בתשובה להדר אבירם, 06/05/03 17:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדר, תודה על התגובה. בימי הוודביל העליזים בתחילת המאה שעברה ואחר כך בתקופת הזהב של הרדיו באמריקה היו הרבה זוגות מפורסמים של קומיקאים שהתבססו על שבלונה מאד פופולרית. הגבר נתן את הטון, הוביל את המערכונים וכל שורות המחץ היו שלו. האישה שיחקה את תפקיד הבלונדינית, עקרת הבית צרת האופקים או מה שקראו Dumb Dora דורה המטומטמת. אחד הזוגות הכי מפורסמים היה ג'ורג' ברנס וגרייסי אלן, שבמשך ארבע עשורים היו להיט היסטרי, משהו כמו פרייזר, סיינפלד וחברים בתוכנית אחת. אלא, שאצלהם התהפכו היוצרות וגרייסי היתה יותר פופולרית ומצחיקה מברנס, שכתב את החומר. כך שיצא שברנס שירת את גריסיי שקיבלה את כל ה punch lines. לימים ברנס אמר ששחקנית צריכה להיות מאד חכמה כדי לשחק את המטומטמת. אני חושב שזה מה שקרה לא.ב. יהושוע בספרים האחרונים שלו, אבל מבהופך, ובמקום טמטום הייתי קורה לזה אולי יומרנות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשיש נוסחה שעובדת, ומצליחה לזמן מה, יש סופרים שנוטים לדבוק בה בלי לזכור שכדי ליצור ספר טוב צריך יותר מנוסחה. ואם יורשה לי, זו הסיבה שהתאכזבתי כל כך לאחרונה מ''פונטנלה'' של מאיר שלו, אחרי שנהניתי כל כך מ''רומן רוסי'' ו''עשו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקח לי זמן לחשוב על מפונטנלה ולהבין שיש בו אולי משהו שהוא קצת יותר גדול מסכום חלקיו. נכון שברמה סיפורית 'רומן רוסי' או 'עשו' עולים עליו (גם בגלל שהם באו קודם והיו חדשניים). בתגובה 144688, שכתבתי ממש לפני כמה ימים, ניסיתי להסביר את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזכותו של מאיר שלו ניתן לומר כי גם בפונטנלה הוא ניסה לחדש: המבוא בן ה- 70 עמודים; ההערות האישיות שהוא השאיר בספר, כמין סימני דרך לקוראים; כתיבת מספר אופציות תיאוריות מופרדות בסלש. לגנותו יאמר כי לטעמי זה רק מפריע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |