בתשובה לדמיטרי לוינסון, 18/04/03 0:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמנם לי יש נטייה פסיכוטית לקרוא אפילו את העמוד עם האזהרה לגבי זכויות היוצרים, אבל זה באמת לא הכרחי לבדוק מה שמו המקורי של כל ספר שאדם קורא. יש סיכוי לא קטן שנתקלתי בשמו של פרמה בכתב לטיני אי שם בעבר ושכחתי. כמו שציינתי - הגיית פרמה בסגול היא כל-כך אינטואיטיבית שלא היה עולה על דעתי, לו הייתי עומד בסיטואציה דומה, כי עלי לבדוק איך יש להגות את השם לפני שהייתי ממליץ על הספר לאחר. אני פשוט לא מבין מה השוס הגדול באנקדוטה שלך, שלדעתך היה שווה את פרסום התגובה ההיא. לא היה מדובר בשגיאה מזעזעת בעברית, לא היה מדובר בבורות בלתי מתקבלת על הדעת. מה הביג דיל? מבחינתי כל מה שיצא מהעסק זה שאתה מתנשא באופן מגוחך למדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, כאשר מוכרת ספרים ממליצה על הספר תוך הגיה לא נכונה של שמו הדבר הוא בלתי מתקבל על הדעת. ברשותך, לא נידרדר להעלבות. אני אף מוכן להודות שהשוס איננו גדול, ואני יודע שלעתים אני מייחס לעניני לשון משקל רב מדי. מה היית אומר, אילו ההמלצה היתה על "המשפט האחרון של Parme", בהנחה שזו הקריאה האינטואיטיבית של המוכרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי אומר כלום. גם זה נראה לי לגיטימי בתנאים הקיימים (היינו - אין הבדל בכתיב בעברית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשימת ספרים של משרד החינוך סווגו הספרים ע''פ קטגוריות בינהן ''משפחה'' ו''חיות''. כל ספרי ג'ראלד דארל סווגו כ''חיות'' למעט ספרו ''משפחתי וחיות אחרות'' (שלא עוסק יותר במשפחה מאשר בחיות יחסית לשאר ספריו) סווג כ''משפחה'' | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |