בתשובה לאבי עבודי, 16/05/03 8:44
תאמין לי, אתה לא רוצה לשמוע שום 146901
יצירה מוסיקלית מהמיקום של המתופף. או מכל מקום שהוא על הבמה. ממש לא.
תאמין לי, אתה לא רוצה לשמוע שום 146932
כמובן שאין הכוונה לצליל שישנו על הבמה.

הכוונה היא למיקום היחסי של הכלים בחלל החדר שבו מתבצעת ההאזנה, כפי שהנגנים מסודרים על הבמה.
במקום שתפיסת המיקום של המאזין תהיה כאילו הלהקה מנגנת מולו, מיקום הכלים יהיה כזה שהנגנים נמצאים מסביבו.
אגב, המיקס הזה (מנקודת המיקום של המתופף) הוא בדיוק המיקס שנקטו בו בעריכה מחדש של אלבומי הגרטפול-דד לפורמט צליל היקפי.

אם תחשוב על זה, תגלה שמיקום מנקודת המבט של המתופף גם נותן פיתרון לבעיה שהעלית באחד הפתילים למעלה של חוסר איזון בין הרמקולים הקדמיים והאחוריים. עם זאת, הבעיה הזאת היא זמנית בלבד.
פעם היית לוקח את הצליל שמתקבל בסטודיו וחונק אותו ל 1KHz כדי לקבל מושג איך הלהיט יישמע ברדיו טרנזיסטור. ככל שעוברות השנים, מתחשבים פחות ופחות במערכת ההפקה אצל המאזין הסופי.
הסיבה היא שאופי הצליל מקבל במוסיקה חדשה יותר חשיבות רבה יותר יחסית לפעם. פעם הכל היה מלודיה והרמוניה, היום מארג הצליל עצמו הוא חלק חשוב יותר ביצירה.

אז האם אותם אומנים שמשתמשים בזה (מעטפת צלילית כחלק מהיצירה) מגבילים את עצמם כי מערכת האודיו אצל המאזין ממילא לא תעשה עם זה חסד?
לא. ההנחה היא שאם הצליל הוא חלק חשוב בחוויית ההאזנה של המאזין הסופי, הוא כבר יצטייד במערכת מתאימה.

סביר להניח שכך גם יהיה עם הצליל היקפי. אומנים שישתמשו בזה יניחו מערכת טובה ורמקולים מאוזנים אצל המאזין.
אם לא - המאזין בבית כנראה ישמיע פשוט את מיקס הסטריאו הרגיל שגם הוא שוכן אחר כבוד על אותו הדיסק.
ראשית, עדיין משתמשים היום 147400
ברמקולים קטנים ומג'ויפים באולפני הקלטות כדי לשמוע מה יהיה בגורל המוצר הסופי. ביחוד נעשה הדבר בתהליך המסטרינג. לא רק זאת, אלא שגם במיקס וגם במסטרינג עדיין בודקים בקפדנות איך המוסיקה תשמע *במונו*.
שנית, כשאתה מייצר מוסיקה כיום אתה בהחלט סומך על כך שהרמקולים של המאזין הממוצע מסוגלים לתמוך ברוב טווח התדרים שאתה מייצר, וכן שהם מאוזנים - רובן המוחלט של מערכות הסטראו הנמכרות כיום יעשו זאת, כיוון שאחרת הן לא ימכרו. זו בהחלט הנחת העבודה הבסיסית. להבדיל, כיום *לא* ניתן להניח שיש ברשות המאזין מערכת סראונד *מאוזנת* כלשהי.
אם מערכות כאלה יהפכו לסטנדרט - מה טוב. אם לא - טוב, נו, זה לא ימנע מאף אחד להתעשר מהפטנט החדש.
הנושא הזה מטריד אותי כבר זמן מה 147459
וחיכיתי שהוא יתקרב מספיק לאון-טופיקיות כדי לשאול מישהו כאן. זכית.

אתה מדבר על תהליך המיקס ותהליך המסטרינג. תוכל להסביר בשתי מילים מה בעצם עושים בכל אחד מהם (ובהתאמה, מה הכוונה ברימיקסינג וברימסטרינג)?
יש הודעה מפורטת שלי בנושא 147645
כתגובה למאמר זה ממש, איפהשהו למעלה.
הביצה והתרנגולת 147527
המערכות, כמו כל טכנולוגיה, לא יהפכו לסטנדרט מעצמן. רק אם יהיה דרייב של אומנים, שיגלו שיש להם מרחב יצירה גדול יותר וירצו לנצל אותו, ובמקביל, חברות תקליטים שיתנו את דעתן על עניין התוספות ויקדמו את הטכנולוגיה באופן שיווקי.

לגבי אומנים, קח למשל את בריאן אינו, רוברט פריפ, רוג'ר ווטרס: כל אחד מאלה (שעדיין יוצרים היום) הינו "שור מועד" מבחינה זו.
מאד סביר להניח שאלבומים שלהם בעתיד יעשו שימוש יצירתי בצליל היקפי. זה יגרור חדירה גדולה יותר של הטכנולוגיה החדשה.

חברות: ענין התוספות למיניהן שהתעכבנו עליו בפתיל אחר כאן. זה מכשיר שיווקי יוצא מהכלל בידי החברות וברגע שהן תתחלנה לנצל אותו, יגדל קצב החדירה של שימוש במערכות היקפיות להאזנה למוסיקה.

ברשותך, רק הערה קצרה בנוגע לאיזון הקדוש...
זה לא חד וחלק שצריך מערכת מאוזנת לחלוטין לשמיעת מוסיקה, זה תלוי בשימוש של הצליל ההיקפי.
הנושא של פאננינג (מעבר בין רמקולים) שהתייחסת אליו הוא דוגמה מובהקת של צורך באיזון.
אבל מולו יש שיקולים כבדי משקל בעד רמקולי סראונד שונים מהקדמיים עבור האזנה שמטרתה לדמות אולם, או סביבה אקוסטית.
ביישום כזה, יש עדיפות לרמקולים דיפוליים עם כיווניות רחבה, לעומת רמקולים מונופולים שמשמשים מלפנים.
בהאזנה למוסיקה קלאסית למשל, או להופעות חיות, כאשר הסראונד משמש עבור הפקת התהודה, איזון וזהות בין הרמקולים הקדמיים והאחוריים יהווה חיסרון (לא בגלל איכות הרמקולים האחוריים, אלא בגלל הטיפול המרחבי שלהם בצליל).
בנסיון לייצר תמונה מרחבית של להקה שמגיעה מכל מיני כיוונים (כמו בימי הקוואדרו), יש יתרון לאיזון. עדיין ניתן לעקוף את חוסר האיזון כפי שעשו במיקס של הגרטפול דד.
עוד שיקול, האם אתה בדרך כלל יושב לבד בחדר ומקשיב למוסיקה בנקודת ההאזנה האופטימלית (מונופולים), או יושב עם כמה חברים ובני משפחה (דיפולים)?
בכל מקרה, הפקות של צליל היקפי לא "תוקעות" את המאזין עם מערכת לא מתאימה, כיון שתמיד ניתן להשמיע את הדיסק באופן עבודה של סטריאו רגיל.
הביצה והתרנגולת 147629
לא היתה התייחסות לתגובה 146159. האם מוסיקה קלאסית, אופרות וג'אז (בעיקר זה שמוקלט חי) גם ייטיבו בפורמט של צליל היקפי? הרי המטרה היא לשחזר את הצליל באולם האופרה או הקונצרטים שבו הצלילים רק מוחזרים מהקירות ומגיעים ישירות מקדימה.

אמנם נמכרים הרבה יותר CD של מוסיקת פופ/רוק, אבל צריך להתייחס גם מלוסיקות אחרות. מנסיוני, הצליל המלא, העגול, כולל איכות הפרדה, יצירת שדה סטריאופוני ואפקטים של החזרה, לא תלוי כ"כ באיכות נגן הCD אלא בעיקר באיכות שני המגברים והרמקולים.
"הפקות של צליל היקפי": 147647
א. בגישת "מקור סטראו+אפקט", היא הגישה עליה אתה מדבר
ב. בגישת מקור 5-7 ערוצים, עליה אני מדבר.
אלבום שהופק בגישה ב', והיא הגישה החדשנית והמעניינת יותר, לא ישמע טוב במערכת לא מאוזנת (כפי שגם אתה טוען למעלה). זה האספקט היחיד שעניין אותי. רמיקסים משונים למקור-סטראו לא גורמים לי לשום עניין מוסיקלי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים