בתשובה לטלה בר, 22/05/03 18:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בא מר בן-יעקב, מציג איזו תפישה מוזרה של היהדות, ללא כל סימוכין סבירים או אישורים (אה, כן, ה"זוהר" אומר כך וכך. תזכירו לי, מתי ה"זוהר" ונגזרותיו הפכו הספרים העיקרי של היהדות?), ואת משתמשת בזה בשביל לחזק את הסלידה הקיימת שלך מהיהדות. יפה, יפה. סימביוזה מושלמת. אני רק אעיר כי גם ה"צד" שלך בסיפור, אם להיות דיכוטומיים, של להאשים את הגבר בכל רעה חולה של האנושות, לא גורם לי לרגשות חמים במיוחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שכבר נגמלת המחוצפה השחצנית שלך. אני לא מבין - משפט שמשמעותו, אני די מבין - למה אתה צריך לפנות אלי בגוף שלישי רשמי, כאילו אני איזה מישהו חדש באייל. לפנייה כזו יש משמעות אחת - נסיון להעלבה או הקנטה. חבל. אולם זה רק שעשע אותי. מה שחרה לי זו הצליל הגס, הטון המתחטא-מתנשא בפניה שלך לטלה. למה התוקפנות, כליל? ולעניין - אם יש לך שאלות, השגות או תיקונים, אם אתה רוצה לתמוך או להצביע על פרכות, יש צורה לעשות את זה, מבלי שתצטרך להעליב את עצמך בחוסר דרך ארץ מקובלת. שאל והער או תאמר לי שאני טועה ושוגה. אני אשתדל לענות לך כמיטב ידיעותי הצנועות בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי מעוניין בדין ודברים עמך, הייתי מגיב ישירות להודעה שלך, או שולח לך דבר דואל. הפניה אליך בגוף שלישי רשמי היא סטנדרטית, ואני משתמש בה בדרך כלל כאשר אני מדבר בגוף שלישי על אדם שאני לא מכיר עד כדי כך, כאשר אני מדבר עם מישהו _אחר_ באייל, והרי זו הייתה תגובה אל _טלה_בר_, ולא אליך. האם היית מרוצה יותר מפניה כגון "בן-יעקב," "רון," או אולי "מחבר המאמר המלומד?" יש לי הרגשה שהיית מוצא טעם לפגם בכל אחד מאלה, הוכחה להתנשאותי, לחוצפתי, ליומרנותי, או לחוסר יכולתי להכין גולאש טעים. אגב, כולי שמחה על כך ששועשת מן "החוצפה השחצנית" שלי, כדבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש גוף שלישי לא רשמי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח ש''ברקת,'' או ''הבחורה הזו'' הן דוגמאות לגוף שלישי לא רשמי, בעוד ''הגבירה ברקת'' הוא דוגמה לגוף שלישי רשמי. אגב, אני חייב להודות כי אכן, אינני יודע כיצד להכין גולאש טעים, או גולאש בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לגבי הגולאש, עובדת על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטנדרטית my foot. ולעניינו, האם אתה רוצה להעיר משהו לתוכן התגובה שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מתערב, אבל מה איכפת לנו אם יש לך רגל סטנדרטית או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האשמתי את הגבר רק בשני דברים - בהרס כדור הארץ ובדיכוי האישה. אני מתארת לי שיש דברים שאפשר להאשים בהם גם את הנשים - למשל, הכניעה המוחלטת לפעמים לדיכויו של הגבר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, תודה, לרגע כבר דאגתי שגם החור השחור במרכז הגלכסיה הוא מעשה ידי אבותי. זוגתי שתחיה אוסרת עלי להגיב על עניין דיכוי האישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברים הולכים למכוני כושר, הורסים את גופם בהכנה לטירונות ואת נפשם בטירונות עצמה, וכל זאת כדי שאיזה בחורונת תסתכל עליהם ותגיד "יו איזה גבר!" נשים מעודדות את הגבר להיות מטומטם. גבר מטומטם הוא פועל טוב עבורן. גבר עדין מדי, חושב מדי ולא מצ'ואיסט, עשוי להיתפס ע"י בנות כ"חנון"/"לפלפ"/"קוקסינל". הוא עלול להישאר בודד. וכנ"ל אם הוא גבר לא הישגי מספיק, אמביציוזי, שאפתן, רומס, שחצן והישגי, כיאה למתמודד בשוק החופשי של הנשים. ובקיצור, כדי להיות גבר אמיתי, עליו להתחיל בדיכוי האשה, ולהמשיך בהרס כדור הארץ. כך הוא מוכיח שהוא מאצ'ו כמו שצריך, או שאפתן מספיק, מצליחן מספיק, הישגי כמו שרוב הנשים רוצות. כך מדכאות הנשים את הגבר, כך מרוויחות נשים רבות ביושר את דיכויין, וכך הן שותפות גם כן בהרס כדור הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנשים האלו שייכות, כמובן, לחברה שגידלה אותן, שהיא חברה זכרית. אין לי חלק בהן ולא בגברים שמתנהגים לפי הדרישות האלה. הייתי רוצה לראות קצת יותר עצמאות מחשבתית ולא הליכה עדרית כזאת המקובלת כל כך היום בחברה, ובעיקר בין אנשים צעירים. בדרך כלל אני דוגלת במחשבה אינדיבידואליסטית, ולמרבה הצער לא רואים כזאת הרבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |