בתשובה לדב אנשלוביץ, 05/06/03 7:28
התעתוע הישן? 150438
דוב,

גם אם אתה צודק ושוב חוזר על עצמו מודל אוסלו המתעתע, אולי זה בעצם לא כל כך נורא, כי לפחות זה יכול להביא לסוג מסוים של הפוגה בלחימה, או לפחות מיתונה לזמן מה (אחרת "מפת הדרכים" הזאת עולה בלהבות השמימה עוד לפני שיבש הדיו שבה נכתבה). וזה הזכיר לי תגובה ישנה שלי אליך שכותרתה "ישראל-פלסטין והקשר הקוולנטי":
תגובה 21052
התעתוע הישן? 150445
זכורה לי הרצאה של מאיר פעיל ששמעתי לפני שנים רבות. הוא דבר בהרצאה הזאת על ההפוגות במלחמת השחרור, ואמר שמההפוגות האלה לא הפסדנו. כשאמר "לא הפסדנו" הבנתי אז מטון דבריו שהוא מתכוון למילים האלה בהמעטה, כלומר שהרווחנו אז מאד מההפוגות. איני זוכר הרבה מהנימוקים שהביא, כי זה היה מזמן, אך ככל הנראה התכוון לכך שבגלל חולשתנו ומיעוט נשקנו, היינו זקוקים להפוגות האלה כדי לנשום אוויר ולהתאושש.
מאותן סיבות, הפוגות היום תשרתנה דווקא את הצד הפלשתיני (אני מסכים אתך, וכתבתי זאת יותר מפעם אחת, שכנראה תהיה תקופה של רגיעה, ודווקא זה מפחיד אותי). היום הוא מצוי בלחץ, ולמרות מאמציו הצלחותיו מועטות ורוב מזימותיו מטורפדות. אני חושב שאבו מאזן הסביר זאת היטב בדברים שאותם צטטתי כבר מספר פעמים כאן: "אנחנו זקוקים לתקופה של שקט כדי להתחזק ולשקם את כל מה שנהרס".
הם זקוקים, ומזה נובע שאנו לא זקוקים, ועדיף לנו לשמור על המומנטום וגם להעצימו.
אני חושב שמו"מ על שלום, כדאי לנו שיערך כשהם במצב הכי נחות. אם ניתן להם תקופה של רגיעה, הדבר יפעל נגד האינטרס שלנו, מכל נקודת ראייה, והתפרצות האלימות שתבוא אחר תקופת הרגיעה תהיה כה גדולה שהרגיעה בתקופת הביניים תתבטל בששים.
ההכנות לפרק הבא בסיפור 155559

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים