. (נכון שזה דיון מרתק, שהועלה לדרגת אמנות וולגרית ע"י פרופ' אמוץ זהבי). הנק' היא שדבר ראשון - הזכרים מתמודדים על הנקבות, ו*במאבקים אלה* הגדולים שורדים. (שורדים == מנצחים, אין הכרח שהמפסידים ימותו).
עתה, הקטנים שהפסידו - גם אם לא מתו - הרי שיתרבו בהצלחה פחותה, אם בכלל. ולכן תכונת הגודל תתפשט. זה הכל. כתופעה נוספת כמובן הנקבות שמות לב לכך שהזכרים

הגדולים מיטיבים להתרבות, ולכן יעדיפו אותם כאבות לילדיהן, בכך הגודל הופך ל'איתות' לנקבות וכו' (שוב - זהבי...)
2. תמיד יש מאבקי כח, הכל עניין של מידה. בקרב בני האדם יש שילוב מעניין של מונגמיה יחד עם מאבקי כח. אבל לא רק בקרב בני אדם, כפי שאמרת.
3. כאן אני כבר לא ממש מסכים. נכון, חברה מודרנית, מדינות רווחה ועוד - אלו תופעות יחודיות לבני האדם. אולם אפילו אותם ניתן להסביר (אני מודה - הסברים דחוקים) ע"י התפתחויות אבולוציונית.
דווקא בהתנהגותינו המינית נשארנו די קרובים למקור. אכן - פוליאנדריה נדירה ביותר. אני חוזר - פוליאנדריה כמעט ואינה קיימת. אם כבר היא קיימת, אזי רק במקרים קיצוניים. אחד מהם הוא הדוגמא המצוינת של יובל, בהודו, במקרה זה הזכרים מוכנים לחלוק נקבה, אבל רק בתנאי שמי שמתחלק איתם הוא קרוב משפחה, כלומר בכל מקרה האינטרס הגנטי נשמר.
דוגמא נוספת קיימת בקרב אסקימואים - שם בגלל תנאים קיצוניים כאלה ואחרים - נוצר מצב בו יש רוב גברי משמעותי, ועל כן, מספר זכרים מוכנים לחלוק נקבה אחת. אגב, במידה והאיזון המספרי חוזר לתקנו, הפוליאנדריה מתפוררת.
אין המין שלנו שונה ממינים שונים במידת האלטוראיזם, או הדאגה ל"חברה" בהקשר להתנהגות מינית. אם כבר - הרי ששכללו את היכולת של זכרים רבים לצאת כנגד זכר אחד רב השפעה. או זכרים רבים אחרים. בקיצור - אם כבר ההתארגות החברתית "תרמה" משהו למען המין האנשי, הרי שהיא באותה מידה הביאה לאסונות רבים ומשונים על אותו מין אומלל.
לסיכום - ברור כי אנו שונים (דווקא כן בגלל המצאת הגלגל, כלומר טכנולוגית). אך התנהגותית. בעיקר בתחום המיניות - אנחנו עדיין פרימטים.
תיקון קל 14169
זה יפה שאתה עושה מהמין האנושי חבורה של בבונים אידיוטים שנמאס להם שאחרים מזדיינים יותר.
זאת גם הפעם הראשונה שאני קורא על "מהפיכת הזיונים" של פרולטריון הבתולים. רק שאני חושש שהמציאות היתה שונה.
אף פעם לא הסתובבו גברים כשאיבר מינם בידם. לפחות אני לא מכיר מקרים כאלה.
בחברות פוליגניות שבהם הגברים היו עסוקים בלשחוט את הגברים של השבט השכן, השיטה הזאת די התאימה ליחס בין גברים לנשים.
אני יכול לחשוב גם על מוהר שנעשה יקר מדי בשביל אשה נוספת.
על מיצוי המשאבים הכלכליים בחברות מסויימות.
ובחברה המערבית - אם גבר יכול לשכב עם כמה נשים במקביל (אשה פלוס מאהבות), מדוע הוא צריך להתחתן עם כמה נשים? הרי רק המחשבה על עצם החתונה גורמת לגבר המערבי לזוע באי נוחות במקום מושבו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים